(תל-אביב, 21 בינואר 2010) - ארגון Human Rights Watch אמר היום בעת פרסום הדו"ח העולמי שלו לשנת 2010 כי ממשלות הנושאות באחריות להפרות חמורות של זכויות האדם הגבירו במהלך השנה האחרונה את התקפותיהן נגד פעילים לזכויות האדם וארגונים המתעדים הפרות.
הדו"ח העולמי לשנת 2010, המונה 612 עמודים (באנגלית), הוא הסקירה השנתית ה-20 במספר של ארגון Human Rights Watch בדבר דפוסי פעולה הנוגעים לזכויות האדם ברחבי העולם. הדו"ח מסכם מגמות מרכזיות בתחום זה בלמעלה מ-90 מדינות ושטחים ברחבי העולם, ומשקף את עבודת המחקר הנרחבת שביצע צוות הארגון בשנת 2009. במאמר הפותח את הדו"ח, פרי עטו של קנת' רות', מנכ"ל Human Rights Watch, נטען כי יכולתה של התנועה לזכויות האדם להפעיל לחץ למען הקרבנות התעצמה מאוד בשנים האחרונות, וכי התפתחות זו עוררה תגובות-נגד מצד ממשלות המפרות את זכויות האדם. בשנת 2009 התעצמו תגובות אלה מאוד.
לדברי רות', "ניתן לראות בהתקפות על פעילים לזכויות האדם תעודת כבוד מפוקפקת לתנועה לזכויות האדם, אך אין בכך כדי לגרוע מן הסכנה. ממשלות המפרות את זכויות האדם נתלות בעילות שונות כדי לתקוף את אושיותיה של התנועה למען זכויות האדם".
על-פי ארגון Human Rights Watch, ההתקפות על פקחי זכויות האדם אינן מוגבלות לממשלות האוטוריטאריות כמו אלה של בורמה וסין. במדינות בעלות ממשלות נבחרות המתמודדות נגד התקוממויות מזוינות חלה עלייה חדה בהתקפות המזוינות על פקחי זכויות האדם. אף שהעימות המזוין בצ'צ'ניה שכך, התרחשה סדרה הרסנית של רציחות ואיומים נגד עורכי דין ופעילים הנאבקים במדיניות הפטור-מעונש ממנה נהנים מפרי הזכויות בצפון הקווקז.
ארגון Human Rights Watch ציין כי ממשלות מסוימות מבצעות הפרות כה חמורות נגד יחידים וארגונים עד ששום תנועה מקומית לזכויות האדם אינה יכולה לפעול. הארגון מנה בהקשר זה את ממשלות אריתריאה, צפון קוריאה וטורקמניסטן.
בהקדמה לדו"ח צוין כי בנוסף לרוסיה וסרי לנקה, גם בקניה, בורונדי ואפגניסטן נרצחו פעילים למען זכויות האדם במטרה להשתיקם.
סודן וסין הוזכרו על-ידי ארגון Human Rights Watch כמדינות הסוגרות דרך קבע ארגונים לזכויות האדם, ואיראן ואוזבקיסטן הוזכרו כמדינות המטרידות בגלוי ועוצרות באורח שרירותי עובדים בארגונים לזכויות האדם ואנשים אחרים המותחים ביקורת על השלטון. קולומביה, ונצואלה וניקרגואה מאיימות על פעילים לזכויות האדם ומטרידות אותן. פעילים לזכויות האדם נחשפים לאלימות גם במדינות כמו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וסרי לנקה. ממשלות מסוימות, כמו אלה של אתיופיה ומצרים, משתמשות בתקנות מגבילות מאוד כדי להחניק את עבודתם של ארגונים לא ממשלתיים.
ארגונים מקומיים ובינלאומיים הפועלים בישראל נאלצו להתמודד עם אקלים עוין מתמיד לאחר שתיעדו הפרות שבוצעו בידי ישראל, כמו-גם בידי חמאס, במהלך הלחימה ברצועת עזה ובישראל בחודשים דצמבר 2008 וינואר 2009, וכן הפרות שנוגעות למצור הישראלי המתמשך על רצועת עזה.
לדברי רות', הדרך היחידה להפסקת ההתקפות של מדינות המפרות את זכויות האדם על פעילים לזכויות האדם היא התגייסות של מדינות אחרות, התומכות בזכויות האדם, אשר יציבו נושא זה במרכז יחסיהן הדו-צדדיים.
רות' הוסיף כי "ממשלות התומכות בזכויות האדם צריכות לצאת נגד תופעה זו, ולהניח את כיבודן של זכויות האדם ביסוד הדיפלומטיה שלהן - ודפוסי הפעולה שלהן עצמן. עליהן לדרוש מממשלות המפרות את זכויות האדם להנהיג שינוי של ממש".
לדברי רות', על ממשל אובמה להקדיש מאמץ לשיקום מהימנותה של ארה"ב בתחום זכויות האדם. רות' טוען כי עד כה התוצאות אינן חד משמעיות: חל שיפור משמעותי ברטוריקה של הממשל, אך זו לא תורגמה במלואה למדיניות ולפעולות.
רות' ציין כי ממשלת ארה"ב שמה קץ לתכנית החקירה בכפייה של הסְי-אַי-אֵי, אך מוטל עליה עדיין לקיים את חובותיה על-פי חוקיה שלה ואת דיני המשפט הבינלאומי נגד עינויים בכך שתחקור ותעמיד לדין את האנשים שהורו על ביצוע, אפשרו ביצוע או ביצעו בעצמם עינויים או התעללות אחרת. ממשל אובמה התעקש להמשיך את פעולתן של ועדות השיפוט הצבאיות שפעולתן אינה עומדת בסטנדרטים משפטיים ולהוסיף ולהחזיק בחשודים ללא הגבלת זמן ומבלי להגיש כתבי אישום או לנהל משפטים, ובכך, לדברי רות', טמונה סכנה להנצחת רוח גואנטנמו.
במבוא לדו"ח אמר ארגון Human Rights Watch גם כי מערכת השיפוט הבינלאומי אשר מתפתחת בהדרגה וכוללת את בית הדין הפלילי הבינלאומי, עמדה במוקד האש. המתקפה החלה לאחר שבית הדין הוציא בחודש מארס צו מעצר נגד נשיא סודאן עומר אל-בשיר בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו בידי הכוחות הסודאניים ומיליציות בנות בריתם נגד האוכלוסייה האזרחית בדרפור.
במקום לשבח את בית הדין הפלילי הבינלאומי על כך שעשה מעשה נגד רצח ההמונים והעקירה בכפייה של אפריקנים כה רבים בדרפור, האיחוד האפריקני החליט בחודש יולי שלא לשתף פעולה עם ביצוע צו המעצר, וכמה מנהיגים אפריקנים בחרו לנהוג בהתאם להחלטה זו ולהגן על בשיר ולא על קרבנות ההפרות בדרפור.
במחקר שערך ארגון Human Rights Watch במהלך השנה האחרונה נסקרה קשת רחבה של הפרות כמעט בכל אזור בעולם.
במאמר נוסף בדו"ח, "הגנה על אזרחים וקבוצות חמושות במזרח התיכון", נכתב כי המזרח התיכון חווה שנים של אלימות במהלכן ממשלות וקבוצות חמושות התעלמו כמעט לחלוטין מחיי אזרחים. על רקע זה, המאמר טוען, קיים צורך למצוא קולות סמכותיים באזור המסוגלים לקדם הגנה על אזרחים. ההגנה יכולה להתבצע בעזרת הסתמכות על האיסורים הנמצאים הן בחוק הבינלאומי והן בדיני האיסלאם. המאמר מסתמך על פרוייקט אותו יזם ארגון Human Rights Watch, אשר בשנים האחרונות ניסה לזהות ולעודד קולות באזור לצאת כנגד התקפות נגד אזרחים, בעיראק, בישראל, ובמקומות אחרים.
במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ארגון Human Rights Watch פיקח ודיווח על התפתחויות שחלו ב-17 מדינות ושטחים, החל במרוקו וכלה באיראן.
באיראן, סיקר ארגון Human Rights Watch את הימשכותן של פעולות הדיכוי של הממשלה נגד פעילים לא אלימים לאחר הבחירות השנויות במחלוקת לנשיאות שהתקיימו בחודש יוני 2009. ארגון Human Rights Watch תיעד את נסיבות מעצרם של אלפי אנשים מן השורה ודמויות בולטות, וסיפק בדו"ח תאור מפורט של האלימות הממשלתית שהופעלה נגד מפגינים לא אלימים, של מעצרים שרירותיים של פעילים למען זכויות האדם ושל התעללות ועינויים במתקני המעצר הבלתי חוקיים של איראן.
ברצועת עזה וישראל, תיעד ארגון Human Rights Watch הפרות של זכויות האדם שבוצעו הן בידי ישראל והן בידי חמאס. במסגרת המבצע הצבאי של ישראל ברצועת עזה לפני כשנה נעשה שימוש בלתי חוקי בתחמושת זרחן לבן, אזרחים נהרגו מטילים שנורו ממטוסים ללא טייס (מל"ט), וכן נורו אזרחים שנופפו בדגלים לבנים. חמאס וארגונים חמושים פלשתיניים אחרים ירו רקטות על מרכזי אוכלוסייה בשטח ישראל, וחמאס הרג במהלך המלחמה חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל והתעלל במתנגדים פוליטיים.
ועדת האו"ם לבדיקת העובדות בנוגע לעימות ברצועת עזה קראה הן לישראל והן לחמאס לחקור ראיות לפשעי מלחמה שבוצעו לכאורה על-ידי כוחותיהן, ואילו העצרת הכללית של האו"ם קראה לחמאס ולישראל לדווח על חקירות שהם מבצעים עד תחילת חודש פברואר. חמאס לא חייב איש לתת את הדין, ואילו בישראל הועמד לדין חייל אחד בלבד בגין גניבת כרטיס אשראי. ארגון Human Rights Watch קרא לישראל להסיר את המצור שהיא ממשיכה להטיל על רצועת עזה (בסיועה של מצרים). מצור זה עולה לכדי ענישה קולקטיבית של אזרחי רצועת עזה.
בלוב, ארגון Human Rights Watch פרסם דו"ח במסגרת מסיבת עיתונאים שערך בעיר טריפולי, ובו מתח ביקורת על הממשלה. הייתה זו מסיבת העיתונאים הפתוחה הראשונה בלוב. על-פי הדו"ח, אף על פי שמתרחשים תהליכים שיובילו לשיפור מסוים, כולל מרחב גדול יותר לחופש הביטוי, החוקים הדכאניים מוסיפים לרמוס את חופש הביטוי ואת חופש ההתאגדות, והפרות המבוצעות על-ידי סוכנות ביטחון הפנים עודן בגדר נורמה.
ארגון Human Rights Watch דיווח בפרוטרוט על המצב בתימן, ובכלל זה על העימות המזוין בין כוחות הממשלה ומורדי החותי בצפון; על התסיסה המתמשכת בדרום תימן, הכוללת אלימות בין מפגינים מקומיים הדורשים מדינה עצמאית לבין כוחות הביטחון של הממשל המרכזי; ועל מסעם האיום של הפליטים האתיופים דרך סומליה לתימן, וקבלת הפנים הקשה שהם זוכים לה שם.
במצרים, מספר העצירים שהממשלה מחזיקה ללא משפט מוערך בין 5,000 ל-10,000. ארגון Human Rights Watch פיקח על האופן שבו הממשלה דיכאה את המתנגדים הפוליטיים באמצעות מעצר שרירותי ומשפטים לא הוגנים. הרשויות במדינה הטרידו פעילים למען זכויות האדם, וכן עצרו עיתונאים, כותבי בלוגים וחברים בארגון האחים המוסלמים, ארגון מוסלמי שהוצא אל מחוץ לחוק המהווה את תנועת האופוזיציה הגדולה במדינה.
בערב הסעודית, ארגון Human Rights Watch דיווח על מעצרים שרירותיים וללא הגבלת זמן הניתנים אחרי משפטים לא הוגנים על עבירות הנעות על הציר בין "מעשי כשפים" למעשי טרור. הדו"ח מתעד את הדיכוי השיטתי של 14 מיליון נשים וילדות סעודיות, שמונה מיליון עובדים זרים, ושני מיליון שיעים, כמו גם את הכישלון בהגנה על זכויותיהם.
בסין, בנוסף על המשך עבודת התיעוד של פגיעה בפעילים למען זכויות האדם ושל כליאתם, פרסם ארגון Human Rights Watch דו"ח שבו תוארה הפעלתם הסודית של "בתי סוהר שחורים", שהרשויות מחזיקות בהם במעצר אנשים שהן חוטפות מרחובות בייג'ינג ומערים גדולות אחרות. מרבית העצורים במתקנים אלה הם אנשים שהשתמשו במערכת הגשת התלונות המסורתית של סין כדי לדרוש פיצוי על נזק שנגרם להם באמצעות הפרות שונות של זכויותיהם, החל בשחיתות ממשלתית וכלה בעינויים שבוצעו על-ידי המשטרה.
בזימבבואה, חוקרים הוסיפו לפקח ולדווח על הפרות של זכויות האדם שביצעה מפלגת השלטון הקודם בראשות הנשיא רוברט מוגאבה נגד שותפיו לממשלת הקואליציה ותומכיהם. ארגון Human Rights Watch אף תיעד שיטות פעולה אכזריות שננקטו בידי הצבא והמשטרה בשדות היהלומים המכונים מרנג'. זאת במטרה לשלוט על הגישה לשדות ולהשתלט על כרייה בלתי מורשית של יהלומים ועל סחר בלתי מורשה בהם.
ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ארגון Human Rights Watch תיעד את הריגתם בכוונה תחילה של למעלה מ-1,400 אזרחים, דפוס של מעשי אונס אכזריים והפרות אחרות שבוצעו בידי כוחות הממשלה ובידי כוחות מורדים במהלך שני מבצעים צבאיים קונגולזיים עוקבים במזרח המדינה נגד מיליציית ההוטו של רואנדה. ארגון Human Rights Watch אף דיווח על פגמים קשים בתפקודו של כוח שמירת השלום של האו"ם בקונגו שהגבילו את יכולתו להגן על אזרחים ביעילות.
בגינאה, ארגון Human Rights Watch הפיק דו"ח מפורט על הרג, תקיפה מינית והפרות אחרות שבוצעו בכינוס של גורמי אופוזיציה בבירה בעיקר בידי חברים בקבוצת העלית של המשמר הנשיאותי.
לדברי ארגון Human Rights Watch, על אף צמיחתה של תנועת זכויות האדם, פעילים למען זכויות האדם עדיין חשופים לסכנה וזקוקים לתמיכתן של ממשלות המכבדות את זכויות האדם.
לדברי רות', "פעמים רבות, ממשלות המחשיבות את עצמן לתומכות בזכויות האדם ממלאות את פיהן מים אל מול הפרות המבוצעות על-ידי בנות ברית, ומנמקות זאת בעדיפויות דיפלומטיות או כלכליות. אבל שתיקה זו הופכת אותן לשותפות לדבר עברה. המענה ההולם היחיד להפרות קשות של זכויות האדם הוא הגברת הלחץ על מפרי הזכויות".
