(ירושלים) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי שנה לאחר שהחל המבצע הצבאי הגדול ברצועת עזה, הן ישראל והן חמאס לא הענישו חברים בכוחותיהם על הפרות של דיני המלחמה שבוצעו במהלך הלחימה. המצור המתמשך שישראל מטילה על רצועת עזה יצר גם הוא מצוקה הומניטארית גדולה ומנע שיקום של בתי ספר, בתים פרטיים ומתקני תשתית בסיסיים.

ב-27 בדצמבר 2008 פתחה ישראל בפעולה צבאית ברצועת עזה שאותה כינתה "מבצע עופרת יצוקה" ואשר נמשכה 22 יום. מטרתו המוצהרת של המבצע הייתה להפסיק את ירי הרקטות לשטח ישראל.

ארגונים פלשתינאים חמושים הפחיתו, אך לא עצרו לחלוטין, את הירי חסר ההבחנה של רקטות מרצועת עזה לאזורים אזרחיים בישראל.

לדברי פרד אברהמס, חוקר בכיר למצבי חירום בארגון Human Rights Watch, "שנה לאחר-מכן הן ישראל והן חמאס לא הענישו את האחראים להפרות קשות שבוצעו במהלך הלחימה. עדיין ישנם אירועים של ירי רקטות והמצור שישראל מטילה על הרצועה מונע שיקום בסיסי. הדברים היחידים שנבנים בעזה הם יאוש וחוסר תקווה".

על-פי נתוני ארגון זכויות האדם הישראלי "בצלם", בלחימה ברצועת עזה נהרגו 762 אזרחים פלשתינאים. צה"ל טען כי נהרגו 295 אזרחים תושבי עזה. שלושה אזרחים ישראלים נהרגו מפגיעת רקטות שנורו מרצועת עזה במהלך הלחימה ועשרות אחרים נפצעו.

ארגון Human Rights Watch תיעד הפרות קשות של דיני המלחמה שבוצעו בידי כוחות ישראליים במהלך המבצע הצבאי, ובכלל זה שיגור טילים ממטוסים ללא טייס שהביאו למותם של 29 אזרחים, הריגתם של 12 אזרחים שאחזו בדגלים לבנים ושימוש בתחמושת זרחן לבן באזורים צפופי אוכלוסין.

כוחות ישראליים גם הרסו במכוון וללא הצדקה צבאית חוקית בתי מגורים רבים ורכוש אזרחי אחר, כולל חוות חקלאיות, מפעלים וחלק גדול מרשת המים והתברואה של רצועת עזה. רוב הרכוש שניזוק לא שוקם עד היום.

במהלך הלחימה ירו חמאס וארגונים פלשתיניים חמושים אחרים מאות רקטות לאזורים מאוכלסים בשטח ישראל. רשויות חמאס גם ניצלו את העימות כדי להרוג, לענות ולעצור באורח שרירותי יריבים ומבקרים פוליטיים מקרב הפלשתינאים ברצועת עזה.

בחודש ספטמבר קבעה ועדת האו"ם לבירור העובדות בנוגע לעימות ברצועת עזה כי הן ישראל והן חמאס ביצעו הפרות קשות של דיני המלחמה, שחלקן עלו לכדי פשעי מלחמה ואולי גם לכדי פשעים נגד האנושות. על-פי דו"ח הוועדה, אף אחד מהצדדים לא קיים חקירות ראויות לשמן, ללא משוא פנים. מועצת זכויות האדם של האו"ם והעצרת הכללית אימצו את הדו"ח.

עד כה, ישראל הענישה רק חייל אחד, סמל, על הפרות שבוצעו בזמן המלחמה. על החייל נגזרו שבעה חודשי מאסר וחצי בגין גניבת כרטיס אשראי. לארגון Human Rights Watch לא ידוע על כל חקירה שקיימו רשויות חמאס ברצועת עזה בנוגע להפרות של דיני המלחמה או של זכויות האדם שבוצעו במהלך הלחימה.

שיקום רצועת עזה עדיין שרוי בקיפאון בשל המצור המתמשך שישראל מטילה עליה ואשר מגביל את הכנסת החומרים, הסחורות והדלק הנחוצים לאוכלוסייה האזרחית. לדברי ארגוןHuman Rights Watch, בדיקות ישראליות של הסחורות הנכנסות לרצועה ושל אלה היוצאות ממנה צריכות להתבצע רק נוכח סיבות ביטחוניות ספציפיות, ואל לה לחסום העברה של סחורות בסיסיות ומוצרים החיוניים לאזרחים.

היקף ההרס שנגרם ברצועת עזה לפני שנה היה נרחב: 3,540 בתי מגורים, 268 מפעלים ומחסנים, כמו-גם בתי ספר, כלי רכב, בארות מים, תשתית ציבורית, חממות ושטחים חקלאיים נרחבים.

על-פי נתוני האו"ם, נותרו אחרי הלחימה כ-600 אלף טון של שברי בטון, אך ישראל התירה בשנה החולפת להכניס לרצועת עזה רק 41 מטעני משאית עם חומרים לשיקום ההריסות, כלומר כארבעה מטענים בחודש. הממוצע החודשי של מטעני משאית שהוכנסו לרצועה במהלך חמשת החודשים שקדמו למצור שהוטל בשנת 2007 עמד על 7,400.

על-פי נתוני האו"ם, מאה שישים ושתיים משפחות מתגוררות באוהלים או במקלטים ארעיים בסמוך לבתיהן שנהרסו או נפגעו, ואלפי משפחות נוספות מעבירות את החורף כשחלונות ביתן שבורים. מרבית תושבי עזה סובלים מהפסקות חשמל הנמשכות עד 32 שעות בשבוע, ולמעלה מ-40 אלף בני אדם נותרו ללא אספקת חשמל.

לדברי אברהמס, "כעבור שנה, רוב תושבי עזה עדיין נאבקים לשקם את חייהם".