Fred Abrahams

  אתמול הטיח הקונגרס האמריקאי עלבון צורב במאות אזרחים שנפצעו או נהרגו במלחמה האחרונה במזרח התיכון.

ברוב של 344 מול 36 גינה הקונגרס את דו"ח וועדת האו"ם לבירור העובדות בנוגע לסכסוך ברצועת עזה, המוכר גם כדו"ח גולדסטון. במסמך זה תועדו הפרות של דיני המלחמה בידי ישראל וחמאס שבוצעו במהלך העימות בחודשים דצמבר 2008 וינואר 2009. 179 הדמוקרטים ו-165 הרפובליקנים שהצביעו בעד גינוי הדו"ח מסייעים לגונן על האחראים להפרות בשני הצדדים.

ההחלטה היא בגדר כניעה לפוליטיקה אמריקנית צפויה, שבמסגרתה ביקורת על פעולות ישראל נדחית ומוגדרת כהתקפה הפוגעת בלגיטימציה שלה ואפילו כגילוי אנטישמיות. החלטה זו מהווה פספוס של הזדמנות לשבור את מעגל הפטוֹר-מעונש בכל הצדדים, מעגל הרודף את הסכסוך ופוגע במאמצים להשכנת שלום. נוסף על כך, וחשוב במיוחד עבור מדיניות החוץ של ארה"ב, ההחלטה מעניקה למשטרים הפוגעים בזכויות האדם ברחבי העולם תירוץ נוח להדיפת ביקורתה של ארה"ב על ההתנהלות הבלתי חוקית שלהם עצמם.

החלטה 867, שאינה מחייבת, מגדירה את דו"ח גולדסטון "מוטה באורח חסר תקנה" וקובעת כי על הנשיא ועל מזכירת המדינה "להתנגד באופן חד-משמעי לכל אימוץ או דיון נוסף" בדו"ח בפורומים רב-צדדיים, וכן נטען בה כי הדו"ח משמש לשלילת זכותה של ישראל להגנה עצמית.

נראה אפוא כי 344 התומכים כלל לא קראו את הדו"ח, המונה 575 עמודים ומתעד הפרות של דיני המלחמה בידי ישראל, חמאס וארגונים פלשתינאים חמושים אחרים. בדו"ח נקבע כי כל הצדדים ביצעו פשעי מלחמה וייתכן שאף פשעים נגד האנושות. הן הישראלים והן הפלשתינאים נדרשים לבצע חקירות העומדות באמות המידה הבינלאומיות או להתמודד עם הליכים משפטיים בינלאומיים.

בחודש אוקטובר אימצה מועצת זכויות האדם של האו"ם את מסקנות הדו"ח, והאסיפה הכללית של האו"ם אמורה לדון בו השבוע. החלטת הקונגרס מגנה בצדק את הטייתה של מועצת זכויות האדם בעבר נגד ישראל, אך מתעלמת מכך שבנושא זה ביקשה המועצה מוועדת גולדסטון לבחון גם ארגונים פלשתינאים חמושים ולאחר מכן אימצה את הממצאים שלפיהם חמאס ביצע פשעי מלחמה.

מסקנות הדו"ח בנוגע להפרות של ישראל משקפות את ממצאי המחקר של הוועדה ולא תוצאה של "שיפוט מראש", כפי שנטען בהחלטת הקונגרס. מבצע עופרת יצוקה, שנמשך שלושה שבועות, היה מערכה מורכבת בה נהרגו מאות אזרחים בהתקפות חסרות הבחנה ובלתי מידתיות.

הצעת ההחלטה שהתקבלה הוגשה על-ידי שני נציגים משתי המפלגות, הרפובליקנית איליאנה רוס-לטינן והדמוקרט הווארד ברמן, והיא מכילה טעויות עובדתיות בנוגע לכמה נקודות. כך למשל, נטען בהחלטה כי דו"ח גולדסטון "לא מזכיר את ירי הרקטות ופצצות המרגמה חסר הרחמים" על-ידי ארגונים פלשתיניים חמושים לתוך שטח ישראל. אלא שהתקפות בלתי חוקיות אלה נגד אזרחים ישראלים דווקא כן מתועדות בדו"ח, ומכונות בו פשעי מלחמה ואולי פשעים נגד האנושות.

בהחלטה נטען כי תחום האחריות שנקבע לוועדה לבירור העובדות היה מוטה, אך לא הובא בה כל אזכור לכך שתחום האחריות הורחב במכוון כדי לבחון את כל הצדדים לעימות. כמו כן נטען בהחלטה כי חמאס השפיע משמעותית על ממצאי הדו"ח "על-ידי בחירה וסינון של חלק מהעדים". גולדסטון דחה טענה זו בנחרצות, ועד כה איש לא סיפק כל ראיה לכך שחמאס בחר או סינן עדים.

ההחלטה אף חוזרת על הביקורת שהושמעה תכופות ולפיה הדו"ח "שלל ממדינת ישראל את הזכות להגנה עצמית". הדו"ח אינו מפקפק בזכותה של ישראל להפעיל כוח צבאי, אלא בוחן אם ישראל וחמאס, שעה שהשתמשו בכוח צבאי, עשו זאת תוך ציות לדיני הסכסוך המזוין. דינים אלה אמורים לצמצם את הפגיעה באזרחים בעתות מלחמה ככל שאפשר.

מבקרים בקונגרס אף מתעלמים ממרכיבים בדו"ח שממשל אובמה כבר אימץ. גורמים בכירים בממשל האמריקני מתחו ביקורת חריפה על דו"ח גולדסטון, אך גם הודו כי ממצאיו ראויים לתשומת לב וכי על ישראל לנהל חקירות מהימנות. כיום אומרים כך גם גורמים ישראליים רשמיים מסוימים.

דחיית הקריאה למתן דין וחשבון פוגעת גם ביכולתה של ממשלת ארה"ב לפעול למען עשיית צדק בחלקים אחרים של העולם, כגון קונגו ודרפור. כאשר וושינגטון עוצמת עין אל מול הפרות שביצעה ישראל, היא מעניקה לממשלים המפרים את זכויות האדם ולתומכיהם אמצעי להדיפת הביקורת על התנהלותם הבלתי-חוקית. הדבר גם ממסמס את המסר שהעביר הנשיא אובמה בקהיר ולפיו העמדות שתנקוט מעתה ארה"ב בנוגע למזרח התיכון יהיו מבוססות יותר על עקרונות.

החלטה זו והגישה שהובילה אליה לא יועילו לישראל או לאזור. במקום לגנות את הדו"ח, על חברי הקונגרס להאיץ בישראל ובחמאס לנהל חקירות מהימנות, להביא את האחראים לדין ולהפסיק את ההתקפות הבלתי חוקיות על אזרחים המזינות זה זמן רב מדיי את השנאה ופוגעות במאמצים להשכנת שלום.

פרד אברהמס הוא חוקר בכיר למצבי חירום בארגון Human Rights Watch, שעמד בראש צוות המחקר של הארגון בתקופת המלחמה בעזה.