(ניו יורק, 26 באוקטובר 2009) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על מערכת המשפט האיראנית לבטל לאלתר את הרשעתם של אנשים שהואשמו מאז סוף חודש ספטמבר בבית הדין המהפכני בטהראן בהסתה למהומות לאחר הבחירות. כל ההרשעות ניתנו במסגרת משפטים לא הוגנים שבהם נמנעה מהנאשמים הגישה לעורכי דין.

לדברי ארגון Human Rights Watch, הרשויות דחו שוב ושוב את בקשות העצירים לייצוג משפטי בעת שהוחזקו במעצר לפני משפט, לעתים במשך חודשים. גם בקשותיהם לבחור את עורכי הדין שייצגו אותם במהלך המשפט נדחו. אשתו של אחד העצורים שהורשעו אמרה לארגוןHuman Rights Watch כי לבעלה נמסר כי לא יצא מן הכלא בעתיד הנראה לעין אם לא יסכים לכתוב הודאה.

לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגוןHuman Rights Watch, "עונשי מוות הנגזרים בעקבות משפטים בלתי הוגנים חושפים את נלעגותה של מערכת המשפט האיראנית. על הגורמים האחראיים לבטל את פסקי וגזרי הדין הללו, ולהבטיח כי כל מי שמוחזק במעצר או עומד למשפט ייהנה מגישה חופשית וסדירה לעורך דין לפי בחירתו".

בעקבות המחאות ברחבי איראן נגד התוצאות השנויות במחלוקת של הבחירות שהתקיימו ב-12 ביוני 2009 הועמדו לדין רפורמיסטים בולטים רבים, ובהם פוליטיקאים, אינטלקטואלים, עיתונאים, אנשי דת, מנהיגי סטודנטים ואחרים. כל אלה נשפטו בבתי משפט שאינם פועלים על-פי הסטנדרטים הבינלאומיים של משפט הוגן.

ארגון Human Rights Watch הביע היום דאגה מיוחדת בנוגע למצבו של הבלוגר האיראני-קנדי חוסיין דרח'שאן, שנעצר בחודש אוקטובר 2008 ומוחזק מאז בכלא.

עלירזא אוואיה, ראש משרד המשפטים בטהראן, אמר לעיתונאים ב-30 בספטמבר בנוגע למשפטים אלה כי בית הדין המהפכני נתן גזרי דין מקדמיים נגד 20 עצירים פוליטיים שנעצרו לאחר הבחירות לנשיאות. אוואיה לא מסר שמות ולא ציין את משך עונשי המאסר שנגזרו על הנאשמים. מאז, הכריזו הרשויות על למעלה מעשרה גזרי דין נוספים - ארבעה מהם גזרי דין מוות והיתר נעים בין חמש ל-12 שנות מאסר.

כל 30 העצירים שהורשעו הוחזקו במשך חודשים ללא גישה לעורכי דין, והושמו בבידוד במשך חלק ניכר מתקופת מעצרם. הרשויות מינו להם עורכי דין בעת משפטם, אך לא ניתן להם זמן להכין את טיעוני ההגנה ועורכי הדין שמונו על-ידי בית המשפט לא ייצגו אותם כראוי. זו הייתה התחושה בכל המקרים המפורטים להלן, שבהם ניתנו עשרת גזרי הדין האחרונים ואשר כוללים את עונשי המוות.

ב-20 באוקטובר גזר בית הדין המהפכני יותר מ-12 שנות מאסר על כיאן תאג'בח'ש, איש אקדמיה איראני-אמריקני. הרשויות עצרו את תאג'בח'ש בן ה-47 ב-9 ביולי ולאחר מכן העמידו אותו לדין באשמה שפעל נגד הביטחון הלאומי בכך שהשתתף ב"מפרץ 2000", פורום אינטרנטי שמארחת אוניברסיטת קולומביה, ובכך שעבד עבור "מכון החברה הפתוחה". במשפטו של תאג'בח'ש הסתפק עורך הדין שמונה להגן עליו בטענה כי ההאשמות נגד מרשו קלושות, אך לא עשה דבר מלבד זאת כדי להפריכן.

ב-17 באוקטובר גזר בית הדין על שהאב טבאטבאיי, חבר בכיר בתנועתו של מיר חוסיין מוסאווי, חמש שנות מאסר על "פעולה נגד הביטחון הלאומי". טבאטבאיי נעצר ב-18 ביוני.

ב-17 באוקטובר גזר בית הדין גם את דינו של הדאיית אר'איי, מדינאי בכיר מן המפלגה הרפורמיסטית "כארגוזאראן" שנעצר ב-18 ביוני. אר'איי נשפט לחמש שנות מאסר על ש"הפריע לסדר הציבורי בכך שהסית אנשים להתפרע" וב"פעילות נגד הביטחון הלאומי".

ב-18 באוקטובר דן בית הדין המהפכני את מסעוד באסתאני, עיתונאי שנעצר ב-25 ביוני, לשש שנות מאסר בעוון "תעמולה נגד הממשלה" ובגין התפקיד שמילא כביכול במהומות שלאחר הבחירות.

ב-17 באוקטובר גזר בית הדין המהפכני על סעיד חג'אריאן, בן 55, מבכירי הרפורמיסטים באיראן, שש שנות מאסר על-תנאי. חג'אריאן, שנפגע בשנת 2000 בניסיון התנקשות והפך לנכה, הורשע בכך שהסית כביכול למהומות לאחר הבחירות. הוא הוחזק ללא משפט במשך למעלה מ-100 ימים ושוחרר ב-30 בספטמבר. במהלך מעצרו ומשפטו לא קיבל חג'אריאן טיפול רפואי נאות.

ב-10 באוקטובר הכריזה מערכת המשפט כי שני אנשים שזוהו רק בראשי התיבות של שמם, מ"ז ו-א"פ, נידונו למוות. שני הנידונים למוות היו חברים ב"עצרת הממלכה האיראנית", ארגון השואף לחדש את המלוכה. ההשערה היא כי מ"ז הוא למעשה מוחמד עלי זמאני שנעצר עוד לפני הבחירות שהתקיימו ב-12 ביוני. שמו נכלל בכתב האישום הקבוצתי שהוגש נגד העצורים לאחר הבחירות. אדם נוסף, שראשי התיבות של שמו הם נ"א, נידון למוות על חברותו בארגון המוג'אהדין ח'לק (MKO), קבוצה של מתנגדי משטר הפועלת בעיקר מהגלות.

סעיף 14 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, אותה איראן אשררה בשנת 1975, קובע כי לכל אדם העומד לדין פלילי יש זכות להגן על עצמו באמצעות סיוע משפטי על-פי בחירתו. ארגון Human Rights Watch מתנגד להטלתם של עונשי מוות בכל נסיבות שהן היות שזהו עונש אכזרי ובלתי הפיך מטבעו.

בנוגע לבלוגר הקנדי-איראני דרח'שאן אמר מקור המקורב למשפחתו לארגון Human Rights Watch כי הוא הוחזק במעצר בבידוד במשך למעלה מתשעה חודשים והורשה לפגוש את בני משפחתו פעמיים בלבד. לדברי המקור, דרח'שאן עונה והופעל עליו לחץ עצום לכתוב הודאות כוזבות העלולות לשמש את הרשויות נגדו ונגד אנשים נוספים במהלך הליכים משפטיים. בני משפחתו של דרח'שאן קיבלו איומים שלפיהם אם ידברו על עניינים אלה יבולע לבנם.

מקורות אחרים מסרו לארגון Human Rights Watch כי הרשויות האשימו את דרח'שאן בריגול וכי נכפה עליו למסור הודאה בדבר מעורבותם של רפורמיסטים בכירים ופעילים שנעצרו לאחר הבחירות לנשיאות בגין פעילויות הקשורות, על-פי הטענה, ב"מהפכה רכה". לדברי המקורות שירות המודיעין של משמרות המהפכה האסלאמית מחזיק בדרח'שאן בבידוד באגף של כלא אווין הנתון לשליטתו.

רקע

תאג'בח'ש, טבאטבאיי, אר'איי, באסתאני וחג'אריאן הועמדו לדין ב-26 באוגוסט. קודם להעמדתם לדין הם הוחזקו בבידוד במשך שבועות. במשך כל זמן מעצרם ומשפטם הם לא הורשו להיפגש עם עורכי דינם וניתנה להם רק גישה מוגבלת ביותר למשפחותיהם. במשפט, הם העידו נגד עצמם ונגד עמיתיהם.

ארבעה משפטים נערכו לאחר הבחירות במחלקה 15 של בית הדין המהפכני בטהראן. הרשויות התירו רק לעיתונאים מכלי תקשורת התומכים בממשלה לסקר את ההליכים, שנוהלו על-ידי השופט אבולקאסם סלוואתי. עיתונאים מקומיים וזרים, בני משפחותיהם של העצורים ועורכי דינם לא הורשו להיות נוכחים במשפטים.

על-פי החוק האיראני, אנשים רשאים לערער על הרשעתם, וזו אינה מבוצעת ללא אישורם של בית הדין לערעורים ובית המשפט העליון.

ב-20 באוקטובר אמר עבאס ג'עפרי, התובע הראשי של טהראן, כי חקירתם של 12 אסירים פוליטיים בכירים נוספים המעורבים כביכול במהומות שלאחר הבחירות הגיעה לסיומה וכי כתב האישום בעניינם הוגש לבית הדין המהפכני.