(ושינגטון הבירה) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על ממשל אובמה לאמץ במלואו את דו"ח ועדת הבדיקה של האו"ם לעימות ברצועת עזה בראשות השופט ריצ'רד גולדסטון ולדרוש שהצדק ייעשה עם קורבנות של הפרות חמורות של דיני המלחמה בעימות זה.
לדברי ארגון Human Rights Watch, אם הממשל ידחה את הדו"ח או חלקים ממנו הרי שהדבר יסתור את מחויבותו המוצהרת של הנשיא ברק אובמה לזכויות האדם במזרח התיכון. הארגון הוסיף כי הדבר יחשוף סטנדרטים כפולים בגישתה של ושינגטון לצדק בינלאומי, וזאת בעיתוי בעייתי במיוחד. דחייה כזו אף תפגע במאמצים להחיות את תהליך השלום.
לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "אם ארה"ב לא תדרוש שהצדק ייעשה בכל הנוגע להתקפות על אזרחים ברצועת עזה ובדרום ישראל הדבר יחשוף צביעות במדיניותה. ממשל אובמה לא יכול לדרוש מיצוי דין בעניין הפרות חמורות במקומות כמו סודן וקונגו, ובה בעת לאפשר לבנות ברית כמו ישראל להתחמק ממתן דין וחשבון. גישה כזאת תעניק רוח גבית למשטרים הפוגעים בזכויות האדם ואשר פועלים נגד המאמצים הבינלאומיים לעשיית צדק".
הוועדה לבדיקת העובדות בנוגע לעימות ברצועת עזה, שהוסמכה על-ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם, קבעה כי הן ישראל והן חמאס ביצעו הפרות חמורות של דיני המלחמה במהלך 22 ימי העימות בחודשים דצמבר וינואר האחרונים. הוועדה קבעה עוד כי חלק מההפרות האלה עולות עד כדי פשעי מלחמה ואולי אף עד כדי פשעים נגד האנושות. על-פי הדו"ח, אף אחד מן הצדדים לא קיים חקירות ראויות ללא משוא פנים בדבר הפרות של דיני המלחמה שכוחותיו ביצעו לכאורה.
בדו"ח גולדסטון ממליצה הוועדה להעניק לממשלת ישראל ולרשויות חמאס שהות של שישה חודשים שבמהלכם יוכלו להוכיח כי הן מקיימות בעצמן וללא משוא פנים חקירות עצמאיות. על-פי ההמלצות המובאות בדו"ח, על מועצת הביטחון של האו"ם להקים קבוצה של מומחים עצמאיים שתבחן האם שני הצדדים מקיימים חקירות אפקטיביות ורציניות ותדווח על ממצאיה.
עד כה דחו גורמים רשמיים בממשל ארה"ב את הדו"ח. שגרירת ארה"ב באו"ם סוזן רייס אמרה כי לממשל שהיא מייצגת יש "חששות רציניים לגבי רבות מן ההמלצות בדו"ח". כמו גורמים רשמיים אחרים בממשל ארה"ב היא התייחסה למה שמכונה על-ידי גורמים אלה "תחום הסמכות החד-צדדי והבלתי מאוזן" של מחברי הדו"ח. לדבריהם, ארה"ב מעוניינת שהדיון בדו"ח לא יחרוג מגבולות פעילותה של מועצת זכויות האדם של האו"ם, ושגופי או"ם אחרים, דוגמת מועצת הביטחון, לא יעסקו בו.
לדברי ארגון Human Rights Watch, תחום הסמכות של ועדת הבדיקה אמנם היה חד-צדדי במקורו, משום שהוא נגע להפרות שבוצעו לכאורה בידי ישראל בלבד. אלא שנוכח התעקשותו של השופט גולדסטון, משפטן בינלאומי בכיר שהיה בעבר התובע הראשי בבתי המשפט לפשעי מלחמה שהאו"ם הקים עבור רואנדה ויוגוסלביה לשעבר, הוסמכה הוועדה לחקור את כל הצדדים. בהתאם לכך, סקר הדו"ח לפרטי פרטים הפרות שביצעו ישראל, חמאס וארגונים פלשתיניים חמושים אחרים, כמו-גם הפרות שביצעה הרשות הפלשתינית בגדה המערבית.
לדברי ויטסון, "דו"ח גולדסטון, שמתח ביקורת קשה על שני הצדדים, הוא הראיה הטובה ביותר לכך שתחום הסמכות שהוגדר לוועדת הבדיקה היה הוגן ולא מוטה. ההתעקשות של ארה"ב שהעיסוק בדו"ח יישאר בתוך מועצת זכויות האדם ולא יעבור למועצת הביטחון היא ניסיון ברור להימנע מהפעלת מנגנוני צדק בעלי שיניים".
ארגון Human Rights Watch אמר כי טענת ארה"ב כי ניתן לסמוך על ישראל שתחקור את עצמה מתעלמת מהימנעות ישראל ממיצוי דין בנוגע להפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי שבוצעו בעבר, דפוס פעולה שתועד היטב.
לדברי ויטסון, "ישראל הוכיחה שוב ושוב כי אין לה הרצון הפוליטי הנדרש כדי לחקור את עצמה ללא משוא פנים. וניסיון העבר מלמד כי תפקודו של חמאס בכל הנוגע לחקירות פנימיות גרוע אף יותר".
ארגון Human Rights Watch אמר כי אם דו"ח גולדסטון יזכה לטיפולה של מועצת הביטחון, הרי שהדבר יספק הזדמנות לשבור את הדפוס האמור של הימנעות ממיצוי דין. ארה"ב תביא להחמצת ההזדמנות הזאת אם תגביל את הדיון בדו"ח לוועדת זכויות האדם, משום שההתמקדות הלא-מידתית של הוועדה בישראל תקל על ישראל ועל גורמים אחרים להתעלם מממצאיו. ואמנם, ישראל נתלתה בניסיון העבר המוכיח כי הוועדה אינה מאוזנת כדי להצדיק את סירובה לשתף פעולה עם ועדת גולדסטון.
לדברי ויטסון, "אם המטרה היא לשכנע את ישראל לקיים סוף סוף חקירות של ממש ללא משוא פנים בנוגע להתנהלות שלה ברצועת עזה, הגבלת העיסוק בנושא למועצת זכויות האדם היא צעד איום ונורא. רק למועצת הביטחון יש הסמכות והכוח לשכנע את ישראל להתייחס ברצינות לצורך לקיים חקירות אמתיות".
רייס אף המעיטה בערכו של הצורך בעשיית צדק כשטענה שעניין זה עלול להפריע לתהליך השלום. לדבריה, ממשל ארה"ב מעוניין "להביט אל העתיד ולא אל העבר, [כי] הדרך הטובה ביותר לשים קץ לסבל ולהפרות הוא לכונן פתרון ארוך טווח ושלום". ארגון Human Rights Watch אמר כי למעשה ההתקפות המתמשכות של שני הצדדים על אזרחים הן המכשול הגדול ביותר לבניית האמון הדרוש לקידומו של תהליך השלום.
לדברי ויטסון, "ארה"ב רואה את הדברים במהופך. כדי לאפשר התקדמות בתהליך השלום צריך לשים קץ למתן פטור מעונש על התקפות על אזרחים".
ארגון Human Rights Watch קרא לארצות הברית לתמוך בהחלטה במועצת זכויות האדם של האו"ם שתאמץ את דו"ח הוועדה לבדיקת העובדות במלואו, ובכלל זה ההמלצה להעבירו להמשך טיפול במוסדות או"ם הנוגעים לעניין. מועצת זכויות האדם עתידה לדון בדו"ח על העימות ברצועת עזה ב-29 בספטמבר בג'נבה.
בניגוד לעבר, כעת נראה כי הממשלות שדוחות באופן מסורתי ביקורת על חמאס דווקא מוכנות לאפשר לאמץ את דו"ח גולדסטון במלואו בוועדת זכויות האדם, אך זאת בתנאי שהמדינות התומכות בישראל ינקטו גישה דומה.
לדברי ויטסון, "אם ארצות הברית ובנות ברית אחרות של ישראל יתחילו לברור ולבחור המלצות מתוך אלה המובאות בדו"ח גולדסטון, הדבר יפגע בהזדמנות ההיסטורית הזאת להעלות את ועדת זכויות האדם על מסלול המבוסס במידה רבה יותר על עקרונות".
