כבוד שר/ת החוץ,
פרסומו של דו"ח ועדת האו"ם לבירור העובדות בנוגע לעימות ברצועת עזה מעמיד במבחן את מחויבותם המוצהרת של האיחוד האירופי ושל 27 המדינות החברות בו לקידום סדר בינלאומי שבו שום מדינה אינה מעל לחוק. הדו"ח מציג ראיות רבות מאוד לכך שהן ישראל והן חמאס ביצעו הפרות של דיני המלחמה - שחלקן עולות עד כדי פשעי מלחמה וייתכן שאף עד כדי פשעים נגד האנושות - ולכך שאף אחד מן הצדדים לא נקט אמצעים רציניים כדי לחייב את מבצעי ההפרות לתת את הדין על מעשיהם.
דו"ח הוועדה לבירור העובדות, בראשותו של השופט ריצ'רד גולדסטון, מעניק לשני הצדדים פרק זמן סביר כדי להורות על פתיחתן של חקירות רציניות, וכן מתווה את הדרך למתן דין וחשבון, צעד אחר צעד. הדו"ח אף מכיר בבעיה של מתן פטור מעונש ומציע להתגבר על היעדר היוזמה בשני הצדדים באמצעות הפעלת מנגנון פיקוח בינלאומי, שגם ימריץ את הצדדים להגיב באורח הולם יותר. הוועדה לבדיקת העובדות הכירה בכך שלקהילה הבינלאומית נודע תפקיד מכריע ביצירת תמריצים שיקדמו עשיית צדק ברמה הבינלאומית.
נוכח ממצאים אלה, אנו פונים לאיחוד האירופי ולמדינות החברות בו וקוראים להם לתמוך בקבלת החלטה במועצת זכויות האדם של האו"ם שתאמץ את הדו"ח במלואו, כמו-גם בהגשתו למוסדות הרלוונטיים, ובכלל זה למזכ"ל האו"ם, למועצת הביטחון ולעצרת הכללית. אם ידחה האיחוד האירופי את הדו"ח ואת ההמלצות הכלולות בו, בין באופן מלא ובין באופן חלקי, הדבר יעניק גושפנקה לאלה הטוענים כי הצדק הבינלאומי הוא כלי פוליטי המשמש נגד מדינות חלשות יותר. דחייה כזו גם תערער את אמינותו של האיחוד האירופי בכל הנוגע לצדק ותפגע בחלק ניכר מההתקדמות שהושגה בעשור האחרון לקראת מחויבות למתן דין וחשבון על הפשעים הבינלאומיים החמורים ביותר.
תחום הפעילות המקורי שנקבע לוועדה לבדיקת העובדות לקה בגישתו החד-צדדית, אך תחום זה הוגדר מחדש והורחב כך שיתייחס באורח הולם לכל הצדדים לעימות. השופט גולדסטון, הזוכה להערכה רבה, נאות לעמוד בראש הוועדה לבדיקת העובדות רק לאחר שהובטח לו כי יוכל לבחון הן את ישראל והן את חמאס, כמו-גם ארגונים פלשתיניים חמושים אחרים, והוא חקר ללא כחל וסרק את פעולותיהם של כל הצדדים.
הדו"ח מגנה מכול וכול את ירי הרקטות על אזורים אזרחיים בישראל שביצעו חמאס וארגונים חמושים אחרים, ומגדיר אותו כהפרה חמורה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. בדו"ח נקבע כי מעשים אלה עולים עד כדי פשעי מלחמה וייתכן שאף עד כדי פשעים נגד האנושות.
הדו"ח מתעד גם הפרות קשות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי שביצעה ישראל, ומעשים מסוימים של ישראל הוגדרו בו כעולים עד כדי פשעי מלחמה וייתכן שאף עד כדי פשעים נגד האנושות, ובכלל זה מעשי הרג בזדון, התקפות מכוונות על אובייקטים אזרחיים, הרס חסר הצדקה של רכוש אזרחי, התקפות חסרות הבחנה, שימוש במגנים אנושיים והמצור המתמשך המונע הכנסת חומרים לשיקום הרצועה וסיוע הומניטארי, שכן מצור זה הוא בבחינת ענישה קולקטיבית המוטלת על האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה.
הדו"ח מצא כי הנוהג בשני הצדדים הוא להעניק פטור מעונש על הפרות של דיני המלחמה. כפי שצוין בתקציר דו"ח הוועדה: "יש סיכוי קטן בלבד למתן דין וחשבון על הפרות קשות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי ושל משפט זכויות האדם הבינלאומי באמצעות מוסדות מקומיים בישראל, וברצועת עזה אף פחות מכך". ארגון Human Rights Watch תיעד גם הוא את ההימנעות העקבית הן של ישראל והן של חמאס מחיובם של אנשי צבא שהפרו את המשפט ההומניטארי הבינלאומי לתת את הדין על מעשיהם.
שמונה חודשים לאחר "מבצע עופרת יצוקה" ברצועת עזה פתחה ישראל כמה חקירות מצ"ח, אך ניסיון העבר מלמד שחקירות אלה לא יעמדו באמות המידה הבינלאומיות הנוגעות לעצמאות ולהיעדר משוא פנים. החקירה הפלילית היחידה שהסתיימה עד כה הובילה להרשעה ולמתן גזר דין בעניינו של חייל אחד בגין גניבת כרטיס אשראי.
כפי שידוע לך, המשפט הבינלאומי מטיל על ישראל חובה לחקור האשמות מהימנות בדבר ביצוע הפרות של דיני המלחמה בידי כוחותיה, וכאשר נמצא כי אכן בוצעו הפרות, להעניש את האחראים להן. ארגונים לזכויות האדם, אמצעי התקשורת, האו"ם ואפילו חיילים ישראלים שנלחמו במבצע ברצועת עזה דיווחו כי אירועים כאלה אכן התרחשו. בהיעדר חקירות רציניות והעמדות לדין, נותרו קורבנותיהם של הפרות דיני המלחמה זמן רב מבלי שיזכו לצדק, להכרה בפשעים שבוצעו נגדם או לפיצוי על סבלם. לא זו בלבד שמופרת זכותם של אנשים אלה לתיקון העוול, המעוגנת במשפט הבינלאומי, הדבר אף מגביר את השנאה ומכשיר את הקרקע לאלימות נוספת.
האיחוד האירופי מכיר זה זמן רב בכך שקידום כיבודו של המשפט ההומניטארי הבינלאומי תורם לשמירה על השלום ולחיזוק הביטחון הבינלאומי. בניגוד לכך, הפגנה של סובלנות כלפי מתן פטור מעונש תורמת לחידוש מעגל האלימות בכך שהיא מתירה במרומז ביצוע של מעשים בלתי חוקיים ובכך שהיא מעודדת אקלים של חוסר אמון, שמנהיגים המעוניינים לעודד אלימות למען מטרותיהם הפוליטיות עלולים לנצל לטובתם. עימות זה מהווה בעצמו דוגמה לסכנות הנובעות מיחס סובלני כלפי מתן פטור מעונש.
כאשר הצדדים לעימות מפגינים חוסר נכונות לחקור הפרות, כמו במקרה שלפנינו, מתפקידה של הקהילה הבינלאומית להפעיל על המדינות לחץ כדי שיחייבו את מבצעי ההפרות לתת עליהן את הדין. כפי שראינו במקומות דוגמת קניה, בורונדי ורואנדה, הימנעות מדרישה למתן דין וחשבון עלולה לתרום להישנות האלימות. אם יימנע האיחוד האירופי מתמיכה בהחלטת מעקב מאוזנת שתאמץ את דו"ח הוועדה לבדיקת העובדות במלואו ותקרא למוסדות האו"ם הרלוונטיים לנקוט צעדים הולמים, הוא ישגר בכך מסר שלפיו להתקפות בלתי חוקיות על אזרחים ולהרס של רכוש אזרחי החורג מן הצורך הצבאי אין כל השלכות. ללא מתן דין וחשבון הצדדים אף יתקשו להגיע לרמת האמון הנדרשת לצורך התקדמות משמעותית במשא ומתן לשלום. הניסיון מלמד כי לעתים מזומנות שלום ללא צדק אינו בר-קיימא.
בנוסף לכך, הימנעות של האיחוד האירופי מקריאה למתן דין וחשבון על פשעים שבוצעו כביכול תחזק את התפיסה המשתרשת במזרח התיכון, באפריקה ובמקומות אחרים בדבר קיומם של סטנדרטים כפולים בנוגע להפרות משפט זכויות האדם הבינלאומי ושל המשפט ההומניטארי הבינלאומי. כאשר מגנים מתן פטור מעונש במקומות כמו ליבריה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וסודאן אך נמנעים מגינוי כזה בכל הנוגע לישראל הדבר מעניק גושפנקה לאלה החותרים לערער על הלגיטימיות של מוסדות הצדק הבינלאומי, המוצגים ככלי בידי בעלי העוצמה נגד החלשים. אמינותו של האיחוד האירופי ככוח מוביל במאבק למען צדק בינלאומי עלולה אף היא להיפגע קשות.
לרגל יום השנה השישים לאמנות ג'נבה, שחל בחודש שעבר, הצהיר האיחוד האירופי כי "המשפט הבינלאומי, כולל המשפט ההומניטארי הבינלאומי, הוא אחד הכלים בעלי העוצמה הרבה ביותר העומדים לרשות הקהילה הבינלאומית כדי לשמור על הסדר הבינלאומי ולהבטיח את ההגנה על כל בני האדם ועל כבודם. האיחוד האירופי יוסיף לעשות כל שביכולתו כדי לקדם סדר בינלאומי שבו שום מדינה או אדם אינם עומדים מעל החוק ואיש אינו נמצא מחוץ לטווח ההגנה של החוק". כעת הגיע הזמן להראות כי האיחוד האירופי אכן מחויב לעקרונות אלה, גם כאשר הדבר מסובך מבחינה פוליטית.
בכבוד רב,
לוטה לייכט
מנהלת לענייני האיחוד האירופי
Human Rights Watch
העתקים:
מנהלים מדיניים של האיחוד האירופי
שגרירים לוועדה המדינית והביטחונית של האיחוד האירופי
נציגים קבועים של מדינות חברות באיחוד האירופי במטה האו"ם בניו יורק
נציגים קבועים של מדינות חברות באיחוד האירופי במשרדי האו"ם בג'נבה
שגרירים של מדינות חברות באיחוד האירופי בישראל
נציגים של מדינות חברות באיחוד האירופי ברשות הפלשתינית
מנהלים מדיניים של האיחוד האירופי בתחום המזרח התיכון
ועדת העבודה של המועצה בנושא המשרק/מגרב (COMAG)
ועדת העבודה של המועצה בנושא זכויות האדם (COHOM)
הנציג העליון של האיחוד האירופי בנושא מדיניות החוץ והביטחון המשותפת, ד"ר חאוייר סולאנה
הנציב האירופי לפיתוח ולסיוע הומניטארי, מר קרל דה גוכט
הנציבה האירופית ליחסי חוץ, הגב' בניטה פררו-ואלדנר
נשיא הפרלמנט האירופי, מר יז'ה בוזק
יו"ר ועדת הפיתוח של הפרלמנט האירופי, הגב' אווה ז'ולי
יו"ר וועדה המשנה של הפרלמנט האירופי לזכויות האדם, הגב' היידי האוטלה
יו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט האירופי, מר גבריאלֵה אלברטיני
יו"ר משלחת הפרלמנט האירופי ליחסים עם ישראל, מר בסטיאן בלדר
יו"ר משלחת הפרלמנט האירופי ליחסים עם המועצה המחוקקת הפלשתינית, מר פרונשייס דה רוסה
