(ירושלים) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על התורמים הבינלאומיים לשיקומה ולפיתוחה של רצועת עזה לקרוא לישראל להפסיק את מצור העונשין שהיא מטילה על שטח הרצועה ולאפשר הגשה של סיוע הומניטארי נחוץ וחידוש של המסחר הרגיל. גם לאחר הנזקים העצומים שגרמה הלחימה לחיים האזרחיים ברצועת עזה, ממשיכה ישראל למנוע הכנסה של סיוע הנחוץ נואשות לתושביה ולחנוק את כלכלת עזה.

נציגיהן של מדינות העתידות לתרום לשיקום הרצועה יתכנסו ב-2 במארס 2009 בעיר הנופש שארם א-שיח' בסיני שבמצרים, לוועידה בת יום אחד. לדברי ארגון Human Rights Watch הפסקתו של המצור היא צעד קריטי שהסיכויים לשיקום ולהתאוששות כלכלית תלויים בו. בוועידה ישתתפו, בין היתר, שרת החוץ של ארה"ב, הילרי קלינטון, והנציג העליון של האיחוד האירופי לסחר חוץ ולמדיניות ביטחונית, חוויאר סולאנה. 

לדברי קנת' רות', מנכ"ל ארגון Human Rights Watch, "כל הבטחות הסיוע שצפויה וועידה זו להניב יהיו כמעט חסרות ערך אם התורמים לא ידרשו כי ישראל תפתח את הגבולות לסחר במוצרים ולאספקה הומניטארית חיונית. המצור הבלתי-חוקי הוא המכשול העיקרי המונע את השיקום ואת הפעילות הכלכלית, החיונית לכל חברה".

ישראל שולטת באופן אפקטיבי בגבולותיה של רצועת עזה ובמרחב האווירי שלה. לדברי ארגון Human Rights Watch המצור, אותו אוכפת ישראל מאז חודש יוני 2007 - אז השתלט חמאס על הרצועה, מגיע עד כדי ענישה קולקטיבית של האוכלוסייה האזרחית, שהיא הפרה חמורה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. יש לצמצם את ההגבלות הישראליות על הכנסת סחורות כך שיחולו רק על נשק ועל פריטים שהפוטנציאל הצבאי הגלום בהם עולה בבירור על שימושם האזרחי.

לדברי האו"ם, עזה זקוקה בכל יום ל-500 מטעני משאיות של סיוע הומניטארי וסחורות לצרכנים. הרשויות הישראליות אמרו לסוכנויות הומניטאריות כי יאפשרו העברה של עד 150 מטעי משאיות ביום. אולם, לדברי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים (OCHA), מספר מטעני המשאיות המועברים היום בפועל אינו עולה על 120 ליום. בחודש פברואר נע הממוצע בין 88 ל-104 מטעני משאיות בלבד, כולל תבואות שהועברו באמצעות מסוע במעבר קרני.

עובדים בארגוני סיוע הפועלים ברצועת עזה אמרו לארגון Human Rights Watch כי ההליכים שמכתיבה ישראל מאז נפסקו מעשי האיבה אינם מאפשרים כמעט לתכנן העברה של סיוע יותר מ-24 שעות מראש. לדבריהם הרשויות הישראליות סירבו במספר מקרים לאפשר מעבר של משלוחי סיוע שנקבעו מראש, רק שעות ספורות לפני הגעתם הצפויה.

ישראל ממשיכה למנוע ממשאיות המובילות סחורה לעבור במעבר קרני, מעבר הגבול היחיד שבו קיים ציוד שיקוף ביטחוני ושבו ניתן לטפל בעד 750 משאיות ליום. מעבר סופה, שגם בו ניתן לטפל במשאיות, אם כי בהיקף מצומצם יותר, נותר גם הוא סגור. תחת זאת, מחייבת ישראל את כל המשאיות לעבור דרך מעבר כרם שלום, הסמוך לקצה הדרומי של הרצועה. במעבר זה  יש לפרוק כל פריט הנמצא על המשאית, לבדוק אותו, לארוז אותו ולהעמיס אותו מחדש, כש"דמי הטיפול" עומדים על 1,000 דולר ארה"ב לכל משאית.

לדברי OCHA, בשבועות שחלפו מאז נפסקה הלחימה הכבדה ב-18 בינואר, סירבה ישראל באורח שרירותי לאפשר הכנסה של פריטים כמו גרגירי חומוס, אטריות, קמח חיטה, מחברות לתלמידים, מקפיאים, גנרטורים ומשאבות, וכן גז לבישול.

חוקרי ארגון Human Rights Watch ברצועת עזה בחנו מספר אזורים - ובהם מזרח ג'באליא (שכונת עזבת עבד רבו), גוהר א-דיכ, ח'וזאעה ואל-עטאטרה - שספגו נזק נרחב לבתים ולמתקנים אזרחיים במהלך המבצעים הצבאיים הישראליים שהחלו ב-27 בדצמבר 2008. כמו כן, ראו החוקרים, ברחבי הרצועה, הרס בקנה מידה נרחב שנגרם לחממות ולשטחים חקלאיים, מפעלים שנחרבו, בית חולים שעלה באש כתוצאה מירי פגזי זרחן לבן ואת בניין משרד המשפטים שהופצץ.

במהלך הלחימה בחודשים דצמבר וינואר ניזוקו או נהרסו ברצועת עזה, על-פי הערכת תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP), 14,000 בתי מגורים, 219 מפעלים, 240 בתי-ספר ו-31 ארגונים לא ממשלתיים. לתחנת החשמל של הרצועה נגרם נזק בהיקף של 10 מיליון דולר אמריקאי, והנזק לרשות המים נאמד ב-6 מיליון דולר.

לדברי ארגון Human Rights Watch ההגבלות על הסיוע ההומניטארי ועל המסחר צריכות להיות ממוקדות, ולא נרחבות כל-כך שהן מונעות העברה של מוצרי צריכה אזרחיים רגילים. ישראל לא סיפקה כל הצדקה, ביטחונית או אחרת, לסירובה לאפשר הכנסה או הוצאה של סחורות לרצועה וממנה דרך מעבר קרני, או להגבלות החמורות שהיא מטילה על סוג הסחורות שהיא מתירה להכניס ועל כמותן. כמו כן, לא סיפקה ישראל הסבר ביטחוני לאיסור המוחלט שהיא מטילה על ייצוא מהרצועה מזה למעלה משנה, להוציא משלוח חד-פעמי של פרחים לאירופה באמצע חודש פברואר.

לדברי רות' "אם אנשי עסקים מהרצועה יכולים לשלוח מטען פרחים של משאית אחת ליום האהבה, מדוע לא יוכלו לייצא פרחים או תותים ותפוזים בכל יום? ניתן לסכם את מדיניות המצור של ישראל במילה אחת - ענישה - ולא ביטחון".