ארגון Human Rights Watch אמר היום כי ממשלת ישראל מונעת מכ-670 סטודנטים מרצועת עזה לרכוש השכלה גבוהה בחו"ל באופן שרירותי. ישראל מונעת מן הצעירים והצעירות את ההיתרים הנחוצים להם על-מנת לצאת מעזה לתוכניות לימודים אקדמיות במדינות כמו מצרים, ירדן, גרמניה, בריטניה וארצות הברית.
סטודנטים אלה נמנים על כ-6,400 תושבי עזה שברשותם אזרחות זרה, או שיש להם במדינות אחרות תושבות קבע, רישיונות עבודה, אשרות לימודים או אישור על קבלה ללימודים באוניברסיטה. אנשים אלה לכודים בעזה מאז השתלט חמאס בכוח על הרצועה בחודש יוני.
לישראל שליטה כמעט מלאה על גבולותיה של עזה – ביבשה, באוויר ובים. מאז יוני, מאפשרת ישראל את היציאה מעזה רק במקרי חירום רפואיים של סכנת חיים (https://www.hrw.org/hebrew/docs/2007/10/20/isrlpa17152.htm), וכן למספר קטן של עיתונאים ועובדי ארגונים בינלאומיים.
לדברי שרה לאה וויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגוןHuman Rights Watch, "נראה כי ישראל נחושה בדעתה להעניש את כל תושבי עזה, כולל סטודנטים, על התנהגותו של חמאס. אסור לישראל לגבות את מחיר הסכסוך שלה עם ארגון פוליטי או צבאי מצעירים המעוניינים בהשכלה".
האוניברסיטאות בעזה אינן מציעות תארים במגוון נושאים, ובכלל זה תואר ראשון בשפות נוספות מלבד ערבית, אנגלית וצרפתית, ותואר שני שאינו במשפטים, עיתונאות או טכנולוגיית המידע. לימודי דוקטורט אינם אפשריים כלל ברצועת עזה או בגדה המערבית.
ישראל אוסרת על סטודנטים מעזה ללמוד בישראל או בגדה המערבית, ורק לעיתים נדירות מאפשרת למרצים זרים לבקר בעזה על-מנת ללמד בה.
רוב הסטודנטים ממתינים להיתרים לצאת מעזה על-מנת לקבל אשרות למדינות שבהן התקבלו ללימודים אוניברסיטאיים או על-מנת לנסוע ישירות למדינות אלה. רבים החלו את לימודיהם בשנים קודמות ונלכדו בעזה כאשר שבו הביתה לחופשת הקיץ.
במקרים מסוימים הנפיקו הרשויות הישראליות היתרי יציאה לסטודנטים, ולאחר מכן סירבו לאפשר להם לצאת דרך מחסום ארז בשל "נימוקים ביטחוניים" שלא פורטו.
על כ-670 הסטודנטים נמנים 400 המעוניינים ללמוד במצרים. המעבר הדרומי מרצועת עזה למצרים ברפיח סגור מאז ה-9 ביוני 2007, בשל התעקשותה של ישראל. פתיחתו של המעבר מחדש מחייבת שיתוף פעולה של ישראל, מצרים והרשות הפלשתינית, בהתאם לתנאי הסכם המעברים משנת 2005. ישראל הכריזה על התנגדותה לפתיחתו מחדש של מעבר רפיח ונראה כי הן מצרים והן הרשות הפלשתינית מסכימות הסכמה שבשתיקה לדרישתה של ישראל, ואינן מפעילות לחץ לפתיחתו המחודשת של המעבר.
ישראל והרשות הפלשתינית הציעו את מעבר כרם שלום, השוכן בתוך ישראל בסמוך לגבול עזה-מצרים, כחלופה למעברים ארז ורפיח לתנועת נוסעים כללית. חמאס מתנגד לכך מכיוון שמעבר כרם שלום נתון לשליטה ישראלית, והארגון אף תקף את המעבר ברקטות כדי למנוע מנוסעים להשתמש בו.
וויטסון אמרה עוד, כי "מצרים, הרשות הפלשתינית וחמאס נושאים בחלק מן האחריות לכך שהסטודנטים בעזה לכודים. אך בסופו של דבר, האחריות לכך מוטלת על ישראל, שלה היכולת והחובה המשפטית ככוח כובש ברצועת עזה לקדם את חופש התנועה ואת הנגישות להשכלה".
בחודש אוקטובר ראיין ארגון Human Rights Watch ברצועת עזה 12 סטודנטים שניסו לצאת מהרצועה לאוניברסיטאות בארצות הברית, בבריטניה, במצרים, בירדן, בטורקיה ובגדה המערבית, וכן סטודנט אחד שהתקבל לתוכנית הכשרה בתחום התקשורת המנוהלת על-ידי האו"ם בניו יורק. על אלה נמנו:
• ר'סאן מטר, בן 25, הממתין להתחלת לימודיו לתואר שני במערכות מידע לעסקים באוניברסיטה המרכזית של מישיגן שבארצות הברית. לדבריו, הסמסטר נפתח ב-27 באוגוסט אך לא התאפשר לו לצאת מהרצועה לירושלים כדי לקבל ויזה לארה"ב. "העובדה שמונעים ממני לצאת גורמת לי למשבר אישי מאוד", אמר. "אתה יודע מה זה אומר בשבילך אם אתה עומד לקבל תואר שני בארה"ב. זה יכול לשנות את כל החיים שלך ולתת לך הזדמנות להגיע להזדמנויות תעסוקה טובות יותר".
• סטודנטית אחרת, שביקשה ששמה לא יפורסם, שבה לעזה במהלך הקיץ על מנת לערוך מחקר בנושא יצירת מודלים של מי תהום במסגרת לימודיה לתואר שני בירדן. יש ברשותה אשרת כניסה לירדן, אך הרשויות הישראליות מסרבות לאפשר לה לצאת מהרצועה. "ניסיתי בדרכים שונות לקבל היתר לצאת לירדן דרך ארז כי מעבר רפיח סגור, אבל כל המאמצים שלי היו לשווא", אמרה הסטודנטית.
• ח'אלד אל-מודלאל, בן 22, לומד לתואר ראשון בבית הספר לניהול בראדפורד בבריטניה. בחודש יוני הגיע אל-מודלאל הביתה מבראדפורד, שם התגורר במשך שש שנים, על-מנת לבקר את משפחתו וללוות את ארוסתו, ומאז לא הצליח לצאת מהרצועה. ב-17 בספטמבר עתר הארגון הישראלי לזכויות האדם "גישה" (www.gisha.org), שבסיסו בתל-אביב, לבג"ץ בדרישה לאפשר לאל-מודלאל לצאת. בית המשפט דחה את העתירה.
• חאתם שוראב, בן 22, הוא אחד מ-10 פלשתינאים שנבחרו להשתתף בתוכנית הכשרה של האו"ם לאנשי מקצוע בתחום התקשורת המתקיימת בחודש נובמבר בניו יורק. חאתם ושני אנשים נוספים שנבחרו להשתתף בתוכנית לכודים ברצועה ולא יוכלו להשתתף בתוכנית. "עבדתי קשה כדי לקבל אשרת כניסה, אני עדיין מנסה", הוא אומר. "ניסיתי לקבל אישור לצאת דרך ארז אבל הם סירבו לתת לי. הם לא נתנו סיבה".
• מוחמד אל-עלם, בן 19, סטודנט באוניברסיטה האמריקאית בקהיר, זכה במלגת לימודים מלאה והוא מנסה לחדש את לימודיו. "סיימתי שני סמסטרים וחזרתי בתחילת יוני כדי לבקר את המשפחה שלי", אמר מוחמד. "ועכשיו אני תקוע בעזה. הודעתי לאוניברסיטה והם אמרו בסדר, אבל לפני שבוע וחצי הם אמרו שאצטרך להפסיד את הסמסטר".
• מרים פאדל עשור, בת 18, למדה בשנים 2006-2005 בבית ספר תיכון בסן פרנסיסקו, במדינת קליפורניה שבארצות הברית. היא שבה לרצועת עזה באוגוסט 2006 על-מנת להשלים את לימודי התיכון וזכתה במלגה ללימודי מנהל עסקים במכללת קולומביה, בדרום קרוליינה שבארצות הברית. כעת היא ממתינה להיתר יציאה על-מנת שתוכל לקבל בירושלים אשרת כניסה לארצות הברית. "כבר הפסדתי את הסמסטר הראשון, שמתחיל בספטמבר וייגמר בדצמבר, והסמסטר השני מתחיל באמצע ינואר", אמרה עשור. "אני לא יודעת מה יקרה אם לא אוכל להגיע לסמסטר השני".
בסוף אוגוסט ובתחילת ספטמבר איפשרה ישראל הסעה מאורגנת של אנשים באוטובוסים דרך מחסום ארז עד למסוף ניצנה שבין ישראל ומצרים. בארבעה מועדים שונים, הסיעו אוטובוסים כ-550 אנשים בסה"כ, ובהם כ-80 סטודנטים. נקבע כי האוטובוסים יסיעו אנשים נוספים ב-12 בספטמבר, אך הצבא הישראלי הפסיק לפתע את הקו.
בעתירה שהגיש לבג"ץ בשם הסטודנט ח'אלד אל-מודלאל שהוזכר לעיל ערער ארגון גישה על ההגבלות המוטלות על סטודנטים. ב-2 באוקטובר 2007 דחה בג"ץ את העתירה בהתבססו על טענת הצבא כי שירות האוטובוסים יתחדש עוד באותו יום. נכון להיום, לא חודש שירות האוטובוסים.
ב-22 באוקטובר עתר ארגון גישה בשנית לבג"ץ מטעם הסטודנט ח'אלד אל-מודלאל ושישה סטודנטים אחרים, בדרישה שישראל תאפשר להם ולסטודנטים אחרים שנלכדו ברצועה לצאת ממנה על-מנת לחדש את לימודיהם. העתירה עדיין תלויה ועומדת.
ב-19 באוגוסט, חמישה ימים לאחר שהופסק שירות האוטובוסים, הכריז הקבינט הישראלי על רצועת עזה כעל "ישות עוינת" והחליט להגביל תנועה של אנשים "משטח הרצועה ואליה". ממשלת ישראל טוענת כי יישום ההחלטה הושעה עד לאישור משפטי, אך תנועת האנשים והסחורות לתוך עזה והחוצה ממנה הצטמצמה מאוד מאז החלטת הקבינט.
לטענת ממשלת ישראל התקבלה החלטת הקבינט בתגובה לירי הרקטות המתמשך של קבוצות פלשתיניות חמושות לתוך העיירה הישראלית שדרות וישובים אחרים. שר הביטחון הישראלי אהוד ברק אמר כי "המטרה היא להחליש את חמאס".
ארגון Human Rights Watch מגנה זה תקופה ארוכה את התקפות הרקטות שמשגרים ארגונים פלשתיניים חמושים שבסיסם בעזה לתוך אזורים אזרחיים בישראל. זאת כיוון שהרקטות הן נשק בלתי-מדויק ביותר אשר לא ניתן לכוונו אל מטרה צבאית ספציפית, ולפיכך מדובר בהתקפות חסרות הבחנה ולעיתים קרובות אף בהתקפות מכוונות נגד אזרחים. לחמאס שליטה בתוך עזה ועל-כן הוא נושא באחריות להתקפות הרקטות נגד ישראל, אפילו כאשר אלה מבוצעות בידי קבוצות חמושות אחרות. עם זאת, על ישראל להגיב על התקפות בלתי-חוקיות אלה באמצעים המותרים על-פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי (https://www.hrw.org/reports/2007/iopt0707/iopt0707hebweb.pdf).
מאז התקבלה החלטת הקבינט בחודש ספטמבר, לא הסבירה ישראל אילו שיקולי ביטחון מצדיקים את העובדה שהיא מונעת מסטודנטים תושבי עזה היתרי יציאה. בקשתו של ארגוןHuman Rights Watch להיפגש עם נציגי צה"ל על-מנת לדון בסטודנטים הלכודים לא נענתה.
על-פי המשפט ההומאניטארי הבינלאומי, נותרה ישראל כוח כובש בעזה אף שהסיגה את הנוכחות הצבאית הקבועה שלה ואת מתנחליה בשנת 2005. זאת משום שהשליטה האפקטיבית והיומיומית ברוב היבטי החיים ברצועת עזה נותרה בידיה. נוסף לשליטה בגבולות היבשה, האוויר והים של עזה, שולטת ישראל ברוב מערכות החשמל, המים והביוב ברצועה, ברשתות התקשורת ובמרשם התושבים, והיא עורכת מבצעים צבאיים באופן סדיר בתוך רצועת עזה.
המשפט הבינלאומי לזכויות האדם, ובכללו האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות אשר אושררה על-ידי ישראל בשנת 1992, חל בישראל ובכל מקום שבו יש לשלוחיה "שליטה אפקטיבית". "האיסור המוטל על סטודנטים לנסוע לחו"ל על-מנת ללמוד מהווה הפרה שרירותית ובלתי-חוקית של הזכות לחופש התנועה. זכות זו כוללת גם את זכותו של אדם לעזוב את ארצו שלו, המעוגנת בסעיף 12 של אמנה זו. המשפט הבינלאומי לזכויות האדם מאפשר הטלת הגבלות על חופש התנועה מסיבות ביטחוניות, אך להגבלות אלה חייב להיות בסיס חוקי איתן, יש לצמצמן למינימום ההכרחי והן צריכות להיות ביחס ראוי לאיום.
ההגבלות השרירותיות המוטלות על הסטודנטים מעזה מהוות גם הפרה של הזכות לחינוך, המעוגנת בסעיף 13 של האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, שאושררה גם היא על-ידי ישראל בשנת 1992.
לדברי וויטסון, "על המדינות שאליהן מקווים סטודנטים אלה להגיע להשמיע את קולן בנוגע להפרה זו של זכויות בסיסיות. מניעת גישתם של תושבי רצועת עזה להשכלה גבוהה אינה משרתת את האינטרסים של אף אחד".
למעלה מ-30 סטודנטים מנסים להגיע לארצות הברית, ובהם שישה שזכו במלגת פולברייט הממומנת על-ידי ממשלת ארצות הברית.
הקונסוליה האמריקאית בירושלים הודיעה לארגון Human Rights Watch כי היא פועלת מול ממשלת ישראל על-מנת לאפשר את יציאת הסטודנטים. "אנו מתחילים לראות התקדמות בנושא זה ונמשיך להעלות אותו בדרגים הבכירים ביותר", אמר דובר של הקונסוליה.
להאזנה לראיונות שערך ארגון Human Rights Watch עם שישה מהסטודנטים הלכודים בעזה אנא בקרו בכתובת:
https://www.hrw.org/audio/2007/english/iopt11/isrlpa17311.html
עותק מדו"ח גישה מחודש אוקטובר 2007, הכולל טבלה של מספר הסטודנטים הלכודים ברצועה, על-פי יעד הנסיעה המתוכנן, ניתן למצוא בכתובת:
http://www.gisha.org/UserFiles/File/publications%20/Appendix%20to%20Press%20Release%2022.10.07_heb.pdf
