ארגון חיזבאללה חייב להפסיק באופן מיידי את ירי הרקטות אל אזורים אזרחיים בישראל – כך מסר היום ארגון Human Rights Watch. עם תחילת השבוע הרביעי להתקפות, גבוּ הרקטות ששוגרו עד עתה את חייהם של 30 אזרחים, לרבות ששה ילדים, ופצעו מאות אזרחים נוספים.
"ירי תלול-מסלול של רקטות אל אזורים אזרחיים באופן עיוור הוא ללא ספק פשע מלחמה", אמר קנת' רות', מנכ"ל ארגון Human Rights Watch. "שום דבר לא יכול להצדיק את הפגיעה הזו בסטנדרטים הבסיסיים ביותר של מניעת סכנות המלחמה מאזרחים".
חיזבאללה טוען שחלק מהתקפות אלה מכוון לעבר בסיסים צבאיים בשטח ישראל, שמהווים מטרות לגיטימיות. אך נראה שרוב ההתקפות מכוונות לעבר אזורים אזרחיים, ואכן נפגעו בהן הולכי רגל, בתי חולים, בתי ספר, בנייני מגורים ובתי עסק.
מאז שארגון חיזבאללה חטף שני חיילים ישראלים והרג שמונה חיילים, ב-12 ביולי, מתעדים תחקירני Human Rights Watch את השפעות המלחמה על אזרחים בישראל ובלבנון, באמצעות ראיונות עם עדי ראייה ועם ניצולים מההתקפות, כמו גם עם רופאים, עם עובדים של שירותי החירום ועם גורמי משטרה, צבא וממשלה רשמיים.
עד ל-4 באוגוסט שיגר ארגון חיזבאללה, על פי הדיווחים, 2,500 רקטות אל אזורים אזרחיים בעיקרם בצפון מדינת ישראל. מספר רקטות בעלות טווח ארוך יותר הגיעו דרומה יותר, עד לעיר חדרה, שנמצאת כ-85 ק"מ מדרום לגבול. חיזבאללה הודיע שהתקפת הרקטות על חדרה בוצעה בתגובה לתקיפה אווירית של ישראל בלבנון מוקדם יותר באותו יום, שבה נהרגו, לפי הדיווחים, יותר מ-20 חקלאים.
אתמול הציע מנהיג חיזבאללה, סעיד חסן נסראללה, להפסיק להפציץ את "ההתנחלויות הצפוניות" של ישראל, אם הצבא הישראלי יפסיק להפציץ את "הערים והאזרחים" בלבנון. הוא הזהיר גם שהתקפה ישראלית על ביירות תביא להפצצת תל אביב על ידי חיזבאללה.
בדו"ח שפרסם ב-3 באוגוסט ונושא את הכותרת "התקפות קטלניות: התקפות חסרות הבחנה של ישראל על אזרחים בלבנון", תיעד ארגון Human Rights Watch הימנעות שיטתית מצד צה"ל להבחין בין לוחמים לבין אזרחים. במקרים אחדים, התזמון והעוצמה של ההתקפה, היעדרה של מטרה צבאית וכן התקפות חוזרות על כוחות חילוץ מצביעים על כך שכוחות ישראל תקפו אזרחים במכוון. אתמול, על פי הדיווחים, נהרגו לפחות 40 אזרחים בהתקפות הישראליות בלבנון.
"ארגון Human Rights Watch תיעד את השימוש המתמשך של הצבא הישראלי בכוח חסר הבחנה, שגרם להרג של מאות אזרחים לבנוניים", אמר רות'. "אבל פשעי מלחמה שמבוצעים על ידי צד אחד לסכסוך לעולם אינם מהווים הצדקה לביצוע של פשעי מלחמה על ידי הצד השני. חיזבאללה חייב לחדול מהשימוש בתירוץ של התנהגות פסולה מצד ישראל להצדקת ההתנהגות הפסולה שלו עצמו."
החיים בצפון מדינת ישראל, אזור שבו מתגוררים כמיליון בני אדם, נעצרו למעשה כתוצאה מהתקפות הרקטות של חיזבאללה, שגובות מחיר עצום בחיי אדם ומחיר כלכלי כבד. רשויות המדינה מעריכות שכמחצית מהאוכלוסייה עזבה את האזור, והנותרים חיים בפחד מתמיד מצופרי האזעקה המתריעים על התקפות.
לדברי ארגון Human Rights Watch, רבים מבין אלה שנותרו בצפון ישראל אינם יכולים לעזוב את האזור, בין אם בגלל שאין להם קרובי משפחה באזורים אחרים בארץ, או בגלל שאין ברשותם את האמצעים הכספיים לשלם עבור מקום מגורים חלופי. ישנם כאלה שנשארים בצפון כדי לטפל בקרובי משפחה נכים או חולים, או בגלל שהם עובדים בשירותי החירום והרפואה.
"מי נשאר כאן בקריית שמונה; המגזר החלש ביותר של האוכלוסייה", אמר לארגון Human Rights Watch שמעון קמרי, סגן ראש עיריית קריית שמונה, שנמצאת קילומטרים מעטים בלבד מגבול הצפון. "הזקנים, ומי שלא יכולים להרשות לעצמם בתי מלון, בגלל ששהות כל כך ממושכת היא עניין יקר מאוד".
עד עתה ירה ארגון חיזבאללה שלושה סוגים שונים של טילים. הרוב המכריע הן רקטות 'קטיושה' 122 מ"מ, בעוד שטילי 'פאג'ר' בקוטר 220 מ"מ נחתו בערים חיפה ונצרת. חיזבאללה שיגר גם מספר טילים בקוטר 302 מ"מ מסוג 'חייבר-1'; הראשון מביניהם נפל ב-28 ביולי בשטח פתוח ליד עפולה, 50 ק"מ מדרום לגבול, וטיל נוסף פגע בסביבות חדרה, ב-4 באוגוסט. בנוסף על כך, חיזבאללה הודיע שירה טילי 'חייבר-1' לעבר בית שאן ב-2 באוגוסט.
מספר רקטות, כגון אלה שהרגו שמונה עובדי רכבת בחיפה ב-16 ביולי ושני אחים צעירים בנצרת ב-19 ביולי, נשאו ראשי נפץ מלאים באלפי כדוריות מתכת שמתפזרות לכל עבר בעת הפיצוץ. כדוריות המתכת מיועדות לגרום לפגיעה מרבית באמצעות הרקטות שמשוגרות לעבר אזורים אזרחיים.
על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי – הידוע גם כחוקי המלחמה - על הצדדים לסכסוך חמוש להימנע מלהפוך את האזרחים ליעד להתקפה, או לירות באופן חסר אבחנה לתוך אזורים אזרחיים. אסור להם גם לבצע התקפות שידוע להם כי יגרמו לאובדן מקרי של חיי אזרחים, לפציעה של אזרחים או לנזק ליעדים אזרחיים במידה שעולה על היתרון הצבאי הממשי והישיר הצפוי מההתקפה. התקפות כאלה מהוות פשעי מלחמה.
הקורבנות האחרונים
כפי שנמסר, בהתקפות שבוצעו ב-4 באוגוסט ירה ארגון חיזבאללה יותר מ-200 רקטות, שהרגו שלושה בני אדם. על פי הדיווחים באמצעי התקשורת, בפגיעה של רקטה במסעדה בכפר הדרוזי מג'דל כּרוּם נהרגו שני גברים, בני 24 ו-32, ומספר אנשים נפצעו. בהתקפה אחרת נהרגה מנאל עזאם, אם לשניים בת 27, כשרקטה פגעה בסביבות השעה 2:15 אחה"צ בכפר הדרוזי מרר. לפני שבוע וחצי נהרגה בכפר מרר גם ילדה בת 15, דעא עבאס, בעת שרקטה פגעה בביתה.
ב-3 באוגוסט נהרגו שמונה בני אדם בשתי התקפות רקטות. במטח רקטות אחד שנורה על העיר עכו נהרגו חמישה בני אדם: שמעון זריבי, בן 44; בתו בת ה-15, מזל; אלברט בן-אבוּ, בן 41; אריה תמאם, בן 50; ואחיו של אריה, טירן, בן 39.
ארגון Human Rights Watch ראיין את אשתו של אריה תמאם, צביה, שנפצעה בהתקפה. היא תיארה באוזני תחקירני Human Rights Watch את נפילת הרקטה שהרגה את בעלה וגיסהּ, ופצעה את גיסתה, שמחה, ואת בתהּ בת השמונה, נועה:
הרקטה הרסה את כל המשפחה שלנו. הבעל שלי נהרג; אח שלו נהרג; האחות שלהם סובלת מכאבים עזים. האמא הנכה שלי "שבורה לגמרי" – שמחה הייתה גם המטפלת העיקרית שלה. הילדים נמצאים בטראומה שתישאר לנצח.
אין בבניין שלנו מקלט נגד הפצצות, אז כשהתחילה האזעקה הלכנו למקלט בבניין של דודה שלי ברחוב בן שושן. אחרי שהרקטה הראשונה נפלה והאזעקה הפסיקה, יצאנו מהמקלט כדי לראות מה קורה. הבת שלי עמדה לידי, בכניסה, אבל אריה התקרב יותר אל הרחוב. פתאום היה עוד 'בום' חזק וחתיכות מתכת עפו לכל הכיוונים. לא קלטתי מה קרה לי, אבל רצתי אל המקום שבו עמד בעלי – כל חמשת האנשים שעמדו שם ליד הגדר נהרגו. הכל היה מכוסה בדם; ניסיתי לגרור אותו משם, וצרחתי: 'אל תמות; בבקשה אל תמות'! הבן שלי השליך את עצמו על הגופה של אביו וגם הוא צרח: 'אבא, אבא, אל תמות'! אחר כך הגיעה המשטרה ובאו אמבולנסים ולקחו את כולנו לבית החולים.
בהתקפה נוספת שאירעה באותו יום נהרגו שלושה צעירים ישראלים, ערבים-פלשתינאים מהכפר תרשיחא: שנאתי שנאתי, בן 21; אמיר נעים, בן 18; ומוחמד פעור, בן 17. במהלך ההתקפה פגעה רקטה נוספת בבית בכפר הסמוך מעילא. תושבת הכפר, מהא מוראני, שבתהּ בת השנתיים, נוּרא, נפצעה בהתקפה, סיפרה לתחקירני Human Rights Watch:
זה היה בערך ב-3:30 אחה"צ אתמול. זו הייתה הפעם הראשונה שרקטה נפלה בכפר שלנו. אנחנו גרים בקומה השלישית בבניין דירות בן שלוש קומות. השארנו ילדים בבית ויצאנו החוצה רק לכמה דקות לקנות קצת אוכל. הבת שלי ישנה בחדר שלה בעריסה, והבן שלנו היה בחדר המגורים. פתאום התחילה אזעקה, והבעל שלי – אני לא יודעת איך הוא הרגיש את זה – פרץ בריצה מהירה לעבר הבית ופשוט טס במדרגות אל החדר שבו נוּרא ישנה. הוא חטף אותה מהעריסה ומיהר למטה, ובדיוק דקה אחרי שהם יצאו מהבית, הרקטה פגעה בדיוק בחדר שבו נוּרא ישנה. היא נפצעה בעין מחתיכות בטון שעפו לכל עבר. תודה לאל, הבן שלנו היה בחדר אחר, וכך הוא לא נפצע גופנית, אבל הוא היה בהלם. מאז ההתקפה הוא לא דיבר, לא השמיע אף מלה.
פגיעות בבתי חולים
נזק כבד נגרם למספר מוסדות רפואיים ומוסדות חינוך מהתקפות הקטיושות. תחקירניHuman Rights Watch ביקרו בבתי החולים בנהריה ובצפת שנפגעו בהתקפות.
לדברי דובר בית החולים בנהריה, רקטות נחתו בקרבת בית החולים מאז ה-12 ביולי. ב-28 ביולי נחתה רקטה ישירות על הקומה הרביעית, היכן שממוקמת מחלקת האופטמולוגיה של בית החולים, פערה חור בקיר והרסה שמונה חדרי חולים וציוד רפואי. לדברי דובר בית החולים, במחלקה שנפגעה מאושפזים בדרך כלל 20 עד 30 חולים, אבל הנהלת בית החולים העבירה את החולים מהקומות העליונות אל חדרים במרתף הבניין כבר בתחילת הסכסוך. "אחרת, קשה להאמין שמישהו היה ניצל מההתקפה", אמר הדובר. הוא העריך את הנזק שנגרם לבית החולים בכ-200,000$.
לדבריו, "אין בסיסים צבאיים כאן בסביבה; אין כאן שום דבר צבאי בכלל. אני מאמין שהם יודעים טוב מאוד שהם יורים על בית חולים".
ב-17 ביולי, בסביבות השעה 11 בלילה, נחתה רקטה מחוץ לבית החולים בצפת. לדברי האחראי על הביטחון בבית החולים, מההדף של הפיצוץ התנפצו זגוגיות החלונות ביותר מ-50 חדרים בצדו הצפוני של בית החולים, ונהרסו צינורות המים והגז החיצוניים.
רוני פּרי, חולה בן 37 שהיה מאושפז בבית החולים בעת ההתקפה, סיפר לתחקירני Human Rights Watch מה קרה בעת פגיעת הרקטה:
כמה מאתנו בדיוק יצאו אל המרפסת של הקומה שלנו. שמענו אזעקה וניסינו להיכנס בחזרה פנימה, אבל הרקטה הגיעה מהר מידי. הרקטה פגעה בקיר שמתחתנו, וראיתי הבזק צהוב וזכוכיות עפות. יכולתי לראות, לשמוע ולהרגיש את הפיצוץ. הפיצוץ העיף אותי לצד השני של המרפסת, ושתי הרגליים שלי והזרועות נחתכו מהזכוכיות. היה אתנו ילד בכסא גלגלים, שהיה מאושפז בבית החולים בגלל פציעה בהתקפת רקטות קודמת. לקחנו אותו החוצה בניסיון לשפר לו את מצב הרוח, והוא נפגע קשה בראשו מהזכוכיות. הוא לא דיבר אף מלה מאז שזה קרה.
ארגון Human Rights Watch מסר כי בהיעדר חיילים או מטרות צבאיות, חל איסור מוחלט לתקוף בתי חולים. תקיפה מכוונת של בתי חולים מהווה פשע מלחמה.
פגיעות בבתי מגורים
רקטות פגעו בבתי מגורים ביישובים רבים בצפון, אם כי ברוב המקרים, כפי שנמסר לארגון Human Rights Watch על ידי עדי ראייה או על ידי גורמי הביטחון, הדיירים לא היו בבית בעת הפגיעה.
משה זמיר, בן 56, היה עד ראייה לפגיעה של קטיושה בבית של שכניו בנהריה, ב-18 ביולי. "בסביבות השעה 6 בערב יצאתי החוצה כדי לשבת במרפסת הקדמית שלי", סיפר. "פתאום שמעתי 'בום' גדול, והתכופפתי מהר על הרצפה. ראיתי שברים עפים לכל הכיוונים ורצתי מהר לתוך הבית". הטיל פגע בביתה של משפחת אקוקה, שכניו של זמיר, שכבר עזבו את העיר, לדבריו.
מלכה כּרסנטי, בת 70, נפצעה בעת שרקטה הרסה את שתי הקומות העליונות של בניין הדירות בן שלוש הקומות שלה בחיפה, ב-17 ביולי. היא סיפרה לתחקירני Human Rights Watch:
נמנמתי בדירה שלי בקומה השנייה כשפתאום, בסביבות 2:30 אחה"צ, שמעתי שמתחילה אזעקה. נכנסתי לחדר השירותים, שמשמש אותי בתור מרחב מוגן בגלל שאין מקלט בבניין. שמעתי 'בום' חזק ואז הכל התחיל להתמוטט סביבי... נפצעתי בעצם הכתף הימנית, שברתי צלע בצד שמאל, ויש לי קרע בעור התוף, אז אני לא שומעת עכשיו טוב.
פגיעות בבתי עסק
רקטות של חיזבאללה פגעו פגיעה ישירה במספר מקומות עבודה וגרמו נזקים כלכליים כבדים לענפי החקלאות, התיירות והתעשייה, וכן לעסקים קטנים בצפון ישראל. בתי עסק רבים בצפון הקטינו באופן דרמטי את היקף העבודה, או סגרו לגמרי את בתי העסק בגלל ההתקפות הנמשכות.
ההתקפה בעלת התוצאות החמורות ביותר אירעה ב-16 ביולי, כשרקטה התרסקה לתוך מוסך של הרכבת בחיפה, הרגה שמונה עובדים ופצעה 12 עובדים נוספים. ארגון Human Rights Watch ראיין בבית החולים רמב"ם ארבעה מעובדי הרכבת שנפצעו מכדוריות המתכת שהתפזרו לכל עבר בעקבות הפיצוץ הקטלני.
"היו שלושה 'בומים' חזקים, והתחלתי לרוץ אל מחוץ למוסך", סיפר אלק ונסבאום, בן 61, עובד של רשות רכבת ישראל. "אחד הבחורים, ניסים, שנהרג מאוחר יותר, צעד לכולם לרוץ למקלט. ה'בום' הרביעי תפס אותי כשכבר הייתי ליד הדלת, ונפצעתי מרסיס... נפצעתי בצוואר, ביד, בבטן וכף הרגל מרסיסי מתכת שנראים כמו כדוריות".
סמי רז, חשמלאי עובד הרכבת בן 39, סיפר שכדורית מתכת חדרה לריאתו ונתקעה קרוב ללב. "התקשיתי מאוד לנשום אחרי שנפגעתי", אמר.
ב-23 ביולי פגעה רקטה ששיגר חיזבאללה בנגריה של דוד סיבוני בקריית אתא, והרגה את עובד הנגריה, חביב עוואד. סיבוני, בן 60, סיפר לתחקירני Human Rights Watch:
יש לי את הנגריה הזאת כבר 30 שנה. למרות המצב, החלטתי להמשיך לפתוח את העסק, אבל למספר שעות קטן יותר ועם פחות עובדים. הבוקר הייתי במשרד שלי בקומה השנייה כששמעתי את האזעקה. היו בנגריה שמונה עובדים נוספים וצעקתי להם לרוץ אל החדר המוגן. חשבתי שלא יהיה לי מספיק זמן לרדת במדרגות ולהגיע למטה, אז נשארתי במשרד שלי ופתאום הרקטה פגעה בנו ישירות. חביב כפי הנראה בדיוק הציץ מבעד לדלת של החדר המוגן כדי לוודא שכולם נמצאים בפנים, והפיצוץ פגע בו. אני חושב שכל הפגיעות היו פנימיות, לא ראו שום נזק מבחוץ.
ב-19 ביולי פגעה רקטה במוסך מכוניות בנצרת, שנמצא מזה 35 השנים האחרונות בבעלותו של אסד אבו נאג'ה. הפגיעה הישירה גרמה להרס של המוסך, של המשרד עם המחשבים, של מכשירי האבחון, של מספר מכוניות שטופלו במוסך ושל שלוש מכוניות חדשות המיועדות למכירה שהגיעו למוסך באותו יום. אבו נאג'ה אמר שלמרבה המזל ההתקפה אירעה ביום רביעי, שהוא היום היחיד בשבוע שהמוסך נסגר בשעה מוקדמת, אחרת היו נמצאים במוסך לפחות 20 עובדים.
מקלטים
תחקירני Human Rights Watch ביקרו בששה מקלטים בחיפה ובנהריה, שבהם שהו תושבים מקומיים רבים במשך ימים ולילות מאז תחילת הסכסוך. ברוב המקלטים שררו חום, מחנק וצפיפות רבה, והם לא היו מצוידים באופן מספק עבור מספר האנשים שהם אמורים לשרת.
במקלט בנהריה סיפרה רוזה גוטמן, בת 52, לתחקירני Human Rights Watch על הקשיים שניצבים בפני התושבים המבוגרים יותר. "הגישה למקלטים קשה למבוגרים בגלל כל המדרגות", אמרה. "קשה להם לרדת במהירות למקלט, ואחר כך לטפס בחזרה ולצאת החוצה. המקלטים דחוסים באנשים ואין מספיק מקום לכולם".
אשה אחרת באותו מקלט אמרה לתחקירני Human Rights Watch:
אנחנו כל הזמן במקלט, מהיום שכל זה התחיל. אנחנו יוצאים רק כששרותי החירום מודיעים ברמקול שאנחנו יכולים לצאת. לפעמים אנחנו נשארים במקלט במשך היום והולכים הביתה לישון בלילה. אתמול הלכנו הביתה בסביבות חצות כדי לישון, אבל בערך ב-2 לפנות בוקר התחילו נפילות של טילים, וב-5 בבוקר החלטנו שאי אפשר יותר וחזרנו למקלט. אנחנו צריכים עוד מזרונים כדי שכולם יוכלו לישון כאן. זה קשה במיוחד לילדים. הם משועממים והם מפחדים.
ב-18 ביולי נהרג אנדריי זלנסקי, בן 37, מפגיעת טיל שירה חיזבאללה, ממש בפתח מקלט בנהריה. תחקירני Human Rights Watch הגיעו למקום הנפילה זמן קצר אחרי ההתקפה ושוחחו עם אליאב שיאן, בן 34, שהיה עד ראייה להתקפה:
הבחור הכניס את אשתו ואת הילדה שלו למקלט, ואז יצא החוצה, אני לא בטוח למה. לא הייתה אזעקה באותו זמן, רק התרעה כללית להיכנס למקלטים ולהישאר בהם. אני עמדתי ליד הכניסה למקלט, והבחור היה במרחק של כמה מטרים ממני. פתאום שמעתי שריקה ורצתי מהר בחזרה פנימה. הבחור לא הספיק להגיע ונהרג במקום מפגיעת הטיל.
כפי שהתברר לתחקירני Human Rights Watch מאוחר יותר, זלנסקי יצא מהמקלט כדי להביא שמיכה לבתו. "קודם היו שוהים בדרך כלל בערך שבעים איש במקלט, אבל אחרי שהוא נהרג הרבה אנשים עזבו את העיר, בעיקר אלה שיש להם ילדים", אמר יואב שלגן, רווק בן 35 שנשאר במקלט. "עכשיו יש כאן בדרך כלל 30 איש".
