- המדיניות ושיטות המודרציה של מטא משתיקות במידה גוברת והולכת קולות תמיכה בפלסטין באינסטגרם ובפייסבוק על רקע מעשי האיבה בין ישראל לפלסטין;
- המדיה החברתית היא פלטפורמה חיונית המאפשרת להעיד ולהשמיע קול נגד עוולות, אולם הצנזורה של מטא מעודדת את מחיקת סבלם של פלסטינים;
- על מטא לאפשר ביטוי מוגן בפלטפורמות שלה ולתקן את כללי המודרציה כדי שיעמדו באמות המידה של זכויות האדם ויהיו שוויוניים ולא מפלים.
(ניו יורק) – ארגון Human Rights Watch אמר בדו"ח שפורסם היום שהמדיניות ושיטות המודרציה של מטא משתיקות במידה גוברת והולכת קולות של תמיכה בפלסטין באינסטגרם ובפייסבוק על רקע מעשי האיבה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים. הדו"ח באורך 51 עמוד שכותרתו "ההבטחות של מטא שלא קוימו: צנזורה שיטתית של תכנים פלסטיניים באינסטגרם ובפייסבוק", מתעד דפוס של הסרה לא מוצדקת ושל דיכוי של ביטוי מוגן, כולל ביטויים לא אלימים של תמיכה בפלסטין ושיח ציבורי על זכויות האדם של פלסטינים. ארגון Human Rights Watch מצא שהבעיה נובעת מהנחיות לקויות של מטא ומיישום לא עקבי ושגוי שלהן, מהסתמכות יתר על כלים אוטומטיים לניהול תוכן ומהשפעה מופרזת של ממשלות על הסרת תוכן.
"הצנזורה של מטא על תכנים התומכים בפלסטין מוסיפה חטא על פשע, בשעה שמתרחשים מעשי זוועה ודיכוי בלתי-נתפסים שמלכתחילה מחניקים את הביטוי של פלסטינים", אמרה דבורה בראון, סגנית מנהלת בפועל לענייני טכנולוגיה וזכויות האדם בארגון Human Rights Watch. המדיה החברתית היא פלטפורמה חיונית המאפשרת להעיד ולהשמיע קול נגד עוולות, אולם הצנזורה של מטא מקדמת את מחיקת סבלם של פלסטינים".
ארגון Human Rights Watch סקר 1,050 מקרים של צנזורה מקוונת מיותר מ-60 מדינות. אף שמקרים אלה אינם בהכרח ניתוח מייצג של צנזורה, הם תואמים דיווחים ופעולות סנגור של ארגוני זכויות אדם פלסטיניים, אזוריים ובינלאומיים, המשקפים את הצנזורה של מטא על תכנים שתומכים בפלסטינים.
אחרי התקיפה שהוביל חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר, 2023, שנהרגו בה 1,200 אנשים, רובם אזרחים, לפי גורמים ישראליים רשמיים, נהרגו גם כ-20,000 פלסטינים בתקיפות ישראליות על עזה, לפי משרד הבריאות בעזה. הגבלות לא חוקיות של ישראל על סיוע הומניטרי מחריפות את האסון ההומניטרי המתמשך עבור אוכלוסיית עזה בת 2.2 מיליון התושבים, כמחציתם ילדים.
ארגון Human Rights Watch זיהה שישה דפוסים מרכזיים של צנזורה, וכל אחד מהם חזר על עצמו ב-100 מקרים לפחות: הסרת תוכן, השעיה או מחיקה של חשבונות, חוסר אפשרות לנהל שיח עם תוכן, היעדר אפשרות לעקוב אחר חשבונות או לתייג אותם, הגבלות על השימוש בפיצ'רים כמו אינסטגרם או פייסבוק לייב וכן "חסימת צללים", מושג שמשמעותו צמצום ניכר בנראות של הפוסטים והסטוריז ושל חשבונות ספציפיים ללא התרעה. ביותר מ-300 מקרים, לא יכלו משתמשים לערער על הסרת תכנים וחשבונות כיוון שמנגנון הערעור לא פעל, ולכן הותיר אותם ללא כל אפשרות מעשית להתנגד.
במאות מקרים מתועדים ציינה מטא את מדיניותה בדבר "ארגונים ופרטים מסוכנים", הכוללת את הרשימות של "ארגוני טרור" של ארצות הברית במלואן. מטא התבססה על הרשימות הללו והשתמשה בהן באופן גורף כדי להגביל ביטויים חוקיים בנושא מעשי האיבה בין ישראל לארגונים פלסטיניים חמושים.
מטא גם יישמה באופן לא תקין את מדיניותה בדבר תכנים גרפיים ואלימים, אלימות והסתה, שיח שנאה ועירום ופעילות מינית. היא החילה באופן לא עקבי את מדיניות "ההכרה בערך חדשותי", כאשר הסירה עשרות פרטי תוכן שתיעדו פגיעה ומוות של פלסטינים בעלי ערך חדשותי, לדברי ארגון Human Rights Watch.
מטא מודעת לכך שהיא מיישמת כללים אלה באופן בעייתי. בדו"ח משנת 2021, תיעד ארגון Human Rights Watch את הצנזורה של פייסבוק על הדיון בנושא זכויות בקשר לישראל ופלסטין והזהיר שמטא "משתיקה אנשים רבים באופן שרירותי וללא הסבר".
חקירה עצמאית של הארגון Business for Social Responsibility שהוזמנה על ידי מטא, קבעה כי "נראה שניהול התוכן של החברה בשנת 2021 השפיע לרעה על זכויות האדם של משתמשים פלסטינים", וכך פגע "ביכולם של פלסטינים לשתף מידע ותובנות על החוויות שלהם בזמן אמת".
בשנת 2022, בתגובה להמלצות שעלו מהחקירה וכן בהתאם להנחיות המועצה המפקחת של מטא, התחייבה מטא לסדרת שינויים במדיניות ניהול התוכן וביישומה. אבל כעבור כמעט שנתיים, לא מילאה מטא את התחייבויותיה, והחברה לא עמדה במחויבות שלה לזכויות האדם, כך מצא ארגון Human Rights Watch. הפרת ההבטחות של מטא שכפלה והעצימה דפוסים בעייתיים מהעבר.
ארגון Human Rights Watch שיתף את ממצאיו עם מטא וביקש לשמוע את תגובתה. בתשובתה ציינה מטא את מחויבותה לזכויות אדם ואת עקרונות היסוד של זכויות האדם כמנחים את "אמצעי התגובה המיידיים למשבר" מאז 7 באוקטובר.
כדי לעמוד במחויבות שלה לערוך בדיקת נאותות בדבר זכויות האדם, על מטא לדאוג שהמדיניות ושיטות המודרציה שלה יעמדו בסטנדרטים הבינלאומיים של זכויות האדם, וכך להבטיח שהחלטות להסיר תוכן תהיינה שקופות, עקביות, לא רחבות מדי ולא מוטות.
ארגון Human Rights Watch מצהיר כי על מטא להבטיח ביטוי מוגן בפלטפורמות שלה, כולל בנושאים הקשורים להפרות זכויות אדם ולתנועות פוליטיות. עליה להתחיל בתיקון של מדיניותה בדבר "ארגונים ופרטים מסוכנים" כדי שתתאים לסטנדרטים הבינלאומיים של זכויות האדם. על מטא לבדוק את מדיניות "ההכרה בערך החדשותי" כדי להבטיח שאינה מסירה תוכן שיש אינטרס ציבורי לפרסמו, ולהבטיח יישום שוויוני ולא מפלה של מדיניות זו. עליה גם לערוך בדיקת נאותות של השינויים הזמניים באלגוריתמים של המלצות ההסרה החדשות בתגובה למעשי האיבה שהתרחשו לאחרונה, ולבחון כיצד השפיעו על זכויות האדם.
"במקום התנצלויות רפות והבטחות ריקות, על מטא להראות אחת ולתמיד שהיא מייחסת חשיבות לביקורת על הצנזורה בנושאים הקשורים לפלסטין, על ידי נקיטת צעדים קונקרטיים לשיפור השקיפות ולתיקון הליקויים", אמרה בראון.
