ארגוני זכויות אדם וארגוני חברה אזרחית נוספים דוחקים באו"ם לכבד את זכויות האדם במסגרת המאבק באנטישמיות

כבוד מזכ"ל האו"ם גוטרש ותת-המזכ"ל מוראטינוס,

הקואליציה שלנו, המורכבת מ-60 ארגוני חברה אזרחית, פונה אליכם כדי להביע את תמיכתנו האמיצה במחויבותו של האו"ם להיאבק באנטישמיות בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים של זכויות האדם. אנטישמיות היא אידיאולוגיה ממאירה הגורמת נזק ממשי לקהילות יהודיות ברחבי העולם והמאבק בה מצריך פעולה נחרצת. הארגונים שלנו קראו למנהיגי העולם לגנות את האנטישמיות ולנקוט צעדים להגנת קהילות יהודיות, לרבות מיצוי הדין עם האחראים לפשעי שנאה.

בהתבסס על זכויות האדם, האו"ם מפתח כעת תוכנית פעולה משלו למתן מענה מתואם ומשופר לאנטישמיות. עם זאת, אנו מודעים לכך שכמה ממשלות של מדינות חברות וארגונים המיישרים קו עם כמה מהן, קוראים לאו"ם לאמץ את הגדרת העבודה לאנטישמיות של הברית הבינלאומית להנצחת השואה (IHRA), לרבות אחמד שהיד, לשעבר דווח האו"ם המיוחד לענייני חופש הדת והאמונה. אנו דוחקים באו"ם שלא לעשות זאת.

בטרם שימשה הגדרת IHRA את הברית בעבודתה הכוללת חינוך בנושא השואה והאנטישמיות, היא נוסחה במקור כדי להנחות חוקרים ואנשי אכיפת חוק כיצד לאמת נתונים. אימוץ ההגדרה על ידי ממשלות ומוסדות מוסגר לעתים קרובות כצעד חיוני במאמצים למאבק באנטישמיות. אולם בפועל, הגדרת ה-IHRA שימשה פעמים רבות גורמים, לרבות בארה"ב ובאירופה, לתיוג מחאה לא אלימה, אקטיביזם וביקורת על ישראל ועל הציונות כאנטישמיים, ובכך לצנן אותם ולעיתים אף להחניקם.

נוכח הכוונה לכלול אותה בהצעת החלטה בנושא אנטישמיות של איגוד עורכי הדין האמריקאי (ABA), חזר והסביר לאחרונה קנת' סטרן, המנסח העיקרי של הגדרת הברית, את חששו מאימוץ ממסדי של ההגדרה. חששו של סטרן נובע מהשימוש החוזר ונשנה בהגדרת הברית כ"כלי ניפוי רחב מדי שישמש לתיוגו של כל אדם כאנטישמי". בסופו של דבר, ההחלטה שאימצו חברי ABA בנושא אנטישמיות לא אזכרה את הגדרת הברית. המסר שהעביר שטרן ל-ABA תקֵף באותה מידה גם לאו"ם.

המשתמשים בהגדרה שאימצה IHRA בדרך זו נוטים להסתמך על רשימה של 11 "דוגמאות בנות זמננו לאנטישמיות" שצורפה להגדרה בשנת 2016. שבע מן הדוגמאות הללו נוגעות למדינת ישראל. דוגמאות אלה, המוצגות כהמחשות וכמדדים אפשריים שנועדו "להנחות את IHRA במלאכתה", כוללות:

• "הכחשת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית בטענה שקיומה של מדינת ישראל הוא מפעל גזעני";
• "החלת סטנדרטים כפולים באמצעות דרישה שישראל תפגין התנהגות שאינה מצופה או נדרשת מכל אומה דמוקרטית אחרת".

אומנם מקצת הביקורת על ישראל נגועה באנטישמיות, אך נוסח הדוגמה הראשונה ל"מעשים גזעניים" המוצגת לעיל פותח פתח לתיוגן של טענות הגורסות שמדיניותה והתנהלותה של ישראל מפרות את האמנה הבינלאומית בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית – כטענות אנטישמיות. הנוסח פותח גם פתח לתיוג ממצאיהם של ארגוני זכויות אדם ישראליים, פלסטיניים ובינלאומיים בולטים המצביעים על הרשויות הישראליות כמבצעות את הפשע נגד האנושות של אפרטהייד נגד פלסטינים – כמסקנות הנגועות באנטישמיות. דוגמה זו יכולה לשמש גם לתיוגו של תיעוד המוכיח כי הקמתה של מדינת ישראל לוותה בנישולם של פלסטינים רבים; או של טיעונים שהשמיעו כמה מחברי הכנסת למען הפיכת ישראל ממדינה יהודית למדינה רב-אתנית השייכת באופן שווה לכל אזרחיה, כלומר, מדינה המבוססת על זהות אזרחית ולא על זהות אתנית – כמסקנה אנטישמית.

הדוגמה ל"החלת סטנדרטים כפולים" פותחת פתח לתיוג כל מי שמתמקד בהפרותיה של ישראל כאנטישמי, כל עוד גורסים שישנן הפרות חמורות יותר במקומות אחרים. לפי היגיון זה, אפשר להאשים אדם המקדיש עצמו להגנה על זכויות הטיבטים בגזענות אנטי-סינית או קבוצה המוקדשת לקידום דמוקרטיה וזכויות מיעוטים בסעודיה באסלאמופוביה. דוגמה זו מרמזת גם שכל אמירה שישראל אינה דמוקרטיה, היא אנטישמית, אפילו כאשר בוחנים את מעשיה בשטח הפלסטיני הכבוש. זה למעלה מיובל, ישראל שולטת בשטח זה במיליוני פלסטינים שאין להם שום השפעה על הסוגיות המשמעותיות ביותר לחייהם ושזכויות האזרח הבסיסיות ביותר נשללו מהם.

IHRA סייגה את הדוגמאות בציינה כי "ביקורת על ישראל הדומה לזו הנמתחת על כל מדינה אחרת, לא תוכל להיחשב כאנטישמיות" [...] וכי בכל ממצא הנוגע לאנטישמיות יש "להביא בחשבון את ההקשר הכולל". עם זאת, בפועל לא הצליחו הסתייגויות אלה למנוע את השימוש בהגדרת IHRA ממניעים פוליטיים להשתקת התבטאויות ופעילות של המבקרים את התנהלותה של ישראל בתחום זכויות האדם או של תומכי זכויות הפלסטינים.

האשמות באנטישמיות בהתבסס על הגדרת IHRA הוטחו בין היתר בסטודנטים ובפרופסורים באוניברסיטאות, בפעילי שטח, בארגוני זכויות אדם וזכויות אזרח, בארגונים הומניטריים ובחברי הקונגרס של ארה"ב שתיעדו את מדיניות ישראל, מתחו עליה ביקורת והתבטאו למען זכויות האדם של הפלסטינים.  אם האו"ם יאשר את הגדרת IHRA – בכל צורה שהיא – בעלי תפקידים רשמיים באו"ם העוסקים בנושאים הקשורים לישראל ולפלסטין עלולים להיות מואשמים שלא בצדק באנטישמיות על סמך הגדרת IHRA. הדבר נכון גם אשר לסוכנויות, מחלקות, ועדות, פאנלים וכנסים רבים של האו"ם העוסקים בסוגיות הקשורות לישראל ולפלסטין, כמו גם גופי חברה אזרחית ופעילי זכויות אדם העובדים מול מערכות האו"ם.

לאחר שממשלת בריטניה אימצה את הגדרת האנטישמיות של IHRA ברמה הארצית, לפחות שתי אוניברסיטאות בממלכה אסרו בשנת 2017 על פעילויות מסוימות שתוכננו עבור "שבוע האפרטהייד הישראלי". אחת מהן, אוניברסיטת מרכז לנקשייר, אסרה על דיון פומבי שתכנן ארגון "ידידי פלסטין" על החרם על ישראל. דובר מטעם האוניברסיטה הצהיר כי "אנו מאמינים שהדיון המוצע סותר את הגדרת האנטישמיות" [של IHRA] ש"אומצה רשמית" על ידי הממשלה.

בארה"ב יצאו ארגוני הסברה ישראליים בפברואר 2020 נגד תמיכתן של מכללות פיצר ופומונה בהקרנת סרט על הפגנות פלסטיניות ברצועת עזה נגד הדיכוי הישראלי ובדיון פומבי על "מכללות והסכסוך הישראלי-פלסטיני: נקודות מבט", בהשתתפות הפרשן היהודי הבולט פיטר ביינרט והאמריקאי-פלסטיני יוסף מונאייר, בהנחיית ארגון "סטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP)". ארגוני ההסברה הישראליים טענו כי עמדות ארגון SJP, כמו תמיכתו בתנועה לחרם, מניעת השקעות ועיצומים (BDS), הן "סמנים ברורים לאנטישמיות על פי הדוגמאות שפורטו בהגדרת IHRA". בחודש ינואר 2020, קראו ארגוני הסברה ישראליים לאוניברסיטת מישיגן לבחון מחדש את סדר היום של הכנס של ארגון "צעירים למען פלסטין" שהתמקד באקטיביזם סטודנטיאלי ובהתארגנות קהילתית בנושא פלסטין, ל"השוות אותו להגדרת IHRA" ולשקול את ביטול הכנס בשל החשש שהוא ילבה אנטישמיות.

מקצת תומכי הגדרת העבודה של IHRA הציגו אותה כמי שמבטאת "הסכמה כללית" ושאינה שנויה במחלוקת. אולם רבים מקרב המומחים המובילים לאנטישמיות, חוקרי מדעי היהדות, חוקרי השואה ומומחים לחופש הביטוי ולמאבק בגזענות ערערו על ההגדרה, בטענה שהיא מגבילה ביקורת לגיטימית על ישראל ופוגעת במאבק באנטישמיות. מאז שנת 2021 הוצעו לפחות שתי הגדרות חלופיות – "הצהרת ירושלים על אנטישמיות" של מאות חוקרי אנטישמיות, השואה, היהדות והמזרח התיכון וכן מסמך נקסוס של צוות משימה המזוהה עם תוכניות לימוד במכללת בארד ובאוניברסיטת דרום קליפורניה. הגדרות חלופיות אלה מכירות בכך שביקורת על ישראל עלולה להיות אנטישמית, אך הן מספקות הבהרה טובה יותר למהות האנטישמיות והנחיות אשר לגבולות ההתבטאויות והפעולות הלגיטימיות בנוגע לישראל ולפלסטין.

כארגון בינלאומי המחויב לקידום שלטון החוק וזכויות האדם, על האו"ם להבטיח שמאמציו הכנים למאבק באנטישמיות לא יעודדו בשגגה מדיניות וחוקים הפוגעים בזכויות אדם בסיסיות או יעניקו להם גושפנקא, לרבות הזכות להתבטא ולהתארגן למען זכויות הפלסטינים ולבקר את מדיניותה של ממשלת ישראל.

מסיבות אלו אנו קוראים בתוקף לאו"ם שלא לאשר את הגדרת IHRA לאנטישמיות.

נשמח לסייע למאמצי האו"ם להיאבק באנטישמיות באופן המכבד את זכויות האדם, מגן עליהן ומקדמן.

חתומים:

בכבוד רב,

1. ADDAMEER Prisoner Support and Human Rights Association
2. Al-Haq, Law in the Service of Mankind
3. Al Mezan Center for Human Rights
4. American Civil Liberties Union
5. B’Tselem
6. Defense for Children International - Palestine
7. Gisha – Legal Center for Freedom of Movement
8. Human Rights Watch
9. International Federation for Human Rights (FIDH)
10. Palestinian Centre for Human Rights (PCHR)
11. Physicians for Human Rights Israel
12. 11.11.11
13. 7amleh - The Arab Center for Social Media Advancement
14. Africa4Palestine
15. American Friends Service Committee
16. Association des Universitaires pour le Respect du Droit International en Palestine
17. Association France Palestine Solidarité (AFPS)
18. Association "Pour Jérusalem"
19. Belgian Academics & Artists for Palestine (BAA4P)
20. BDS Netherlands
21. Broederlijk Delen
22. Canadians for Justice and Peace in the Middle East
23. CCFD-Terre Solidaire
24. CIDSE
25. CNCD-11.11.11
26. Collectif Judéo Arabe et Citoyen pour la Palestine (CJACP)
27. Combatants for Peace
28. Comhlamh Justice for Palestine
29. Le Comité de Vigilance pour une Paix Réelle au Proche-Orient (CVPR PO)
30. Democracy for the Arab World Now (DAWN)
31. European Jews for a Just Peace
32. European Middle East Project (EuMEP)
33. European Legal Support Center (ELSC)
34. Finnish-Arab Friendship Society
35. Global Ministries of the Christian Church (Disciples of Christ) and United Church of Christ
36. Global Ministries of the United Methodist Church
37. Independent Jewish Voices Canada
38. Israeli Committee Against House Demolitions (Finland)
39. Israeli Committee Against House Demolitions (UK)
40. Jewish Network for Palestine (UK)
41. Jewish Voice for a Just Peace in the Middle East (Germany)
42. Jews for Palestine-Ireland
43. Kairos Ireland
44. La Cimade (France)
45. Ligue des droits humains (LDH)
46. Medico
47. Mouvement de la paix France
48. Nederlands Palestina Komitee
49. One Justice
50. Palestinian NGOs Network (PNGO)
51. Parents Against Child Detention
52. Pax Christi USA
53. Plateforme des ONG françaises pour la Palestine
54. Presbyterian Church (USA)
55. The Rights Forum
56. Une Autre Voix Juive (France)
57. Union Juive Française pour la Paix (UJFP)
58. United Jewish People's Order of Canada
59. University Network for Human Rights
60. Women in Black (Vienna)