בן & ג'ריס, חברת הגלידות הפופולרית מוורמונט, הודיעה השבוע כי תפסיק לשווק את מוצריה להתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הכבושה. פעילים קראו זה מכבר לחברות להפסיק לנהל עסקים עם התנחלויות ישראליות, שעצם קיומן מפר את המשפט הבינלאומי. החלטת בן & ג'ריס היא עוד סימן להכרה ההולכת וגוברת בקרב הציבור האמריקאי כי ממשלת ישראל מפרה את זכויות הפלסטינים, וכי ראוי שהאמריקאים יימנעו משותפות לדבר עבירה זה.
הצבא הישראלי מחזיק בגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים, וברצועת עזה ככוח כובש מאז מלחמת 1967. במהלך 54 שנות הכיבוש, יישבה ממשלת ישראל יותר מ-660,000 אזרחים ישראלים בגדה המערבית שבה חיים יותר מ-3 מיליון פלסטינים. כדי להקים התנחלויות ולהרחיבן, הרשויות הישראליות משתלטות על קרקעות פלסטיניות, מעניקות אותן לישראלים ומפרידות אותן פיזית משאר הגדה המערבית. הרשויות אף עוקרות בכוח פלסטינים ממקומות מגוריהם ומגבילות מאוד את חופש התנועה שלהם. הכניסה להתנחלויות נאסרה על פלסטינים למעט עובדים המחזיקים ברישיונות עבודה זמניים וקשים להשגה. הפעילות של עסקים בהתנחלויות תורמת מעצם טבעה להפרות אלה, היות שהיא מפלה ואף מסייעת לתחזוק ההתנחלויות.
הממשל האמריקאי מקל ראש זה עשרות שנים בנזק שההתנחלויות הישראליות גורמות לפלסטינים. לדידו, הפתרון למעמד ההתנחלויות יימצא במסגרת הסדר פוליטי בתיווך ארה"ב, אשר ישים קץ למה שמכונה "הסכסוך" בין ישראלים לפלסטינים. ואולם, מסגור השליטה הישראלית על פלסטינים כסכסוך בין שני צדדים הוא עיוות של המציאות בשטח: ממשלת ישראל מושלת בכמעט 7 מיליון יהודים ובכמעט 7 מיליון פלסטינים בישראל, בגדה המערבית וברצועת עזה ומעניקה באופן שיטתי זכויות יתר ליהודים-ישראלים, אגב דיכוי הפלסטינים. דיכוי זה בא לידי ביטוי באופן החמור ביותר בגדה המערבית וברצועת עזה.
אך מספר גדל והולך של אמריקאים – ובהם רבים מחובבי גלידת "צ'אנקי מנקי" – אינם מוכנים עוד להסכין עם הפרות מתמשכות וחמורות של זכויות האדם, כתוצר לוואי מצער אך בלתי-נמנע של "תהליך השלום" הנמצא בגסיסה מתמשכת. עוד ועוד ידוענים, אנשי עט וחברי קונגרס אינם רואים בשלטון המפלה של ישראל על מיליוני פלסטינים "סכסוך", שיישובו תלוי בתוצאות המשא ומתן חסר התוחלת המתנהל בגיבוי ארה"ב. הם מזהים במקום זאת את פשע האפרטהייד, שיש לשים לו קץ באמצעות כיבוד זכויות האדם של ישראלים ופלסטינים כאחד, ללא קשר להסדר הפוליטי החל או זה אשר יתגבש.
סקר שערך לאחרונה ה-Jewish Electoral Institute, מצא כי רבע מיהודי ארה"ב סבורים כי ממשלת ישראל מבצעת אפרטהייד, ו-59 אחוזים מהם תומכים בהטלת הגבלות על סיוע צבאי אמריקאי לישראל, כדי להימנע ממימון התנחלויות. אמריקאים, הנאבקים למען צדק גזעי בארצם, רקמו קשרים של סולידריות עם פעילים פלסטינים, בהתבסס על חזון משותף של שוויון זכויות.
אפילו שר החוץ האמריקאי אנטוני בלינקן אמר כי ישראלים ופלסטינים "זכאים במידה שווה לביטחון, לחירות, להזדמנויות ולכבוד אנושי". במאי יזמו לראשונה חברים בשני בתי הנבחרים הצעות החלטה לחסימת מכירת נשק מארה"ב לממשלת ישראל, מטעמי הפרה של זכויות אדם. אומנם הצעות אלה לא התקבלו, אך הן מייצגות שינוי כבד משקל בתמיכתה הבלתי-מעורערת עד כה של וושינגטון בחימושה של ישראל.
ארגון Human Rights Watch קבע בדוח מקיף שפורסם באפריל כי הרשויות הישראליות מבצעות את הפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה, כפי שהם מוגדרים במשפט הבינלאומי. מדיניות כוללת של ממשלת ישראל משמרת את שליטתם של יהודים-ישראלים על פלסטינים, בעוד הרשויות הישראליות מבצעות הפרות חמורות נגד פלסטינים החיים בגדה המערבית וברצועת עזה הכבושות. קשת רחבה של מומחים משפטיים, ארגוני זכויות אדם וגורמים אחרים ביקשו מממשלות, לרבות הממשל האמריקאי, להכיר במציאות זו ובעקבות זאת לרענן את מדיניות החוץ שלהן.
אומנם הנשיא ג'ו ביידן התנער מההכרה של ממשל טראמפ בהתנחלויות הישראליות, אך הוא שב ואימץ מדיניות ארוכת שנים של ארה"ב המזינה את הפרת זכויותיהם של הפלסטינים. תחת ממשל ביידן, חזרה ארה"ב לספק כלי נשק מתוחכמים בשווי של 3.8 מיליארד דולר מדי שנה ולהסתפק בערובות דלות מפני ניצולם לרעה. ממשל ביידן אף השלים במאי מכירה של כלי נשק מונחים ששוויים מסתכם ב-735 מיליון דולר לישראל, ממש בעת שהצבא הישראלי השתמש בכלי נשק מסוג זה כדי להחריב עד היסוד בניינים רבי קומות ששימשו למגורים ולעסקים ברצועת עזה. בין השאר הוחרבו משרדיה של סוכנות הידיעות האמריקאית, אסושייטד פרס.
ממשל ביידן, כמו אלה שלפניו, ממשיך גם לסכל כל החלטה במועצת הביטחון של האו"ם המגנה את פעולותיה של ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה. ארה"ב גם ממשיכה להקל על השקעות אמריקאיות בהתנחלויות ישראליות, באמצעות הענקת הטבות מס על תרומות להתנחלויות ותנאי סחר מועדפים לתוצרת ההתנחלויות.
ממשל ביידן מסרב להכיר בכך שפעילות עסקית אמריקאית בהתנחלויות ישראליות תורמת להפרה חמורה של זכויות האדם, אך חברת בן & ג'ריס הסיקה מסקנות משלה. החברה הודיעה כי תפסיק לאפשר את מכירת מוצריה בהתנחלויות עד סוף שנת 2022, בציינה כי בעלי מניות הביעו חשש מכך שמכירת גלידה בהתנחלויות אינה עולה בקנה אחד עם ערכיה של החברה. ההודעה שפרסמה החברה אומנם ציינה מכירת מוצרים "בשטח הפלסטיני הכבוש" ככלל, אך יו"ר הדירקטוריון שלה, אנורנדה מיטאל, הבהירה כי ההודעה נובעת מהחלטת דירקטוריון מיולי 2020 להפסיק את מכירת מוצרי בן & ג'ריס בהתנחלויות הישראליות.
ממשלת ישראל תקפה מייד את החלטת החברה. ראש הממשלה נפתלי בנט אמר כי התקשר למנכ"ל חברת יוניליוור, שהמותג בן & ג'ריס נמצא בבעלותה, ואיים לפעול בתקיפות נגד ההחלטה. משרד החוץ הישראלי הודיע כי פנה למושליהן של 31 המדינות בארה"ב שבהן נחקקו חוקים או צווים מנהליים המענישים חברות בגין הטלת חרם על ישראל או על התנחלויות ישראליות. לדברי משרד החוץ, הוא ביקש ממדינות אלה לפעול נגד בן & ג'ריס – חברה אמריקאית איקונית. הרשויות בטקסס אמרו כי הן שוקלות להוסיף את בן & ג'ריס או את יוניליוור לרשימת החברות שהמדינה מנועה מלחתום עימן על חוזים או מלהשקיע בהן. כמה ארגונים יהודיים הכריזו על חרם משלהם על בן & ג'ריס, ורשת סופרמרקטים בניו יורק הודיעה כי תצמצם את שיווק מוצרי החברה.
ממשלת ישראל ותומכיה נוקטים אותן שיטות שנקטו לאחרונה בשנת 2018, כאשר חברה אמריקאית גדולה הודיעה כי תפסיק לפעול בהתנחלויות ישראליות. בעקבות תביעה שהוגשה נגדה בבית משפט אמריקאי ולחץ עצום שהפעיל משרד החוץ הישראלי, ביטלה חברת Airbnb את החלטתה להפסיק להציע להשכרה בתים בהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית, ובהם בתים שנבנו על אדמות בבעלות פלסטיניות פרטית שמתנחלים ישראלים השתלטו עליהן.
אך הפעם, השיח מבוסס הזכויות המתפתח בארה"ב בשילוב עם הרבב המוטל על מי שמקושר להתנחלויות, יקשה על ממשלת ישראל לכפות על בן & ג'ריס לסגת מהחלטתה. מעמדן המשפטי של ההתנחלויות הישראליות ברור: הן מהוות הפרה של סעיפי אמנת ג'נבה הרביעית משנת 1949 האוסרים על כוח כובש להעביר את אזרחיו לשטח הכבוש. ההתנחלויות תורמות להפרות חמורות של זכויות האדם בגדה המערבית, והן עולות כדי פשע מלחמה על פי אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי.
על ממשלת ארה"ב ללמוד מהדוגמה של יצרנית הגלידות מוורמונט וליטול על עצמה את האחריות למעורבותה בהפרות שמבצעת ממשלת ישראל, בהתאם לחובותיה הבינלאומיות בתחום זכויות האדם. עליה לפרסם הנחיות מבוססות חוק שיזהירו חברות אמריקאיות מפני ההשלכות של ניהול עסקים בהתנחלויות ישראליות, כפי שהיא עושה בנוגע למקומות אחרים, כמו מחוז שינג'יאנג בסין. חברות אמריקאיות שינהלו פעילות עסקית במחוז זה יסתכנו בשותפות לדבר עבירה של הפרה חמורה של זכויות האדם.
על ממשל ביידן להפסיק גם את הסבסוד האמריקאי של תרומות להתנחלויות ולהחריג סחורות מהתנחלויות מהסכמי סחר בתנאים מועדפים החלים על מוצרים ישראליים. כמו כן על הממשל ליישם את המלצותיהם של ארגוני זכויות אדם, להתנות סיוע צבאי וביטחוני לממשלת ישראל בצעדים מוחשיים וניתנים לאימות להפסקת פשעי האפרטהייד והרדיפה, שההתנחלויות הן מרכיב מרכזי שלהם. נקרתה כעת הזדמנות בפני בלינקן להוכיח כי מחויבותו המוצהרת לכך שישראלים ופלסטינים "זכאים במידה שווה לביטחון, לחירות, להזדמנויות ולכבוד אנושי" אינה רטוריקה בלבד, אלא חלק ממדיניותה של ארה"ב.
