על חברות למלא את חובותיהן בתחום זכויות האדם באמצעות הפסקת פעילותן בהתנחלויות - אולם החוק נגד חרם על ישראל (סעיף 720) ישית ענישה פלילית על עסקים ועמותות שיפסיקו לעשות עסקים עם ישראל או עם התנחלויות ישראליות בשטחים הפלסטיניים הכבושים. בכך הוא יבטל את ההבחנה בין ישראל לבין הגדה המערבית, שבה ארה"ב מכירה מזה זמן רב.
החוק מרחיב את תחולתו של "חוק מינהל הייצוא"(EAA), המונע כיום מאמריקאים להצטרף לחרם שמדינה זרה "מטילה או מעודדת" נגד בעלות ברית של ארה"ב, כך שיחול גם על חרמות שלהם קורא "ארגון ממשלתי בינלאומי" כמו האו"ם. הרחבת תחולתו של ה-EAAבאה בבירור בתגובה לעבודת משרד הנציב העליון לזכויות האדם של האו"ם, המתכונן לנקוב בשמם של עסקים המאפשרים בנייה או הרחבה של ההתנחלויות או מפיקים מהן רווח, לרבות בגדה המערבית, ולקרוא להם להימנע מ"השפעה שלילית" של פעילותם על זכויות האדם ומתרומה ל"הקמתן או לתחזוקתן של התנחלויות ישראליות".
האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות (ACLU)אומר כי גם הגרסה האחרונה של הצעת החוק עדיין פוגעת באופן לא חוקתי בחופש הביטוי. כעת, כלי התקשורת מדווחים כי מנהיגי הקונגרסמנסים לכלול את הצעת החוק המתוקנת ב"חוק הסדרים" כולל שיועלה להצבעה בסוף השנה.
גם לאחר תיקונה, הצעת החוק תשית קנסות על חברות ועמותות אמריקאיות ועל נציגיהן, בגין סירוב לנהל עסקים בהתנחלויות מטעמים של זכויות האדם.
אולם, חברות הפועלות בהתנחלויות הישראליות מפיקות רווחיםמהפרות חמורות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי ושל משפט זכויות האדם הבינלאומי, וגם תורמות להפרות אלה. הצעת החוק פירושה שגופים שיפעלו להפסקת שותפותם להפרות חמורות - הדרך היחידה שבה הם יכולים לעמוד במחויבויותיהם על פי העקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם - עלולים למצוא עצמם אשמים בפשע.
על הקונגרס האמריקאי לדחות את הצעת החוק נגד חרם על ישראל.
