מה גיליתם?

הצלחנו לתעד את העובדה שהרשויות הפלסטיניות היריבות בגדה המערבית וברצועת עזה עוצרות באופן שיטתי אנשים רבים שמותחים עליהן ביקורת, בגלל ההתבטאויות הלא אלימות שלהם, ואז מתעללות בהם ומענות אותם במשמורת. מצאנו שגם הרשות הפלסטינית, שיש לה אוטונומיה מוגבלת בגדה המערבית, וגם רשויות חמאס, ששולטות בפועל בתוך רצועת עזה, משתמשות באמצעי דיכוי נגד עיתונאים, אנשים שמתבטאים במדיה החברתית, מפגינים ופעילים סטודנטיאליים. 

לצורך הדו"ח תיעדנו יותר מעשרים מקרים של אנשים שנעצרו בלי שום סיבה ברורה חוץ מכתיבה של מאמר ביקורתי או של פרסום ביקורתי בפייסבוק, או השתייכות לקבוצת הסטודנטים או לתנועה הפוליטית הלא נכונות. חלק מהם פשוט קראו לצאת להפגנה לא אלימה או השתתפו בהפגנה כזו.

האנשים שנעצרים מואשמים מכוח חוקים רחבים מדי, למשל נגד "פגיעה באחדות המהפכנית", או יצירה של "סכסוכים בין פלגים" או העלבה של "בכירים".

 

מה קורה לאנשים שנעצרים אחרי שהם נכלאים?

כוחות הביטחון משתמשים באופן שגרתי בעינויים נגד עצורים, ובמיוחד כופים עליהם תנוחות לחץ מכאיבות למשך שעות בכל פעם. בין השאר הם מושכים את הזרועות שלהם כלפי מעלה מאחורי הגב שלהם בכבלים או חבלים. בנוסף, אנשי כוחות הביטחון מאיימים על עצירים באופן קבוע, מתגרים בהם ומכים אותם. ברצועת עזה, הגורם שמתנהל בצורה החמורה ביותר הוא מנגנון "ביטחון הפנים" של חמאס ובגדה המערבית אלה הם "שירותי המודיעין", "מנגנון הביטחון המסכל" ו"ועדת הביטחון המשותפת", בעיקר במתקני המעצר שלהם ביריחו.

 

האם דנתם עם הרשות הפלסטינית או עם חמאס בממצאים שלכם?

פנינו בכתב הן לרשות הפלסטינית והן לרשויות חמאס, הצגנו את הממצאים ושאלנו שורה של שאלות מפורטות. קיבלנו יותר מ-60 עמודים של תגובות מכל מנגנוני הביטחון שמעורבים במעשים. כולם הכחישו שהם עוצרים אנשים באופן שרירותי ומענים אותם. הם אמרו שההפרות היו רק במקרים חריגים ושכשנודע לרשויות עליהם הן חקרו אותם ומיצו את הדין עם האחראים. אבל המחקר שלנו סותר את הטענות האלה.

 

עם מי שוחחתם לצורך המחקר שלכם?                                                                                                                              

חקרנו את הנושאים האלה במשך שנתיים. דיברנו עם 147 בני אדם בגדה המערבית וברצועת עזה, רובם עצירים לשעבר. בדקנו 86 מקרים של התעללות לכאורה. שוחחנו גם עם בני משפחה, עורכי דין ורופאים, ובחנו ראיות מצולמות וחומרי וידיאו וגם מסמכים רפואיים ומשפטיים. בנוסף ליצירת הקשר עם הרשויות, דיברנו גם עם ארגונים לא ממשלתיים שותפים ועם ארגונים שמבקרים במתקני מעצר.

 

האם המקרה של מישהו מהאנשים ששוחחתם איתם היה מטריד במיוחד?

ראיינו בעזה את עבדאללה אבו שרח', מורה למתמטיקה וסופר בן 55, שעובד עבור סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם - הסוכנות שמסייעת לפליטים פלסטינים.

בין ינואר 2017 לינואר 2018 רשויות חמאס עצרו את אבו שרח' ארבע פעמים, בגלל ביקורת שהוא מתח עליהן בדרכים לא אלימות. במאי 2017 הוא כתב פוסט ביקורתי בפייסבוק שהתייחס להצהרה של מנהיג חמאס. למחרת דפקו לו בדלת כמה גברים בבגדים אזרחיים ואמרו שהם רוצים לדבר איתו "חצי שעה". הוא סיפר לנו שהם לקחו אותו למפקדה של מנגנון "ביטחון הפנים", כיסו לו את העיניים והכניסו אותו לחדר שהם קוראים לו "האוטובוס". בחדר הזה אנשי כוחות הביטחון מכריחים עצורים לעמוד או לשבת על כיסא קטן.

זה יכול להימשך כמה ימים בכל פעם. באוטובוס, העצורים חייבים לבקש רשות כדי לדבר, ללכת לשירותים, לשבת או לישון. הוא היה שם עם עוד 15 בני אדם. הוא אמר: "אתה לא יכול לתאר לעצמך כמה זה כואב". אחרי ששחררו אותו הוא סבל מכאבים בגב ובברך במשך כמה ימים. זו התעללות שלא משאירה סימן על הגוף שלך, כך שהרשויות יכולות להכחיש אותה. מנגנון "ביטחון הפנים" של חמאס שיחרר את אבו שרח' חמישה ימים אחרי שהוא נעצר, אך רק אחרי שהוא חתם על התחייבות שלא "להשמיץ" אנשים בעמדות בכירות בעזה.

אחרי המעצרים הללו הוא החליט להפסיק לבקר את הרשויות. זה היה יותר ממה שהוא היה מסוגל לשאת. הוא אמר לנו: "החלטתי לעזוב אותם בשקט, כדי שהם יעזבו אותי בשקט".

ראיינו גם סטודנט לתואר ראשון בגדה המערבית בשם עלאא זקיק, שנעצר בתקופה של מתיחות רבה בין הרשות הפלסטינית לרשויות חמאס, בגלל הפעילות שלו בגוש האסלאמי, קבוצת סטודנטים שקשורה לחמאס.

שמונה מכוניות של שירותי המודיעין של הרשות הפלסטינית הגיעו לעצור אותו בזמן שהוא אכל ארוחת ערב עם המשפחה של אשתו, שהייתה בהריון באותו זמן. קצין אמר לו: "אנחנו נגרום לך לשלם על ההפיכה בעזה". הוא התכוון להשתלטות של חמאס על הרצועה בחודש יוני 2007, אחרי חודשים של עימותים בין הרשות הפלסטינית שבשליטת פתח לבין חמאס.

בסופו של דבר אנשי כוחות הביטחון לקחו אותו למתקן המעצר ביריחו. אחרי שכיסו לו את העיניים ואזקו אותו, אנשי שירותי המודיעין הטיחו את הגוף שלו בקיר ואמרו לו שזו "קבלת הפנים" שלו. הם הכניסו אותו לחדר, אזקו לו את הידיים מאחורי הגב, ואז קשרו בד וחבל לפרקי הידיים שלו ומשכו אותן למעלה, עד שכל הגוף שלו התרומם מעל הקרקע. ואז אחד מהם הכה אותו על הגב עם מקל. הוא אמר שהם החזיקו אותו שם במשך 45 דקות. אנשי כוחות הביטחון עינו אותו ככה שוב ושוב. אחד החוקרים שלו, שמכונה "הסוחט", אמר לו: "אני מבטיח לך שתצא מפה רק בכיסא גלגלים".

זקיק היה עצור במשך 24 יום. הוא הודה תחת עינויים במימון הגוש האיסלאמי בקמפוס, למרות שלדבריו זה לא היה נכון. הוא שוחרר בערבות והרשויות אמרו לו שהן החזיקו בו רק כדי להגן עליו מהישראלים, שגם רצו לעצור אותו.

חודשיים אחר כך, הצבא הישראלי עצר אותו והחזיק אותו במעצר מנהלי בלי כתב אישום או משפט למשך תשעה חודשים. שחררו אותו במארס 2018, וכבר בספטמבר עצרו אותו מחדש והוציאו לו שוב צו מעצר מנהלי למשך ארבעה חודשים.

 

האם כוחות הביטחון הפלסטיניים מתואמים עם הצבא הישראלי?

הרשות הפלסטינית פועלת בתיאום ביטחוני הדוק עם ישראל. מצאנו כמה מקרים של פלסטינים שנעצרו גם על-ידי הרשות הפלסטינית וגם על-ידי ישראל, לעתים קרובות בהתבסס על חשדות דומים מאוד.

 

למה אתם מפרסמים את הדו"ח עכשיו?

התחלנו את המחקר לדוח הזה בסתיו 2016. מועד הפרסום קשור ליום השנה ה-25 להסכם אוסלו, שמכוחו הפלסטינים קיבלו מידה מסוימת של שלטון עצמי בגדה המערבית וברצועת עזה. בגלל הקיבעון של הקהילה הבינלאומית סביב פיתוח היכולות של הרשויות הפלסטינית היא לא התייחסה מספיק בחומרה לדפוסי הדיכוי שלה. עם הזמן, דיכוי ההתנגדות בידי שירותי הביטחון של הרשות הפלסטינית ושל חמאס הפך יותר ויותר שיטתי, כולל באמצעות מעצרים שרירותיים ועינויים.

בחנו איך אחרי יותר מעשור של ממשל נפרד בגדה המערבית וברצועת עזה, כל אחת מהרשויות מתמודדת עם התומכים של הצד היריב.

הרשויות הפלסטיניות גם חתמו בשנים האחרונות גם על מגוון של אמנות לזכויות האדם. בדקנו באיזו מידה הן מצייתות לאמנות האלה.

 

מה היית אומר לאנשים שחושבים שאתם צריכים לעסוק רק בהפרות שישראל מבצעת בפלסטין?

המנדט שלנו תמיד היה לעמוד לצד הקורבנות, לא משנה מי אחראי להפרות, ולתעד את ההפרות שכל הצדדים מבצעים באמצעות אותה מתודולוגיה ולפי אותם סטנדרטים, ביחס לכולם. בדיוק כמו שתיעדנו במשך עשרות שנים את האפליה הממסדית וההפרה השיטתית של זכויות אדם שמאפיינת את הכיבוש הישראלי בגדה המערבית וברצועת עזה, שנמשך כבר חצי מאה, תיעדנו מעצרים שרירותיים ועינויים בידי הרשות הפלסטינית מאז ההקמה שלה לפני 25 שנה.

אנחנו גם מגנים באופן קבוע את ההפרות שחמאס מבצע, כמו הטלת עונש מוות אחרי משפטים לא הוגנים ומעצר חשאי של אזרחים ישראלים. ההפרה של זכויות האדם מצד הרשויות הישראליות לא מצדיקה התעלמות של ארגוני זכויות אדם מצעדי דיכוי חמורים מצד כוחות הביטחון הפלסטיניים.

 

מה הייתם רוצים שיקרה בשטח?

אנחנו רוצים שהרשויות הפלסטיניות יפסיקו לעצור ולענות אנשים שמבקרים אותן. אנחנו גם קוראים לארה"ב ולמדינות אירופה, בכל הנוגע לרשות הפלסטינית - ולקטאר, איראן ותורכיה בכל הנוגע לחמאס - להשהות את הסיוע למנגנונים שמעורבים בשימוש נרחב במעצרים שרירותיים ובעינויים עד שההפרות האלה ייפסקו והאנשים שאחראים להן ייתנו על כך את הדין.  

 

האם יש משהו נוסף שתרצה לומר?

אפילו אם ההתנחלויות והמערכות המפלות יפורקו וההפרה הישראלית השיטתית של זכויות תיפסק, לפלסטינים לא תהיה חירות מלאה כל זמן שמנגנוני הדיכוי האלה ממשיכים לפעול.