ביום שני יכריע בית משפט צבאי ישראלי האם לשחרר את עהד תמימי בת ה-16 בערבות או לכלוא אותה עד לסוף משפטה. תמימי הפכה לסמל של התנגדות פלסטינית ופוליטיקאים ישראלים מסוימים קראו להעניש אותה בחומרה. אולם בית המשפט הצבאי צריך לבסס את החלטתו על קריטריון אחד ויחיד: האם המשך מעצרה של עהד תמימי, שעודנה ילדה, הוא חיוני ובבחינת מוצא אחרון, בהתאם לסטנדרט שנקבע במשפט הבינלאומי.
הכול החל ב-15 בדצמבר 2017, בהפגנה שהתקיימה בכפר א-נבי סאלח שבגדה המערבית נגד הכרתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בירושלים כבירת ישראל. במהלך ההפגנה חייל ירה כדור מתכת מצופה גומי שפצע קשה את בן דודה בן ה-15 של עהד; כששמעה עהד כי בן דודה נורה, היא החלה לדחוף שני חיילים שנכנסו לחצר ביתה ולסטור להם. תיעוד וידיאו של התקרית הפך ויראלי. ב-19 בדצמבר עצרו שוטרי משמר הגבול את עהד – באישון לילה, כפי שהצבא עוצר ילדים פלסטינים כדבר שבשגרה.
הסיבות להתיר שחרור בערבות ברורות מאליהן: עהד מעולם לא הועמדה לדין קודם לכן, וקשה לטעון שהיא מהווה סכנה חמורה לביטחון או כי סביר שתנסה להימלט. שופט צבאי כבר שחרר ממעצר את בת דודתה בת ה-20, נור, שנכחה גם היא בעת העימות. נור נראית בתיעוד כשהיא דוחפת את החיילים וגם נגדה הוגש כתב אישום בגין תקיפה בנסיבות מחמירות. שני החיילים הנראים בסרטון נהגו בריסון הולם, לא עצרו את השתיים ואף לא השתמשו בכוח ניכר כדי לגרום להן להפסיק את מעשיהן. בתי המשפט האזרחיים מונעים מילדים ישראלים שחרור בערבות רק ב-18% מהמקרים.
אולם נראה שגורמים רשמיים ופוליטיקאים בישראל רוצים שעהד, נור ואמה של עהד, נרימאן, שגם נגדה הוגש כתב אישום, ישמשו דוגמה למען יראו וייראו. נפתלי בנט, שר החינוך של ישראל, הכריז כי הן "צריכות לכלות את שנותיהן בכלא". שר הביטחון אביגדור ליברמן קרא לענישה מחמירה של עהד ומשפחתה, לצורך הרתעה, ואסר על 20 מבני משפחתה לבקרה במקום מעצרה בישראל, לשם הועברה מהשטח הכבוש באופן בלתי חוקי.
שלא כמו היחס המקל לו זוכים לעיתים קרובות מתנחלים ומתנחלות – אפילו כאלה הסוטרות לחיילים ישראלים – התביעה דורשת להעניש במלוא חומרת הדין את הילדה, שכתב האישום שלה כולל 12 סעיפים של תקיפה, הסתה, הפרעה לחיילים במילוי תפקידם ויידוי אבנים בתקריות שהתרחשו החל מ-1 באפריל 2016.
ושלא כמו יחסם של בתי המשפט האזרחיים בישראל לאזרחים ישראלים, בתי המשפט הצבאיים בגדה המערבית מונעים שחרור בערבות ב-70% מהמקרים בהם מעורבים ילדים פלסטינים. דו"ח של סוכנות יוניסף משנת 2013 מצא כי כמעט כל הילדים מודים באשמה כדי שתקופת מעצרם לפני משפט תקוצר, וזאת כיוון ש"זוהי הדרך המהירה ביותר להשתחרר" ממערכת המונעת מילדים בדרך כלל גישה לעורך דין או נוכחות של הורה במהלך חקירתם באמצעי כפייה ו"אינה מאפשרת לילדים להגן על עצמם". בהתחשב בעובדה שהתובע הצבאי מתכנן לזמן 18 עדים, רובם חיילים, משפטה של עהד עלול להימשך חודשים ארוכים.
הכרעה מנומקת היטב בנושא השחרור בערבות לא תשים קץ לאפלייתם לרעה של ילדים ולהתעללות בהם במערכת המשפט הצבאית של ישראל. אולם היא תלמד, לכל הפחות, על נכונות לציית לחוק שאמור להסדיר חלק זה של פעולת המערכת האמורה.ו
