אם נותר ספק כלשהו בנוגע לשאלה האם ראוי שפיפ"א תמשיך להמשיך להעניק את חסותה למשחקים המתקיימים בהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית, הרי שהוא התפוגג בחודש שעבר. זאת, כאשר מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה החלטה השבה ומדגישה את אי-חוקיותן של ההתנחלויות, שהוקמו על קרקע פלסטינית כבושה. פגישה של בעלי תפקידים רשמיים בפיפ"א שנקבעה ביום ג' [10 בינואר] , על רקע ההכרעה בשאלה האם להרחיב את משחקי גביע העולם ל-40 או 48 קבוצות, תשמש אבן בוחן לנכונותה של הפדרציה הבינלאומית לכדורגל להתחיל לשחק לפי הכללים.
שישה מהמועדונים השייכים להתאחדות לכדורגל בישראל, החברה בפיפ"א, פועלים בהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית, שבשטחה של ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל, החברה גם היא בפיפ"א. בשנה וחצי האחרונות, הנהגתו של הגוף המושל בכדורגל העולמי התחמקה מהכרעה בנוגע למעמדם של מועדונים אלה, ותחת זאת עודדה את ההתאחדויות הישראלית והפלסטינית החברות בה להגיע ביניהן לפתרון מוסכם, והאריכה את המנדט שניתן לוועדת המעקב שמונתה כדי להכריע על גורלם של אותם מועדונים. סוגיה זו נמצאת היום בראש סדר היום בציריך. כל החלטה שלא תשים קץ למשחקים המתקיימים בהתנחלויות בחסות פיפ"א – לרבות דחייה נוספת של ההכרעה בנושא – תבטא זלזול בהסכמה הבינלאומית בעניין ובחובותיה של פיפ"א בתחום זכויות האדם.
לא זו בלבד שההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית אינן חוקיות על-פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, הן אף תורמות להפרות חמורות של זכויות האדם. המועדונים בהתנחלויות מקיימים את משחקי הבית שלהם על קרקע שנגזלה באורח בלתי חוקי מפלסטינים, ופלסטינים תושבי הגדה המערבית אינם מורשים להיכנס להתנחלויות כדילהשתתף במשחקים, לאמן, או אפילו רק לצפות בהם. ההתנחלויות מהוות גם גורם ישיר להטלת הגבלות חמורות על חופש התנועה של הפלסטינים, על גישתם למשאבים טבעיים ועל יכולתם לנהל עסקים ולבנות בתים.
לאחרונה שבה פיפ"א ואישרה את מחויבותה לזכויות האדם, ואף הזמינה דו"ח פומבי בנושא יישום התחייבויותיה התאגידיות החברתיות. אולם הדחיות החוזרות והנשנות של פיפ"א, אשר לא לוו בהסבר, ובהן הדחייה האחרונה של ההצבעה בסוגיה בישיבת המועצה מאוקטובר 2016, מאיימות להכתים את המוניטין של הגוף שנשיאו הנבחר החדש, ג'יאני אינפנטינו, נשבע לשקם לאחר פרשיות השחיתות של קודמו ספ בלאטר.
לדברי אינפנטינו, הוא אינו מעוניין לערבב פוליטיקה עם כדורגל. אולם שום דבר לא יכול להיות פוליטי יותר, או פגום יותר, מהתעלמות מעמדתה הברורה של הקהילה הבינלאומית. עמדה זו, שקיבלה ביטוי בהחלטת מועצת הביטחון, קובעת שהתנחלויות אינן חוקיות, ושצדדים שלישיים נדרשים להבחין בין ישראל לבין השטח שכבשה בשנת 1967. הקביעה החד משמעית בהחלטה כי ההתנחלויות אינן חוקיות, מגבירה את דחיפותה של הקריאה לפיפ"א להפסיק להכיר בהן כאתרים לגיטימיים לקיום משחקים רשמיים.
ואכן, כלליה של פיפ"א עצמה אוסרים על התאחדות החברה בה, כמו זו הישראלית, לשחק בשטחה של התאחדות חברה אחרת, ובמקרה זה, בשטח ההתאחדות הפלסטינית. כשניסה איגוד הכדורגל הרוסי לשתף מועדונים מחצי האי קרים הכבוש בליגה הלאומית שלו בשנת 2014, אופ"א, הסניף האירופי של פיפ"א, בעט אותם החוצה מיד. בכך, פעל אופ"א לפי הדוגמה שהציבה פיפ"א כמעט בכל מקרה אחר של כיבוש, לרבות נגורנו-קרבאך שבדרום הקווקז וצפון קפריסין. במקרים אלה לא אפשרה פיפ"א לכוח הכובש לשתף קבוצות מהשטח הכבוש בליגה הלאומית שלו. ומי היה מזכ"ל אופ"א שהורה להתאחדות הכדורגל הרוסית להפסיק לקיים משחקים בחצי-האי קרים הכבוש? לא אחר מאשר אינפטינו עצמו.
עיכוב נוסף רק יחמיר את הפוליטיזציה של מה שצריכה הייתה להיות שאלה פשוטה: על איזו קרקע רשאית ההתאחדות הישראלית לקיים משחקי כדורגל? בהשיבה על שאלה זו, על פיפ"א להישמע לקביעתה המחודשת של מועצת הביטחון של האו"ם לפיה הגדה המערבית אינה חלק מישראל, וההתנחלויות אינן חוקיות. המסקנה היחידה המתקבלת על הדעת היא שפיפ"א צריכה להורות להתאחדות לכדורגל בישראל להפסיק לקיים משחקים בהתנחלויות בגדה המערבית.
