(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום בדו"ח העולמי שלו לשנת 2015 כי העימות המזוין בין ישראל לבין ארגונים פלסטיניים חמושים בשנת 2014 הותיר אלפי קרבנות של הפרה של דיני המלחמה ושל זכויותיהם ללא שום כתובת לפנות אליה.
בלחימה ברצועת עזה בחודשים יולי ואוגוסט נהרגו יותר מ-1,500 אזרחים, ניזוקו בתי חולים ותשתיות חיוניות אחרות ובתיהם של למעלה מ-100,000 פלסטינים נהרסו, בין היתר בהתקפות ישראליות שהיו ככל הנראה פשעי מלחמה. ארגונים פלסטיניים חמושים ירו רקטות ופגזי מרגמה באורח חסר הבחנה על ריכוזי אוכלוסייה ישראליים, מעשים שהיו גם הם ככל הנראה פשעי מלחמה.
לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "האובדן המחריד של חיי אזרחים ורכוש אזרחי בעזה היה תוצאה צפויה של הלחימה בעבר, שאיש מהאחראים להפרות שבוצעו במהלכה לא נדרש לתת את הדין על מעשיו. על מדינות המקדמות דין צדק לפשעים בינלאומיים במקומות אחרים, לתמוך בפנייתה של פלסטין להצטרף לבית הדין הבינלאומי."
הדו"ח, המונה 656 עמודים (באנגלית), הוא הסקירה השנתית ה-25 במספר של ארגוןHuman Rights Watch על דפוסי פעולה המשפיעים על מצב זכויות האדם ביותר מתשעים ארצות. במאמר הפותח את הדו"ח קורא קנת' רות', מנכ"ל הארגון, לממשלות להכיר בכך שזכויות האדם מספקות מצפן מוסרי יעיל בימים סוערים, וכי הפרה של זכויות עלולה להחריף אתגרים ביטחוניים קשים או לייצר חדשים. התועלת המיידית שניתן להפיק מפגיעה בערכי הליבה של חירות ואי-אפליה אינה מצדיקה כמעט לעולם את המחיר ארוך הטווח של פגיעה כזו.
התובע של בית הדין הבינלאומי הפלילי פתח ב-16 בינואר בבחינה ראשונית של הכרזת פלסטין מה-1 בינואר, המבקשת להחיל עליה את שיפוטו של בית הדין.
במהלך חמישים ימי הלחימה, אנשים לא מזוהים ברצועה הוציאו להורג 25 פלסטינים שהואשמו ב"בגידה" בשירות ישראל. חמאס וכוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית ביצעו הפרות חמורות שעליהן לא נדרשו לתת את הדין, ובכלל זה מעצר שרירותי ועל-פי הטענה גם עינויים, של אנשים שמתחו עליהם ביקורת ושל מתנגדים פוליטיים.
המצור העונשי שמטילה ישראל על רצועת עזה מזה שבע שנים, הנתמך על-ידי מצרים, אינו מאפשר לפלסטינים שבתיהם נהרסו בלחימה לקבל את החומרים הדרושים לשיקומם. זאת על-אף תכנית ליבוא חומרי בניין שעליה הוסכם בתיווך האו"ם. האיסור הכמעט מוחלט שמטילה ישראל על יצוא מהרצועה הביא את האבטלה והעוני לשיאים חדשים. רוב תושבי הרצועה תלויים בסיוע הומניטארי, וחיים ללא חימום הולם וללא גישה נאותה למזון ולמים נקיים. ניתוקי החשמל הביאו להשבתה של משאבות, דבר שהוביל להצפות, לרבות של שפכים.
לאחר ששלושה פלסטינים בגדה המערבית חטפו והרגו שלושה נערים ישראלים בחודש יוני, כוחות ישראליים ביצעו פשיטות שכללו מעצרים שרירותיים המוניים. כוחות ישראליים בגדה המערבית השתמשו באורח חוזר ונשנה בכוח קטלני נגד מפגינים פלסטינים שלא היוו איום על חייו של איש, והרגו מפגינים ועוברי אורח.
מצב זכויות האדם במזרח ירושלים הורע משמעותית לאחר שבחודש יוני קבוצה של אזרחים ישראלים רצחה נער פלסטיני, ובהפגנה שהתקיימה לאחר המעשה כוחות הביטחון הכו את בן דודו של הנרצח עד לאובדן הכרה. בתגובה לפרץ של התקפות קטלניות של פלסטינים על ישראלים, לרבות התקפה שבה נהרגו חמישה גברים בבית כנסת בירושלים בחודש נובמבר, כוחות ביטחון ישראליים חסמו שכונות במזרח ירושלים למשך מספר ימים וחידשו מדיניות של הריסה עונשית של בתי משפחותיהם של פלסטינים שנחשדו בביצוע ההתקפות.
ממשלת ישראל קידמה תכניות לבניית אלפי דירות בהתנחלויות לא חוקיות בגדה המערבית. זאת בעת שכוחות הביטחון הרסו את בתיהם של מאות פלסטינים בעילה כי נבנו ללא רישיונות צבאיים, שאותם לא ניתן כמעט לקבל. הצבא הכין תכניות להעברה בכפייה של קהילות בדואיות סמוכות לירושלים לאתר מגוריהם של בדואים אחרים בבקעת הירדן.
