ארגון Human Rights Watch אמר היום כי הרשויות הישראליות משתמשות בהליכים חדשים כדי להפעיל לחץ על לפחות 1,400 מבקשי מקלט אריתריאים וסודאנים לשוב לארצותיהם. חלק ממבקשי המקלט הללו מוחזקים במעצר כבר למעלה משנה. המשפט הבינלאומי מתיר לעצור מבקשי מקלט רק בנסיבותחריגות, בקשותיהם צריכות להיבחן באופן הוגן, ואסור בשום מקרה לאלץ אותם לחזור למדינה שבה נשקפת להם סכנה חמורה של רדיפה או להפעיל עליהם לחץ לשוב אליה.

הנחיות חדשות מדריכות פקידי ממשל ישראלים כיצד לראיין עצורים, תוך תיעוד הראיון בווידאו, בנוגע לשאלה האם ברצונם לוותר על בקשות המקלט שלהם ולשוב לארצות מולדתם. לעצורים נאמר כי אם לא ייאותו להישלח לארצם צפויות להם שנים במעצר. ב-14 ביולי 2013 טסו 14 אריתריאים שהוחזקו בישראל במעצר במשך חודשים רבים לאריתריאה דרך איסטנבול. חלק מהאנשים בקבוצה זו אמרו לסוכנות הפליטים של האו"ם כי הם "יעשו הכול כדי לצאת מהכלא".

לדברי גרי סימפסוןחוקר בכיר לענייני פליטים בארגון Human Rights Watch"אין זה משנה תחת איזו כסות הדבר נעשה על-ידי ישראל, זהו שימוש באיום במעצר ממושךכדי להכריח אזרחים אריתריאים וסודאנים לוותר על בקשות המקלט שלהם. ישראל צריכה לחדול ממדיניות המעצר הבלתי חוקית שלה ולשחרר את כל מבקשי המקלט בעת שבקשותיהם נבחנות באורח הוגן".

כ-80% ממבקשי המקלט האריתריאים ברחבי העולם זוכים לצורה כלשהי של הגנה בשל פחד מהימן מפני רדיפה, שעניינו ענישה בגין השתמטות משירות בלתי מוגבל בזמן בצבא באריתריאה והפרות רווחות אחרות של זכויות האדם. על-פי החוק הסודאני, כל אדם שביקר בישראל צפוי לעונש של עד עשר שנות מאסר. גורמים סודאניים רשמיים אמרו כי בתי המשפט יישמו את החוק.

14 האנשים שעזבו את ישראל ב-14 ביולי הם חלק מקבוצה של עשרים מבקשי מקלט אריתריאים אשר, לדברי נציבות האו"ם לפליטים, חתמו בראשית חודש יולי על מסמכי הסכמה לשוב לאריתריאה. גומרים ישראליים רשמיים לקחו אותם לשגרירות אריתריאה בתל אביב, וזו הנפיקה עבורם מסמכי נסיעה.

נציבות האו"ם לפליטים דיווחה כי נכון לסוף חודש יוני הוחזקו במעצר בישראל כמעטאלפיים אזרחים אפריקאים, ובהם 1,075 אריתריאים – שכולם למעט 28 הגישו בקשות מקלט – ו-625 סודאנים – שלפחות מחציתם הגישו בקשות מקלט. נציבות האו"ם לפליטים אמרה כי הרשויות דחו את בקשות המקלט של כשלושים אריתריאים ולא הגיעו להחלטה בנוגע ליתר.

לעצירים אין תקווה רבה כי ישוחררו, בשל החוקים והמדיניות המגבילים והבלתי חוקיים של ישראל בנושא הענקת מקלט. ב-25 בפברואר אמרה נציבות האו"ם לפליטים לעיתון הארץ כי "הסכמה לשוב לאריתריאה תחת אולטימטום של כלא או הביתה לא יכולה להיחשב התנדבותית בשום קריטריון."

לדברי פעילים לזכויות פליטים, יותר מ-300 מבקשי מקלט אריתריאים שהוחזקו במעצר במתקן הכליאה הישראלי סהרונים פתחו בשלהי חודש יוני בשביתת רעב במחאה על מעצרם הממושך. חלקם עזבו את המקום באמבולנסים, ומצבם אינו ידוע. בדיווחים בכלי תקשורת ישראליים נאמר כי גורמים רשמיים במתקן הכליאה אישרו כי העבירו עצירים לחלקים אחרים של המתקן ולבתי סוהר אחרים בניסיון לשים קץ לשביתה.

ב-27 ביוני אישר היועץ המשפטי לממשלה את הנהלים החדשים, שנועדו לדבריו לתעד את "הרצון החופשי" של מסתננים המוחזקים במעצר בישראל ומעוניינים לחזור לארצות מולדתם, אריתריאה או סודאן. הנהלים חלים על כל אזרחי אריתריאה וסודאן המוחזקים במעצר מכוח החוק למניעת הסתננות, שתוקן לאחרונה, המוכר גם כחוק נגד הסתננות.

הנהלים מסמיכים את אנשי משטרת הגבולות לתעד בווידיאו ראיונות שבהם הם שואלים עצירים המבקשים לעזוב את ישראל "שאלות פתוחות" כדי לברר אם הם "מודעים למצב" בארצות מוצאם. במקרה שהעציר הגיש בקשת מקלט, על השוטר להסביר לו כי הוא רשאי "להקפיא" את הבקשה ולהסכים בכתב לשוב לארץ מוצאו.

פקיד הסבור שבקשת העציר אינה נובעת מ"רצון חופשי" יכול לקבוע כי עליו להישאר במעצר. הנוהל קובע כי עציר יכול בכל עת לחזור בו מההחלטה לשוב הביתה, אך אדם כזה יוחזר למעצר.

לדברי סימפסון, "הרשויות הישראליות עושות כל שביכולתן כדי להציג סחיטה של מבקשי מקלט כהליך חוקי. אין זה משנה כמה חוקים ותקנות יאמצו הרשויות, עצירים המסכימים לשוב לארצות שמהן נמלטו עושים זאת משום שהמעצר הממושך פגע בנחישותם".

המשפט הבינלאומי אוסר על החזרה בכפייה למצב שבו נשקפת סכנה חמורה של רדיפה. ארגון Human Rights Watch אמר כי ישראל מפרה את האיסור על החזרה כזו כאשר מבקשי מקלט אריתריאים או אחרים "בוחרים" לשוב לארצם לאחר שהרשויות הישראליות איימו עליהם כי החלופה היחידה היא מעצר ממושך או בלתי מוגבל בזמן. אמנת הפליטים משנת 1951 אוסרת על החזרה כזו "באיזו צורה שהיא" למקומות שבהם נשקפת לאדם סכנה חמורה של רדיפה.

הקווים המנחים של נציבות האו"ם לפליטים בדבר מעצר קובעים כי מותר לעצור מבקשי מקלט רק כאמצעי נחוץ לחלוטין ומידתי שהוא בגדר "מוצא אחרון" שנועד להשיג מטרה חוקית לגיטימית, וכי מותר למדינות לעצור אדם לצורך גירוש רק לאחר שבקשת המקלט שלו הוכרעה סופית ונדחתה. מעצר מותר רק למשך פרק זמן קצר כדי לקבוע את זהותו של אדם, או לתקופות ממושכות יותר כאשר זוהי הדרך היחידה להשיג מטרות רחבות יותר כגון הגנה על הביטחון הלאומי או על בריאות הציבור.

ב-1 ביולי אימצו הרשויות הישראליות גם כללים חדשים המרחיבים את סמכויות המעצר שלהן ביחס לאזרחים אריתריאים וסודאנים החיים בתל אביב ובערים אחרות.

לדברי סימפסון, "כל כמה חודשים הרשויות הישראליות מאמצות חוקים והליכים חדשים כדי לעצור אזרחים אריתריאים וסודאנים רבים ככל האפשר ואז לאלץ אותם לצאת מהמדינה. מטרתה של ישראל ברורה כשמש: להשתמש באיום במעצר ממושך כדי לסכלאלפים ואולי גם עשרות אלפים של בקשות מקלט".

הנוהל החדש ל"חזרה מרצון"

הנוהל החדש של ישראל להסדרת האופן שבו גורמים רשמיים צריכים לתעד את רצונו של מבקש מקלט לשוב לארץ מוצאו נועד להצדיק לחץ לא חוקי לשוב לארץ המוצא המופעל עלמבקשי מקלט עצורים, שעצם הגדרתם ככאלה מלמדת על פחד מפני רדיפה בארץ מוצאם.

עד לאחרונה לא היה לישראל כל הליך רשמי לטיפול במקרים שבהם עצירים אריתריאים וסודאנים אמרו שברצונם לעזוב את ישראל. פרקליט המדינה הודיע שמשרדו יגבש נוהל "חזרה מרצון" לאחר שכלי התקשורת מתחו ביקורת על הרשויות הישראליות בעקבות מקרה מתחילת חודש מארס שבו עציר אריתריאי הסכים, על-פי הדיווח, לטוס מישראל לאוגנדה, אך אז הוכרח לטוס למצרים. במצרים העדיף האיש לשוב לאריתריאה על-פני חזרה לישראל ומעצר מחדש.

בדיון שהתקיים בבית המשפט ב-13 במאי אמר פרקליט המדינה כי בשנה שקדמה לדיון "הורחקו מרצון" על-ידי ישראל, דרך מדינה שלישית, 534 אזרחי סודאן שהוחזקו במעצר ו-1,500 שלא נעצרו. לדברי נציבות האו"ם לפליטים, בנוסף לקבוצה של עשרים האריתריאים שהסכימו לעזוב, ב-10 ביולי שוחחו אנשי הנציבות עם שבעה גברים סודאנים, לרבות כמה מדארפור, שהוחזקו במעצר במתקן קציעות, ואלה אמרו שהם הסכימו לחזור לסודאן משום "שהעדיפו להסתכן ולא להישאר בכלא [הישראלי] ללא גבול".

הרחבת מעצרם של מבקשי מקלט

לאורך השנים האחרונות הגיעו לישראל מאות אריתריאים לאחר ששרדו חטיפות בסודאן ובמצרים ופעמים רבות גם עינויים בידי כנופיות עבריינים במדבר סיני שבמצרים. מרבית העצורים, לרבות אזרחי סודאן, נכנסו לישראל בחודש יוני 2012 או אחריו ונעצרו עם הגעתם מכוח החוק הישראלי למניעת הסתננות, המאפשר לרשויות לעצור כל אדם שנכנס לישראל באופן לא מוסדר.

כמו כן, הרשויות הישראליות השתמשו בנוהל מחודש ספטמבר 2012 לעיכוב ומעצר בני אדם מכוח החוק למניעת הסתננות, בעיקר אזרחי אריתריאה וסודאן שגרו בישראל במשך כמה שנים.

הרשויות הישראליות הסתמכו גם על נוהל מחודש ספטמבר 2012 המתיר להן לעצור ולגרש כל "מסתנן" החשוד בעברה "המסכנת את ביטחון המדינה או שלום הציבור", גם ללא אישומים או הרשעות רשמיים. לפי הנוהל, לרשויות ההגירה מותר להורות על מעצר וגירוש של אנשים משלוש קטגוריות:

·     אנשים המוחזקים בידי המשטרה בגין חשד לביצוע עברה אשר ישנה כוונה לשחררם "מכיוון שאין די ראיות [להעמידם] לדין פלילי או מחוסר עניין לציבור" בהעמדתם לדין;

·     אנשים שנחשדו בכל נקודת זמן שהיא בביצוע עברה ותיקם נסגר מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור והם שוחררו לפני שהנוהל משנת 2012 נכנס לתוקפו;

·     אנשים שהורשעו בכל עברה פלילית שהיא וסיימו לרצות את עונשם בין שלפני כניסת הנוהל משנת 2012 לתוקף ובין שאחרי כן.

אנשי נציבות האו"ם לפליטים בישראל וארגונים ישראליים העובדים עם פליטים אומרים שרבים מהעצורים מכוח הנוהל נחשדו בעברות קלות, כמו עברות תקיפה קלות או עברות של אחזקת רכוש גנוב כגון מכשירי טלפון סלולארי.

ב-1 ביולי רשות ההגירה והאוכלוסין של ישראל תיקנה את הנוהל משנת 2012 והרחיבה את הגדרת העברות לכאורה שהרשויות הישראליות יכולות להסתמך עליהן כדי לעצור אנשים מקטגוריות אלה. על-פי הנוהל המתוקן, רשויות ההגירה רשאיות להורות על מעצר וגירוש של כל אדם ש"מיוחסת" לו עברה ה"מסבה נזק של ממש לסדר הציבורי", לרבות "עברות רכוש קלות (לדוגמה גנבת טלפון סלולארי או אופניים), עברות זיוף (לרבות באופן ספציפי זיוף של אשרות ורישיונות) וכן עברות אלימות (איומים קלים ועברות תקיפה רגילות)".

ב-9 ביולי דיווח עיתון "מעריב" כי הרשויות הישראליות עצרו 500 "זרים מאפריקה" מכוח הנוהל מחודש ספטמבר 2012 והתיקון מ-1 ביולי. עוד דווח כי "בכיר ברשות ההגירה והאוכלוסין", ששמו לא פורסם, אמר שהחוק מאפשר לרשויות "להחזיק את אותם נתינים זרים במעצר מנהלי לפחות עד ינואר 2015. במקביל אנו מאפשרים לאלה שנעצרו על עברות פליליות קלות להשתחרר ולעזוב את הארץ". הבכיר הוסיף ואמר שהוא מאמין "שבימים הקרובים יגדל מספרם במאות עצורים נוספים".

לחץ על אריתריאים וסודאנים שאינם במעצר

כ-50 אלף מאזרחי אריתריאה וסודאן גרים בתל אביב וכמה אלפים גרים בערים אחרות. ישראל השעתה באופן לא רשמי את גירושם, אך בכירים איימו שוב ושוב לגרשם בלי להבהיר באופן רשמי אם יותר להם להגיש קודם לכן בקשה למקלט מדיני. בתחילת חודש מארס דווח בתקשורת הישראלית כי שר הפנים אמר שהוא מתכנן לכלוא את כל "המסתננים" ולגרשם למדינה שלישית שזהותה טרם הובררה. "מסתננים" מוגדרים בחוק הישראלי ככל מי שנכנס לישראל באורח לא מוסדר והגדרה זו כוללת את 50 אלף האריתריאים והסודאנים.

ב-10 ביולי סגרה עיריית תל אביב עשרה בתי עסק לא מורשים השייכים ל"עובדים זרים", כפי שדיווח אתר החדשות Ynet. פעיל למען פליטים שהיה עד לכמה ממבצעי הסגירה סיפר לארגון Human Rights Watch כי זה "היה תהליך משפיל עם פקחים עם כלבים וסוסים שבועטים את הבעלים החוצה ולוקחים את הרכוש שלהם במשאיות".