(ניו יורק) – ארגון Human Rights Watchאמר היום כי פשיטת כוחות הביטחון של איראן ב-21 בנובמבר 2011 על משרדי העיתון הרשמי "איראן" וניסיונם לעצור את יועץ התקשורת של הנשיא מחמוד אחמדינז'אד ממחישים את תגובתה הקיצונית של ממשלת איראן להתנגדות פוליטית. הרשויות החזיקו במעצר כארבעים מחברי צוות היומון "איראן" בזמן שניסו לעצור את עָלִי-אַכְּבָּר גָ'וָואנְפֵכְּר העומד בראש סוכנות הידיעות של הרפובליקה האסלאמית, שהנה גוף רשמי. ג'וואנפכר קיים אותה שעה מסיבת עיתונאים במשרדי העיתון בטהראן. סוכנות הידיעות של הרפובליקה האסלאמית דיווחה כי עד שעות הערב שוחררו ממעצרם שלושים מתוך ארבעים אנשי הצוות שנעצרו.

הפשיטה בוצעה לאחר שב-19 בנובמבר הורתה מערכת המשפט באיראן על סגירתו למשך חודשיים של העיתון הרפורמיסטי "אעתימאד", שפרסם ראיון ובו מתח ג'וואנפכר ביקורת על מערכת המשפט ועל מתנגדי אחמדינז'אד. ב-22 בנובמבר אישר העורך הכללי של "אעתימאד" אליאס הַזְרָתִי כי עיתונו נסגר משום שפרסם מאמר על מנהיגי האופוזיציה מיר-חוסיין מוסאווי ומֶהְדִי כָּרוּבִּי, הנתונים במעצר בית מאז חודש פברואר, ובגלל הראיון שערך עם ג'וואנפכר.

לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "העובדה שבו-זמנית ננקטו אמצעים נגד יועץ התקשורת של הנשיא אחמדינז'אד, נגד עיתונאים המועסקים בעיתון בבעלות המדינה ונגד עיתון רפורמיסטי ממחישה את המצב האבסורדי של אפס סובלנות מצד הרשויות כלפי חופש העיתונות באיראן. על הרשויות לשחרר כל אדם שעדיין עצור מאז הפשיטה על היומון 'איראן' ולאפשר את הפעלתו מחדש של 'אעתימאד'".

הפשיטה על משרדי "איראן" בוצעה לאחר שב-20 בנובמבר בית משפט פלילי בטהראן דן את ג'וואנפכר לשנת מאסר ואף אסר עליו לעבוד בכלי התקשורת במשך שלוש שנים בגין "פרסום חומרים העומדים בניגוד לנורמות האסלאם". כתב האישום נגע למאמר שנקשר לג'וואנפכר ואשר פורסם במהדורה מיוחדת של "איראן" בחודש אוגוסט. המאמר כלל הצהרות שנויות במחלוקת שמהן עלה שבאסלאם אין שורשים לנוהג של לבישת צ'אדור שחור, כיסוי הגוף המלא שנשים רבות באיראן עוטות.

לדברי הארגון הבינלאומי "הוועד להגנה על העיתונאים", נכון לחודש דצמבר 2010 הוחזקו בבתי הכלא של איראן 34 עיתונאים ובלוגרים. בשנת 2011 לבדה נשלחו לגלות כפויה למעלה משישים עיתונאים, ומאז שנת 2009 סגרו הרשויות לפחות ארבעים פרסומים.

תובעים העמידו עיתונאים לדין בסעיפי אישום המהווים, על פניו, הפרה של חופש הביטוי, כגון "תעמולה נגד המשטר". במקרים אלה השיתו בתי המשפט עונשי מאסר כבדים, עונשי מלקות ואיסורים על עבודה. איראן נוהגת כאחת הגרועות במדינות העולם בכל הנוגע למעצר וכליאה של עיתונאים ובלוגרים.