(ניו יורק) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי הענקת פרס נובל לשלום לשנת 2010 לסופר ופעיל זכויות האדם ליו שיאובו מדגישה את הצורך הדחוף ברפורמה בתחום זכויות האדם בסין.
ארגון Human Rights Watch שב וחזר על קריאתו לשחרורו של ליו, שנידון ב-25 בדצמבר 2009 בבית משפט בביג'ינג ל-11 שנות מאסר. העמדתו של ליו לדין באישום מזויף של "חתרנות" נבעה מהתפקיד שמילא בניסוח ובהפצה של "אמנת 08", עצומה מקוונת הקוראת לבסס את המערכת הפוליטית בסין על זכויות האדם, על הדמוקרטיה ועל שלטון החוק. על העצומה חתמו במקור 303 אזרחים סינים, ובהם פעילים למען זכויות האדם ופעילים משפטיים. העצומה הכתה גלים באינטרנט וכיום חתומים עליה אלפי אנשים. לפני מעצרו הרשמי ב-23 ביוני הוחזק ליו במעצר, בניתוק מהעולם החיצון, מאז נעצר בפועל ב-8 בדצמבר 2008.
לדברי סופי ריצ'רדסון, מנהלת הפעילות הציבורית של ארגון Human Rights Watch בנושא אסיה, "אין ספק שהפרס הזה יעורר את חמתה של ממשלת סין משום שהוא מחזיר את התנהלותה בתחום זכויות האדם הישר למרכז השיח הבינלאומי. אולם, פרס נובל זה מכבד לא רק את פעילותו הציבורית האמיצה של ליו, אלא גם את כל אותם אנשים בסין הנאבקים מדי יום כדי לחייב את הממשלה לתת דין וחשבון על מעשיה".
ב-4 באוקטובר 2010 העניק ארגון Human Rights Watch לליו שיאובו את פרס אליסון דה פורז' לפעילות ציבורית יוצאת דופן.
ארגון Human Rights Watch תיאר את מעצרו של ליו כנובע ממניעים פוליטיים, וקבע כי תנאי מעצרו אינם עומדים באמות המידה הבינלאומיות המינימאליות להוגנות ולהליך משפטי הוגן. ליו, מרצה לספרות לשעבר, נכלא במשך קרוב לשנתיים לאחר הפעולות לדיכוי המחאה בכיכר טיאנאנמן בחודש יוני 1989. לאחר מעצרו בחודש דצמבר 2008, שבמסגרתו הופרו הערובות ההליכיות המינימאליות שמבטיח החוק הסיני, שלחה קבוצה של אישים ידועי שם, ובהם כמה חתני פרס נובל, מכתב פתוח לנשיא סין חו ג'ינטאו בדרישה כי ידאג לשחרורו של ליו.
מאסרו של ליו הוא חלק ממגמה רחבה יותר של הקשחה פוליטית בסין, שהחלה לקראת המשחקים האולימפיים בביג'ינג בשנת 2008. הממשלה הטילה מאז עונשי מאסר ממושכים על מתנגדי משטר בולטים בגין האשמות חסרות יסוד שנגעו ל"חתרנות" או חשיפת סודות מדינה, הרחיבה את ההגבלות על חופש התקשורת והאינטרנט, והידקה את הפיקוח על עורכי הדין, על פעילי זכויות האדם ועל הארגונים הלא ממשלתיים. מראשית שנת 2007 ממשלת סין אף הידקה את שליטתה באויגורים ובטיבטים; הן בשינג'יאנג והן בטיבט חלה עלייה במספר המעצרים השרירותיים וההיעלמויות הכפויות, ונמשך הנוהג להחזיק עצורים שלא כחוק במתקנים סודיים המכונים "בתי סוהר שחורים".
לדברי ריצ'רדסון, "ועדת פרס נובל קיבלה השנה החלטה חשובה להאיר מציאות הנוגעת לסין שרק מעטים רוצים להכיר בקיומה, מציאות שבה הממשלה ממשיכה לרדוף את פעילי זכויות האדם, את עורכי הדין ואת העיתונאים. ליו שיאובו מגלם בדמותו את האידיאלים של פרס נובל בכך שמעולם לא סטה מאמונותיו של ביטוי אידיאלים אוניברסאליים בדרכי שלום ושל אמירת האמת בפניהם של בעלי השררה".
ארגון Human Rights Watch חוזר על קריאתו לממשלת סין לשחרר את ליו ואת הפעילים האחרים שנכלאו או "נעלמו" ובכלל זה את חו ג'יה, גאו ג'י שנג, טאן זואורן וחואנג קי. ליו הוא ככל הנראה המבקר הנודע ביותר של השלטון הסיני המוחזק כעת בכלא, אך הוא אחד מני רבים הסובלים מרדיפה דומה או אף חמורה יותר.
לדברי ריצ'רדסון, "על ממשלת סין לראות את ליו שיאובו כפי שראתה אותו בבירור ועדת הנובל: לא כאויב או כגורם למבוכה, אלא כמישהו שפעילותו האמיצה מגלמת בתוכה את המיטב של סין".
