(ג'נבה) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על הרשויות בלוב להפסיק לאלתר את מאמציהן לכאורה לגרש קבוצה של 245 אריתריאים, שחלקם הוכו קשות בידי סוהרים. לדברי ארגון Human Rights Watch, על לוב לאפשר לסוכנות הפליטים של האו"ם גישה מידית לקבוצה, אשר הועברה לאחרונה ממתקן הכליאה מִסְרָאתָה למתקן כליאה אחר בעיר אל-בִּירָאכּ, שמצפון לעיר סָבְּהָא.

לדברי ביל פְרֵלִיק, מנהל תכנית הפליטים בארגון Human Rights Watch, "גרוע מספיק שלוב מתאכזרת לעצורים האלה. אבל לגרש מאות אנשים בחזרה לאריתריאה, בידיעה מלאה שבארצם צפויה להם סכנת עינויים והתעללות, תהיה הפרה בוטה של חובותיה המשפטיות של לוב".

נציבות האו"ם לפליטים המליצה כי מדינות מארחות יימנעו מהחזרה בכפייה לאריתריאה, אף כאשר מדובר במבקשי מקלט מדיני שבקשתם נדחתה, בשל הסכנה שאריתריאים שיוחזרו לארצם ייכלאו ויעונו.

לוב איימה כמה פעמים לסגור את משרדי סוכנות הפליטים בטריפולי, ולאחר מכן, ב-7 ביוני 2010, גירשה את נציג הסוכנות בלוב. בימים האחרונים התירה הממשלה לנציבות האו"ם לפליטים לחדש את פעילותה, אם כי באופן מוגבל ביותר, ואפשרה לה לעבוד רק עם פליטים ומבקשי מקלט מדיני שכבר נרשמו בסוכנות קודם לכן.

האריתריאים הוחזקו במתקן המעצר מסראתה שבאזור החוף של לוב, ממערב לעיר טריפולי. המתיחות גברה לאחר שב-7 ביוני הפסיקו עובדי סוכנות הפליטים לבקר את האריתריאים שהוחזקו במתקן זה.

האריתריאים שהוחזקו במסראתה הצליחו להודיע לארגון Human Rights Watch כי במהלך השבועות האחרונים הכריחו אותם גורמים לוביים רשמיים להצטלם ולמלא מידע על קורות חייהם בטפסים שהוכנו בשפה התיגרינית, המדוברת באריתריאה, ואשר סופקו על-ידי גורמים בשגרירות אריתריאה. כמה מהעצורים, שחששו כי צעדים אלה ננקטו כהכנה לגירושם, ניסו להימלט ב-18 ביוני, והדבר הוביל לעימותים בין עצורים לבין סוהרים.

על-פי מקורות מהימנים, ב-30 ביוני העבירה לוב 245 גברים אריתריאים ממסראתה למתקן כליאה מרוחק באל-ביראכ, הסמוכה לעיר סבהא. בעיר זו, הממוקמת במרכז המדינה, במדבר סהרה, יש נמל תעופה, וממנה גורשו בעבר אנשים למדינות אפריקה שמדרום לסהרה. כשמונים נשים וילדים נותרו מאחור במסראתה, וחלקם הופרדו מגברים בני משפחתם. עדי ראייה מסרו לארגון Human Rights Watch כי האריתריאים נדחסו בעל כורחם לתוך שלוש מכולות שהועמסו על משאיות ושהו בתוכן במשך 12 שעות המסע הרצופות במדבר.

עצורים סיפרו לארגון Human Rights Watch כי סוהרים לובים הכו אותם קשות בעימות שפרץ במסראתה ובדרך לאל-ביראכ. לדבריהם, חלקם נלקחו ממסראתה לבתי חולים, ואילו אחרים הגיעו לאל-ביראכ שבורי גפיים. העצירים אמרו כי לא ניתנו להם מזון ומים במהלך המסע וכי באל-ביראכ לא זכו לקבל טיפול רפואי כלשהו. כמו כן סיפרו העצירים כי הסוהרים הלובים אמרו להם שיגורשו לאריתריאה.

לדברי פרליק, "נראה כי המכות האכזריות, שלילת המזון והמים, ההובלה במדבר בתוך משאיות צפופות וסכנת הגירוש הממשמשת ובאה הם כולם עונש על ההתקוממות במסראתה. הרשויות בלוב ככל הנראה סבורות שהן יכולות לצאת בשלום מפגיעות איומות כאלה אחרי ששללו מנציבות האו"ם לפליטים כל אפשרות להגן על הפליטים ועל מבקשי המקלט המדיני".

הן האמנה נגד עינויים והן אמנת הפליטים האפריקנית אוסרות על לוב לשלוח אנשים למדינות שבהן נשקפת להם סכנה חמורה של רדיפה או של עינויים. לוב היא גם צד לאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות, שסעיף 13 שלה אוסר לגרש זרים באופן שרירותי ומעגן את זכותם של זרים כי החלטה בעניין גירושם/הרחקתם תתקבל באופן פרטני.

על-פי פרשנותה של הוועדה לזכויות האדם לסעיף 7 באמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות, אין להחזיר אנשים או להשיבם בכפייה למקומות שבהם תישקף להם סכנה של עינויים או של יחס או עונש אכזריים, לא אנושיים או משפילים. לפי החוק הבינלאומי המנהגי, לוב מחויבת גם להימנע מהחזרתו של כל אדם שהוא למקומות שבהם הוא עלול להיחשף לרדיפה ולמקומות שבהם חייו או חירותו צפויים לעמוד בסכנה.

רקע

בחודש ינואר דיווח ארגון Human Rights Watch על כך שהרשויות בלוב העניקו לגורמים אריתריאיים רשמיים גישה למהגרים ולמבקשי מקלט מדיני מאריתריאה שהוחזקו במעצר בלוב, ובכלל זה לעצירים האריתריאים במתקן המעצר מסראתה. בכך הפרו הרשויות בלוב את זכותם של מבקשי המקלט לחסיון בקשתם, שאינה אמורה להגיע לידיעתה של ממשלתם. באותה הזדמנות הזהיר ארגון Human Rights Watch כי הענקת גישה כזאת לגורמים הרשמיים מצביעה על כך שמבקשי המקלט עלולים להיות מוחזרים בכוח לאריתריאה.

עוד ועוד אריתריאים נמלטים מפני השירות הצבאי הלאומי, הנכפה על-ידי ממשלת אריתריאה ואינו מוגבל בזמן, ומפני מעצר שרירותי ועינויים, שהנם תופעות המתפשטות והולכות. באריתריאה נכלאים אנשים שנתפסו בניסיון להימלט מן המדינה כדבר שבשגרה, והפקודות הנהוגות בה מתירות "לירות כדי להרוג" בכל אדם החוצה את הגבול ללא היתר. כאשר הממשלה מזהה אדם שהצליח לחצות את הגבול לתוך שטח אתיופיה או סודאן, היא מטילה קנסות כבדים על בני משפחתו ולעתים אף כולאת אותם.

ב-26 באפריל 2009 אמר שר המשפטים של לוב, מוסטפא עבד אל-ג'ליל, לארגון Human Rights Watch כי מדינתו לא תגרש אריתריאים או סומלים, וזאת בהתאם לחוקת לוב משנת 1969, הקובעת כי "הסגרתם של פליטים פוליטיים אסורה", ובהתאם לחוק מס' 20 משנת 1991, הקובע כי "הג'מאהירייה (הקהילה/הרפובליקה) תומכת במדוכאים ו... אסור לה לזנוח את הפליטים ואת ההגנה עליהם".

בחודש ספטמבר 2009 פרסם ארגון Human Rights Watch את הדו"ח "מסולקים ומיוסרים" שבו תועדו פגיעות תכופות במהגרים שנעצרו בלוב, כמו-גם הנוהג הכללי לעצור מהגרים ללא הגבלת זמן. לוב לא חתמה על אמנת הפליטים משנת 1951 ואף לא על הפרוטוקול משנת 1967, ואין בה כל חוק הנוגע למבקשי מקלט מדיני או הליכים בעניין זה. אין בנמצא כל מנגנון רשמי עבור אנשים המבקשים הגנה בלוב. הרשויות במדינה זו אינן מבחינות כלל בין פליטים, מבקשי מקלט מדיני ומהגרים אחרים. עם זאת, לוב אשררה את אמנת הפליטים האפריקנית.