(ניו יורק) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על מועצת הביטחון של האו"ם לדרוש שהצדק ייעשה עם הקורבנות האזרחיים משני צידי המלחמה ברצועת עזה. קעקוע אווירת הפטוֹר-מעונש בסכסוך הישראלי-פלשתיני הינו תנאי מקדים ליציבות ולשלום בר-קיימא. מועצת הביטחון תתכנס ב-14 באוקטובר כדי לדון במזרח התיכון.
ארגון Human Rights Watch הוסיף כי על מועצת הביטחון להקים ועדת מומחים עצמאית שתפקח על האופן שבו ישראל וחמאס מבצעים חקירות פנימיות של הפרות דיני המלחמה שבוצעו לכאורה, וזאת בהתאם להמלצה מרכזית בנושא זה שהופיעה בדו"ח המשלחת לבירור העובדות על העימות ברצועת עזה, ברשות השופט ריצ'ארד גולדסטון.
לדברי סטיב קְרוֹשוֹ, מנהל ההסברה של ארגון Human Rights Watch באו"ם, "למועצת הביטחון יש הזדמנות היסטורית להעלות על נס את עקרון ההגנה על אזרחים ולקדם שלום אזורי. על המועצה לדרוש כי הצדדים לעימות יענישו את האחראים לביצוע הפרות קשות, כפי שהיא עשתה בנוגע לעימותים אחרים".
דו"ח גולדסטון הוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם בג'נבה ב-29 בספטמבר. בדו"ח מתועדים פשעי מלחמה ומעשים שאפשר שהנם בבחינת פשעים נגד האנושות. על-פי הדו"ח, הפרות כאלה בוצעו הן על-ידי ישראל והן על-ידי חמאס, שניסיון העבר מלמד כי תפקודם בתחום מיצוי הדין על פשעים כאלה לוקה בחסר.
בעקבות מכבש לחצים שהפעילו ישראל וארה"ב על הרשות הפלשתינית, משכה הרשות את הצעת ההחלטה שהגישה בעניין הדו"ח עד לכינוס מושבה הבא של מועצת זכויות האדם של האו"ם במארס 2010, אף כי ייתכן שהרשות תבקש לכנס מושב מיוחד בג'נבה החודש כדי לדון בדו"ח. משיכתה של הצעת ההחלטה הציתה גל מחאה נגד הנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן) ברצועת עזה ובגדה המערבית, שלווה בגינוי מקיר לקיר של הרשות הפלשתינית ושל ארה"ב בכלי התקשורת הערביים.
לדברי קרושו, "ארה"ב החמיצה בג'נבה הזדמנות לתמוך בעשיית צדק עם הקורבנות האזרחיים ברצועת עזה ובדרום ישראל. כעת יש לממשל בוושינגטון הזדמנות נוספת להראות כי הוא ידרוש מתן דין וחשבון על פשעים קשים שבוצעו ברצועת עזה באותו אופן שהוא דורש זאת לגבי מקומות אחרים".
ישראל וארה"ב טענו כי יישום ההמלצות המובאות בדו"ח גולדסטון יפגע במאמצים לקידום השלום. אך לדברי ארגון Human Rights Watch, ענישת כוחות המתקיפים אזרחים דווקא תסייע בבניית אמון בין הצדדים ותחזק את האמון בתהליך השלום.
לדברי קרושו, "על הנשיא אובמה להטיל את כל כובד משקלו כחתן פרס נובל לשלום כדי להעלות את תהליך השלום על המסלול הנכון, והדרך לעשות את זה היא לדרוש מתן דין וחשבון על פשעים קשים שבוצעו בידי כל הצדדים במלחמה ברצועת עזה".
דו"ח גולדסטון, שאורכו 575 עמודים, הוא פרי עבודתה של משלחת שהוסמכה לבדוק הפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי ושל משפט זכויות האדם הבינלאומי שבוצעו בידי ישראל ובידי ארגונים פלשתיניים חמושים. בדו"ח מתועדות הפרות שונות שבוצעו בידי ישראל: הרג מכוון של אזרחים, התקפות מכוונות על אובייקטים אזרחיים, הרס בלתי מוצדק של רכוש אזרחי, התקפות חסרות הבחנה, שימוש במגנים אנושיים וענישה קולקטיבית של האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה באמצעות הסגר המתמשך. על-פי הדו"ח, ירי הרקטות ופצצות המרגמה משטח עזה, שבוצע בידי חמאס וארגונים פלשתיניים חמושים אחרים, היה ירי מכוון שנועד להרוג אזרחים ולהטיל אימה על אזרחי ישראל.
עד כה הורשע בישראל רק חייל אחד בגין עברה שבוצעה במסגרת המלחמה ברצועת עזה, עקב גניבת כרטיס אשראי. בין השנים 2000 ו-2008 הרגו כוחות ישראליים למעלה מאלפיים אזרחים פלשתינאים ברצועת עזה ובגדה המערבית, אך בתקופה זו הורשעו חמישה חיילים בלבד בעברות הקשורות בהרג בלתי-חוקי. לא ידוע על כל חקירה שחמאס קיים בנוגע לאלפי הרקטות ששיגר על אזרחים ישראלים מתוך רצועת עזה לפני המלחמה, במהלכה או אחריה.
בהמלצות המובאות בדו"ח גולדסטון נקראים ישראל ושלטון חמאס לבצע בתוך שישה חודשים חקירות מהימנות, כל אחד בנוגע להפרות שביצעו כוחותיו שלו. על-פי ההמלצות, נקראת מועצת הביטחון של האו"ם להקים קבוצה עצמאית של מומחים שיפקחו וידווחו על הצעדים הננקטים בידי גורמים אלה. הדו"ח ממליץ שאם בחלוף שישה חודשים יתברר כי לא בוצעו חקירות מהימנות, יהיה על מועצת הביטחון של האו"ם להפנות את הטיפול בעימות זה לבית הדין הפלילי הבינלאומי.
לדברי קרושו, "ישראל וחמאס יכולים להימנע מהעמדות לדין ברמה הבינלאומית אם הם יבצעו בעצמם חקירות מהימנות. זה לא יפגע בתהליך השלום, אלא יבנה אמון וישפר את הסיכויים לשלום. על מועצת הביטחון לשגר את המסר הזה באופן הברור ביותר".
