An Iraqi father carries his child, injured by a cluster bomb.

© 2003 Bruno Stevens

(ניו יורק, 18 במארס 2009) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי חוק חדש בארה"ב האוסר באופן קבוע על יצוא של כמעט כל פצצות המצרר ישים קץ לתקופה ארוכה שבה הועבר נשק זה לישראל ולמדינות אחרות במזרח התיכון ובצפון אפריקה. לדברי הארגון, מן הראוי כי צעד זה ידרבן מדינות באזור, כמו-גם את ארה"ב, להצטרף לאמנה הבינלאומית האוסרת על תחמושת מצרר.

האיסור על ייצוא מצרר מארה"ב נכלל בהצעת התקציב (HR 1105), שהנשיא ברק אובמה חתם עליה ב-11 במארס 2009 והפך אותה לחוק. על-פי החוק, תוכל ארה"ב לייצא רק תחמושת מצרר המותירה נפלים בשיעור של פחות מאחוז אחד מתחמושת המשנה. נפלים אלה פועלים על הקרקע כמוקשים, ומתפוצצים כאשר אזרחים נוגעים בהם בשוגג. החקיקה מחייבת גם את המדינה המקבלת את התחמושת להסכים לכך ש"לא ייעשה שימוש" בתחמושת המצרר "במקום שבו ידוע על נוכחותם של אזרחים". רק אחוז מזערי של תחמושת המצרר במחסני הנשק של ארה"ב עונה על תנאי האחוז האחד.

לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch, "תחמושת מצרר שסופקה על-ידי ארה"ב גרמה נזק עצום לאזרחים בלבנון, בעיראק, במערב הסהרה ובמקומות אחרים באזור. מדינות אלה צריכות לראות באיסור על הייצוא צעד ראשון לקראת פטירתו של האזור מנשק זה, שהנו בלתי-אמין ובלתי-מדויק, שמוביל לאובדן חיי אזרחים ולפגיעות גפיים של אזרחים במשך שנים לאחר השימוש בו".

האמנה נגד תחמושת מצרר משנת 2008 אוסרת על השימוש, הייצור, האגירה וההעברה של תחמושת מצרר, וקובעת לוחות זמנים נוקשים לטיהור אזורים שנפגעו ולהשמדת מאגרים של תחמושת מצרר. 95 מדינות חתמו על האמנה, ובהן לבנון ותוניסיה מן המזרח התיכון וצפון אפריקה.

ארה"ב העבירה תחמושת מצרר לפחות ל-8 מדינות באזור, כולל בחריין, מצרים, ישראל, ירדן, מרוקו, עומן, ערב הסעודית, ואיחוד האמירויות הערביות. ישראל הייתה מדינת היעד העיקרית של תחמושת המצרר של ארה"ב והשתמשה בנשק זה באופן נרחב בעימות המזוין של שנת 2006 בלבנון.
https://www.hrw.org/en/reports/2008/02/16/flooding-south-lebanon-0

האיסור על ייצוא תחמושת מצרר מארה"ב חוקק לראשונה בחודש דצמבר 2007, במסגרת חוק תקציב, אך חוק זה קבע את האיסור למשך שנה אחת בלבד.

לדברי ויטסון, "האיסור הקבוע על ייצוא מצרר מארה"ב ימנע העברה אפשרית של מיליוני פריטי תחמושת משנה לישראל ולמדינות אחרות באזור. יחד עם זאת, האיום ימשיך להתקיים אם מדינות באזור לא יצטרפו לאמנה הבינלאומית האוסרת על שימוש ועל העברה של תחמושת מצרר".

בחודש דצמבר 2008 הודיע צוות המעבר של אובמה כי הנשיא הנבחר "יבחן בקפדנות" את האמנה החדשה ו"יפעל בשיתוף פעולה צמוד [עם] ידידינו ובני בריתנו כדי להבטיח שארה"ב תעשה כל שניתן לקדם הגנה על אזרחים".

בחודש אפריל 2008 פרסם שר ההגנה רוברט גייטס מסמך מדיניות בן 3 עמודים, שבו ביטא את מדיניות ארה"ב בנוגע לפצצות מצרר. המסמך תאר את תחמושת המצרר כ"נשק לגיטימי בעל תועלת צבאית ברורה", וקבע כי ארה"ב תמשיך להשתמש בה, וכי לאחר שנת 2018, תשתמש רק בתחמושת מצרר ששיעור הנפל הבדוק שלה עומד על פחות מאחוז אחד.

בחודש נובמבר 2003 סייע ארגון Human Rights Watch לייסד את קואליציית תחמושת המצרר, וכעת הוא יושב ראש שותף שלה. לאחר השימוש הנרחב של ישראל בתחמושת זו בדרום לבנון בחודשים יולי ואוגוסט 2006 הגבירו ארגון Human Rights Watch וגורמים אחרים את הלחץ שהפעילו לגיבושה של  אמנה בינלאומית שתתמודד עם תחמושת המצרר. השימוש הישראלי בנשק זה הותיר בלבנון רצועות שטח גדולות שבהן תחמושת משנה קטלנית שלא התפוצצה.

תחמושת מצרר ניתן לירות באמצעות ארטילריה ומערכות רקטות או להטיל באמצעות כלי-טיס. בדרך כלל תחמושת זו מתפוצצת באוויר ומפזרת עשרות ואפילו מאות פריטי תחמושת משנה או פצצות משנה זעירות (פצצונות) על-פני שטח שגודלו כגודל מגרש כדורגל. תחמושת משנה אינה יכולה להבחין בין מטרות צבאיות לבין אזרחים ולפיכך השפעתה ההומניטארית עלולה להיות ניכרת כאשר משתמשים בה באזורים מיושבים או בקרבתם. לעיתים מזומנות פריטי תחמושת משנה של תחמושת מצרר אינם מתפוצצים עם הפגיעה הראשונית, ונותרים כנפלים הפועלים כמוקשים ומסכנים אזרחים.