ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על ישראל וחמאס לכבד את האיסור שמטילים דיני המלחמה על התקפות מכוונות וחסרות הבחנה על אזרחים. הארגון הביע חששות כבדים בנוגע להפצצות הישראליות ברצועת עזה, שכתוצאה מהן נהרגו אזרחים, ובנוגע לירי הרקטות של ארגונים פלשתיניים על אזורים אזרחיים בישראל המפר את המשפט הבינלאומי.
התקפות הרקטות של חמאס ושל ארגונים פלשתיניים חמושים אחרים על ערים ישראליות, המבוצעות ללא הבחנה בין אזרחים לבין מטרות צבאיות, מפרות את דיני המלחמה. נראה כי גם מספר הולך וגדל מבין מאות ההפצצות הישראליות ברצועת עזה מאז ה-27 בדצמבר 2008, הן התקפות בלתי-חוקיות שגורמות לנפגעים אזרחיים. נוסף על-כך, ההגבלות החמורות שמטילה ישראל על תנועת סחורות אזרחיות ואזרחים לתוך הרצועה והחוצה ממנה, כולל אספקת דלק וציוד רפואי, מהוות ענישה קולקטיבית האסורה גם היא על-פי דיני המלחמה.
ג'ו סטורק, סגן מנהל החטיבה לענייני המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch, אמר כי "אין כל הצדקה לירי רקטות לתוך אזורים אזרחיים מתוך כוונה לפגוע בישראלים ולהטיל אימה, יהיו מעשיה של ישראל בעזה אשר יהיו. בד בבד, אסור לישראל לכוון התקפות על אנשים ומוסדות ברצועה רק משום שהם מהווים חלק מהרשות המדינית המנוהלת על-ידי חמאס, כולל המשטרה הרגילה. רק התקפות על מטרות צבאיות הן מותרות, ורק כאשר הן מבוצעות באורח הממזער ככל הניתן את הפגיעה באזרחים."
ארגון Human Rights Watch חקר שלוש התקפות ישראליות המעוררות חשש כבד במיוחד בנוגע לבחירת יעדי התקיפה של ישראל. יש לפתוח בחקירות בלתי-תלויות וחסרות פניות של התקפות אלה על-מנת לקבוע האם הפרו את דיני המלחמה. בשלושת המקרים המפורטים להלן נהרגו 18 אזרחים, בהם לפחות שבעה ילדים.
ביום שבת, 27 בדצמבר 2008, יומה הראשון של המתקפה האווירית הישראלית, אמרו עדי ראייה לארגון Human Rights Watch כי זמן קצר לאחר השעה 13:00 פגע טיל אוויר-קרקע ישראלי בקבוצת סטודנטים שיצאה ממכללת ההכשרה של עזה, הצמודה למשרדי אונר"א במרכז העיר עזה. הסטודנטים המתינו להסעה שאמורה הייתה לקחת אותם לבתיהם בחאן-יונס וברפיח, בדרום רצועת עזה. בהתקפה נהרגו שמונה סטודנטים שגילם נע בין 18 ל-20 ו-19 אחרים נפצעו.
שומר של אונר"א המוצב בכניסה למכללה אמר לארגון Human Rights Watch כי השתמש במכשיר הקשר שקיבל מאונר"א על-מנת להזעיק סיוע רפואי. לדברי השומר נהרגו בהתקפה גם שני אזרחים נוספים, הישאם א-ראייס, בן 28, ואחיו עלאם, בן 26, שמשפחתם מנהלת חנות קטנה מול הכניסה למכללה. לדברי השומר המטרה האפשרית היחידה הסמוכה למקום היא בניין המשרד המחוזי של עזה, העוסק בעניינים אזרחיים, והנמצא במרחק של כ-150 מטר ממקום פגיעת הטיל. שומר אחר של אונר"א שהיה עד להתקפה, אמר לארגון Human Rights Watch: "לא היה אף אחד אחר בסביבה - שום אנשי משטרה, צבא או חמאס".
האירוע השני התרחש זמן קצר לפני חצות ביום ראשון, 28 בדצמבר, כשמטוס קרב ישראלי ירה טיל אחד או יותר על מסגד עימאד עקיל שבמחנה הפליטים ג'באליה בצפון רצועת עזה, המיושב בצפיפות. בהתקפה נהרגו חמש בנותיו של אנוואר בעלושה, שישנו באותה עת בחדר השינה שבביתן, הסמוך למסגד: ג'וואהר, בת 4, דינה, בת 8, סמר, בת 12, איכראם, בת 14 ותחריר, בת 18. אנוואר בעלושה סיפר לארגון Human Rights Watch "ישנו והתעוררנו מהקולות של ההפצצה ומהשברים של הבניין שנפלו על הבית ועל הראשים שלנו". בין בית משפחת בעלושה, שבו שלושה חדרים, למסגד, מפרידה סמטה קטנה.
מסגד עימאד עקיל, שכלל שתי קומות ונקרא על-שם איש חמאס, נחשב על-ידי תושבי האזור ל"מסגד של חמאס" - כלומר, מקום שבו מתאספים תומכי הארגון למפגשים פוליטיים ואשר ממנו הם יוצאים להפגנות. במסגד גם נתלות הודעות על מותם של חברי הארגון. מסגדים נחשבים לאובייקטים אזרחיים ושימוש שעושים בהם לפעילות פוליטית אינו משנה את מעמדם. ארגון Human Rights Watch מסר כי ההתקפה על מסגד עימאד עקיל תוכל להיחשב לחוקית רק אם תוכיח ישראל כי המסגד שימש לאחסון כלי נשק ותחמושת או למטרה צבאית אחרת. אפילו אם יוכח הדבר, עדיין חלה על ישראל החובה לנקוט בכל אמצעי הזהירות האפשריים על-מנת לצמצם ככל הניתן את הנזק לאזרחים ולהבטיח כי הנזק העלול להיגרם להם אינו בלתי-מידתי ביחס לתועלת הצבאית הצפויה מן הפעולה.
באירוע השלישי, שהתרחש בסביבות השעה 01:00 לפנות בוקר ביום שני, 29 בדצמבר, נורו שני טילים ממסוק ישראלי לתוך מחנה הפליטים רפיח. אחד הטילים פגע בביתו של מפקד בכיר בחמאס והשני בבית משפחת אל-עבסי, השוכן במרחק של כ-150 מטר מהבית הראשון. מפגיעת הטיל בבית משפחת אל-עבסי נהרגו שלושה אחים - סידקי, בן 3, אחמד, בן 12, ומוחמד, בן 13, ושתי אחיותיהם ואמם נפצעו. האב, זיאד אל-עבסי, בן 46, אמר לארגון Human Rights Watch כי בסביבות השעה 22:30 בערב יום ראשון התאספו פלשתינאים חמושים בסמוך לביתם וירו במקלעים על מסוקים ישראליים. "אני והשכנים התווכחנו עם החמושים, אמרנו להם שזה אזור שגרים בו אנשים ושהם יסכנו אותנו", אמר אל-עבסי. לדברי אחיינו של אל-עבסי, איאד אל-עבסי בן 27, סירבו הלוחמים לעזוב את המקום. כאשר הגיע המפקד שלהם, בסביבות השעה 23:00, והורה להם לעזוב, שבו הלוחמים וסירבו. רק בסביבות השעה 23:15 לאחר שהתפתחו חילופי איש בין המפקד ללוחמים, ניאותו הלוחמים לבסוף לעזוב את המקום. לדברי זיאד אל-עבסי הלכו הוא ובני משפחתו לישון. אל-עבסי אמר לאחיינו ולקרובי משפחה אחרים שלא הייתה עוד פעילות של לחימה באזור עד לפגיעת הטיל בביתו, כשעתיים לאחר מכן. לדברי אל-עבסי כתוצאה מהפיצוץ הושלכה אחת מבנותיו למרפסת בבית שכן. אמם של הילדים מאושפזת ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים; שתי הבנות מאושפזות גם הן.
ארגון Human Rights Watch ציין כי רבות מתקיפותיה האוויריות של ישראל, ובמיוחד אלה שבוצעו ביום הראשון להתקפה, כוונו אל תחנות משטרה ואל מתקנים של כוחות ביטחון ומיליציות שבשליטת חמאס. על-פי דיווח בעיתון הג'רוזלם פוסט, נהרגו ב-27 בדצמבר 40 בני אדם בהתקפה על מכללה של המשטרה בעיר עזה. על ההרוגים בהתקפה זו, שהייתה הקטלנית ביותר עד כה, נמנו עשרות צוערים שנפגעו במהלך טקס סיום ההכשרה שלהם וכן מפקד המשטרה. בהתקפה נוספת על תחנה של משטרת התנועה בעיירה דיר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה, נהרגה עוברת אורח, ילדה בת 12, קמיליה רפעת אל-בורדיני. על-פי דיני המלחמה, נחשבות המשטרה ותחנות המשטרה לאובייקטים אזרחיים, אלא אם כן היו השוטרים לוחמי חמאס או השתתפו באורח פעיל במעשי האיבה, או שתחנות המשטרה שימשו למטרות צבאיות.
לדברי סטורק "על ישראל להימנע מקבלת החלטות גורפות הרואות במשטרה כולה ובכל תחנותיה מטרות צבאיות לגיטימיות מעצם הגדרתן. מעמדם של גופי המשטרה תלוי בשאלות האם הם ממלאים תפקיד בלחימה נגד ישראל והאם תחנת משטרת מסוימת משמשת לאחסון כלי נשק או למטרה צבאית אחרת כלשהי".
ייתכן שגם אובייקטים אחרים שבהם פגעה ישראל אינם מטרות חוקיות על-פי דיני המלחמה. ב-27 בדצמבר נהרגו שלושה בני נוער בדרום העיר עזה, כאשר כלי טיס ישראלי פגע בבניין ששכר ארגון "ועד" (הבטחה), הקשור לחמאס והעוסק בהגנה על אסירים המוחזקים בידי ישראל. התקפה אחרת, על האוניברסיטה האסלאמית בעיר עזה, הצדיקה ישראל בטענה שמעבדותיה שימשו לייצור חומרי נפץ, אולם נימוק זה אינו מסביר את ההתקפה השנייה על האוניברסיטה, שבה נהרסו מעונות הנשים. ישראל תקפה גם את תחנת הטלוויזיה אל-אקצא הקשורה לחמאס, מבלי לספק לכך הסבר. תחנות טלוויזיה ורדיו יכולות להיחשב למטרות צבאיות לגיטימיות רק כאשר נעשה בהן שימוש למטרות צבאיות, ולא כאשר הן משמשות לשידורי תעמולה לטובת חמאס ונגד ישראל.
ארגון Human Rights Watch הביע חשש כבד בנוגע למצב ההומניטארי החמור וההולך ומדרדר ברצועת עזה. המצב ברצועה היה נואש עוד קודם להתקפה האחרונה. מומחה לענייני בריאות מטעם הצלב האדום ברצועת עזה אמר ב-28 בדצמבר כי בתי החולים "כורעים תחת העומס ואינם יכולים להתמודד עם היקף וסוג הפציעות של הנפגעים המפונים אליהם". הצלב האדום ציין כי מלאי הציוד הרפואי והתרופות כמעט ואזל כתוצאה מהאיסור שמטילה ישראל על יבוא מרבית הסחורות לתוך הרצועה מאז השתלט החמאס בכוח על פנים הרצועה בחודש יוני 2007. בהודעה שפרסם הארגון ב-29 בדצמבר אמר הצלב האדום כי בשכונות מסוימות קיים מחסור במים, כתוצאה מנזק שגרמו ההתקפות או ממחסור בדלק ובחשמל. סוכנות אונר"א דיווחה מספר ימים לפני ההסלמה האחרונה בלחימה כי כמות המצרכים החיוניים שנותרו במלאי שלה מצומצמת ביותר.
לדברי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים (OCHA), המפקח גם על נושאים ביטחוניים ברצועת עזה, ירו ארגונים פלשתיניים חמושים על ישראל למעלה מ-100 רקטות בתאריכים 28-27 לדצמבר; עיתון הארץ דיווח כי ב-29 בדצמבר ירו ארגונים פלשתיניים חמושים לפחות 60 רקטות לתוך ישראל. מפגיעת אחת הרקטות נהרג בעיר אשקלון האני אל-מהדי, פועל בניין בדואי, ונפצעו 14 בני אדם נוספים. רקטה אחרת הרגה את אירית שטרית בת ה-39, בעת שנסעה לביתה בעיר אשדוד, במרחק של 35 קילומטרים מרצועת עזה. יום קודם לכן, ב-28, נהרג אזרח ישראלי אחד וארבעה נפצעו בעיר נתיבות, השוכנת במרחק של כ-20 קילומטרים ממזרח לרצועת עזה.
ארגון Human Rights Watch מותח מזה זמן רב ביקורת על התקפות הרקטות הפלשתיניות על אזרחים ישראלים. לאחרונה, ב-30 בנובמבר 2008, פנה הארגון במכתב לחמאס בנושא: ( https://www.hrw.org/en/news/2008/11/20/letter-hamas-stop-rocket-attack). הרקטות הן כלי נשק בלתי מדויק ביותר, ומי שמשגר אותן אינו יכול לכוונן באורח מדויק אל מטרות צבאיות. מדיניות של ירי מכוון בכלי נשק חסרי הבחנה לתוך אזורים אזרחיים מיושבים מהווה פשע מלחמה. בהתקפות הרקטות נהרגו בישראל 19 אזרחים ישראלים מאז שנת 2005. נתון זה כולל את ההרוגים במהלך העימות הנוכחי.
ארגון Human Rights Watch מתח גם ביקורת על מדיניותה של ישראל, המטילה הגבלות חמורות על כניסת סחורות ואנשים לתוך רצועת עזה, כולל דלק ומוצרים חיוניים אחרים. לדברי הארגון הגבלות אלה הן ענישה קולקטיבית המוטלת על האוכלוסייה האזרחית, ומהווה הפרה חמורה של דיני המלחמה ( https://www.hrw.org/en/news/2008/11/21). ישראל ממשיכה לשלוט באופן אפקטיבי בגבולותיה של הרצועה ובמרחב האווירי שלה, כמו גם במרשם התושבים. על-פי המשפט הבינלאומי ישראל עודנה במעמד של כוח כובש ברצועת עזה. דיני המלחמה אוסרים על הכוח הכובש לתקוף או להרוס אובייקטים החיוניים להישרדותה של האוכלוסייה האזרחית או למנוע אותם ממנה. ישראל מחויבת גם להגן על זכותם של הפלשתינאים ברצועת עזה לחופש תנועה ולהבטיח את גישתם לשירותי בריאות ולחינוך ואת יכולתם לקיים שגרת חיים נורמאלית.
