במהלך המלחמה עם חיזבאללה בשנת 2006 הפרה ישראל את דיני המלחמה בהתקפות תחמושת המצרר חסרות ההבחנה והבלתי-מידתיות שלה על דרום לבנון, כך נכתב בדו"ח שארגון Human Rights Watch מפרסם היום. ארגון Human Rights Watch אומר כי החורבן האנושי שגרם השימוש המסיבי של ישראל בתחמושת מצרר מדגיש את הצורך הדחוף בהסכם בינלאומי שיקבע כי נשק זה אסור.

בדו"ח בן 131 העמודים, שכותרתו "להציף את לבנון: שימוש ישראל בתחמושת מצרר בלבנון בחודשים יולי-אוגוסט 2006", תיעד ארגון Human Rights Watch את אופי השימוש של צה"ל בתחמושת מצרר ואת השפעתו על אזרחים ועל כלכלת לבנון. בוועידה המתקיימת השבוע ידונו יותר ממאה מדינות בהסכם שיגדיר תחמושת מצרר כאסורה, תהליך שהניעו, בין השאר, התקפות המצרר של ישראל בלבנון בשנת 2006.

לדברי סטיב גוס, מנכ"ל חטיבת אמצעי הלחימה בארגון Human Rights Watch, "ישראל ירתה מספר עצום של פצצות מצרר לתוך לבנון, והותירה אחריה תחמושת-משנה שהרגה ופצעה כמעט מאתיים בני אדם מאז הסתיימה המלחמה". לדבריו, "רק הסכם בינלאומי שיקבע כי תחמושת מצרר אסורה ימנע טרגדיות כאלה בעתיד".

ממצאי ארגון Human Rights Watch סותרים את תוצאות התחקירים הפנימיים שצה"ל קיים, אשר לא מצאו הפרות כלשהן של המשפט הבינלאומי בשימוש של צה"ל בתחמושת מצרר. עם זאת, ועדת החקירה הרשמית בראשות וינוגרד, שבדקה את ניהול המלחמה בידי ישראל, פרסמה נספח על תחמושת המצרר, המשקף רבים מממצאי ארגון Human Rights Watch, והמליצה על "בחינה מחדש", עצמאית ופומבית, של הכללים והעקרונות האמורים לחול בצה"ל על שימוש בירי מצרר.

הוועידה תיפתח ב-18 בפברואר 2008 בוולינגטון שבניו-זילנד, ותימשך חמישה ימים. למעלה ממאה מדינות ידונו בה על נוסח ההסכם לאיסור על ייצור תחמושת מצרר הגורמת לאזרחים נזק בלתי מתקבל על הדעת, על החזקת מצבורים של תחמושת כזו, על העברתה ועל השימוש בה. התקפות המצרר של ישראל על לבנון בשנת 2006 מילאו תפקיד חשוב בהתנעת התהליך המכונה "תהליך אמנת אוסלו", המתוכנן להסתיים לקראת סוף השנה.

תחמושת מצרר היא נשק גדול המשחרר עשרות או מאות פצצות-משנה קטנות יותר. תחמושת זו, המוטלת מן האוויר או משוגרת מן הקרקע, גורמת לשתי בעיות הומניטאריות עיקריות. ראשית, כאשר משתמשים בתחמושת זו באזורים מאוכלסים, השפעתה על אזור נרחב מבטיחה למעשה כי יפגעו אזרחים. שנית, רבים מפריטי תחמושת-המשנה אינם מתפוצצים עם הפגיעה כמתוכנן, ופוגעים באזרחים במשך חודשים או שנים לאחר מכן.

ישראל המטירה על דרום לבנון תחמושת מצרר שהכילה עד 4.6 מיליון פצצות-משנה ב-962 התקפות נפרדות לפחות, רובה הגדול במהלך שלושת הימים האחרונים למלחמה, אז ידעה כבר ישראל כי הסכם ממשמש ובא. הערכה זו, של 4.6 מיליון פצצות-משנה, גבוהה מההערכות שמקורות אחרים דיווחו עליהן קודם לכן, ומבוססת על מידע נוסף, שחיילים שירו תחמושת מצרר במשגרי MLRS סיפקו לארגון Human Rights Watch.

ישראל פגעה באמצעות תחמושת המצרר בעשרות עיירות וכפרים וגרמה לשיבוש ארוך-טווח ונרחב של כלכלה המבוססת במידה רבה על חקלאות. המחקר של ארגון Human Rights Watch מצא כי לרבות מן ההתקפות על אזורים מאוכלסים לא היו ככל הנראה מטרות צבאיות ספציפיות.

להערכת האו"ם, מספרן של פצצות-המשנה שלא התפוצצו עם הפגיעה עומד על מאות אלפים לכל הפחות, ואולי אף על מיליון. שיירים אלה נותרו נפיצים, בדומה למוקשי קרקע, ועל כן קטלניים. מאז הסתיימה המלחמה פגעו "נפלי" תחמושת המצרר בכמאתיים אזרחים. מספרם של הנפגעים מקרב האזרחים מוסיף לגדול.

ארגון Human Rights Watch קרא לישראל להעביר לצוותי פינוי המוקשים מידע מדויק שיאפשר את איתור הנפלים ואת פינויים. על אף בקשות תכופות סירבה ישראל לעשות כן, ובכך תרמה תרומה נוספת לסבל המתמשך בדרום לבנון. האו"ם התלונן כי ישראל סיפקה רק מפות כלליות, שלא צוינו בהן אתרי ההתקפה הספציפיים, וכי היא נמנעה מהעברת מידע חיוני על הסוגים הספציפיים ועל כמויות תחמושת המצרר שנורתה.

לדברי גוס, "ישראל יכולה לצמצם במהירות את הסכנה לאזרחים על-ידי כך שתמסור לאו"ם לאן ירתה תחמושת מצרר, וסירובה לסייע הוא מזעזע. גם ועדת וינוגרד של ישראל מכירה בחובה למסור מפות מדויקות לצוותי פינוי המוקשים".

התקפות המצרר של ישראל הובילו לאחר העימות למספר חקירות. שתי חקירות של האו"ם הובילו למסקנה כי השימוש של ישראל בתחמושת מצרר הפר את עקרונות ההבחנה והמידתיות. מחלקת המדינה של ארה"ב הגיעה למסקנה כי יתכן שישראל הפרה הסכמים חשאיים עם ארה"ב בנוגע לעיתוי ולדרך שבה היא רשאית להשתמש בתחמושת מצרר שארה"ב מספקת. למרות זאת, בתחקירים הפנימיים של צה"ל בנוגע לשימוש שלו בתחמושת מצרר, נטען כי לא נמצאו שום הפרות של המשפט הבינלאומי.

ועדת וינוגרד הכירה בכך שישראל השתמשה בתחמושת מצרר באזורים מאוכלסים וגרמה בכך לנפגעים מקרב האזרחים לאחר העימות. הוועדה אף הביעה דאגה בנוגע ל"חוסר בהירות בפקודות ובהנחיות" ול"ליקויים במשמעת מבצעית, בקרה ושליטה".

ארגון Human Rights Watch קורא להקמתה של ועדת חקירה ציבורית, בלתי-תלויה וחסרת פניות, שתעריך את מידת החוקיות של השימוש של ישראל בתחמושת מצרר בלבנון ותקבע האם מפקדים מסוימים נושאים באחריות לפשעי מלחמה. הימנעותה המתמשכת של ממשלת ישראל מקיום חקירה מהימנה מדגישה עוד יותר את הצורך בכך שמזכ"ל האו"ם יקים ועדת חקירה בינלאומית שתבחן את כל ההפרות האפשריות של המשפט הבינלאומי, כולל התקפות בתחמושת מצרר.

ארגון Human Rights Watch חקר את התנהלות כל הצדדים למלחמה בשנת 2006, שנמשכה 34 ימים. הארגון מצא כי חיזבאללה ירה גם הוא תחמושת מצרר לתוך אזורים מאוכלסים בישראל, תוך הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי (
https://www.hrw.org/reports/2007/iopt0807/iopt0807hebweb.pdf">https://www.hrw.org/reports/2007/iopt0807/iopt0807hebweb.pdf). משטרת ישראל אמרה לארגון Human Rights Watch כי פצצות המצרר של חיזבאללה גרמו למותו של אדם אחד ולפציעתם של 12 נוספים.

תהליך אוסלו, שישראל לא השתתפה בו, הביא לתמיכה נרחבת בהגדרה בינלאומית של תחמושת מצרר כאסורה. נוסף לאיסור יכלול ההסכם גם דרישה לפינוי אזורים נגועים ולסיוע לאנשים וליישובים שנפגעו.

עם סיומו של מפגש ולינגטון יחתמו מדינות על הצהרה המאשרת את נוסח טיוטת ההסכם, אשר יהווה בסיס למשא ומתן הסופי שיתקיים בדבלין, ב-30-19 במאי 2008. בחודש דצמבר צפוי להיערך טקס חתימה באוסלו.

"להציף את דרום לבנון" הוא האחרון עד כה בסדרת דו"חות שארגון Human Rights Watch פרסם, המתעדים את השימוש בתחמושת מצרר ברחבי העולם. ארגון Human Rights Watch מצא כי כמות התחמושת שנותרה בשטח דרום לבנון לאחר העימות וצפיפותה גדולים בהרבה מהשכיחות הכוללת שהתגלתה בקוסובו בשנת 1991 (https://www.hrw.org/reports/2000/nato/), באפגניסטן בשנים 2002-2001 (https://www.hrw.org/reports/2002/us-afghanistan/ ) ובעיראק בשנת 2003 (https://www.hrw.org/reports/2003/usa1203/ ).

מהמידע שאסף ארגון Human Rights Watch בנושא תחמושת מצרר עולה בין היתר כי:
• לפחות 14 מדינות ומספר קטן של קבוצות חמושות שאינן מדינות השתמשו בתחמושת מצרר בלפחות 30 מדינות ושטחים;
• לפחות 76 מדינות אוגרות תחמושת מצרר;
• 34 מדינות ייצרו למעלה מ-210 סוגים שונים של תחמושת מצרר;
• לפחות 13 מדינות העבירו למעלה מ-50 סוגים של תחמושת מצרר ל-60 מדינות אחרות לכל הפחות, כמו-גם לקבוצות חמושות שאינן מדינות (https://www.hrw.org/campaigns/clusters/chart/index.htm).

הדו"ח "להציף את דרום לבנון: שימוש ישראל בתחמושת מצרר בלבנון בחודשים יולי-אוגוסט 2006" של ארגון Human Rights Watch זמין בכתובת הבאה:
https://www.hrw.org/reports/2008/lebanon0208/

לחומר רקע בנושא תחמושת מצרר אנא בקרו בכתובת הבאה:
https://www.hrw.org/doc/?t=arms_clusterbombs