על הצבא הישראלי לחדול באופן מיידי מלסכן במכוון אזרחים פלשתינאים על ידי אילוצם לסייע בפעולות צבאיות, כך נמסר היום על ידי ארגון Human Rights Watch. במהלך פעולות צבאיות שנערכו לאחרונה בעיר העתיקה של שכם, אילצו חיילים ישראלים באיומי רובה לפחות שלושה פלשתינאים, שניים מהם ילדים, לסייע בסריקת דירות במסגרת חיפוש אחר חשודים. המשפט ההומניטארי הבינלאומי אוסר על צד לסכסוך לעשות שימוש באוכלוסייה אזרחית או באזרחים יחידים בניסיון להשיג חסינות לפעולות צבאיות.

"פעולות החיילים מנוגדות בעליל לאמנות ז'נווה, לפסיקה של בית המשפט העליון של ישראל, ואף להתחייבויות קודמות של צה"ל", אומר ג'ו סאונדרס, סגן מנהל מחלקת התוכן בארגון Human Rights Watch. "על ישראל לחדול מייד מנוהל זה הבלתי-חוקי לחלוטין, שמפר ברגל גסה את החסינות המוקנית לאזרחים על פי המשפט הבינלאומי".

על פי עדויות שגבה ארגון זכויות האדם הישראלי "בצלם", ב-25 בפברואר, יומה הראשון של הפעולה הצבאית הישראלית בעיר העתיקה של שכם, אילצו חיילים ישראלים באיומי רובים את בני הדודים עמיד וסמאח אמירה, בני 15 ו-24, לצעוד לפניהם בעת שנכנסו לצורך סריקות וחיפושים לבתים הסמוכים. עמיד מסר גם תיאור על האופן שבו השתמשו בו חיילי צה"ל בתוך ביתו שלו, כאשר חשדו, ככל הנראה, שמסתתר שם חשוד אחד או יותר, כפי שניתן להבין מהעובדה שהחיילים ירו מנשקם במהלך החיפוש: "הם כיוונו אלי את הנשק שלהם. החייל הראשון דחף אותי כדי שאכנס ראשון אל הבית. נכנסתי ראשון, ואחרי נכנסו החיילים. אחד מהם דחף אותי אל הפינה של החדר, ואז ירה לתוך הבית. נורו 5-6 יריות בתוך הבית, ואז הורו לי להיכנס אל החדרים ומעט זמן אחר-כך הם נכנסו אחריי".

החיילים אילצו באיומי רובים גם את בן דודו של עמיד, סמאח, להיכנס לכל החדרים בבית, ולאחר מכן ירו לתוך החדרים. צלם טלוויזיה של סוכנות הידיעות AP צילם ושידר חלק מהתקרית (הקטע ניתן לצפייה בכתובת http://news.bbc.co.uk/2/hi/middle_east/6432133.stm).

כעבור שלושה ימים, ב-28 בפברואר, הורו חיילים ישראלים לילדה בת 11, ג'יהאן דעדוש, להתלוות אליהם לחיפוש שביצעו בבית סמוך, ברובע יסמינה של העיר העתיקה בו היא מתגוררת. היא סיפרה לארגון "בצלם": "הוא [החייל] הורה לי ללכת לכיוון הבית. שלושה חיילים הלכו מאחוריי. כשהגענו אל הבית היו שם הרבה חיילים. החייל הורה לי להיכנס לבית ונכנסתי. החיילים נכנסו אחריי. הבית היה חשוך והחיילים האירו אותו בפנסים. היו שם חדרים נעולים ומטבח. החייל שאל אותי מה זה כאן ואמרתי לו שזה מטבח. הוא שאל אותי על המדרגות של הבית המובילות אל הגג. הראיתי לו אותן והחיילים עלו על הגג ואחר כך חזרו". ג'יהאן תיארה את מה שחשה אחרי התקרית: "רעדתי מפחד. פחדתי שיהרגו אותי או ישימו אותי בכלא. לא רציתי שום דבר חוץ מלישון. אני עדיין מפחדת שהחיילים יפלשו שוב לעיר ויבואו לקחת אותי". עדותה של ג'יהאן, שבה היא מספרת על החוויה הקשה שעברה, צולמה גם בווידיאו וניתן לצפות בה בכתובת http://www.youtube.com/watch?v=YiO0GYsyR4A.

"ראויה במיוחד לגינוי העובדה שהצבא הישראלי אילץ ילדים לשמש כמגנים אנושיים או כשליחים במהלך הפעולות הצבאיות האחרונות", אומר סאונדרס. "ילדים זכאים להגנה מיוחדת על פי זכויות האדם והמשפט ההומניטארי הבינלאומיים, ופעולות אלה מהוות הפרה חמורה ביותר של הגנות אלה".

סעיף 51 לאמנת ז'נווה הרביעית אוסר לאלץ אזרחים לקחת חלק בפעולות צבאיות. זהו עקרון בסיסי בחוקי המלחמה, הוא בעל תוקף מוחלט ולא ניתן לחרוג ממנו. האמנה אוסרת גם על "הפעלת לחץ פיזי או נפשי על אנשים מוגנים" (סעיף 31), מחייבת לספק הגנה לאזרחים "באופן מיוחד מפני פעולות אלימות כלשהן או איום בפעולות כאלה" (סעיף 27). סעיף 51 (7) של הפרוטוקול הנוסף 1 מפרט את האיסור במשפט המקובל, על פיו חובה על הצדדים להימנע "מלכוון את תנועתה של האוכלוסייה האזרחית או את תנועתם של אזרחים יחידים על מנת לנסות לגונן על יעדים צבאיים מפני התקפות, או להעניק חסינות לפעולות צבאיות".

ארגון Human Rights Watch מסר שעל הגורמים הרשמיים הישראלים לחקור ללא דיחוי את פעולות צה"ל שבוצעו לאחרונה בעיר העתיקה של שכם, להעמיד לדין ולהעניש את כל מי שנושא באחריות לסיכון מכוון של אזרחים על ידי אילוצם לסייע לפעולות צבאיות, ולוודא שמפקדי הצבא יוציאו פקודות חד-משמעיות שאוסרות על שימוש בנהלים אלה.

רקע

ארגון Human Rights Watch וארגונים פלשתינאים תיעדו מספר גדול של מקרים שבהם השתמשו הכוחות הישראלים באזרחים פלשתינאים כמגנים אנושיים במהלך השנים הראשונות של האינתיפאדה הנוכחית. בעקבות עתירה של שבעה ארגוני זכויות אדם לבית הדין הגבוה לצדק ב-5 במאי 2002, הודיעה המדינה לבית המשפט כי "צה"ל החליט להוציא מייד פקודה חד-משמעית לכוחותיו בשטח. הפקודה קובעת שעל הכוחות בשטח חל איסור מוחלט לעשות שימוש באזרחים בתור "מגן אנושי" מפני ירי או התקפות מהצד הפלשתינאי". עם זאת, המדינה טענה שהשימוש של צה"ל ב"נוהל שכן" או בנוהל "אזהרה מוקדמת", שלפיהם השתמשו בפלשתינאים לצורך כניסה לבתים אחרים במהלך פעולות צבאיות, איננו שימוש כ"מגן אנושי", ולפיכך הוא חוקי. אף על פי כן, הצבא הודיע שבכל במקרה שבו לדעת המפקד בשטח השימוש בנוהל יסכן אזרח, לא ייעשה בו שימוש.

ב-6 באוקטובר 2005, אחרי שלוש שנים וחצי של מאבק משפטי, פסק בית הדין הגבוה לצדק שהשימוש של צה"ל באזרחים פלשתינאים במהלך פעולות צבאיות, לרבות באמצעות "נוהל שכן" או נוהל "אזהרה מוקדמת", אינו חוקי. עם זאת, גם אחרי פסיקת בג"ץ, תיעדו ארגון Human Rights Watch וארגונים אחרים מספר מקרים שבהם חיילים ישראלים עשו שימוש באזרחים פלשתינאים בפעולות צבאיות, לרבות במהלך הפשיטות הממושכות של ישראל לרצועת עזה, לאורך המחצית השנייה של שנת 2006.

כדי לקרוא את דו"ח ארגון Human Rights Watch מחודש אפריל 2002 "בשעה אפלה: השימוש באזרחים במהלך מבצעי מעצרים של צה"ל", נא לגלוש אל:
https://www.hrw.org/reports/2002/israel2/index.htm#TopOfPage

כדי לקרוא את דו"ח ארגון Human Rights Watch מחודש מאי 2002: "ג'נין: הפעולות הצבאיות של צה"ל", נא לגלוש אל:
https://www.hrw.org/reports/2002/israel3/

כדי לקרוא את ההודעה לעתונות של ארגון Human Rights Watch שכותרתה: "ישראל: ההחלטה להפסיק את השימוש ב"מגנים אנושיים" מתקבלת בברכה", נא לגלוש אל:
https://www.hrw.org/english/docs/2002/05/10/isrlpa3914.htm

כדי להציג את דף האינטרנט של ארגון "בצלם" בנושא "מגנים אנושיים", נא לגלוש אל: http://www.btselem.org/english/Human_Shields/Index.asp