(ביירות) – ארגון Human Rights Watch קבע בדו"ח שהוא מפרסם היום כי משטרת משרד הפנים של מצרים ואנשי סוכנות הביטחון הלאומי שלה הרגו ככל הנראה בשנים האחרונות עשרות "טרוריסטים" בהוצאות להורג בלתי-חוקיות ללא משפט, והרשויות טענו כי אלה היו "חילופי ירי".
מהדוח "כוחות הביטחון 'טיפלו בהם': מעשי הרג חשודים והוצאות להורג ללא משפט בידי כוחות הביטחון המצריים" 101 עמודים באנגלית] עולה כי חמושים לכאורה שנהרגו במה שהוגדר כחילופי ירי, לא היו סכנה מיידית לכוחות הביטחון או לאחרים בעת שנהרגו ובמקרים רבים כבר היו במעצר. על שותפותיה הבינלאומיות של מצרים להפסיק את אספקת הנשק למדינה ולנקוט סנקציות נגד סוכנויות הביטחון והגורמים הרשמיים הנושאים במרבית האחריות להפרות חוזרות ונשנות אלה של זכויות האדם.
לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהל חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "מזה שנים כוחות הביטחון המצריים מוציאים אנשים להורג ללא משפט בטענה שנהרגו במסגרת 'חילופי ירי', הגיע הזמן שמדינות המספקות נשק וסיוע ביטחוני למצרים יפסיקו סיוע זה וירחיקו עצמם מההפרות המחרידות שהיא מבצעת".
ארגון Human Rights Watch מצא כי בין ינואר 2015 לדצמבר 2020, הכריז משרד הפנים המצרי על מותם של לפחות 755 בני אדם ב-143 תקריות של חילופי ירי כביכול, שבהן נעצר חשוד אחד בלבד. בהודעות שפרסם המשרד, ננקבו שמותיהם של 141 הרוגים בלבד, סופקו רק פרטים מעטים על אודותיהם ושוב מוחזרו אותן טענות.
כמעט בכל ההודעות נטען כי החמושים לכאורה הם שפתחו ראשונים באש, ובכך כפו על כוחות הביטחון להשיב אש. הרשויות טענו כי כל האנשים שנהרגו היו מבוקשים בגין מעורבות במעשי "טרור" וכי רובם השתייכו לתנועת האחים המוסלמים. תנועה זו מתמודדת עם דיכוי חמור ביותר במסגרת מבצע כולל של מיגור ההתנגדות לשלטון בכל רחבי המדינה מאז ההפיכה הצבאית ביולי 2013, שהונהגה על ידי עבד אל-פתאח א-סיסי המכהן כיום כנשיא.
ארגון Human Rights Watch בחן באופן מדוקדק 14 מבין 75 המקרים שבהם נהרגו גברים בתשע מהתקריות הללו במצרים גופא (הארגון תיעד כבר כמה הוצאות להורג ללא משפט בצפון סיני). בשמונה מהתקריות לא נעצרו חשודים כלשהם ולא היו בהן נפגעים מקרב אנשי כוחות הביטחון. ארגוןHuman Rights Watch ראיין 13 קרובי משפחה ומכרים של הקורבנות וכן כמה עורכי דין ופעילי זכויות אדם מצרים ועיתונאי שתיעד הוצאות להורג ללא משפט.
בני משפחה ומכרים של 14 הגברים אמרו כי הקורבנות נעצרו, ככל הנראה, בידי סוכנות הביטחון הלאומי והוחזקו במעצר לפני שדווח כי נהרגו. שמונה מהמשפחות אמרו כי בני משפחה, חברים או מכרים היו עדים למעצר. 13 מהמשפחות אמרו כי קרוביהן הועלמו בכפייה וכי לפני שנהרגו הן פנו רשמית לרשויות כדי לנסות לברר את מקום הימצאם. בני משפחתם של שמונה מההרוגים אמרו כי על גופות קרוביהם נראו סימנים שהצביעו לדעתם על התעללות, לרבות כוויות, חתכים, עצמות שבורות או שיניים עקורות.
בכל מקרה שבו התאפשר, בחן ארגון Human Rights Watch העתקים של מסמכים רשמיים כגון תעודות פטירה ומברקים שהמשפחות שיגרו לרשויות.
לרוב נודע למשפחות על מות קרוביהן מכלי התקשורת. כל המשפחות מלבד אחת אמרו כי היה עליהן לחפש באופן פעיל מידע על מות בן המשפחה ועל מקום הימצאה של גופתו. משפחתו של אדם אחד הצליחה לקבל לידיה את גופתו רק לאחר חודשיים, ומשפחותיהם של שניים נוספים, שנהרגו בדצמבר 2018, לא הצליחו לקבל את גופותיהם עד היום.
כל המשפחות אמרו שאנשי סוכנות הביטחון הלאומי נקטו נגדן שיטות של הפחדה והטרידו אותן כאשר ניסו לאתר את הגופה. שבע מהן אמרו שכוחות הביטחון אילצו אותן לקבור את בני משפחתן ללא הלוויה או טקס.
רק משפחה אחת אמרה שבן המשפחה שנהרג היה מעורב ככל הנראה בפעילות מזוינת. יתר המשפחות אמרו כי בני משפחתן לא עסקו באלימות ובחלק מהמקרים אף אמרו כי הם לא היו מעורבים בפעילות פוליטית כלשהי.
ארגון Human Rights Watch בחן וניתח, בעזרת מומחים פורנזיים עצמאיים, תמונות וסרטונים לא רשמיים של גופותיהם של חמישה מההרוגים ועשרות תצלומים שפרסם משרד הפנים בעקבות שתי תקריות של חילופי ירי כביכול. בשלושה מהמקרים עלה כי מסקנות ניתוח המקרה אינן עולות בקנה אחד עם תיאור האירוע כחילופי ירי. בתצלומים אפשר לראות כי ידיהם של שלושת ההרוגים היו קשורות או אזוקות מאחורי גבם מעט לפני מותם.
באחד המקרים דיווח עיתון המזוהה עם הממשלה על מעצרו של סטודנט בן 19 ועל חקירתו שנמשכה שבוע לאחר המעצר, לפני שמשרד הפנים טען כי האיש נהרג בידי כוחותיו במהלך "חילופי ירי".
ארגון Human Rights Watch שלח לרשויות שני מכתבים, באפריל ובמאי 2021, ובהם נשאלו בפרוטרוט על חילופי הירי לכאורה, אך לא זכה למענה.
כמעט בכל ההודעות שפרסם משרד הפנים על חילופי ירי, צוין כי "הפרקליטות העליונה לביטחון המדינה [SSSP] חוקרת את האירוע", מבלי לספק הסברים נוספים. גוף זה פוגעני ומגבה את טענות רשויות הביטחון הבלתי-מבוססות במקרים רבים.
ארגון Human Rights Watch לא מצא שום תיעוד לפתיחת חקירה רשמית מהותית ובעלת ערך לגבי אף אחת מהתקריות, ואיש מבני המשפחות של ההרוגים לא זומן למסור את עדותו. לדברי ארגוןHuman Rights Watch, על התובע הכללי חמאדה א-סאווי להעביר את התביעה העליונה לביטחון המדינה מתפקידה כמפקחת החקירות של התנהלות כוחות הביטחון וההפרות שביצעו.
אשר למאות ההרוגים באינספור תקריות נוספות שכונו "חילופי ירי", אי-אפשר להגיע למסקנות חד-משמעיות היות שברוב המקרים משרד הפנים אינו מוסר ולו מידע בסיסי ביותר כגון שמות ההרוגים. עם זאת, לדברי ארגון Human Rights Watch, המסקנות העולות מהתקריות המתועדות ממחישות דפוס פעולה ברור של מעשי הרג בלתי-חוקיים ומעוררות ספקות חמורים אשר לכל התקריות שדווחו כ"חילופי ירי".
מעשי הרג אלה הלכו והתרבו לאחר שהנשיא א-סיסי הכריז ביוני 2015 כי אין די בבתי המשפט ובחוקים הקיימים כדי להתמודד עם ארגונים אלימים וקרא ל"שיפוט מהיר". הצהרתו באה בעקבות הריגתו של התובע הכללי דאז, הישאם ברכאת, בידי חמושים שהשתייכו לדברי הממשלה לתנועת האחים המוסלמים.
הזכות לחיים היא זכות אדם אינהרנטית שאין להתפשר עליה, אף לא במהלך סכסוך מזוין או במצבי חירום. המשפט הבינלאומי, ובכלל זה האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות והאמנה האפריקאית בדבר זכויות אדם ועמים, שמצרים היא צד לשתיהן, אוסר בבירור על הוצאות להורג בהליך מזורז, ללא משפט ובשרירותיות.
במדריך האו"ם בדבר מניעה וחקירה יעילות של הוצאות להורג המבוצעות ללא משפט, בשרירותיות ובהליך מזורז נכתב כי החובה לחקור קמה לא רק במקרה של הרג בלתי-חוקי בעליל. חובה זו קמה גם כאשר ישנן "טענות סבירות כי ייתכן שההרג היה בלתי-חוקי", וגם מבלי שתוגש תלונה רשמית. לבני משפחה צריכה לעמוד גם הזכות לקבל מידע מלא על נסיבות המוות ולהשתתף בחקירה.
לנוכח חומרתן והיקף ההפרות של משרד הפנים המצרי וכוחותיה הצבאיים של מצרים, שתועדו בדוח הנוכחי ובדוחות קודמים, ובהן גם הפרות בצפון סיני, על ארצות הברית, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה ושותפותיה הבינלאומיות האחרות של מצרים להטיל עליה סנקציות ממוקדות. סנקציות אלה, לרבות הקפאת נכסים, צריכות להינקט נגד הגורמים והמוסדות המצריים הרשמיים הנושאים במרבית האחריות להפרות זכויות אדם חמורות ומתמשכות, כמו גם נגד האחראים למתן פטור מתמשך מעונש בגין הפרות אלה.
על מדינות אלה גם להפסיק את כל הסיוע הביטחוני והצבאי לממשלת מצרים ואת אספקת הנשק למדינה, ולהתנות את חידושם בהפסקת ההפרות החמורות של זכויות האדם ובמיצוי הדין עם האחראים להן. במידת האפשר, עליהן גם לחקור בעלי תפקידים רשמיים במצרים האחראים להפרות החמורות, מכוח עקרון סמכות השיפוט האוניברסלית.
על מועצת האו"ם לזכויות האדם להקים מנגנון בינלאומי עצמאי לפיקוח ולדיווח על מצב זכויות האדם במצרים ולחקור הפרות חמורות של זכויות האדם, לרבות היעלמויות כפויות, עינויים והוצאות להורג ללא משפט.
לדברי סטורק, "סוכנויות הביטחון המצריות מבצעות הפרות חמורות כדבר שבשגרה, מסתירות אותן וזוכות בפטור מעונש עליהן [...] חיוני ביותר להקים מנגנון עצמאי של האו"ם שינטר את מצב זכויות האדם במצרים ושידווח על כך, כדי שהמחיר בגין ההפרות הבוטות שמבצעות הרשויות יהיה כבד יותר".
