(ירושלים) – ארגון Human Rights Watchאמר היום, בעקבות הכרזת ישראל על כך שצבאה יצמצם את השימוש בתחמושת זרחן לבן, כי עליה להגדיל לעשות ולאסור על כל שימוש בתחמושת "רסק אוויר"זרחן לבן באזורים מאוכלסים ללא יוצא מן הכלל. כמו כן, ארגון Human Rights Watchהפציר בכל מדינות העולם לאסור בחוק את השימוש בזרחן לבן כנשק תבערה.

ב-13 במאי 2013 דן בג"ץ בעתירת ארגונים ישראליים לזכויות האדם וארגונים אחרים מהחברה האזרחית שדרשו לאסור על צה"ל להשתמש בסוגי תחמושת זרחן לבן מסוימים באזורים מאוכלסים. במהלך הדיון הודיעה המדינה, באמצעות הפרקליטות, כי "לעת הזו" הוחלט "להימנע מן השימוש בשטח בנוי בפגזים המכילים זרחן לבן, למעט בהתקיים שני חריגים מצומצמים". המדינה הציגה את המקרים החריגים בדיון נפרד שנערך במעמד צד אחד, ומטעמי ביטחון שלא פורטו נמנע מהעותרים ובאי כוחם לבחון אותם.

לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "טוב שהצבא הישראלי החליט סוף סוף לצמצם את השימוש בתחמושת זרחן לבן, שהיא חסרת הבחנה כאשר היא מתפוצצת באוויר מעל אזורים מיושבים. אבל תחמושת כזאת היא קטלנית. אסור שישראל תעכב את האיסור על השימוש הלא חוקי בה, ואסור שהיא תתחמק מכך באמצעות מסגרות זמן מעורפלות וחריגים סודיים".

המדינה הודיעה לבית המשפט שהצבא הישראלי ישנה את דרכיו בנוגע לזרחן לבן מרצונו החופשי ולא משום שדפוסי הפעולה הנוכחיים מפרים את המשפט ההומניטארי הבינלאומי, המכונה גם דיני המלחמה.

ב-2 במאי הודיע הצבא הישראלי כי "יצמצם באופן ניכר את השימוש בפגזי עשן המכילים זרחן לבן במהלך פעולות איבה בשטחי יישוב". אך הצבא הודיע עוד כי עד שיושלם פיתוח תחמושת חלופית, "ניתן לצפות" שהצבא ימשיך בשימוש שהוא עושה בזרחן לבן כדי למסך כוחות ישראליים במהלך פעולות איבה במסגרת "פעולות צבא עתידיות ככל שיעלה הצורך בכך".

זרחן לבן מפיק עשן לבן וסמיך, והוא מתלקח במגע עם חמצן. תחמושת זו אינה נחשבת לנשק כימי אלא לנשק תבערה, ולכן אין באמנות הבינלאומיות איסור על השימוש בה. עם זאת, במהלך השימוש בתחמושת "רסק אוויר" של זרחן לבן מתפזרים על-פני שטח נרחב שבבים בוערים מהחומר הרעיל. ארגון Human Rights Watchאמר כי שימוש כזה מעל אזורים מאוכלסים מפר את האיסור הקבוע בדיני המלחמה על התקפות שאינן מבחינות בין אזרחים לבין לוחמים.

במהלך הלחימה ברצועת עזה בסוף 2008 ובתחילת 2009 השתמשו כוחות ישראליים שוב ושוב בתחמושת "רסק אוויר" של זרחן לבן שפוזרה מתוך פגזי ארטילריה בקוטר של 155 מ"מ מעל אזורים מאוכלסים. כל פגז שפוצץ באוויר שחרר מתוכו 116 שבביםבוערים של זרחןלבן על-פני רדיוסשל עד 125 מטר מנקודת הפיצוץ, תלויבתנאי ההתקפה ובזוויתה. בששת המקרים שארגון Human Rights Watchחקר נהרגו 12 אזרחים, ובהם שלוש נשים ושבעה ילדים, מזרחן לבן שנורה בידי ישראל. עשרות נוספים נכוו או נפגעו משאיפת עשן. לדברי ארגון Human Rights Watch, בהתקפות הזרחן הלבן נגרם נזק למבנים אזרחיים, לרבות בית ספר, שוק, מחסן לסיוע הומניטארי ובית חולים.

בשניים מהמקרים לא נמצאה במחקר שערך ארגון Human Rights Watchכל הצדקה לשימוש שעשה הצבא הישראלי בזרחן לבן כאמצעי מיסוך, משום שבזמן ההתקפה לא היו על הקרקע כוחות ישראליים באזורים הללו. במקרים אחרים השתמשו הכוחות הישראליים בתחמושת "רסק אוויר" של זרחן לבן בפאתי אזורים מאוכלסים, וייתכן שהמטרה הייתה למסך את תנועתם של הכוחות, אך כמויות משמעותיות של זרחן לבן נחתו במרחק של עד כמה מאות מטרים בתוך האזורים המאוכלסים.

בדו"ח "גשם של אש" משנת 2009 תיעד ארגון Human Rights Watchמקרים של ירי בלתי מבחין של זרחן לבן. דפוס פעולה זה, שננקט ככל הנראה במסגרת מדיניות, אינו חוקי והוא בגדר ראיה לפשעי מלחמה. בתחילה הכחיש הצבא הישראלי כי הוא משתמש בזרחן לבן, אך בהמשך הודה בכך. למרות הודאתו, הצבא הסתמך על חקירות פגומות ביותר כדי לנקות את כוחותיו מכל אשמה בהפרה של דיני המלחמה.

בשנת 2011 עתרו לבג"ץ 117 אזרחים ישראלים, ארגונים למען זכויות האדם וארגונים אחרים מהחברה האזרחית בישראל בדרישה לתת "הוראה מחייבת האוסרת על שימוש בחימוש המכיל זרחן לבן במקומות מיושבים". בעתירה נטען כי זהו נשק "בלתי מבחין" שיש לו "אפקטים בלתי נשלטים אשר עלולים לגרום לפגיעה באזרחים" וכי יש בנמצא תחמושת חלופית פחות מזיקה.

בתגובתה לעתירה טענה המדינה כי שימוש הצבא בזרחן לבן באזורים מיושבים לא הפר את דיני הסכסוך המזוין. על-פי עמדת ישראל, כפי שעולה מהודעת הצבא מ-2 במאי, "כללי המשפט הבינלאומי בכל הנוגע לסכסוך מזוין אינם כוללים איסור המוכר כמנהגי על השימוש בזרחן לבן למטרות מיסוך, בין אם הוא נעשה באזורים מיושבים בין אם לאו". עוד נטען בהודעה זו כי שימוש הצבא הישראלי ב"פגזי עשן המכילים זרחן לבן למטרות מיסוך" נעשה "בהתאם לדרישות המשפט הבינלאומי".

ארגון Human Rights Watchעמד על כך שבהודעת הצבא לא הייתה הכרה בכך שפיצוץ באוויר, מעל אזורים המאוכלסים בצפיפות, של פגזי ארטילריה כבדה המכילים זרחן לבן מסב נזק בלתי מבחין לאזרחים ולאובייקטים אזרחיים.

ב-2 במאי הודיע דובר צה"ל כי ישראל מפתחת "פגזי עשן מסוג חדש שאינו מכיל זרחן לבן" כדי למסך את תנועות הכוחות הישראליים. לדבריו, עד שהחלופה תהיה זמינה, "שימוש בפגזי העשן הנוכחיים ואגירתם יימשכו ככל הנדרש". ב-26 באפריל דווח בניו יורק טיימס כי הצבא "תכנן להוציא פגזים המכילים זרחן לבן משימוש פעיל בתוך כשנה". עם זאת, בהודעת הצבא מ-2 במאי נאמר כי "אין כרגע תאריך מסוים שבו צפוי כי תהליך זה יושלם".

בדיון שהתקיים ב-13 במאי חזרו העותרים, ובראשם ארגון השלום הישראלי "יש גבול", על בקשה קודמת שלהם שבית המשפט יקבל כראיה דו"ח משנת 2012 של ארגוני "ארכיטקטורה פורנזית" ו"סיטו סטודיוז" שבסיסם בבריטניה. בדו"ח נקבע, על סמך הדמיה ממוחשבת, כי תחמושת זרחן לבן מסוג M825מתפוצצת באוויר ומפזרת שבבים בוערים מעל אזור אליפטי ששטחו עשוי להגיע ל-28,400 מ"ר. עוד נקבע בדו"ח לגבי אזורים עירוניים כי התחמושת "העמידה את האוכלוסייה האזרחית באזורים אלה בסכנה גדולה של מוות או פציעה, וחשפה את האובייקטים האזרחיים והסביבה לסכנה דומה של הרס, נזק וזיהום מחומר מתלקח ורעיל. הכוחות החמושים המשתמשים בתחמושת זו אינם יכולים לנהל את הסיכון או לשלוט בו".

הצבא הישראלי הכחיש תחילה כי השתמש בזרחן לבן בעזה במהלך מה שכינה "מבצע עופרת יצוקה". דובר מטעם הצבא אמר לרשת סי-אן-אן ב-7 בינואר 2009 כי "בשום אופן לא נעשה שימוש בזרחן לבן". הרמטכ"ל דאז, רא"ל גבי אשכנזי, נתן בכנסת הבטחות דומות שישה ימים לאחר מכן. מאוחר יותר שינה הצבא את עמדתו והודה כי השתמש בזרחן לבן במהלך המבצע, אך טען כי השימוש שעשה בו עולה בקנה אחד עם המשפט הבינלאומי.

הצבא קיים "תחקיר פיקודי", שנוהל על-ידי קצין בדרגת אלוף משנה והתבסס אך ורק על ראיונות עם אנשי כוחות ישראליים. התחקיר בחן טענות בדבר שימוש בלתי חוקי בזרחן לבן "מנקודת מבט כללית" אך לא התייחס לאירועים ספציפיים. בתחקיר פיקודי נוסף נבחנה ההפגזה הישראלית של מתחם האו"ם בחודש ינואר 2009, שבה נעשה שימוש הן בתחמושת נפיצה והן בתחמושת זרחן לבן. הצבא נקט אמצעים משמעתיים נגד שני קצינים בכירים ש"אישרו ירי פגזים נפיצים" באירוע זה, אך לא נקט אמצעים כאלה נגד אף אחד בגין שימוש בתחמושת זרחן לבן. הצבא הישראלי לא ניהל שום חקירה פלילית בנושא ולא הגיש כתבי אישום כלשהם.

ארגון Human Rights Watchמצא כי השימוש הבלתי חוקי שהצבא הישראלי עשה בזרחן לבן במהלך הלחימה בסוף 2008 ובתחילת 2009 לא היה מקרי ולא נעשה בשוגג. הוא חזר על עצמו לאורך זמן ובמקומות שונים, כאשר צה"ל פוצץ את התחמושת באוויר מעל אזורים מיושבים בצפיפות ממש עד לימיו האחרונים של המבצע הצבאי.

דו"ח רפואי שהוכן במהלך מעשי האיבה בעזה בידי משרד הבריאות הישראלי קבע כי "לזרחן לבן יכולת לגרום תחלואה קשה ותמותה בחשיפה עורית, נשימתית ובבליעה". הדו"ח ציין כי כוויות על פחות מ-10% משטח הגוף עלולות להסב נזק קטלני לאברים.

בנוסף ליצירת מיסוך עשן, הצבא הישראלי השתמש בתחמושת זרחן לבן גם כדי לסמן או להאיר מטרות בלילה. ב-25 באפריל דיווח אתר האינטרנט של העיתון "מעריב" כי קצין בכיר ששמו לא צוין, "המפקד על אחת מהיחידות המרכזיות בזרוע היבשה שהפעילה בעבר פצצות המכילות זרחן", אמר כי לכוחות הישראליים יש אמצעי ראיית לילה ולכן אין צורך להשתמש בזרחן לבן כדי לסמן מטרות בשעות החשכה.

הצבא הישראלי השתמש בזרחן לבן בלבנון בשנים 1982 ו-2006, אך ככל שהתאפשר לארגון Human Rights Watchלקבוע, העימות בסוף 2008 ובתחילת 2009 היה הפעם הראשונה והיחידה שבה נעשה שימוש בזרחן לבן ברצועת עזה. במהלך התחקירים שארגון Human Rights Watchערך ברצועה בשנת 2009 הוא איתר עשרות תרמילים משומשים של פגזי ארטילריה מסוג M825A1מתוצרת ארה"ב, המכילים זרחן לבן.

לדברי ארגון Human Rights Watch, החקירות שניהלה ישראל בנוגע לטענות בדבר פשעי מלחמה שבוצעו במהלך מעשי האיבה ברצועת עזה בסוף 2008 ובתחילת 2009 לא עמדו בסטנדרטים בינלאומיים. הצבא הישראלי העמיד לדין פלילי רק ארבעה חיילים וקצינים, שאחד מהם נידון לשבעה חודשי מאסר וחצי ואחר ל-45 ימי מאסר. הנהגת חמאס ברצועה לא ניהלה שום חקירות בנוגע לפשעי מלחמה שביצעו כוחותיה.

תחמושת זרחן לבן נועדה ככלל לשמש למיסוך עשן ולהארת מטרות, אך השפעותיה ההומניטאריות מזיקות, תהיה המטרה שנועדו לשרת אשר תהיה. ארגון Human Rights Watchפועל לחיזוק פרוטוקול 3 של האמנה בדבר כלי נשק קונבנציונאליים של שנת 1980. לשם כך הוא מאיץ במדינות שהן צד לו לאסור על השימוש בכל נשק תבערה שהוא באזורים אזרחיים. במקביל, הארגון פועל למען הטלת איסור מוחלט בנושא.

ישראל הצטרפה לאמנה בדבר כלי נשק קונבנציונאליים, אך לא אשררה את הפרוטוקול בדבר נשק תבערה.

לדברי ויטסון, "הטלת איסור על השימוש בזרחן לבן כנשק תבערה תמנע סבל עתידי מנשק נוראי זה, אבל רק העמדות לדין יוכלו להביא צדק לקרבנות השימוש הבלתי חוקי בנשק זה בעבר".