מפגינים אנטי-ממשלתיים בכיכר תחריר מאזינים לנשיא חוסני מובארכ מדבר אל האומה, 10 בפברואר 2011.

© 2011 רויטרס

(ניו יורק) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי נאומו לאומה של נשיא מצרים חוסני מובארכ ב-10 בפברואר 2011 אינו נותן מענה למשבר זכויות האדם המלבה את ההפגנות העממיות. שותפותיה הבינלאומיות של מצרים, ובהן ארצות הברית וחברות באיחוד האירופי, צריכות להבהיר כי המשך הסיוע לכוחות הביטחון של מצרים מותנה בהתקדמות מידית לקראת כיבוד מלא של זכויות האדם ובמעבר למשטר דמוקרטי.

בנאום לאומה ששודר בטלוויזיה ב-10 בפברואר הכריז מובארכ כי הוא מאציל כמה מסמכויותיו לסגנו, אך לא ציין אילו סמכויות יועברו ולא הודיע על כל שינוי שיאפשר מעבר של ממש לדמוקרטיה. מובארכ התייחס במעורפל לאפשרות שייערכו רפורמות בכמה סעיפים דכאניים בחוקה, ובהם סעיפים הנוגעים לסמכויות המאבק בטרור ולתקנות לשעת חירום המוחלות במדינה מאז שנת 1981, וכן סעיף אחר המטיל מגבלות קשות על המתמודדים לנשיאות.

לדברי קנת' רות', מנכ"ל ארגון Human Rights Watch, "הנאום של מובארכ רחוק מלשקף את הפניית העורף הנחוצה למערכת הפוגענית של שלושים השנים האחרונות. לא די בשינויים קוסמטיים כדי להיענות לדרישת העם המצרי לדמוקרטיה ולזכויות האדם. הממשל בארצות הברית וממשלות האיחוד האירופי צריכים לנצל את השפעתם ואת העובדה שהם מעבירים סיוע למצרים כדי לעודד רפורמה של ממש".

קבוצת מפגינים בכיכר א-תחריר הגיבה לנאום באיום לצעוד לעבר משרדי ממשלה. ארגון Human Rights Watch הפציר בכוחות הביטחון לנהוג באיפוק אל מול פעולות מחאה לגיטימיות, והזהיר כי חיילים ושוטרים עלולים לעמוד לדין אם יפתחו באש על מפגינים ללא הצדקה או אם יתנו פקודות לעשות זאת.

ארגון Human Rights Watch הוסיף כי הרשויות במצרים צריכות לנקוט כמה צעדים קונקרטיים כדי לטפל במשבר זכויות האדם במדינה, ובהם:

  • להסיר את מצב החירום, שנמשך כבר עשורים, ולבטל חוקים המעניקים למשרד הפנים סמכויות נרחבות לעצור אנשים, להחזיקם במעצר ולהגביל את הזכות לחופש הדיבור, את הזכות לחופש ההתאגדות ואת הזכות להתאסף ללא אלימות.
  • לפתוח תהליך משמעותי ולגיטימי של מעבר למשטר דמוקרטי, ללא תלות בממשלה הנוכחית, ולערוך את השינויים החוקיים והחוקתיים הנחוצים לקיומן של בחירות חופשיות, הוגנות וכלליות.
  • להפסיק את ההתקפות, המעצרים השרירותיים, מעשי העינויים ומעשי ההתעללות האחרים שהממשלה נותנת להם חסות או מעלימה מהם עין, ולפתוח חקירות מהימנות של הפרות קשות של הזכות לחופש הביטוי, של הזכות לחופש ההתאגדות ושל הזכות לחופש ההתאספות.

ארגון Human Rights Watch הפציר בארצות הברית, במדינות החברות באיחוד האירופי ובמדינות אחרות שהיו בנות בריתו של ממשל מובארכ להפעיל לחץ על הרשויות במצרים לנקוט באופן דחוף את הצעדים האמורים.

ארגון Human Rights Watch אמר שהצבא המצרי, שהנו זה זמן רב חלק בלתי נפרד מהממשל, מילא תפקיד מפתח ביצירת המערכת הדכאנית הנהוגה כיום במצרים ובהגנה עליה. סביר אפוא שצבא מצרים ימלא תפקיד מרכזי בהתארגנות לבחירות העתידיות. עם מקבלי ההחלטות הבכירים נמנים כמה אנשים שבאו מתוך מערכת הביטחון, כמו סגן הנשיא עומר סולימאן, קצין צבא לשעבר שעד ל-29 בינואר 2011 עמד בראש שירות המודיעין הכללי של מצרים; כמו פילדמרשל מוחמד חוסיין טנטאווי, שר ההגנה; וכמו ראש הממשלה אחמד שפיכ, שהיה בעבר מפקד חיל האוויר. מובארכ עצמו היה מפקד חיל האוויר המצרי לפני שהנשיא דאז אנואר סאדאת מינה אותו לסגנו.

ארצות הברית מספקת למצרים מדי שנה סיוע צבאי בהיקף של 1.3 מיליארד דולר, בנוסף לסיוע שהיא מגישה לה בדרכים אחרות. בימים הראשונים להפגנות בעד הדמוקרטיה במצרים, גורמים בממשל אובמה וכמה חברי סנאט אמרו שארצות הברית בוחנת מחדש את עמדתה לגבי הסיוע למצרים נוכח התנהלות ממשלתה.

ארגון Human Rights Watch אמר שעד כה מנהיגי מצרים, ובהם סולימאן, הצליחו לעמוד בפני הקריאות לקיים רפורמות של ממש.

לדברי רות', "סגן הנשיא סולימאן דחה קריאות לביצוען של הרפורמות הבסיסיות ביותר, כמו ביטול חוק החירום, ותחת זאת טען שהמצרים 'אינם מוכנים לדמוקרטיה'. לא די בכך שממשלת מצרים תבטיח שינוי חוקתי. היא צריכה לפרק את המערכת העומדת בבסיס הדיקטטורה".