(איסטנבול, 1 בנובמבר 2010) - ארגון Human Rights Watch גינה היום באופן חד משמעי את פיגוע ההתאבדות שהתרחש ב-31 באוקטובר באיסטנבול. הארגון הוסיף כי על ממשלת תורכיה לכוון את תגובתה כלפי האשמים, אך לא כלפי מפגינים לגיטימים. בדו"ח שפרסם היום, תיעד ארגון Human Rights Watch את השימוש בחוקים נגד טרור כדי להעמיד לדין מאות מפגינים כורדים כאילו היו לוחמים חמושים מפר את חופש הביטוי, את חופש ההתאגדות ואת חופש ההתאספות.
הדו"ח "מחאה כעברת טרור: שימוש שרירותי בחוקי טרור להעמדתם לדין ולכליאתם של מפגינים בתורכיה", מתפרס באנגלית על-פני 75 עמודים, והוא מבוסס על בחינתם של חמישים מקרים. בדו"ח מתוארים 26 מקרים של אנשים שהואשמו בעברות טרור - ללא שום קשר להתקפה של ה-31 באוקטובר - רק משום שהשתתפו בפעולות מחאה שהממשלה הגדירה כאוהדות את מפלגת הפועלים של כורדיסטאן, ה-PKK, שהוצאה מחוץ לחוק. מאות מפגינים כורדים מוחזקים כיום בבתי סוהר וממתינים לסיום משפטיהם או למתן החלטה בערעורים שהגישו נגד הרשעותיהם. אחרים מרצים עונשי מאסר ממושכים שאושרו על-ידי בית המשפט העליון לערעורים בתורכיה.
לדברי אמה סינקלר-וב, חוקרת לענייני תורכיה בארגון Human Rights Watch ומחברת הדו"ח, "בכל הנוגע לעניין הכורדי, בתי המשפט בתורכיה ממהרים מדיי לתייג אופוזיציה פוליטית כטרור. כשסוגרים את המרחב לחופש ביטוי ולחופש ההתאגדות, מתקבלת התוצאה ההפוכה וההתנגדות המזוינת הופכת לאפיק פעולה מושך יותר".
במרוצת שלוש השנים האחרונות, מפגינים הועמדו לדין בבתי המשפט על סמך חוקי טרור רחבים אשר הועברו כהוראות של דיני העונשין משנת 2005, וכן על סמך תקדימים משפטיים. בתי המשפט פסקו כי די בנוכחות בהפגנה שה-PKK עודדה אנשים להשתתף בה כדי שאדם ייחשב כמי שפעל על-פי הוראות ה-PKK. מפגינים נענשו בחומרה על פעולות טרור אפילו כאשר העבירה שביצעו הייתה לסמן בידם את סמל הניצחון, למחוא כף, לצעוק סיסמה של ה-PKK, ליידות אבן או לשרוף צמיג.
הדו"ח קורא לרשויות בתורכיה לתקן את החוקים שהובילו להחלה שרירותית ועונשית של אישומים הנוגעים לטרור על מפגינים, להקפיא את המשפטים שעודם מתנהלים נגד מפגינים על-פי חוקים אלה, ולבחון מחדש את עניינם של אלה שכבר הורשעו.
בחודש יולי, בעקבות ביקורת שנמתחה מבית ומחוץ על העמדתם לדין של ילדים שנכחו בהפגנות כורדיות באשמת טרור, תיקן הפרלמנט את החוקים כך שהרשעות כאלה יתבטלו וכך שתימנע העמדתם לדין של ילדים בבתי הדין המתמחים בתיקי טרור.
אך לבד מזאת, החוקים נותרו בנוסחם המקורי, ובכלל זה סעיף 220/6 לדיני העונשין התורכיים, האוסר על "ביצוען של עברות מטעם ה-PKK" ואשר משמש, ביחד עם סעיף 314/2, הקובע כי חברות בארגון מזויין הנה בלתי חוקית, להעמדתם לדין של מפגינים, אשר נשפט כחבר PKK.
לדברי סינקלר-וב, "הפסקת העמדתם לדין של מרבית הילדים המפגינים לפי חוקים אלה הייתה צעד חשוב בכיוון הנכון. אבל כאשר מאפשרים שימוש בחוקים שנועדו בבירור למקרי טרור נגד מפגינים בגירים, גורמים נזק עצום לחופש הביטוי, לחופש ההתאספות ולחופש ההתאגדות בתורכיה".
להלן כמה מהמקרים הנסקרים בדו"ח. בכל אחד מהם קבע בית המשפט כי הנאשם השתתף בהפגנה על-פי הוראות ה-PKK, וזאת על סמך דיווחי חדשות שפורסמו לקראת ההפגנה ושבהם נטען כי ה-PKK קרא לאנשים להשתתף בהן.
- סטודנט בשם מוראט אישיכיריכ מרצה עונש של שש שנות מאסר ושלושה חודשים בגין סימון סמל הניצחון בידו בחודש מארס 2006 במסגרת מסע ההלוויה שנערך בדיארבקיר לארבעה חברים ב-PKK, ובגין מחיאת כפיים במהלך הפגנה שהתקיימה בחודש מארס 2007 בקמפוס של אוניברסית דיג'לה בדיארבקיר.
- וסילה תאדיק, אם לשישה, נשפטה לשבע שנות מאסר על כך שהניפה כרזה עם הסיסמה "הדרך לשלום עוברת ב[עבדוללה] אג'לאן" בחודש דצמבר 2009 במהלך הפגנה בכורתלאן שבמחוז סירט נגד תנאי הכליאה של מנהיג ה-PKK הכלוא. ערעור על הרשעתה תלוי ועומד.
- מדני איידין צעק "יחי יושב הראש אג'לאן" בהפגנה דומה שנערכה באותו יום בארוה שבמחוז סירט, ונגזרו עליו שבע שנות מאסר. כעת הוא ממתין בבית הכלא להשלמת הליך הערעור. גם המפגין סלאחטין ארדן, שהשתתף באותה הפגנה, נענש לאחר שהחזיק בשולי כרזה עם סיסמה בעד ה-PKK. ארדן גם הוא כלוא עדיין וממתין לסיום הליך הערעור שלו.
- פאטמה גכהאן, תופאן יילדירים ופייזי אסלאן נידונו לתקופות מאסר שמשכיהן נעים בין עשר שנים וחמישה חודשים ל-11 שנים ושלושה חודשים בגין קריאת סיסמאות, סימונו של סמל הניצחון ויידוי אבנים במהלך הפגנה שהתקיימה ב-26 במארס 2008 בדיארבקיר. הרשעותיהם בעוון "ביצוע פשעים מטעם ה-PKK", שבגינן ניתן להטיל עונשים שווים לאלה שניתן לגזור בגין "חברות בארגון מזוין", אושרו, והם ירצו לפחות שבע שנות מאסר. בנוסף לכך, עדיין מתנהלים נגדם הליכים של משפט חוזר על סעיפים אחרים שבהם הואשמו לאחר תיקון שעבר בחודש יולי 2010 לחוק ההפגנות וההתאספויות הציבוריות.
המגמה המתמשכת של העמדת המפגינים לדין היא חלק ממכלול של צעדי דיכוי הננקטים נגד מפלגות פרו-כורדיות חוקיות בגין קשרים שהן מקיימות לכאורה עם ה-PKK. ב-18 באוקטובר, העומדו לדין בדיארבקיר 152 חברים וגורמים רשמיים במפלגת החברה הדמוקרטית, שנסגרה בחודש דצמבר 2009 על-ידי בית המשפט לחוקה, ובממשיכת דרכה, מפלגת הדמוקרטיה והשלום, שיש לה עשרים נציגים בפרלמנט. חברי שתי המפלגות הואשמו בסעיפי אישום שונים, החל בבדלנות, עבור בחברות בארגון מזוין וכלה במתן סיוע לארגון זה.
עם הנאשמים נמנים ראשי עיר בעבר ובהווה, פעיל בולט לזכויות האדם ועורכי דין. שישה מראשי הערים המכהנים ופעיל זכויות האדם נעצרו בחודש דצמבר האחרון והם מוחזקים מאז במעצר. 53 נוספים, ובהם עורכי הדין, מוחזקים במעצר מאז חודש אפריל 2009. ברחבי תורכיה מוחזקים במעצר כ-1,700 חברי מפלגה אשר מצפים למשפטם באישומים דומים.
לדברי סינקלר-וב, "על הממשלה להשלים את הרפורמה ולתקן את החוקים הנוגעים למפגינים בגירים כך שיעמדו באופן מלא בחובותיה של תורכיה בתחום זכויות האדם. השלכת אנשים לכלא אינה דרך לעצור את הטרור, וגם לא את המחאה".
