נשים בקילמבו, ליד לוקווטי, מנסות להימלט מקרבות המתחוללים בסמוך בחודש אוקטובר 2009. הנשים נשדדו על-ידי חיילי צבא קונגו שהכריחו אותן לשוב על עקבותיהן.

© 2009 פרנץ וילד

לאחר שנים של מאבק ציבורי שניהלנו למען הפסקת השימוש באונס ככלי נשק במסגרת מלחמות, שמחנו לראות שמועצת הביטחון של האו"ם יצרה משרה בכירה המוקדשת להפסקת האלימות המינית בסכסוכים מזוינים.

היסודות לכך הונחו בחודש יוני 2008, כאשר מועצת הביטחון קיבלה החלטה המזהה אונס במהלך מלחמה כבעיה שיש להקדיש לה תשומת לב מיוחדת ומשאבים מיוחדים. במהלך השנתיים האחרונות פעלנו ליצירת אווירה שתחייב את האו"ם לפעול בנושא זה. נפגשנו שוב ושוב עם גורמים רשמיים בממשל בוש כדי לשכנע אותם להפגין מנהיגות בנושא. כדי להפעיל לחץ על מועצת הביטחון, שיגרנו הודעות לעיתונות, הפצנו את "השתיקה הגדולה ביותר", סרט רב עוצמה שעסק בנושא זה, ותמכנו בארגוני נשים ברחבי העולם.

בעקבות ההצבעה בחודש יוני 2008 הגברנו את הלחץ על חברות במועצת הביטחון לעמוד מאחורי הצבעתן ולהקדיש משאבים להפסקת האלימות המינית במלחמות. בסופו של דבר, אף מדינה לא רצתה להיראות כמי שאינה מתייחסת ברצינות לאלימות מינית, ומועצת הביטחון קיבלה את החלטה מס' 1888, שמכוחה נוצרה המשרה הבכירה המוקדשת להפסקתם של מעשי האונס במהלך מלחמות. ההחלטה מהווה צעד ענק קדימה במאבק למען ההגנה על נשים בעת מלחמה. כעת אנו לוחצים על מזכ"ל האו"ם לאייש את המשרה בהקדם, עד לתחילת שנת 2010.

קראו עוד.