(העיר עזה) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על חמאס להפסיק את התקפותיו על יריבים פוליטיים ועל חשודים בשיתוף פעולה ברצועת עזה. בהתקפות אלה, שבוצעו במהלך המבצע הישראלי ולאחריו, נהרגו לפחות 32 פלשתינאים ונפצעו עשרות. ארגון Human Rights Watch קרא לרשויות חמאס ברצועה למצות את הדין עם האחראים להתקפות.
בדו"ח בן 26 עמודים, "בחסות המלחמה: אלימות פוליטית של חמאס ברצועת עזה", מתועדים מקרים של מעצר וכליאה שרירותיים, עינויים, הטלת מום על ידי ירי והוצאה להורג ללא משפט. פעולות אלה ננקטו החל בסוף חודש דצמבר 2008, ככל הנראה בידי חברים בכוחות הביטחון של חמאס, והנן בגדר דפוס פעולה שחזר על עצמו. הדו"ח מבוסס על ראיונות שנערכו עם קורבנות ועם עדי ראייה ברצועת עזה, וכן על דו"חות מקרה שהכינו ארגונים פלשתיניים לזכויות האדם.
גל ההתקפות פרץ במהלך המבצע הצבאי של ישראל, שנמשך מ-27 בדצמבר 2008 ועד 18 בינואר 2009. במסגרת התקפות אלה הוצאו להורג ללא משפט ברצועת עזה 18 גברים שנחשדו ברובם בשיתוף פעולה עם ישראל. ההתקפות נמשכו בשלושת החודשים שחלפו מאז, ובמהלכם נהרגו 14 אנשים נוספים, לפחות ארבעה מהם בעת שהוחזקו במעצר.
לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהל החטיבה לענייני המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch, "במהלך המתקפה הישראלית על רצועת עזה פעל חמאס באלימות נגד יריביו הפוליטיים ונגד אנשים שבהם ראה משתפי פעולה עם הכוחות הישראליים. המעצרים הבלתי חוקיים, העינויים והרג העצורים נמשכו גם אחרי שנפסקה הלחימה, והם שמו ללעג טענות של חמאס כי הוא שומר על החוק".
האלימות הפוליטית הפנימית ברצועת עזה ובגדה המערבית אינה תופעה חדשה. במהלך שלוש השנים האחרונות ביצעו חמאס ויריבו העיקרי פתח, השולט בגדה המערבית, מעצרים שרירותיים של תומכי התנועה היריבה. עצורים שהוחזקו בידי שני הצדדים נחשפו לעינויים ולהתעללות.
לדברי ארגון Human Rights Watch, האלימות ברצועת עזה פחתה בחודש אפריל, אך רשויות חמאס עדיין נמנעות מטיפול רציני בפשעים שביצעו כוחות הביטחון שלהן במהלך ההתקפות הישראליות ולאחריהן.
ב-16 באפריל אמר חסן א-סייפי, מפקח כללי במשרד הפנים של עזה, לארגון Human Rights Watch כי ועדה בראשותו סיימה לחקור שני מקרי מוות במעצר. לדבריו, בשני המקרים פעלו רשויות חמאס על-פי המלצות הוועדה, השעו את השוטרים המעורבים מתפקידם והגישו נגדם כתבי אישום. בשני מקרים אחרים ממשיכה הוועדה בחקירתה.
דובר חמאס, פאוזי בארהום, ודובר משרד הפנים של עזה, איהאב אל-ר'וסיין, שרואיינו ב-15 וב-16 באפריל, אמרו לארגון Human Rights Watch כי לאחר המבצע הצבאי של ישראל אסר חמאס באופן חד-משמעי על שימוש מופרז בכוח בידי כוחות הביטחון. עם זאת, אמרו השניים כי במהלך הלחימה, בשל הכאוס ששרר אז, לא יכלו כוחות חמאס למנוע את מעשי ההרג והירי שביצעו פלשתינאים.
לדברי ארגון Human Rights Watch, טבען השיטתי של רבות מההוצאות להורג וההתקפות וכן העובדה שמעשי ההרג נמשכו לאחר המתקפה הישראלית סותרים טענות אלה.
לדברי ג'ו סטורק, "שוטרים בעזה היו בין אלה שאליהם כוונו ההתקפות הישראליות, לעיתים, ככל הנראה, בניגוד לחוק, אבל אין בכך כדי להצדיק את השימוש במה שנראה כהוצאה להורג ללא משפט. ההתקפות ומעשי ההרג נמשכו גם לאחר שהמבצע הצבאי הישראלי נפסק."
ארגון Human Rights Watch קרא לרשויות חמאס לפעול בנחישות להעמדתו לדין של כל חבר בכוחות הביטחון שיימצא כי הפר את החוק.
ג'ו סטורק הוסיף כי "אין די בארבע חקירות לגבי 32 מקרי מוות".
לדברי ארגון Human Rights Watch, מתוך 18 הפלשתינאים שהוצגו להורג במהלך הפעולות הצבאיות של ישראל, הרוב היו אנשים שהואשמו בשיתוף פעולה עם ישראל. ב-28 בדצמבר נמלטו אנשים אלה, יחד עם כלואים אחרים, מהכלא המרכזי של עזה, לאחר שכלי טיס ישראלי הפציץ חלקים ממתקן הכליאה. חמושים שהשתייכו על-פי הסברה לחמאס אתרו אנשים אלה וירו בהם.
במהלך הפעולות הישראליות כוחות הביטחון של חמאס אף תקפו פיזית אנשים הידועים כחברים בפתח, ובייחוד כאלה שעבדו בשירותי הביטחון שהופעלו בידי פתח לפני חודש יוני 2007. דפוס הפעולה הנפוץ של הטלת מום באנשים באמצעות ירי ברגליהם מדאיג במיוחד.
על-פי הנציבות העצמאית לזכויות האדם (ICHR), שהיא גוף של הרשות הפלשתינית המופקד על קבלת תלונות בתחום זכויות האדם, בין 28 בדצמבר ו-31 בינואר, חמושים רעולי פנים ירו ברגליהם של לפחות 49 אנשים.
ארגון Human Rights Watch ראיין שלושה גברים, שניים מהם תומכי פתח, שנורו ברגליהם במהלך המתקפה הישראלית, ככל הנראה בידי כוחות ביטחון של חמאס. המרואיין השלישי אמר כי שמעו אותו ברחוב מותח ביקורת על חמאס. לדבריו, "בערך 14 מהם באו לתפוס אותי. הם הכריחו אותי ללכת מהבית שלי למקום חשוך ליד מסגד, וארבעה מהם ירו לי ברגליים, כל אחד ירייה אחת, אבל אחד פספס".
לדברי ארגון Human Rights Watch, חטיפות והכאות קשות מעוררים גם הם דאגה רבה. על-פי הנציבות העצמאית לזכויות האדם (ICHR), בין 28 בדצמבר ו-31 בינואר נשברו רגליהם וזרועותיהם של 73 גברים תושבי עזה, בידי תוקפים שלא זוהו. ארגון Human Rights Watch ראיין שלושה תומכי פתח, כולם גברים, שהותקפו באלימות על-ידי אנשים שהשתייכו ככל הנראה לחמאס.
חמאס, כרשות השולטת בפועל ברצועת עזה, רשאי בתקופות של עימות מזוין לנקוט באמצעי ביטחון הולמים, כולל מעצר של אנשים שנשקף מהם איום ביטחוני אמתי. אך התעללות פיזית, כולל עינויים, הטלת מום והוצאה להורג ללא משפט, אסורים לחלוטין בכל נסיבות שהן. על-פי המשפט הבינלאומי אסור שמעצרים יהיו שרירותיים או יכוונו מסיבות פוליטיות נגד קבוצה או קטגוריה מסוימת של אנשים, ומותר לבצעם בעילה ביטחונית אמתית בלבד.
לדברי ארגון Human Rights Watch, מן העבר השני, הרשויות בגדה המערבית הנשלטות בידי פתח הגבירו את מעשי הדיכוי נגד חברי חמאס ותומכיו באזור זה. בין 28 בדצמבר ו-28 בפברואר תיעדו ארגונים פלשתיניים לזכויות האדם 31 תלונות של תושבים שטענו כי עונו בידי כוחות הביטחון הנשלטים בידי פתח. הארגונים אף תעדו מקרה ידוע אחד של מוות במשמורת, ואת מעצרם השרירותי של שני עיתונאים מתחנת טלוויזיה פרטית הנחשבת לתומכת בחמאס.
תורמים מארצות הברית ומן האיחוד האירופי המממנים ומאמנים כוחות המופעלים על-ידי פתח בגדה המערבית לא השמיעו בפומבי כל ביקורת על הפרות קשות אלה של זכויות האדם.
לדברי ג'ו סטורק, "ממשלות מערביות התומכות ברשויות פתח בגדה המערבית ומממנות אותן שמרו בפומבי על שתיקה בכל הנוגע למעצרים השרירותיים ולעינויים שהופעלו נגד חברי חמאס ואחרים".
הן התקיפות שבוצעו ברצועת עזה והן אלה שבוצעו בגדה המערבית מהוות הפרה של החוק הפלשתיני. בחוק היסוד הפלשתיני, הנחשב לחוקה זמנית, מעוגנים הזכות לשוויון בפני החוק, חופש הביטוי וההתאגדות וכן זכויות יסוד של הליך הוגן. על-פי חוק זה, עינויים ויחס בלתי הולם אסורים.
פתח וחמאס טוענים כל אחד כי הם ההנהגה הלגיטימית של הרשות הפלשתינית. הרשות התחייבה שוב ושוב לכבד סטנדרטים בינלאומיים של זכויות האדם. כמפלגה פוליטית, חמאס הצהיר בפומבי בכמה הזדמנויות כי יכבד את הכללים הבינלאומיים של זכויות האדם.
