(וושינגטון הבירה) – בדו"ח שמפרסם היום ארגון Human Rights Watch אומר הארגון כי טענות ממשל אובמה לפיהן מכשולים משפטיים מונעים חקירה של מעשי העינויים שביצעה סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב (הסי-אַי-אֵי), אינן משכנעות, וכי הן טומנות בחובן סכנה ליצירת מורשת של עינויים כמדיניות קבילה. קיימות די ראיות על מנת שהיועץ המשפטי לממשל ארה"ב יורה על פתיחה בחקירות פליליות נגד בעלי תפקידים בכירים בארה"ב וגורמים נוספים המעורבים במדיניות שהנהיג הסי-אַי-אֵי לאחר ה-11 בספטמבר בחשד לעינויים, קשירת קשר לביצוע עינויים ופשעים אחרים לפי חוקי ארה"ב.
הדו"ח בן 153 העמודים, No More Excuses: A Roadmap to Justice for CIA Torture"", מציג ראיות התומכות בסעיפי האישום הפליליים המרכזיים שבגינם ניתן להעמיד לדין את האחראים לעינויים בחסות המדינה, וקורא תיגר על הטענות לפיהן אין אפשרות חוקית להעמדה לדין. הדו"ח סוקר גם את חובותיה החוקיות של ארה"ב לתת סעד לקורבנות עינויים, ואת הצעדים שעליה לנקוט על מנת לעמוד בחובתה זו. כמו כן מפרט הדו"ח את הפעולות שצריכות מדינות אחרות לנקוט כדי לקיים חקירות פליליות בנושא העינויים שביצע הסי-אַי-אֵי.
לדברי קנת' רות', מנכ"ל ארגון Human Rights Watch, "שנה חלפה מאז פורסם דו"ח העינויים של הסנאט, וממשל אובמה לא פתח בחקירות פליליות חדשות לגבי עינויים שביצע הסי-אַי-אֵי. ללא חקירות פליליות שיחסלו את האפשרות של עינויים כמדיניות, מורשתו של אובמה לא תִּנקה".
ב-9 בדצמבר 2014 פרסמה ועדת הביון של הסנאט סיכום חמור ביותר של דו"ח בן 6,700 עמודים, שעודנו חסוי, ובו תועדה מדיניות המעצרים והחקירות של הסי-אַי-אֵי. סיכום הדו"ח אישר דיווחים קודמים בעניין, וכן הוסיף וחשף כי העינויים שביצע הסי-אַי-אֵי היו אכזריים יותר, שיטתיים יותר ונרחבים יותר ממה שדווח בעבר. הסיכום גם חשף פרטים חדשים על התעללויות, דוגמת ה"הזנה הרקטלית" של חלק מהעצירים, וכן מידע אודות ההשפעה האכזרית על העצירים שהייתה להחזקה בתנוחות מכאיבות ולמניעת השינה שננקטו. הסיכום התמקד בשאלה האם מה שכונו "שיטות חקירה משופרות" הועילו להשגת מידע מודיעיני שימושי, והסיק שלא, אך לא עסק בסוגיית חוקיותן.
משרד המשפטים האמריקני טוען כי כבר חקר הפרות שביצע הסי-אַי-אֵי בשנת 2009, והגיע למסקנה כי לא נמצאו די ראיות קבילות לצורך הגשת כתבי אישום. ואולם, חקירה זו, שבראשה עמד ג'ון דורהאם, נגעה רק למעשי ההתעללות בסי-אַי-אֵי שחרגו מהפעולות ה"מאושרות", במקום להקיף את כל מעשי העינויים וההתעללות שביצעה הסוכנות. כך או כך, נראה שהחוקרים לא ראיינו כלל עצירים לשעבר, דבר המערער את טענותיהם כי חקירתם הייתה ממצה ומהימנה.
אחד מטיעוני ההגנה המושמעים תדיר הוא כי בכירים בסי-אַי-אֵי ובבית הלבן נסמכו על חוות דעת משפטיות שסופקו על ידי לשכת היועץ המשפטי למשרד המשפטים האמריקאי, בהן נקבע לכאורה כי "שיטות חקירה משופרות" הן חוקיות - מסמכים שנודעו בכינוי "מזכרי העינויים". ואולם, הסיכום שפרסם הסנאט מספק ראיות לכך שבעלי תפקידים רשמיים בסי-אַי-אֵי ידעו מלכתחילה כי שיטות אלה מפרות חוקים נגד עינויים. ראיות אחרות מעידות על כך שבעלי תפקידים בסי-אַי-אֵי וגם בבית הלבן ביקשו ערבונות לחסינות מפני העמדה לדין פלילי, ומשנתקלו בסירוב, סייעו לנסח את אותן חוות דעת משפטיות שעליהן הסתמכו לאחר מכן.
הנימוקים המשפטיים הכלולים באותם "מזכרי העינויים" מאולצים כל כך עד שלא ניתן לתאר אותם בהגינות כפרשנות כנה של החוק. מהלך העניינים המתואר מהווה ניגוד גמור להסתמכות בתום לב על חוות דעת של יועץ משפטי, שעשויה לשמש כהגנה לגיטימית במקרה של העמדה לדין באשמת עינויים. נוסף על כך, הסיכום שפרסם הסנאט, כמו גם ראיות אחרות, מעידים על כך שהסי-אַי-אֵי התעלל בעצירים בשיטות שלא אושרו, והשתמש בשיטות מאושרות באורח שחרג באופן קיצוני מן האישורים שניתנו.
אף שחלק ניכר מן העינויים וההתעללויות התרחשו לפני עשור ואף יותר, כללי ההתיישנות אינם חלים לגבי כמה מסעיפי האישום הפליליים שעל הפרק. החוק הפדרלי הקובע התיישנות של חמש שנים אינו חל על פשעי עינויים או קשירת קשר לביצוע עינויים בהתקיים "סיכון למוות או לפגיעה גופנית קשה שניתן לצפותו מראש", וגם לא על סעיפי אישום מסוימים בגין התעללות מינית. בנוסף, תקופת ההתיישנות החלה על פשע קשירת קשר ניתנת להארכה במקרה שבו האחראים מסתירים מרכיב מרכזי בעלילת הקשר, כפי שאירע במקרה של מדיניות הסי-אַי-אֵי, כך אמר ארגון Human Rights Watch.
על פי אמנת האו"ם נגד עינויים, אותה אשררה ארה"ב ב-1988, ממשלות נדרשות לבצע חקירות מהימנות לגבי חשדות לעינויים, ועליהן להעמיד את האחראים לדין כאשר הדבר נדרש. ההימנעות מחקירת עינויים שבוצעו על ידי הסי-אַי-אֵי ומהעמדתם לדין של האחראים להם מגבירה את הסכנה שנשיא עתידי כלשהו יאשר את השימוש בשיטות חקירה בלתי חוקיות דומות בתגובה לאיום בטחוני משמעותי שעמו ייאלץ להתמודד. כמה מן המועמדים לנשיאות בבחירות שיתקיימו ב-2016 השמיעו דברים בזכותן של "שיטות החקירה המשופרות", וחלקם אף הצהירו כי ישתמשו בהן שוב אם ייבחרו.
האמנה נגד עינויים, שממשלת ארה"ב מילאה תפקיד מרכזי בניסוחה, קובעת גם כי קרבנות עינויים זכאים לסעד הולם, לרבות פיצויים. אולם, הן ממשל בוש והן ממשל אובמה סיכלו באופן פעיל כל ניסיון מצד עצירים לשעבר לקבל סעד מבתי המשפט בארה"ב, ונתלו בטענות בדבר חסינות וביטחון המדינה על מנת להביא לדחייתן של תביעות על הסף, עוד בטרם הספיקו התובעים להציג ראיות להתעללות.
לדברי ארגון Human Rights Watch, על משרד המשפטים האמריקני למנות תובע מיוחד שיפתח בחקירות חדשות שיבטיחו כי כל העדים הרלוונטיים, לרבות קורבנות עינויים לכאורה, ירואיינו, וכל הראיות הפיזיות הזמינות ייאספו, יישמרו וייבחנו.
"אם ארה"ב, דמוקרטיה מבוססת בעלת ממסד פוליטי יציב, יכולה לזלזל בחובתה המשפטית להעמיד לדין בגין עינויים, הרי שהדבר מערער את הכבוד לשלטון החוק בעולם כולו", אמר רות'. "אין לאפשר לבכירי ממשל שיצאו לחפש חוות דעת משפטיות המצדיקות את הבלתי ניתן להצדקה, ואף סייעו לנסח חוות דעת כאלה, להסתמך עליהן כדי לפטור את עצמם מאחריות".
בדו"ח של ארגון Human Rights Watch מתוארים גם מקרים מחוץ לארצות-הברית בהם נחקרו הפרות הקשורות להתעללויות שביצע הסי-אַי-אֵי. חקירות שבוצעו במדינות אחרות התמקדו בגורמים אמריקאים רשמיים כמו-גם בגורמים רשמיים מקומיים, שנטען כי נטלו חלק בהפרות של הסי-אַי-אֵי או שיתפו עמן פעולה. החובה להעמיד לדין חלה בראש ובראשונה על ממשלת ארה"ב, אולם, האמנה נגד עינויים כוללת סעיף המקנה סמכות שיפוט בינלאומית ומטיל על כל הממשלות באשר הן אחריות להעמיד לדין חשודים הנמצאים בשטחן, בלי קשר למקום בו התבצעו העינויים. העובדה כי ארה"ב אינה מבצעת חקירות ממצות ומהימנות משל עצמה לגבי עינויים שביצע הסי-אַי-אֵי, משמעה כי על ממשלות אחרות לנקוט צעדים על מנת לחקור פשעים אלה.
לדברי רות', "לנוכח סירובו של ממשל אובמה לחקור ולהעמיד לדין גורמים בכירים האחראים לפשעים החמורים הללו, על מדינות אחרות ליטול את היוזמה". "אם הנשיא אובמה לא ימנע את התקדים המסוכן של מתן פטור מעונש על עינויים, על מדינות אחרות לעשות זאת במקומו".
