The military court in northern Gaza City.

© 2012 Bill van Esveld/Human Rights Watch

 

(עזה ) – ארגון Human Rights Watchאמר בדו"ח שפרסם היום כי מערכת המשפט הפלילי של חמאס חושפת פלסטינים בעזה לפגיעות קשות, לרבות מעצר שרירותי, כליאה ללא קשר עם החוץ, עינויים ומשפט לא הוגן. מאז השתלטות חמאס על הרצועה בשנת 2007 הוציא הארגון להורג לפחות שלושה בני אדם שהורשעו על סמך "הודאות" שנראה כי נגבו מהם בעינויים.

תחת הכותרת "מערכת פוגענית: תחלואי המשפט הפלילי בעזה" מתועדות לאורך 34 עמודי הדו"ח הפרות נרחבות שביצעו מנגנוני הביטחון של חמאס, ובכלל זה מקרים של מעצר ללא צו, אי-יידוע המשפחות מיד לאחר מעצר קרוביהן על מקום כליאתם ועינוי עצירים. בדו"ח אף מתועדים מקרים של הפרת זכויות עצירים בידי התביעה ובתי המשפט. לעתים קרובות מועמדים אזרחים לדין בפני בתי משפט צבאיים, והדבר מפר את כללי המשפט הבינלאומי. מהמחקר שערך ארגון Human Rights Watchעולה כי תובעים מונעים לא פעם מעצירים להיפגש עם עורך דין, וכי בתי המשפט אינם שומרים על זכויות ההליך ההוגן של העצירים במקרים של מעצר ללא צו ושל התעללות בחקירה.

לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "ממערכת המשפט הפלילי של חמאס, ששולט בעזה כבר חמש שנים, נודף ריח חריף של אי-צדק. זכויות העצירים מופרות במסגרתה דרך קבע, וגורמים במנגנוני הביטחון שפגעו בעצירים פטורים מעונש. חמאס צריך לשים סוף להפרות האלה. אזרחי מצרים, סוריה ורבים אחרים סיכנו את חייהם כדי להפסיק הפרות מסוג אלה".

ארגון Human Rights Watchאמר כי רשויות חמאס לא חקרו את האחראים לפגיעות אלה מקרב אנשי מערכת הביטחון, לא העמידו אותם לדין, ולמעשה העניקו להם פטור מהעמדה לדין, בראש ובראשונה לאנשי מנגנון ביטחון הפנים.

לדברי ארגון Human Rights Watch, על חמאס לבצע בדחיפות רפורמה במערכת המשפט הפלילי של עזה כך שייפסקו המעצרים השרירותיים, יובטח כי תינתן לעצירים גישה לעורך דין ללא דיחוי, תיפסק העמדתם לדין של אזרחים בבתי משפט צבאיים וימוצה הדין עם גורמי ביטחון המבצעים הפרות. הוצאתם להורג של אנשים שהודאותיהם נגבו בעינויים היא סימן ברור לכך שהרשויות צריכות להשעות לאלתר את עונש המוות, אם לא לבטלו כליל. כמו כן, על רשויות חמאס לחקור באופן מידי, מקיף ונטול פניות את כל ההאשמות המהימנות על התעללות במעצר.

ארגון Human Rights Watchראיין נפגעי הפרות זכויות אדם ומשפחות ועורכי דין של נפגעים, וכן שופטים ואנשי ארגונים לזכויות האדם בעזה. הארגון אף בחן תיקים משפטיים ופסיקות של בתי המשפט. עדים דיווחו כי מנגנון ביטחון הפנים, מחלק הסמים של כוח המשטרה האזרחי ובלשי משטרה נוהגים כולם לענות עצירים. הנציבות העצמאית לזכויות האדם, שהיא ארגון פלסטיני לא-מפלגתי המפקח גם על הפרת זכויות בידי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית, דיווחה כי בשנת 2011 לבדה היא קיבלה לידיה 147 תלונות על מעשי עינויים שבוצעו בידי שלושת הכוחות הללו, השייכים לחמאס.

באחד המקרים שתועדו בידי ארגון Human Rights Watchנעצר בחודש אוגוסט 2008 אדם בשם עבד אל-כרים שרייר בידי גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, ואלה כלאו ועינו אותו במקום לא ידוע במשך שלושה שבועות, כפי שמסרו לארגון Human Rights Watchבני משפחתו ועורכי דין. לדבריהם, שרייר הועבר לאחר מכן למשמורת המשטרה. המשפחה ועורכי הדין מסרו עוד כי התובע הצבאי העביר את שרייר למתקן של מנגנון ביטחון הפנים, ובו עינו אותו חוקריו פעם נוספת ומנעו ממנו במשך שבועות לפגוש את משפחתו. אמו של שרייר סיפרה כי כשהתאפשר לה בסופו של דבר לפגוש אותו, רגליו ופניו היו מכוסים חבורות, כפות רגליו היו נפוחות, על כפות ידיו וזרועותיו היו סימני חבלה ועל חזהו ניכרו כוויות.

לדברי ארגון Human Rights Watch, התביעה העמידה אותו לדין באשמת שיתוף פעולה עם ישראל, בין השאר על סמך הודאות שנראה שנסחטו ממנו בעינויים. עורך דינו סיפר כי במהלך דיונים שהתקיימו בבית המשפט נראו על גופו של שרייר חבלות וצלקות, והוא לא שלט בצרכיו. אולם, בתי המשפט הצבאיים לא בחנו כראוי את טענותיו של שרייר כי עונה, וקבעו כי מעצרו השרירותי וכליאתו "תוקנו" בדיעבד כשגדודי עז א-דין אל-קסאם העבירו אותו למשמורת המשטרה.

בחודש מאי 2011 הוצא שרייר להורג בידי כיתת יורים. אמו סיפרה כי רשויות חמאס אסרו על בני המשפחה לקבור אותו בעצמם, וכי שוטרים הכו אותה כשניסתה לאחוז בגופתו במהלך הטמנתה בקבר.

בפגישה שנערכה ב-26 בספטמבר אמר לארגון Human Rights Watchסגן מנהל מנגנון ביטחון הפנים, מוחמד לאפי, כי מנגנון זה מפעיל מחלקת תלונות המטפלת בטענות על הפרות של זכויות. עם זאת, לדבריו, המקרה של שרייר לא נחקר במחלקה משום שמעולם לא התקבלה בה תלונה בכתב בעניין זה. ארגון Human Rights Watchתיעד בגלוי את המקרה בחודש מאי 2011, ובחודש יולי 2012 ביקש מהרשויות מידע נוסף בעניינו, אך לא זכה למענה.

מערכת המשפט הצבאי לא דחתה ולו אחד מבין התיקים הפליליים נגד עצירים שארגוןHuman Rights Watchבחן בשל הפרות של כללי ההליך ההוגן, והיא התעלמה או לא בחנה באופן מהימן טענות של עצירים על כך שעונו. ארגון Human Rights Watchתיעד שני מקרים נוספים שבהם חמאס הוציא להורג אסירים שרשויות המשפט גזרו את דינם בלי לבחון כנדרש טענות מהימנות על כך שהרשעותיהם התבססו על ראיות שנגבו מהם בעינויים.

שלושה סנגורים פליליים סיפרו לארגון Human Rights Watchכי הם בעצמם נעצרו באורח שרירותי בידי כוחות הביטחון של חמאס; ושניים מהם אמרו כי התעללו בהם או עינו אותם במעצר. הרשויות בעזה התירו למנהליהם של שלושה ארגונים פלסטיניים לזכויות האדם לבקר על בסיס אד הוק אצל עצירים בבתי כלא ובמתקני מעצר של מנגנון ביטחון הפנים. בהמשך לצעד חיובי זה, על חמאס להבטיח שעצורים יוכלו להיפגש עם עורכי דינם ללא דיחוי, ועליו להסדיר את גישתם של ארגוני זכויות האדם לכלואים ולהרחיב אותה. כמו כן, הרשויות בעזה צריכות לבטל את האיסור שהטילו על ביקור אצל עצירים של נציגי הנציבות העצמאית לזכויות האדם, שגורמים רשמיים בחמאס האשימו ביחס מוטה.

גורמים בחמאס טוענים כי הטילו עונשים משמעתיים על מאות מאנשי מנגנוני הביטחון שביצעו הפרות מאז השתלטות הארגון על הרצועה בשנת 2007, אך חמאס מעולם לא פרסם פרטים על הגורמים המעורבים, ובמקרים רבים אף לא פורסם מידע על מהות ההפרות או על צעדי הענישה שננקטו. בפגישות שנערכו בעזה מ-24 ועד 26 בספטמבר עם גורמים במשרדי החוץ, המשפטים והפנים הפציר ארגון Human Rights Watchברשויות לפרסם מידע בר אימות על מיצוי הדין עם מבצעי ההפרות.

ככל הנראה, מרבית האנשים שננקטו נגדם צעדים משמעתיים היו אנשי כוח המשטרה האזרחי. גורמים רשמיים בעזה אמרו לארגון Human Rights Watchכי חברים במנגנון ביטחון הפנים נענשו משמעתית בכמה מקרים. איש מהגורמים הרשמיים לא אמר שידוע לו על מקרה כלשהו שבו הועמד לדין פלילי איש מנגנון ביטחון הפנים, וזאת למרות הטענות העקביות על התעללות קשה.

לדברי לאפי, סגן מנהל מנגנון ביטחון הפנים, ארבעה מאנשי המנגנון הורדו בדרגה אחת או בחצי דרגה והוצבו במקום אחר לאחר מותו במשמורת של נִהאד א-דבּאכּי בחודש פברואר 2009. גורמים סיפרו שחקירה פנימית העלתה כי א-דבאכי מת מהצטננות נוכח בריאותו הלקויה. עם זאת, חוקרי המקרה מטעם הנציבות העצמאית לזכויות האדם אמרו שעובדי השטח של הנציבות ראו על גופו של א-דבאכי "סימנים ברורים לעינויים".

במקרה אחר, שהתרחש בחודש אפריל 2011, מת אדם בשם עאדל רזק במשמורת מנגנון ביטחון הפנים. לדברי לאפי, לאחר חקירה פיטר המנגנון עובד שחרג מסמכותו כשסטר לרזק כדי לעורר אותו לאחר שנפל על כיסא ונפצע. אולם, בני משפחה סיפרו לארגון Human Rights Watch כי על גופתו היו סימני חבלה, בראש וברגליים, וניכרו בה שברים בצלעות. לדברי בני המשפחה, רזק נעצר ללא צו, ולא התאפשר להם לבקר אצלו במקום מעצרו.

עצירים משוחררים שעל-פי טענתם אנשי מנגנוני הביטחון התעללו בהם סיפרו כי אפסו תקוותיהם למצוא צדק. כמה מהם חששו לתאר את מה שקרה להם במשמורת, גם כאשר הובטח להם שזהותם לא תפורסם. כמה גברים סיפרו שנזקקו לטיפול רפואי בגלל העינויים, וניסו לקבל מסמכים רפואיים שיוכלו לשמש כראיה לכך שעונו, אך גורמים בבתי החולים סירבו לספק להם מסמכים כאלה.

יריבתו של חמאס, הרשות הפלסטינית בגדה המערבית, הנשלטת בידי פתח, עוצרת וכולאת פלסטינים באורח שרירותי, לרבות חברים בחמאס או תומכים שלו, ובדומה לארגון זה מענה גם היא עצירים ומתעללת בהם. מהמחקר שביצע ארגון Human Rights Watchעולה כי היריבות הפוליטית הפנים-פלסטינית עודנה גורם משמעותי מאחורי רבות מההפרות שחמאס מבצע כלפי עצירים בעזה.

הקרבנות בכמה ממקרי ההתעללות המתועדים של חמאס היו אנשים שנעצרו בחשד לשיתוף פעולה עם ישראל או עם הרשות הפלסטינית בגדה המערבית. שיתוף פעולה הוא פשע חמור בחוק הפלסטיני, אך חשד לשיתוף פעולה אינו מצדיק עינויים או התעללות מסוג אחר.

ממצאי ארגון Human Rights Watchעולים בקנה אחד עם התרבות הדיווחים על התעללות בידי כוחות הביטחון של עזה בעצירים הנאשמים בפשעים שאינם פוליטיים, לרבות אנשים שנאשמו בעברות סמים ובמרמה.

עורכי דין לזכויות אדם בעזה אמרו שהמשיכו להגיע לידיהם תלונות דומות מנפגעי התעללות גם לאחר שחמאס ופתח הודיעו בחודש מאי 2011 על פיוס פוליטי.

ארגון Human Rights Watchאמר כי דפוסי הפעולה הפוגעניים של מנגנוני הביטחון ברצועת עזה שמים ללעג ולקלס נורמות של זכויות האדם שחמאס התחייב לקיימן. הדפוסים הללו אף מפרים את החוקים הפלסטיניים, המחייבים שוטרים להצטייד בצווי מעצר או חיפוש שיפוטיים ואוסרים לענות עצירים ולהשתמש בראיות שהושגו בעינויים.

חמאס צמח מתוך הזרוע הפלסטינית של האחים המוסלמים. ארגון Human Rights Watchאמר כי תנועת האחים המוסלמים במצרים, שהזרוע הפוליטית שלה עומדת כיום בראש המדינה, צריכה להפעיל לחץ על מנהיגי חמאס להפסיק את ההפרות הללו, לרבות מעצר שרירותי ועינויים, שהרי אנשי התנועה עצמם סבלו מהפרות כאלה תחת שלטונו של חוסני מובארכ כנשיא מצרים.

לדברי סטורק, "יש ראיות רבות לכך שמנגנוני הביטחון של חמאס מענים אנשים במשמורת, זוכים לפטור מעונש על כך, ושוללים מכלואים את זכויותיהם. הרשויות בעזה צריכות להפסיק להתעלם מההתעללות ולהבטיח שמערכת המשפט תכבד את זכויות הפלסטינים".