(ניו יורק) – ארגון Human Rights Watchאמר היום כי מסמכים שגילה לאחרונה בטריפולי חושפים פרטים חדשים על שיתוף הפעולה רם הדרג בין גופי המודיעין של ארה"ב, בריטניה ולוב בכל הנוגע להעברתם של חשודים בטרור בין המדינות. ארגון Human Rights Watchאמר כי המסמכים מדגישים את הצורך בכך שארה"ב ובריטניה ימסרו דין וחשבון על הפרות שבוצעו בעבר.
במסמכים, שהתגלו ב-3 בספטמבר 2011, מתוארות הצעותיה של ארה"ב להסגיר, או למסור, לפחות ארבעה עצורים ממשמורת ארה"ב למשמורת לוב, באחד המקרים תוך מעורבות פעילה של בריטניה. כמו כן, נחשפו בקשותיה של ארה"ב לעצור ולחקור חשודים אחרים, בקשותיה של בריטניה לקבל מידע בנוגע לחשודים בטרור ושיתוף מידע בנוגע ללובים החיים בבריטניה. שיתוף פעולה זה התקיים אף על פי שידוע היטב כי בלוב נהוג לענות עצירים ולהתעלל בהם בדרכים אחרות.
לדברי פיטר בוקרט, מנהל החטיבה למצבי חירום בארגון Human Rights Watch, "מסמכים אלה מטריפולי חושפים שארה"ב ניסתה לקבל הבטחות כי העצירים יזכו ליחס אנושי מממשלה שהיה ידוע היטב כי היא מבצעת עינויים. נוכח התנהלותו של מועמר קדאפי בעבר בכל הנוגע לעינויים והתעללות, לא מתקבל על הדעת שגופי המודיעין של ארה"ב האמינו בהבטחה כלשהי מטעם משטרו".
מסמכי הסגרת העצירים של ארה"ב, שחוברו במהלך תקופת שלטונו של ג'ורג' וו' בוש, מראים כיצד חתרה ארה"ב לקבל מה שמכונה "הבטחות דיפלומטיות" לכך שעצירים "יזכו ליחס אנושי" לאחר שיועברו ללוב. המסמכים הבריטיים, שחוברו בזמן הממשלה הקודמת, בראשות מפלגת הלייבור, מראים כיצד ייחסה ממשלת בריטניה לעצמה מעורבות בהסגרת אחד העצירים, וכן כיצד שלחה מידע בנוגע ללובים השוהים בבריטניה וביקשה מידע מהמודיעין הלובי.
המחקר שארגון Human Rights Watchערך, כמו-גם מסמכים של מחלקת המדינה של ארה"ב עצמה מהעת ההיא, ממחישים בבירור את נוהגן של רשויות הכליאה בלוב לענות ולהתעלל. אף על פי כן, בחודש אוקטובר 2005 הגיעה בריטניה למזכר הבנות עם לוב, ובו הבטיחה זו האחרונה שלא לענות חשודים בטרור שיישלחו אליה מהממלכה. בשנת 2007 מנעו בתי המשפט הבריטיים החזרה של אנשים ללוב על בסיס מזכר זה, לאחר שקבעו שנשקפת לחשודים סכנה של עינויים אם יוחזרו ללוב.
מדיניותן של ארה"ב ובריטניה והתנהלותן בפועל
בין השנים 2004 ו-2006 העביר ממשל בוש למעלה ממאה עצירים למדינות שונות, לפחות שבעה מהם ללוב, לצורך חקירה ולאחריה החזקה במעצר. ממשל ארה"ב היה אחראי לכך שאנשים אלה הוחזקו ללא קשר עם החוץ והוא לא סיפק מידע כלשהו על גורלם או על מקום הימצאם, תוך הפרת האיסור שהמשפט הבינלאומי מטיל על העלמה בכפייה. ככל הידוע, ארה"ב לא שלחה עצורים ללוב מאז שנת 2007, וממשל הנשיא ברק אובמה לא דיווח על שום העברה של עצירים לכל מדינה שהיא מאז תחילת כהונתו.
עם זאת, ממשל אובמה לא הוציא מכלל אפשרות הסגרה של עצירים למדינות שבהן קיימת סכנה גדולה של עינויים. הממשל הצהיר כי במקרים כאלה ימשיך להביא בחשבון את הבטחותיה של המדינה כי תנהג בעצירים באורח אנושי לאחר שיוסגרו על-ידי ארה"ב או לאחר שיועברו למולדתם או למדינה שלישית עם שחרורם ממעצר בידי ארה"ב.
בבריטניה המשיכה ממשלת הקואליציה המכהנת להסתמך על הבטחות דיפלומטיות בנוהל שהיא מכנה "גירוש עם הבטחות" על אף פסיקות מנוגדות לכך של בית הדין האירופי לזכויות האדם ושל בתי משפט בבריטניה עצמה.
לדברי בוקרט, "על ארה"ב ובריטניה להפנות גב לנוהג להעביר אנשים לידי ממשלות הנוקטות עינויים. מן הראוי שהניסיון עם לוב ילמד את ארה"ב ובריטניה את מה שהשכל הישר צריך היה ללמד אותן מלכתחילה: יהיו אשר יהיו ההבטחות הציניות שתקבלו, אם תעבירו עצירים לידיהם של מענים, הם אכן יעונו, ובסופו של דבר העולם יֵדע על כך".
חובות ונשיאה באחריות
על-פי האמנה נגד עינויים ויחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים ("האמנה נגד עינויים"), אשר אושררה על-ידי ארה"ב בשנת 1994 ועל-ידי בריטניה בשנת 1988, אסור לשלוח שום אדם למדינה שיש בסיס מוצק להניח שהוא עלול להיות נתון בה לעינויים או להתעללות. חובה זו פורשה ככזו המחייבת ממשלות לספק לאנשים מנגנון שבאמצעותו יוכלו לערער על החלטות להעבירם למדינה אחרת.
האמנה נגד עינויים אף מחייבת מדינות לחקור טענות מהימנות בדבר עינויים והתעללות אחרת, ובכלל זה שותפות לדבר עברה. אולם, למרות ראיות מכריעות על מעורבותם של דרגים בכירים בממשל ארה"ב בשימוש בעינויים, ועל שותפות לדבר עברה של ארה"ב ובריטניה בעינויים במדינות שלישיות, אף אחת מהשתיים לא ניהלה חקירות מספקות בנוגע להתנהלות זו.
בארה"ב, התובע הכללי אריק הולדר מינה את עוזר התובע הכללי של ארה"ב ג'ון דורהם לחקור התעללות בעצירים, אך הגביל את החקירה למעשים שחוקרים אמריקאים ביצעו "ללא הרשאה". בסופו של דבר, החקירה של דורהם הובילה להמלצה כי ממשל אובמה יפתח בחקירות פליליות נוספות רק בנוגע להתעללות בשני עצירים, שמתו במשמורת ארה"ב. הממשל התעלם מקריאות שנשמעו לחקור את הטענות על עינויים והתעללות שנכפו על מאות עצירים אחרים בעת שהוחזקו במשמורת ארה"ב או לאחר שהוסגרו למדינות שלישיות שבהן היו נתונים להתעללות.
נוכח הראיות שנאספו על שותפותה של בריטניה לדבר עברה בכל הנוגע לעינויים שבוצעו בפקיסטן ובמקומות אחרים, הסכימה בחודש מאי 2010 ממשלת הקואליציה של הממלכה להקים "ועדת חקירה בעניין העצירים". הוועדה מונתה לבחון את מעורבותה של בריטניה בהסגרת אנשים לעינויים במדינות אחרות ואת שותפותה לדבר עברה. ההחלטה התקבלה בעקבות מאמצי הסברה נרחבים של ארגון Human Rights Watchושל ארגונים אחרים. החקירה תיפתח לאחר השלמתן של שתי חקירות משטרה הנוגעות לעניין זה ומתמקדות בהתנהלות פלילית לכאורה של גורמים בריטיים בחו"ל. אולם, בחודש יולי 2011 כפתה הממשלה על ועדת החקירה כללים המונעים שקיפות בכל הנוגע לגילוי ראיות ולהשתתפות עדים. בעקבות זאת נסוג ארגון Human Rights Watchמשיתוף הפעולה שלו עם ועדת החקירה, וכמוהו עשו גם ארגונים אחרים ועורכי דין הפועלים מטעם עצירים.
ב-5 בספטמבר אמר ראש הממשלה דייוויד קמרון לפרלמנט כי במסגרת ועדת החקירה בעניין העצירים ייבחנו גם גילויים מהעת האחרונה על מעורבות אפשרית של בריטניה בהסגרה ללוב ובהפרות שבוצעו בעידן קדאפי. אמנם, חיוני לבצע בדיקה של ההאשמות בעניין לוב, אך בשל הפגמים בוועדת החקירה, הסבירות שתבוצע חקירה יעילה נמוכה ביותר, אלא אם הממשלה תשנה את תקנון ועדת החקירה. לשם ביצוע חקירה יעילה נדרשת פתיחות, ועל ההחלטה הסופית בדבר פרסומן של הראיות להתקבל על-ידי שופט עצמאי ולא על-ידי הממשלה עצמה.
לדברי בוקרט, "אם ממשלת בריטניה רצינית בכוונתה להגיע לחקר האמת בעניין מעורבותה של הממלכה בהפרת זכויותיהם של חשודים בטרור, הרי שעליה לתקן בדחיפות את ועדת החקירה בעניין העצירים".
פרטי המסמכים
עם המסמכים שנחשפו בידי ארגון Human Rights Watchבטריפולי נמנים חלופות מסרים בין ראש המודיעין הלובי לשעבר, מוסא כוסא, סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב (הסי-אַי-אֵי), סוכנות הביון הבריטית (הידועה בכינויה MI6) וסוכנויות הביון של גרמניה ושל מדינות אחרות. ארגון Human Rights Watchחשף את המסמכים שעה שבחן את בניין ביטחון החוץ של ממשלת לוב בטריפולי, לאחר שכוחותיו של קדאפי נטשו אותו. התיקים שנמצאו בארכיונים כוללים בין היתר ראיות לביצועם של פשעים במהלך 42 שנות שלטונו של קדאפי. ארגון Human Rights Watchלא ראה אלא כמה מאות מתוך מה שנראה כרבבות מסמכים שנשמרו בבניין. הארגון צילם כ-300 מתוכם והותיר את המסמכים המקוריים במקומם.
כמה מהמסמכים מכילים מידע על הסגרתם בידי הסי-אַי-אֵי של חברים בקבוצת המאבק האסלאמית הלובית, המנסה מאז שנות התשעים להפיל את ממשלת קדאפי ואשר מילאה תפקיד מפתח בהתקוממות הנוכחית במדינה.
עם החברים בקבוצה נמנה עבד אל-חכים בלחאג', המשמש כעת כמפקד צבא המורדים בטריפולי. בלחאג' מוזכר במסמכים בשם המחתרת שלו, אבו עבדאללה א-סדיק, ומסופר בהם על הצעה שהעביר הסי-אַי-אֵי ב-6 במארס 2004 "להסגיר" ללוב את בלחאג' ממלזיה, שבה הוחזק במעצר. בתזכיר ביקש הסי-אַי-אֵי מממשלת לוב להבטיח כי בלחאג' "יזכה ליחס אנושי" וכי תינתן לסי-אַי-אֵי גישה אליו לצורך תשאול לאחר שיועבר למשמורת לובית. הסי-אַי-אֵי העביר את בלחאג' ללוב בסביבות ה-9 במארס 2004.
בין המסמכים נמצא גם מכתב מאת בכיר ב-MI6למוסא כוסא ובו בירך אותו על "הגעתו בבטחה של אבו עבדאללה סדיק" וייחס לבריטניה חלק בהסגרתו, שהייתה "המעט שהיה בידינו לעשות למענך ולמען לוב".
במהלך פעילותה של משלחת מחקר בלוב בחודש אפריל 2009 ראיין ארגון Human Rights Watchאת בלחאג', שנכלא בידי הרשויות בלוב בכלא אבו סלים הידוע לשמצה שבו נטבחו 1,200 אסירים בשנת 1996. בלחאג' אמר לארגון Human Rights Watchכי סוכני הסי-אַי-אֵי תפסו במלזיה אותו ואת אשתו, שלדבריו הייתה אז בחודש השישי להריונה, בסביבות ה-3 במארס 2004, והעבירו אותו ללוב. בלחאג' טען כי בעת שהוחזק במעצר בידי הסי-אַי-אֵי חקרו אותו סוכנים על קשריו לכאורה עם אל-קאעידה, וכי הוא הכחיש קשרים אלה. לדבריו, הסוכנים בין השאר הפשיטו אותו מבגדיו, הכו אותו ותלו אותו על קיר, ראשית מזרועו ולאחר מכן מרגלו.
מסמכי הרשויות מבהירים כי שלטונות ארה"ב ובריטניה היו מודעים לשימוש המתרחב והולך בעינויים בידי הרשויות בלוב בשעה שהסגירו עצירים למדינה. בדו"ח מחלקת המדינה של ארה"ב על לוב לשנת 2004 נקבע כדלהלן:
אנשי ביטחון עינו, על-פי דיווחים, עצירים כדבר שבשגרה במהלך חקירות או לשם ענישה. על-פי דיווחים, סוכני ממשל עצרו ועינו עובדים זרים, בייחוד עובדים מאפריקה שמדרום לסהרה. היה קשה לאמת את הדיווחים על עינויים משום שעצירים רבים הוחזקו ללא קשר עם החוץ.
שיטות העינויים שנזכרו בדו"ח כללו: כבילת אסירים לקיר למשך שעות; הכאה באלות; מתן מכות חשמל; נעיצת חולצי פקקים בגב האסיר; שפיכת מיץ לימון על פצעים פתוחים; שבירת אצבעות והימנעות ממתן טיפול רפואי; חניקה באמצעות שקיות פלסטיק; מניעת מזון ומים; תלייה משורשי כפות הידיים; תלייה ממוט שנתחב בין הברכיים והמרפקים; צריבה באמצעות סיגריות; איום בשיסוי כלבי תקיפה; והכאה על כפות הרגליים.
המסמכים שנמצאו בטריפולי אף מכילים מידע על הסגרות שביצע הסי-אַי-אֵי ועל שיתוף פעולה בין הסוכנות לבין ממשלת לוב בעניין מעצרים בחמישה מקרים אחרים לפחות, ומידע ספציפי שהופיע בהם כלל לוחות זמנים של טיסות ושאלות מפורטות שהסי-אַי-אֵי היה מעוניין שרשויות לוב ישאלו את העצירים. המסמכים אף מאשרים כי הסי-אַי-אֵי שיגר סוכנים לחקור כמה חשודים בלוב לאחר שארה"ב הסגירה אותם למדינה.
באחד המכתבים מהסי-אַי-אֵי נכתב: "כמו כן, נשמח מאוד לשתף עמכם פעולה בתשאולו של הטרוריסט שהסגרנו לאחרונה למדינתכם... ברצוני לשלוח ללוב שני קצינים נוספים, ואודה לכם מאוד אם תעניקו להם גישה ישירה לאדם זה לצורך חקירתו".
רבים מהמסמכים שארגון Human Rights Watchבחן נכתבו במהלך תקופה של התפייסות בין ארה"ב ובריטניה לבין לוב, לאחר שזו האחרונה הסכימה לשים קץ לתכנית הנשק הגרעיני שלה ולשתף פעולה בענייני מודיעין.
לא עלה בידיו של ארגון Human Rights Watchלוודא את מקוריותם של המסמכים, אך נראה כי הם מאששים מידע מן העבר על תכנית ההסגרות של הסי-אַי-אֵי.
תכנית המעצר הסודית של הסי-אַי-אֵי אושרה בצו נשיאותי מסווג מיום 17 בספטמבר 2001 שנותר בתוקפו עד שבוטל בידי ממשל אובמה. אף כי לא ידוע במדויק כמה אנשים העבירה ארה"ב למדינות אחרות במסגרת תכנית ההסגרות שלה, תחקירי עיתונות ומחקרי ארגונים לזכויות האדם והסרת הסיווג מעל מקצת המסמכים חשפו למעלה ממאה מקרים כאלה.
