Skip to main content

ישראל: אזרחים ברצועת עזה נהרגו משימוש בלתי-ראוי במל"טים

על ישראל לפרסם תצלומי וידאו של ההתקפות הקטלניות

 

(ירושלים) - דו"ח חדש של ארגון Human Rights Watch קובע כי אזרחים נהרגו במהלך הלחימה ברצועת עזה מפגיעת טילים מונחים שישראל שיגרה מתוך מטוסים ללא טייס (מל"טים), וכי התקפות אלה הפרו את דיני המלחמה. טילים מונחים המשוגרים ממל"טים הם אחד מכלי הנשק המדויקים ביותר העומדים לרשותה של ישראל. האזרחים שנהרגו לא השתתפו במעשי האיבה ולא התנהלה בקרבתם כל לחימה.

לאורך 37 עמודי הדו"ח, "עוול מדויק: הרג אזרחים בעזה בטילים שנורו מתוך מטוס ללא טייס", מתוארות בפירוט 6 תקריות שבהן נהרגו אזרחים, 8 מהם ילדים. ארגון Human Rights Watch מצא כי הכוחות הישראליים לא נקטו בכל אמצעי הזהירות האפשריים כדי לוודא כי מטרותיהן של תקיפות אלה היו לוחמים, כנדרש על-פי דיני המלחמה, או נמנעו מהבחנה בין לוחמים לבין אזרחים. ארגונים פלשתיניים וישראליים לזכויות האדם דיווחו בסך הכול על 42 התקפות שבוצעו באמצעות מל"טים במהלך הלחימה, בחודשים דצמבר 2008 וינואר 2009, שבהן נהרגו 87 אזרחים.

לדברי מארק גרלסקו, אנליסט צבאי בכיר בארגון Human Rights Watch ואחד ממחברי הדו"ח, "מפעילי מל"טים יכולים לראות בבירור את המטרות שלהם על הקרקע וגם להסיט את הטילים שלהם לאחר השיגור. בהינתן יכולות אלה, על ישראל להסביר מדוע אירעו מקרים של הרג אזרחים".

"עוול מדויק" מבוסס על תחקיר שטח שבוצע ברצועת עזה, שבמסגרתו ראיינו חוקרי Human Rights Watch קורבנות ועדי ראייה, בחנו אתרי התקפות, אספו לבדיקה שיירי טילים וסקרו דו"חות רפואיים. צה"ל דחה שוב ושוב את בקשותיו של ארגון Human Rights Watch לפגישה, ולא ענה על שאלות שהוגשו בכתב.

מומחי צבא שיבחו את יכולת מזעור הפגיעה באזרחים של המל"טים החמושים, המכונים גם כלי טיס בלתי-מאוישים לצורכי תקיפה, ושל הטילים המונחים המדויקים שלהם. השימוש בנשק זה מתפשט במהירות, למשל בידי ארה"ב באפגניסטן ובפקיסטן.

לדברי גרלסקו, "מל"טים וטילים מונחים יכולים לעזור לצבא למזער את הפגיעה באזרחים כשמשתמשים בהם נכון. אבל מזעור הפגיעה באזרחים תלוי במפקדים ובמפעילי המל"טים".

בששת המקרים המתועדים בדו"ח זה לא מצא ארגון Human Rights Watch כל ראיות לכך שלוחמים פלשתינאים נכחו בסביבתו הקרובה של מקום הפגיעה בזמן ההתקפה. איש מן האזרחים שנהרגו לא נע במהירות ולא ניסה להימלט, כך שלרשות מפעילי המל"טים עמד די זמן לקבוע אם הם צופים באזרחים או בלוחמים, וגם אם לא יכלו להבחין בין אזרחים לבין לוחמים, הרי שהיו יכולים לנצור את האש.

בשלושה מהמקרים, נורו טילים ממל"טים על ילדים ששיחקו על גגות בתים בשכונות מגורים, הרחק מכל לחימה שהתנהלה באותה עת על הקרקע. ארגון Human Rights Watch לא מצא כל ראיות לכך שהילדים שימשו כתצפיתנים לצורך דיווח על מיקומם של כוחות צה"ל או לכך שניסו לירות רקטה מן הגג.

ב-27 בדצמבר 2008, היום הראשון למתקפה הישראלית שכונתה "מבצע עופרת יצוקה", פגע טיל ששוגר ממל"ט בקבוצת סטודנטים שחיכו לאוטובוס ברחוב מגורים צפוף במרכז העיר עזה. בהתקפה נהרגו 12 אזרחים. הצבא הישראלי לא הסביר מדוע תקף את הקבוצה ברחוב מרכזי וסואן, מבלי שנודע על כל פעילות צבאית שבוצעה באזור זה בזמן ההתקפה.

ב-29 בדצמבר נהרגו תשעה אזרחים בהתקפה של הצבא הישראלי על משאית, שלטענתו הובילה רקטות גראד. לביסוס טענה זו פירסם הצבא קטע וידאו של ההתקפה. ואולם, קטע הווידאו דווקא מעלה חשש כבד שהמשאית לא היוותה מטרה צבאית. חשש זה שהיה צריך להביא את מפעיל המל"ט לנצור אש. מאוחר יותר הודה הצבא כי התברר שהאובייקטים שנראו בצילום לא היו רקטות כפי שנטען בתחילה אלא מכלי חמצן.

לדברי ארגון Human Rights Watch, הפרות אלה חמורות במיוחד נוכח היכולת הטכנולוגית של מל"טים ושל טילים המשוגרים מהם. מל"טים מצוידים במערך מתקדם של חיישנים, הכוללים לעתים קרובות מכ"ם, מצלמות אלקטרו-אופטיות, מצלמות אינפרא-אדום וקרני לייזר. חיישנים אלה יכולים לספק בזמן אמת תמונה ברורה של אנשים על-פני הקרקע, ביום ובלילה, כולל יכולת להבחין בין ילדים למבוגרים.

אחד ממפעילי המל"טים הישראלים, שהטיס כלים אלה במשימות בשמי רצועת עזה במהלך הקרבות האחרונים, אמר למגזין צבאי ישראלי, כי היה ביכולתו לזהות צבעים של בגדים, מכשיר קשר גדול וכלי נשק.

טיל המשוגר ממל"ט נושא מצלמה משלו המאפשרת למפעיל לצפות במטרה מרגע הירי ועד לרגע הפגיעה. אם מתעורר ספק לגבי מטרה, יכול מפעיל המל"ט להסיט את הנשק ממסלולו.

במהלך המבצע השתמש צה"ל במל"טים מסוג "הרמס" ו"הרון" המיוצרים בישראל. דגמים אלה מצוידים במכשור וידאו המקליט את כל מה שהמפעיל צופה בו. לכן, כל שיגור טיל שישראל ביצעה ממל"ט במהלך מבצע "עופרת יצוקה" מתועד בווידאו.

ממשלת ישראל מחויבת, מכוח המשפט הבינלאומי, לחקור הפרות חמורות של דיני המלחמה. לדברי ארגון Human Rights Watch, יש להעמיד לדין משמעתי או פלילי, לפי הנסיבות, אנשי צבא או אזרחים שיימצא כי הם אחראים לביצוע התקפות לא חוקיות באמצעות מל"טים או כי הורו על ביצוע התקפות כאלה. אנשים שהפרו את דיני המלחמה בכוונה פלילית - כלומר, במכוון או מתוך פזיזות או חוסר זהירות - הריהם אחראים לפשעי מלחמה.

ישראל נמנעה מקיום חקירות מהימנות בנוגע לפעולותיה במהלך מבצע "עופרת יצוקה". ב-22 באפריל פרסם הצבא תוצאות של תחקיר פנימי, שמהן עולה כי במהלך המלחמה פעלו כוחותיו ככלל "בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי", וכי "מספר לא גדול" של תקריות "בלתי-נמנעות" אירעו בשל "טעויות ושגיאות מודיעיניות או מבצעיות".

צוות לבדיקת העובדות מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם בראשות השופט הבינלאומי המוערך ריצ'רד גולדסטון חוקר בימים אלה את הטענות בדבר הפרות של דיני המלחמה הן בידי ישראל והן בידי חמאס. ישראל הודיעה כי לא תשתף פעולה עם החקירה כיוון שמועצת זכויות האדם של האו"ם מוטה נגד ישראל. חמאס הודיע כי בכוונתו לשתף פעולה.

ארגון Human Rights Watch קורא לישראל ולחמאס לשתף פעולה באורח מלא עם חקירת גולדסטון. בכל הנוגע לטילים ששוגרו ממל"טים, על ישראל לספק לוועדה את תצלומי הווידאו וכל תיעוד אחר של התקפותיה שבהן נהרגו או נפצעו אזרחים.

Your tax deductible gift can help stop human rights violations and save lives around the world.