(ביירות) – ארגון Human Rights Watchאמר בדו"ח שפרסם היום כי נישואי הקטינות, הנפוצים בתימן, מעמידים בסכנה את גישתן של ילדות לחינוך, פוגעים בבריאותן ומקבעים אותן כאזרחיות סוג ב'. על ממשלת תימן לאסור על נישואין לפני גיל 18 כדי לשפר את מרחב ההזדמנויות של הילדות ולשמור על זכויות האדם שלהן.
הדו"ח, שאורכו 54 עמודים (באנגלית) וכותרתו "'איך אתם מאפשרים לילדות קטנות להתחתן?': נישואי קטינות בתימן", מתעד את הנזק הנגרם לילדות הנאלצות להתחתן בגיל צעיר – נזק אשר ילווה אותן כל ימי חייהן. ילדות ונשים מתימן סיפרו לארגון Human Rights Watchכיצד אילצו אותן משפחותיהן להתחתן כילדות. לדבריהן, לאחר הנישואין לא היה להן כל חלק בהחלטה להביא ילדים לעולם, בתזמון ההריונות ואף לא בהחלטה על היבטים חשובים נוספים של חייהן. הילדות והנשים סיפרו כי בשל הנישואים המוקדמים נקטעו לימודיהן, ומקצתן אמרו כי נאנסו על ידי בני זוגן וכי היו נתונות להתעללות בתוך המשפחה. בתימן אין גיל מינימום לנישואי ילדות. ילדות רבות מושאות בכפייה, מקצתן כבר בגיל שמונה.
לדברי נאדיה ח'ליפה, חוקרת לענייני זכויות נשים בחטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה של ארגון Human Rights Watch, "המשבר הפוליטי בתימן הותיר סוגיות כמו נישואי ילדות בתחתית סדר העדיפויות הפוליטי. אבל הגיע הזמן להתקדם בנושא הזה, לאסור על נישואין מתחת לגיל 18, ולהבטיח שילדות ונשים, שמילאו תפקיד מרכזי בתנועת המחאה התימנית, יתרמו גם הן לעיצוב עתידה של תימן".
בחודשים האחרונים קראו מפגינים לשורה של רפורמות, כולל צעדים שיבטיחו שוויון בין נשים לבין גברים. לדברי ארגון Human Rights Watch, נישואי קטינות הם אחד הגורמים המרכזיים לאפליית ילדות ונשים לרעה ולהתעללות בהן, ולכן האיסור עליהם צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות לרפורמה.
מנתוני ממשלת תימן והאו"ם עולה כי כ-14% מהילדות בתימן נישאות לפני גיל 15, וכי 52% מהן באות בברית הנישואין בטרם מלאו להן 18 שנה. באזורים כפריים מסוימים מחתנים ילדות כבר בגיל שמונה. לפעמים, מאולצות ילדות להתחתן עם גברים המבוגרים מהן בשנים רבות. ילדים, לעומת זאת, מאולצים להינשא רק לעתים רחוקות.
הדו"ח מבוסס על מחקר שטח שנערך בצנעא, בירת תימן, בין החודשים אוגוסט וספטמבר 2010, והוא כולל ראיונות עם למעלה משלושים ילדות ונשים שנישאו כילדות, חברים בארגונים לא ממשלתיים ופקידים במשרדי הבריאות והחינוך.
מאגדה ט' (שם בדוי לצורך הגנה על העדה) סיפרה לארגון Human Rights Watch: "הגעתי לכיתה ו', ועזבתי את בית הספר כדי להתחתן. עכשיו, כשאני רואה את הבת שלי, אני אומרת לעצמי 'מי הולך ללמד אותה?' כי אני לא יכולה. הבנתי [את חשיבות ההשכלה] כשגדלתי".
נערה בת 16 סיפרה לארגון Human Rights Watch: "אבא שלי התעקש שאתחתן. רציתי ללכת ללמוד משפטים, להיות עורכת דין, אבל עכשיו אין שום סיכוי שאעשה את זה כי אני בהיריון".
ארגון Human Rights Watchראיין ילדות שאולצו, לדבריהן, להתחתן בגיל צעיר, וכן כמה ילדות שהוצאו מבית הספר מיד עם הגיען לבגרות מינית. במחקר שנערך בתימן נמצא כי הורים רבים באזורים כפריים מוציאים את בנותיהם מבתי הספר בגיל תשע כדי שיעזרו במטלות הבית ובגידול אחיהן ואחיותיהן הקטנים ולעתים גם כדי שיתחתנו. כמעט כל המרואיינות ציינו כי מרגע שנישאו לא יכלו שוב להמשיך בלימודיהן או להשלימם, ורבות מהן הביאו ילדים לעולם זמן קצר לאחר הנישואין.
במחקר שנערך בידי ארגונים למען זכויות הילד ובידי גורמים אחרים, בהם ארגון Save the Children, נמצא כי קטנים סיכוייהן של ילדות בעלות השכלה חלקית, שכוחן במסגרת הנישואין מוגבל, לשלוט על מספר הילדים שיֵלדו ועל תדירות ההריונות. הדבר מעלה את הסיכון להיווצרות בעיות בתחום בריאות האישה.
נשים וילדות שרואינו לצורך הדו"ח אמרו גם כי הן נחשפו לעתים מזומנות לאלימות על בסיס מגדרי, ובכלל זה להתעללות בתוך המשפחה ולאלימות מינית. מקצת המרואיינות אמרו לארגון Human Rights Watchכי בני זוגן, הוריהם וחברים אחרים במשק ביתם תקפו אותן מילולית או גופנית. בתימן, ילדות ונשים נשואות חיות לעתים קרובות יחד עם משפחתו המורחבת של בן הזוג.
תָווכּל כַּרמאן, הפעילה התימנית שתקבל ב-10 בדצמבר 2011 באוסלו את פרס נובל לשלום ביחד עם שתי מנהיגות מליבריה על פועלן לקידום זכויות הנשים, מתחה ביקורת על כך שממשלת תימן נמנעת מאיסור על נישואי ילדות. במאמר דעה שפורסם בשנת 2010 כתבה כרמאן: "במורשת המשפט האסלאמי שלנו קיים מרחב רב המאפשר להשיג הסכמה כללית על קביעתו של גיל 18 כגיל המוקדם ביותר לנישואין".
לדברי ארגון Human Rights Watch, לממשלה העתידית בתימן יש הזדמנות אמיתית להפגין את מחויבותה לשוויון מגדרי ולהגנה על זכויות כל אזרחיה באמצעות טיפול בנושא זה. על הממשלה לנקוט אמצעי חקיקה כדי לקבוע כי אין להינשא מתחת לגיל 18 ולקדם מודעות ציבורית לנזק שגורמים נישואי ילדות. כמו כן, על ממשלת תימן ועל התורמים הבינלאומיים להעניק זריקת עידוד שתחזק את גישתן של ילדות ונשים לחינוך, למידע ולשירותים בתחום בריאות האישה ולהגן עליהן מפני אלימות בתוך המשפחה.
לדברי ח'ליפה, "תורמים בינלאומיים משקיעים מיליוני דולרים ברפורמות בתחום החינוך והבריאות בתימן. ללא איסור על נישואי ילדות, הסיוע הבינלאומי לא יוכל למנוע את אילוצן של ילדות לעזוב את בתי הספר ואת הסיכונים הבריאותיים הנגרמים בשל נישואי ילדות".
לדברי ארגון Human Rights Watch, חלה למעשה נסיגה בטיפול ממשלת תימן בנושא. בשנת 1999 ביטל הפרלמנט התימני, תוך שימוש בנימוקים דתיים, את גיל המינימום לנישואין עבור ילדות וילדים, שעמד עד אז על 15 שנה. בשנת 2009, רוב בפרלמנט הצביע למען קביעתו של גיל 17 כגיל המוקדם ביותר לנישואין, אך קבוצת מחוקקים טענה כי קביעתו מחדש של גיל מינימום לנישואין מנוגדת לשריעה (הדין האסלאמי), והשתמשה בהליך פרלמנטארי כדי להשהות את קידום הצעת החוק לתקופה בלתי מוגבלת.
מדינות רבות נוספות במזרח התיכון ובצפון אפריקה מכירות בשריעה כמקור החוק, אך כמעט כולן קבעו גיל סף לנישואין הן לילדות והן לילדים; רבות מהן אסרו על נישואין מתחת לגיל 18, בהתאם לסטנדרטים והסכמים בינלאומיים המגדירים כל מי שטרם מלאו לו 18 שנה כילד או ילדה. גופי האו"ם המופקדים על הפיקוח על יישום האמנה לביטול כל הצורות של אפליית נשים לרעה והאמנה בדבר זכויות הילד המליצו לקבוע כי גיל 18 הוא גיל הגיל המוקדם ביותר לנישואין.
תימן היא צד לכמה אמנות והסכמים בינלאומיים האוסרים במפורש על נישואי ילדים ומחייבים את המדינות השותפות לנקוט אמצעים לביעורו של נוהג זה. עם אמנות אלה נמנות: האמנה לזכויות הילד; האמנה לביטול כל הצורות של אפליית נשים לרעה; האמנה בדבר מתן הסכמה לנישואין, גיל מינימום לנישואין ורישום נישואין; האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות; והאמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות.
לדברי ח'ליפה, "אסור להכריח נשים להינשא ולהפוך לאמהות. כעת, כשתימן נמצאת בתהליך של שינוי פוליטי, על המנהיגים לנצל את ההזדמנות כדי לתקן אי-צדק המסב נזק עצום ולהציב את המדינה על מסלול חדש של צדק חברתי, כולל שוויון לנשים ולילדות".
