תקציר

בשנות השלושים של המאה העשרים, אביו ודודיו של עווני שעיב ירשו מסבו חלקת אדמה בכפר הפלסטיני עין יברוד, מצפון-מזרח לרמאללה, בגדה המערבית הנתונה תחת כיבוש ישראלי. הם גידלו באדמה זו חיטה, שעורה וחומוס ובילו בה בשעות הפנאי. בשנת 1975 החלו מתנחלים ישראלים להשתלט על חלק מאדמותיו החקלאיות של עין יברוד והקימו את ההתנחלות עפרה.

ההתנחלויות אינן חוקיות על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי. העברת אזרחי הכוח הכובש לשטח הכבוש היא פשע מלחמה לפי חוקת רומא, שמכוחה הוקם בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), ופלסטינים תושבי הגדה המערבית נהנים מהגנות משפטיות מפני עקירה בכפייה. עם זאת, במהלך השנים הרשויות הישראליות חסמו שוב ושוב את גישתם של תושבי עין יברוד לאדמותיהם החקלאיות ואפשרו למתנחלים ישראלים להרחיב את עפרה. שעיב ומשפחתו אינם יכולים עוד לגדל יבולים בחלקת אדמה זו או אפילו לבקר בה.

בשנת 2018 הופתע שעיב לגלות כי מתנחלים הקימו בית על חלקת אדמה זו והם משכירים אותו לאורחים באמצעות פלטפורמה המנוהלת על-ידי חברת הנסיעות הבינלאומית Airbnb. חברת Booking.com מפרסמת גם היא נכס להשכרה בעפרה, על קרקע פלסטינית בבעלות פרטית.

שעיב אינו מורשה להגיע לאדמתו, וודאי שאין מעניקים לו את הזכות להקים עליה בית ולהפיק רווח מהשכרתו. זאת, היות שבעלי תעודות זהות פלסטיניות אינם מורשים להיכנס להתנחלויות, למעט כפועלים המחזיקים בהיתרים מיוחדים. אורחים המחזיקים בתעודות זהות פלסטיניות אינם מורשים לשהות בבית שנבנה על אדמתו של שעיב או בכל נכס העומד להשכרה בהתנחלויות, בעוד שישראלים וזרים מורשים לעשות כך ללא הגבלה. למעשה, שעיב הוא בעל אזרחות אמריקאית, אך בניגוד לאזרחי ארה"ב אחרים, הוא אינו רשאי להיכנס לעפרה, משום שישראל רשמה אותו במרשם האוכלוסין הפלסטיני שהיא מנהלת. לפיכך, Airbnb מקדמת את השכרת הנכס על אדמתו של שעיב - ואת השכרתם של יותר ממאה נכסים נוספים בהתנחלויות - בתנאים של אפליה מובנית: ישראלים וזרים יכולים לשלם על מנת לשהות בנכס, אבל פלסטינים אינם מורשים לעשות כן.

דו"ח זה מתעד כיצד חברות הנסיעות הבינלאומיות Airbnb ו-Booking.com מציעות עשרות נכסים להשכרה בהתנחלויות בגדה המערבית הכבושה ומקדמות את השכרתם. התנחלויות של אזרחים בשטח כבוש אינן חוקיות על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, ללא קשר למעמד הקרקע עליה הן מוקמות. נוכחותם של נכסי התנחלויות גוררת הפרה חמורה של זכויות האדם של פלסטינים, ובכלל זה חסימת גישתם לחלקות קרקע סמוכות בבעלות פרטית והגבלת חופש התנועה שלהם, ועקב כך פגיעה בזכות הגישה שלהם לשירותי חינוך ובריאות ולהגנות שנועדו לשמור על שלמות המשפחה. חמורה עוד יותר היא העבודה שחלק מהנכסים המפורסמים באתרים אלה הוקמו על קרקעות שהרשויות הישראליות מכירות בהיותן בבעלותם הפרטית של פלסטינים, שאינם מורשים להגיע אליהן. כשנודע לו שאתר Airbnb מציע להשכרה נכס על אדמתו, אמר שעיב לארגון Human Rights Watch "כשמישהו כובש לך את האדמה, זה לא חוקי. כשמישהו בונה על האדמה שלך, משכיר אותה ומפיק ממנה רווח - זו התגלמות אי הצדק".

הפעילות העסקית שמנהלות Airbnb ו-Booking.com מסייעת להפוך את ההתנחלויות בגדה המערבית לרווחיות יותר, ולפיכך בנות קיימא, ובכך היא מסייעת לישראל בהעברה הבלתי חוקית של אזרחיה להתנחלויות. במקרים רבים, החברות מפרסמות את הנכסים כאילו היו בתוך ישראל, ובכך מטעות את האורחים באשר למקום בו הם עתידים לשהות ומטשטשות את העובדה שתשלומיהם מועילים למפעל ההתנחלות. אורחים המשתמשים בשירותי Airbnb ו-Booking.com כדי להזמין מקומות לינה ב"ישראל", עלולים לפיכך למצוא את עצמם נופשים בהתנחלות ישראלית בלתי חוקית בגדה המערבית.

דוח זה מספק מידע על כ-139 נכסים הנמצאים בהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית הכבושה, להוציא מזרח ירושלים, שפורסמו על-ידי Airbnb במועדים שונים בין ה-22 במארס 2018 ל-6 ביולי 2018, ועל 26 נכסים שפורסמו על-ידי Booking.com החל מחודש יולי 2018. חמישה מהנכסים פורסמו באתרים של שתי החברות. הדו"ח מנתח את מעמד הקרקע שעליה ניצבים נכסים אלה, ובכלל זה 17 נכסים שהוקמו על אדמות שהרשויות הישראליות מכירות בבעלות הפלסטינית הפרטית עליהן, אך הן נלקחו והועמדו לרשותם הבלעדית של מתנחלים ישראלים. 65 נכסים נוספים ממוקמים על אדמות שישראל הכריזה עליהן קרקעות ציבוריות באמצעות מנגנון הכולל בקטגוריה זו פעמים רבות אדמות בבעלות פלסטינית פרטית. לא זו בלבד שהרשויות הישראליות מחלקות קרקעות "ציבוריות" בגדה המערבית לאזרחים ישראלים, דבר המפר את המשפט ההומניטארי הבינלאומי, הן אף עושות זאת באופן המפלה פלסטינים לרעה, ומייעדות 99.75% מהקרקעות המוקצות לגורם כלשהו לשימושם של אזרחים ישראלים ורק 0.25% לשימוש פלסטינים.

הדו"ח מספק גם מידע שהתקבל מבעלי הקרקע הפלסטינים שעל אדמותיהם הוקמו חלק מהנכסים. בעלי הקרקעות לא נתנו את הסכמתם לכך שאדמתם תשמש לנכסים להשכרה, הם אינם שותפים לרווחי ההשכרה, ואינם יכולים אפילו לשהות בבתים המושכרים על אדמותיהם, וודאי שלא להקים עליהן נכסים להשכרה משלהם.

הדו"ח מנתח את מדיניות אי-האפליה של Airbnb, המשלימה למעשה עם האפליה שהרשויות הישראליות נוקטות בהתנחלויות בגדה המערבית. זאת, בכך שהיא מאפשרת במפורש אפליה בתחומי שיפוט הנמצאים מחוץ לארצות הברית ולאיחוד האירופי, בניגוד למחויבויותיה של חברת Airbnb בתחום זכויות האדם על פי העקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם, ובניגוד למחויבותה המוצהרת בדבר הכללה והימנעות מאפליה. ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הן הדוגמה היחידה כיום בעולם שמצאו הארגונים Human Rights Watch וכרם נבות שבה מארחים של Airbnb מחויבים על פי חוק להפלות אורחים לרעה על בסיס מוצא לאומי או אתני.

הדו"ח מתעד גם כמה נכסים המוצעים להשכרה באמצעות Airbnb ו-Booking.com בהתנחלויות בלתי חוקיות במזרח ירושלים. עד לאחרונה, הפרסום לגבי אחד הנכסים במזרח ירושלים יידע אורחים פוטנציאליים כי "כאן אין שום ערבים". ברישום לגבי אותו נכס נמסר לאורחים, בעת הפרסום, מידע כוזב לפיו הדירה נמצאת במערב ירושלים, או במילים אחרות, בתוך ישראל.

בהתבסס על מחקר ותיעוד מקיפים, Human Rights Watch וכרם נבות הגיעו למסקנה שההתנחלויות תורמות מעצם טבען להפרות חמורות של זכויות האדם ושל המשפט ההומניטארי הבינלאומי. חברות כמו Airbnb ו-Booking.com, המנהלות עסקים בהתנחלויות או עמן, אינן יכולות להימנע מתרומה להפרות אלה או לצמצם אותן. זאת היות שהפעולות שהן נוקטות מתבצעות על קרקע שנגזלה באורח בלתי חוקי, במסגרת תנאים מפלים, ובאמצעות הפרה חמורה של חובותיה של ישראל ככוח כובש. גם אם כוונותיהם טובות, הן החברות והן המארחים בנכסים אלה אינם יכולים לצמצם או "לתקן" את ההפרות שלהן תורמות ההתנחלויות; באותה מידה, אין ביכולתם לחמוק מהחקיקה הצבאית המפלה המונעת מהם בפועל להשכיר נכסים לפלסטינים תושבי הגדה המערבית.

לפיכך, Human Rights Watch וכרם נבות סוברים כי על מנת לעמוד במחויבויותיהן בתחום זכויות האדם, על החברות Airbnb ו-Booking.com, כמו גם עסקים אחרים, להפסיק לנהל עסקים עם או בתוך התנחלויות. משמעות הדבר היא שעליהן להפסיק להציע נכסים להשכרה בהתנחלויות בגדה המערבית או לסייע בהשכרתם בדרך אחרת, שכן לדעת Human Rights Watch וכרם נבות, פעולות אלה תורמות באופן מובנה להפרות חמורות.

אחד המארחים של Airbnb התראיין טלפונית לארגון Human Rights Watch ודחה את הטענות לפיהן הוא או מתנחלים אחרים חוסמים את הגישה לאדמות פלסטיניות בבעלות פרטית. מארח Airbnb אחר נאות לאפשר לחוקר ארגון Human Rights Watch שהתארח בנכס שהוא משכיר לראיין אותו פנים אל פנים. מארח של נכס להשכרה במזרח ירושלים סיפק גם הוא מענה בכתב. תגובות אלה מפורטות בדו"ח.

בפגישה עם ארגון Human Rights Watch שהתקיימה באמצעות וידיאו כדי לדון בדו"ח זה אמרה מרגרט ריצ'רדסון, מנהלת צוות המדיניות הבינלאומית של חברת Airbnb, כי החברה אינה רואה במארחים אחראים להגבלות על גישה שמטילות רשויות ממשלתיות. באשר לציוניים גיאוגרפיים שגויים, אמרה ריצ'רדסון כי Airbnb פועלת לתיקון פרסומים שתויגו באופן שגוי, אך שהחברה מסתמכת בעיקר על כך שאורחים יצביעו על אי דיוקים, אם באמצעות פרסום ביקורת לאחר השהייה במקום ואם על-ידי הודעה ישירה ל-Airbnb באמצעות פרטי הקשר של שירות הלקוחות של החברה. בהתייחסה להקשר הספציפי של הגדה המערבית, אמרה ריצ'רדסון כי Airbnb אינה דורשת מהמארחים בהתנחלויות הישראליות אפילו להודיע על כך שלא יארחו פלסטינים, שכן ההגבלות על כניסת פלסטינים להתנחלויות מוטלות על-ידי הרשויות הישראליות, ולא על-ידי המארחים עצמם. ריצ'רדסון השוותה את המצב למקרה שבו ממשלה מסרבת להעניק אשרת כניסה לאורח פוטנציאלי של Airbnb.

חברת Booking.com העבירה לארגון Human Rights Watch תשובה בכתב, שנכללה בדו"ח זה, ואשר בה נכתב כי החברה אינה רוכשת או מוכרת חדרים ואינה פועלת כסוכנות נסיעות או תיירות, אלא מפעילה פלטפורמה שנכסים זמינים להשכרה באמצעותה. פעילות זו, לדבריה, אינה בגדר אספקת שירותים התומכים בתחזוקת ההתנחלויות ובקיומן.

פלסטינים בשטחים הפלסטיניים הכבושים אינם זרים המבקשים אשרת כניסה כדי לנסוע לחו"ל. הם האוכלוסייה המקומית, שדיני הכיבוש נועדו להגן על האינטרסים שלה ועל רווחתה, אך אשר מוצאת עצמה במקום זאת נעקרת ומופלית לרעה - בין היתר בשל ההתנחלויות. הארגונים Human Rights Watch וכרם נבות סבורים כי תרומה לקיימותן הכלכלית של התנחלויות באמצעות סיוע לעסקי התנחלויות להשכיר נכסים, תומכת בתחזוקתן ובקיומן של התנחלויות ואף תורמת לתפיסתה לפיה הן לגיטימיות - למרות אי-חוקיותן.

על פי העקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם, עסקים נושאים באחריות להימנע מלתרום להפרות חמורות, אפילו אם, במקרים קיצוניים, משמעות הדבר היא להפסיק את פעילויותיהם העסקיות באזור או הקשר מסוימים. לדעת הארגונים Human Rights Watch וכרם נבות, ההפרות של זכויות האדם הבינלאומיות ושל המשפט ההומניטארי הבינלאומי בהתנחלויות הישראליות הן כה רווחות, שעל מנת לקיים את מחויבויותיהן בתחום זכויות האדם, על החברות Airbnb ו-Booking.com להפסיק להציע להשכרה נכסים הנמצאים בתחומיהן.

 

המלצות

לחברות Airbnb ו-Booking.com

• להפסיק לספק שירותים בהתנחלויות בגדה המערבית או להן, לרבות פרסום נכסים הנמצאים בתחומיהן או סיוע אחר להשכרת נכסי התנחלויות, כדי לעמוד בהתחייבויות בינלאומיות בתחום זכויות האדם.
•  לפתח מדיניות לניהול פעילות עסקית בשטח כבוש, העולה בקנה אחד עם העקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם. מדיניות זו צריכה לתת מענה לסיכון הטמון בתרומה להפרות חמורות של זכויות האדם והמשפט ההומניטארי הבינלאומי או בהפקת תועלת מהן, ובכלל זה מההעברה הבלתי חוקית של אזרחי הכוח הכובש לשטח הכבוש בידי כוח זה.
• לאסור על כל המארחים להפלות אורחים לרעה בהתבסס על מוצא לאומי, מגדר, נטייה מינית, מצב משפחתי, דת וגזע. זאת למעט אנשים המארחים בחלל משותף, שיש לאפשר להם לסרב לקבל אורחים ממגדר אחר.

לחברת Airbnb

• לשנות את מדיניותה בנושא הימנעות מאפליה כך שתעלה בקנה אחד עם מחויבויותיה על פי העקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם, לרבות באמצעות הסרת החריג המאפשר למארחים מחוץ לארה"ב ולאיחוד האירופי להפלות אורחים על בסיס מוצא לאומי, מגדר, נטייה מינית ומצב משפחתי.

לממשלת ישראל

•  לפרק את כל ההתנחלויות האזרחיות בגדה המערבית.
•  עד אשר יפורקו ההתנחלויות, לבטל את המערכת הכפולה, המפלה מתנחלים לטובה ופלסטינים תושבי הגדה המערבית לרעה, לרבות בתחומים כמו היתרי בנייה והיתרים לעסקים, היתרים לפיתוח קרקע, גישה לקרקעות ולמשאבים והקצאתם והפרות שיטתיות אחרות של זכויות הפלסטינים.

לנציבות האו"ם לזכויות האדם (OHCHR)

• לבחון היטב את התנהלותן של Airbnb ו-Booking.com על מנת לקבוע אם יש לכלול אותן במסד הנתונים שהיא מכינה על חברות המאפשרות, במישרין או בעקיפין, את בנייתן וצמיחתן של התנחלויות בגדה המערבית, מסייעות לכך ומרוויחות מכך.
•  לפרסם את מסד הנתונים של החברות בהקדם האפשרי כדי ליידע את הציבור על פעילותם של עסקים בהתנחלויות.

 

מתודולוגיה

הארגונים Human Rights Watch וכרם נבות סקרו רשימות פרסומים מקוונים באתרי Airbnb ו-Booking.com, וברוב המקרים וידאו את מיקום הנכס באמצעות הצלבת המידע עם פרסומים על אותו נכס באתרים אחרים, ביקורים שבמסגרתם השוו את התמונות למאפיינים בשטח ובירורים עם המארחים באמצעות פלטפורמת Airbnb באינטרנט. הארגונים זיהו את מעמד הקרקעות שעליהן ניצבים רוב הנכסים, תוך שימוש בנתונים לגבי מעמד קרקעות שקיבל ארגון כרם נבות מהמנהל האזרחי הישראלי, זרוע של הצבא הישראלי המופקדת על נושאים אזרחיים בגדה המערבית. בחלק מהמקרים יצרו הארגונים קשר עם בעלי הקרקע הפלסטיניים של שטחים אלה וראיינו אותם. הארגונים Human Rights Watch וכרם נבות ביקרו בשלושה מהנכסים המפורסמים באתר Airbnb, בדקו את רישום המקרקעין אצל הרשויות הפלסטיניות המקומיות, נסעו לכפרים פלסטיניים הסמוכים לנכסים וקיימו חמישה ראיונות עם בעלי תפקידים בכפרים ושבעה ראיונות עם תושבים שהתנחלויות השתלטו על אדמותיהם. חלק מבעלי הקרקעות ביקשו שלא לחשוף את זהותם, ורבים נוספים סירבו להתראיין או לספק מסמכים הקשורים לאדמותיהם. הם נימקו זאת בחששם מפני מעשי תגמול אפשריים מצד הרשויות הישראליות ומהאפשרות שמידע על אדמותיהם ישמש ליצירת חוזים מזויפים של מכירת קרקע, בעיה שכיחה בכל הנוגע לאדמות הנמצאות בתחומי התנחלויות.

הארגונים בחנו את מדיניות ההימנעות מאפליה של Airbnb ואת דו"ח האחריות התאגידית של Booking.com לשנת 2017 ופנו בכתב לחברות ולמארחים שנכסיהם מוזכרים במפורש בדו"ח הנוכחי, כדי לבקש הבהרות והערות. חוקרים מארגון Human Rights Watch הציגו את ממצאי הדו"ח הראשוניים בפני נציגי צוות המדיניות הבינלאומית של Airbnb בפגישה שהתקיימה באמצעות וידיאו ב-20 באוגוסט 2018. במהלך הפגישה חברי הצוות הגיבו על הממצאים וענו על שורה של שאלות שהועברו אליהם קודם לכן בכתב. חברת Booking.com השיבה גם היא על שורה של שאלות באמצעות הצהרה שסיפקה בכתב, ואשר נכללה בדו"ח זה. התשובות שקיבלנו קיבלו ביטוי בדו"ח זה וצורפו אליו במלואן כנספחים.

כמו כן ביקשו הארגונים תגובות והערות משישה מהמארחים שנכסיהם מופעים באתר Airbnb, באמצעות פלטפורמת ההודעות המקוונת של האתר. ארבעה מהם לא הגיבו, והמארחים בנכס במזרח ירושלים ובנכס בחשמונאים שלחו הודעות, שקטעים מהן נכללו בדו"ח זה. הארגונים ביקשו בנפרד את תגובתו של מארח ​​שביעי, באתר הקמפינג חאן ענבלים, באמצעות פרטי הקשר שלו שפורסמו באינטרנט, וקיימו אתו ראיון טלפוני שקטעים ממנו נכללו בדו"ח זה. ארגון Human Rights Watch ערך ראיון פנים אל פנים עם מארח שמיני של Airbnb, לאחר שנציג הארגון פגש אותו במהלך שהייה בנכס שהוא מפרסם באתר, ולאחר שהסביר לו את מטרת הראיון. ארגון Human Rights Watch ביקש הערות ותגובות גם מארבעה מארחים של חברת Booking.com, אך איש מהם לא הגיב.

ארגון Human Rights Watch פנה בכתב למנהל האזרחי כדי לבקש מידע על מעמדן של חלקות שטח המוזכרות בדו"ח זה, אך נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם התקבל מענה.

כל המרואיינים נתנו את הסכמתם החופשית לקיום הראיונות. Human Rights Watch וכרם נבות הסבירו למרואיינים את מטרת הראיונות ואת השימוש שייעשה במידע שייאסף, ולא הציעו להם תמורה כספית כלשהי.

הדו"ח אינו כולל התייחסות לרמת הגולן, אם כי חלק מהניתוח עשוי להיות רלוונטי גם לאזור זה.

 

  I.   נכסים המוצעים להשכרה בהתנחלויות

רקע

ישראל מפעילה בגדה המערבית מערכת כפולה, המעניקה למתנחלים יחס מועדף בעודה מטילה הגבלות חמורות על פלסטינים. מצד אחד, ישראל מספקת למתנחלים, ובמקרים רבים גם לעסקי התנחלויות, קרקע, מים, תשתית, משאבים ותמריצים כספיים כדי לעודד את צמיחת ההתנחלויות. מצד שני, ישראל מחרימה קרקע פלסטינית, עוקרת פלסטינים בכפייה, מגבילה את חופש התנועה שלהם, מונעת מהם לבנות בכל שטח הגדה המערבית הנתון לשליטתה המנהלית, למעט אחוז אחד ממנו, ומגבילה מאוד את גישתם למים ולחשמל.[1] השפעת מדיניות זו על פלסטינים עלתה לעתים לכדי העברה בכפייה של אוכלוסייה החיה בשטח כבוש, תוך הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. זאת היות שפלסטינים רבים שאינם יכולים לבנות בית או להשתכר למחייתם, נאלצים למעשה לעקור לאזורים שבשליטה המנהלית של הרשות הפלסטינית או ממש להגר אל מחוץ לשטח הגדה המערבית.[2]

הארגונים Human Rights Watch וכרם נבות סבורים כי עסקי התנחלויות תורמים למערכת הישראלית המפלה פלסטינים לרעה לתועלת ההתנחלויות, בכך שהם מסייעים למשטר ההתנחלויות. הפעילות העסקית בהתנחלויות אף מסייעת לקיימותן הכלכלית, תורמת לתפישה לפיה הן לגיטימיות, מאפשרת את הרחבתן והופכת אותן למושכות ובנות קיימא עבור מתנחלים ישראלים, שנוכחותם בגדה המערבית גוררת את ההפרות שתוארו לעיל.

במקרה של הנכסים המוצעים להשכרה עולה חשש מיוחד להשתתפותם של עסקים בביזה, שהיא לקיחת רכוש פרטי תחת כיבוש על-ידי הכוח הכובש, באמצעות שימוש בכוח, לשם רווח פרטי או אישי. זאת, היות שקיים סיכון ממשי שהנכסים נמצאים על קרקע בבעלות פרטית שנתפסה שלא כחוק, כפי שיידון להלן.[3]

Airbnb

Airbnb היא פלטפורמה בינלאומית המציעה נכסים להשכרה לטווח קצר, ובכלל זה בתים, דירות וחדרים בבתיהם של אנשים. על-פי הנחיות שמפרסמת החברה באתר האינטרנט שלה, Airbnb גובה מבעלי הנכסים שלושה עד חמישה אחוזים מדמי השכירות שמשלמים האורחים,[4] ועל פי סקר מדגמי של הנכסים המפורסמים באתר, דמי השירות שהחברה גובה ישירות מהאורחים נעים בין 12% ל-18% מדמי השכירות. מסקירת אתר האינטרנט של Airbnb עולה שמופיעים בו נכסים מכל חלקי העולם כמעט, למעט מקומות עליהם מוטלות סנקציות מצד ארה"ב או סנקציות בינלאומיות, כגון חצי האי קרים, איראן, צפון קוריאה וסוריה, שנראה שבאתר לא מוצעים להשכרה נכסים כלשהם בשטחן. מבין שתי החברות שנבחנו לצורך דו"ח זה, Airbnb פעילה יותר בהתנחלויות בגדה המערבית, בעוד Booking.com מתמקדת יותר באירוח מלונאי, הנפוץ פחות בהתנחלויות, שרק מעטות מהן הן בעלות אופי עירוני.

בין ה-22 במארס 2018 וה-6 ביולי 2018, Human Rights Watch וכרם נבות מצאו באתר חברת  Airbnb 139 נכסים להשכרה בהתנחלויות בגדה המערבית, להוציא מזרח ירושלים. 129 מהנכסים שפורסמו באתר סומנו בעת כתיבת הדו"ח כפעילים, כלומר זמינים להשכרה בתאריכים כלשהם עבור אורחים פוטנציאליים. רשימת הנכסים בהתנחלויות היא דינמית, שכן המארחים מוסיפים או מסירים פרסומים על פי שיקול דעתם. רשימת הנכסים שפורסמו במהלך פרק זמן זה מופיעה כאן.

61 מהנכסים בגדה המערבית הכבושה שהופיעו באתר Airbnb פורסמו באופן כוזב כנמצאים בשטח ישראל. 15 מהם נמצאים על אדמות שהרשויות הישראליות מכירות בהיותן בבעלות פרטית של פלסטינים אולם על בעליהן נאסר להגיע אליהן; 65 מהם נמצאים על אדמות שהרשויות הישראליות הכריזו "אדמות מדינה", העלולות לכלול אדמות פרטיות שנתפסו שלא כדין; חמישה ממוקמים על אדמות שלטענת הרשויות הישראליות נמכרו על-ידי בעליהן הפלסטינים; ו-33 ניצבים על אדמות שנוהלו על-ידי הרשויות הירדניות ששלטו בגדה המערבית עד יוני 1967, ובכלל זה 27 נכסים על אדמות שנרשמו כקרקעות ציבוריות ושישה נכסים על אדמות שנרכשו על-ידי בעלים יהודים לפני מלחמת 1948 והוחזקו באפוטרופסות בידי הרשויות הירדניות. שני נכסים נוספים היו נכסי הווקף, כלומר בבעלות ההקדש המוסלמי, מוסד המנהל אתרים קדושים. Human Rights Watch וכרם נבות לא הצליחו לוודא באופן חד משמעי את מעמד הקרקעות עליהן נמצאים 19 נכסים.

Booking.com

ב-25 ביולי 2018 מצאו Human Rights Watch וכרם נבות באתר חברת Booking.com 26 נכסים להשכרה בהתנחלויות בגדה המערבית, להוציא מזרח ירושלים. חמישה מן הנכסים שפורסמו באתר Booking.com הופיעו גם באתר Airbnb. Human Rights Watch וכרם נבות הצליחו לוודא באופן חד משמעי את מעמד הקרקעות עליהן נמצאים 25 מהנכסים. 16 נמצאים על אדמות שהרשויות הישראליות הכריזו אדמות מדינה, כולל שטחים שנתפסו קודם לכן לצרכים צבאיים אך הוכרזו מאוחר יותר אדמות מדינה. שניים מהנכסים, במעלה אדומים[5] ובעפרה,[6] נמצאים על אדמות שהרשויות הישראליות הפקיעו "לצורכי ציבור", אך הקימו עליהן מאוחר יותר התנחלויות לישראלים בלבד. שבעה נכסים נמצאים על קרקע שנוהלה על-ידי הרשויות הירדניות לפני 1967, ואשר עליה השתלטו לאחר מכן הרשויות הישראליות, כולל קרקעות הרשומות כאדמות מדינה במרשם המקרקעין ואדמות שהיו בבעלות יהודים לפני 1948.

חברות נסיעות אחרות מפרסמות גם הן נכסים בהתנחלויות. עם זאת, למעט מזרח ירושלים, נכסי ההתנחלויות שפרסמו היו מעטים יחסית. הסיבה לכך היא ככל הנראה שחברות אחרות מפרסמות בעיקר בתי מלון ובתי הארחה, ומספרם של אלה בהתנחלויות הישראליות מחוץ למזרח ירושלים מועט. המחקר בדו"ח זה מוגבל לחברות המספקות במישרין פלטפורמות שבהן יכולים אורחים לשכור נכסים, ואינו כולל אתרים של ביקורת או הפניות.

 

אפליה

הנכסים להשכרה שמפרסמות החברות Airbnb ו-Booking.com בהתנחלויות זמינים לאורחים בתנאים מפלים. אזרחי ישראל ותושביה, אנשים המחזיקים באשרות כניסה לישראל, ואפילו אנשים ממוצא יהודי, רשאים להיכנס להתנחלויות, אך על פלסטינים תושבי הגדה המערבית נאסר לעשות כן בצו צבאי, למעט כפועלים המחזיקים בהיתרים מיוחדים.[7] צווים צבאיים אלה מכריזים על גבולות השיפוט של ההתנחלויות, המתפרסים על כ-10% משטחי הגדה המערבית, שטח צבאי סגור, שהכניסה אליו מותרת עם היתר מיוחד בלבד, ואז פוטרים כמעט כל אדם, למעט פלסטינים, מן הדרישה להצטייד בהיתר. כך, גם כאשר פלסטינים תושבי הגדה המערבית הם בעלי האדמות שעליהן הוקם הנכס בהתנחלות, והרשויות הישראליות השתלטו על אדמתם, הן אינם יכולים להתארח בנכסים אלה, גם אם שילמו מראש עבור השהייה בהם בפלטפורמה של Airbnb. זאת, היות שללא היתר, הם יוחזרו על עקבותיהם במחסום צבאי או בשער הביטחון שבכניסה להתנחלות. אפליה זו - המעניקה למתנחלים ישראלים השוהים שלא כחוק בגדה המערבית זכויות יתר על חשבונם של פלסטינים, הזכאים כאוכלוסייה הנתונה תחת כיבוש להגנות משפטיות מיוחדות - היא חלק בלתי נפרד מהמסגרת המשפטית של ההתנחלויות. הדרך היחידה שבה יכולים Airbnb, Booking.com והמארחים עצמם להימנע מהשכרת נכסים בדרך שהיא מפלה באופן מובנה, היא הימנעות הצעת נכסים להשכרה בהתנחלויות.

אחד הנכסים שהוצע להשכרה בשנת 2018 באתר Airbnb, נמצא במאחז "נווה ארז", שהקימו מתנחלים ישראלים על ראש גבעה ליד ההתנחלות מעלה מכמש, ממזרח לרמאללה. לדברי המועצה האזורית של ההתנחלויות, כשהמתנחלים ניסו לראשונה ליישב את האזור, בשנת 1999, הצבא הישראלי פינה אותם. אולם הם ניסו שוב, ובסופו של דבר התיישבו במקום 21 משפחות יהודיות בהסכמה שבשתיקה מצד הצבא הישראלי.[8] הרשויות הישראליות לא נקטו הליך רשמי כלשהו לתפיסת הקרקע, שהיא חלק מאדמותיו החקלאיות של הכפר הפלסטיני מיח'מאס, וכוללת אדמות בבעלות פרטית של פלסטינים ואדמות שנרשמו כאדמות מדינה לפני יוני 1967. במקום זאת, הרשויות נמנעו בסופו של דבר מלהתערב כשמתנחלים הקימו במקום בתים ומבנים קהילתיים. כך על פי דו"ח של ממשלת ישראל בנושא מאחזים בלתי מורשים ונתונים שסופקו על-ידי המנהל האזרחי לארגון כרם נבות.[9] הרשויות הישראליות הוציאו למאחז צווי הריסה, אך למעט כמה מקרים חריגים הן נמנעות מאכיפתם ובמקום זאת מספקות למתנחלים שירותים כגון חשמל, מים, פינוי ביוב ותשתית אחרת. לדברי המועצה האזורית של ההתנחלויות, המתנחלים הציבו לעצמם למטרה להפוך את ההתנחלות לבת קיימא מבחינה כלכלית, והקימו במקום כמה עסקים, לרבות אתר קמפינג בשם חאן ענבלים.[10] חאן ענבלים פורסם באתר Airbnb כנכס להשכרה בחודש מאי 2018, אם כי נראה שנכון לאוגוסט 2018 הרישום הוסר.

חאן ענבלים מציע למבקרים מוסיקה, פסטיבלים, סדנאות, השכרת אולפני סאונד ופעילויות אחרות במסגרת "בילוי ואירוח מדברי, מקום ציורי ומיוחד הצופה לירושלים, ים המלח ובקעת הירדן".[11] חאן ענבלים הוקם בחלקו על קרקעות שנרשמו כאדמות מדינה על-ידי הרשויות הירדניות לפני יוני 1967 ובחלקו על קרקע בבעלותו הפרטית של תושב הכפר הפלסטיני מיח'מאס, כך לפי רישומים שנמסרו לכרם נבות על-ידי המנהל האזרחי. הארגונים Human Rights Watch וכרם נבות הצליחו לזהות את בעל הקרקע

 באמצעות הרישום במרשם המקרקעין של הרשויות הפלסטיניות המקומיות, ויצרו עמו קשר אך הוא סירב להתראיין.

שכנו של האיש בכפר מיח'מאס, מוניר אבו עוואדה, בן 50, גם הוא בעליהן של אדמות באזור נווה ארז, שירש מסבו, כפי שמתועד ברשומות שסיפקו הרשויות הפלסטיניות המקומיות. שטח החלקה של אבו עוואדה בנווה ארז הוא כ-3-2 דונם, ואין זו אותה חלקה שעליה הוקם חאן ענבלים. עוואדה סיפר לארגון Human Rights Watch כי החל לאבד את הגישה לאדמתו בסוף שנות התשעים, כשהמתנחלים החלו לראשונה

בניסיונות להקים את המאחז.[12] לדבריו, עד שנות התשעים משפחתו גידלה על אדמה זו חיטה, שחלק ממנה צרכה בעצמה ואת העודפים מכרה. הוא נזכר בבריכה קטנה שבה נהגו בני המשפחה לשחות, יחד עם שכנים שהיו גם הם בעלי קרקעות באזור. אולם לדבריו, במהלך שני העשורים האחרונים, על אף היעדרו של מחסום פיזי, מתנחלים מונעים ממנו ומשכניו באופן שיטתי את הגישה לאדמות. הוא סיפר כי מתנחלים אף ירו על תושבים ממיח'מאס, תקפו אותם וקצרו את יבוליהם. אבו עוואדה אמר שכאשר הוא ושכניו ניסו להגיע לאדמות, המתנחלים מנעו מהם להמשיך בדרכם ואז התקשרו לרשויות הצבא הישראלי. לדבריו, בהזדמנויות רבות בשנים האחרונות, לאחר שהמתנחלים התקשרו לרשויות, חיילים הגיעו והורו לו ולשכניו לשוב לכפרם, בטענה שעליהם לבקש רשות מהצבא כדי לגשת לאדמותיהם במועדים ספציפיים. הכפר מיח'מאס סייע לאבו עוואדה ולחקלאים אחרים לממן את החריש באדמתם, כדי לעודד אותם להמשיך ולתבוע חזקה עליה, למרות העובדה שעיבוד קרקע זו כבר אינו כדאי מבחינה כלכלית.

"אנחנו עדיין הולכים לאדמה ואנחנו עדיין מתעקשים להגיע למקום, כי אם לא נלך, נאבד את האדמה שלנו", אמר אבו עוואדה לארגון Human Rights Watch. "אבל הצבא מנסה לכפות עלינו להתרחק מהאדמות שלנו... זו האדמה של סבא שלי... ועכשיו אנחנו צריכים לתת אותה למתנחלים?"

חאן ענבלים, שנבנה בנווה ארז על חלקת אדמה שחלקה בבעלות שכנו של אבו עוואדה, הוא אחד מלפחות 15 נכסים בגדה המערבית המוצעים להשכרה באתר Airbnb ואשר נבנו על אדמות שהרשויות הישראליות מכירות בהיותן בבעלות פלסטינית פרטית.

ארגון Human Rights Watch ראיין את האדם שהקים את חאן ענבלים בשנת 2000 ומפעיל אותו ביחד עם אשתו.[13] האיש סיפר כי הם עברו לגור בנווה ארז בשנת 1999, יחד עם שני אנשים נוספים, וכי אף שלא הונפקו היתרים או אישורים כלשהם, "כל הרשויות היו חלק מיצירת המאחז", לרבות משרד התיירות, משרד החינוך, משרד הביטחון, המועצה המקומית וההתנחלות השכנה מעלה מכמש. הוא אמר כי הם לא שילמו בעבר ואינם משלמים כיום על השימוש בקרקע, וכי הם רכשו ממעלה מכמש קרוואנים אותם הציבו בנווה ארז. לדבריו, הרשויות מספקות למקום מים, חשמל ושירותים אחרים.

המארח בחאן ענבלים אמר שהרשויות הישראליות הרסו מבנים שאותם הקימו על אדמות בבעלות פרטית של פלסטינים וכי במשך 15 השנים האחרונות הם בנו רק בחלקו של האתר שהיה רשום כאדמות מדינה עוד לפני 1967. לדבריו, הם השקיעו עשרות אלפי שקלים בניסיונות לאתר את הבעלים הפלסטיני של שאר האתר, כדי שיוכלו לרכוש מהם את הקרקע, אך בעל הבית הלך לעולמו ואין לו יורשים. האיש אמר לארגון Human Rights Watch כי אם יגיע אדם חי שהקרקע בבעלותו ויבקש אותה בחזרה, הם יחזירו אותה. אבל, לדבריו, אין בנמצא בעלים כאלה.

"ההיסטוריה והארכיאולוגיה מוכיחות שהאזור הזה היה שלנו במשך אלפי שנים", אמר המארח לארגון Human Rights Watch. "יש הוכחה מדעית לכך שהאזור הזה הוא יהודי, ישראלי".

המארח אמר כי בכל שנה שנייה מגיעים פלסטינים ממיח'מאס פעמיים, במהלך עונות הזריעה והקציר, כדי לזרוע חיטה ולקצור אותה בקרקעות שבבעלותם בנווה ארז. לדבריו, על אף שהם אמורים להגיע רק לאחר שביקשו מועד מסוים מהצבא הישראלי, ובליווי צבאי, כאשר הם באים לבדם לזרוע את השדות, הוא ושאר המתנחלים בנווה ארז אינם מפריעים להם. לדברי המארח הטענות בדבר איומים ומעשי אלימות כוזבות ויש להם יחסים של "כבדהו וחשדהו" עם התושבים הפלסטינים ממיח'מאס.

מתצלומי אוויר של נווה ארז שרכש ארגון כרם נבות עולה כי במועדים כלשהם בין השנים 2002 ו-2004 הוסרו מרבית המבנים שהוצבו בחלק של חאן ענבלים שעל קרקע בבעלות פרטית, אך לא כולם. עם זאת, בתצלומים ניתן לראות שחלק מחאן ענבלים ניצב עדיין על קרקעות אלה, על אף שעל פי הרשויות הישראליות, הן בבעלות פלסטינית פרטית. מהתצלומים עולה גם שדרך הגישה המובילה לאתר, ואשר נסללה לפני שנת 2002, וכבישים ותשתיות נוספים שהונחו מאוחר יותר, עוברים בקרקע בבעלות פלסטינית פרטית.

כיצד משתלטים על קרקע עבור ההתנחלויות

על פי אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, כוח כובש המעביר את אוכלוסייתו האזרחית לשטח הכבוש מבצע פשע מלחמה. לפיכך, התנחלויות של אזרחים הן בלתי חוקיות, ללא קשר למעמד הקרקע עליה הוקמו. כוח כובש רשאי להשתמש בקרקע בשטח הכבוש רק לצרכיו הצבאיים או לתועלת האוכלוסייה האזרחית החיה תחת כיבוש. כלומר, אפילו כאשר הקרקע שעליה הוקמה התנחלות אינה בבעלות פרטית, הרשויות הישראליות אינן רשאיות להקצות אותה לשימושים האסורים לפי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, ובעשותן כך הן גם תורמות להפרות זכויות האדם שתוארו לעיל. לפיכך, הארגונים Human Rights Watch וכרם נבות סבורים כי כל הפרסומים של נכסים להשכרה בהתנחלויות מנוגדים למחויבויותיהם של עסקים להימנע מתרומה להפרות חמורות של זכויות האדם ושל המשפט ההומניטארי הבינלאומי.

 1. קרקעות שהרשויות הישראליות מכירות בהיותן בבעלות פלסטינית פרטית אך מייעדות למתנחלים

 17 מהנכסים המפורסמים באתרי החברות Airbnb ו-Booking.com נמצאים על אדמות שאפילו הרשויות הישראליות מכירות בהיותן בבעלות פלסטינית פרטית, בהתאם לרישומי מעמד הקרקע שהעביר המנהל האזרחי לכרם נבות. בכל הנוגע ל-Airbnb הדבר כולל שבעה נכסים הנמצאים על אדמות שנתפסו לצרכים צבאיים, אך שימשו לאחר מכן התנחלויות לישראלים בלבד, שלושה נכסים על קרקעות שהופקעו לצורכי ציבור, אך אז יועדו לאזרחים ישראלים בלבד, וחמישה נכסים על קרקעות פרטיות, כמו חאן ענבלים שבנווה ארז, שהרשויות הישראליות לא נקטו לגביהן הליכי תפיסה או הפקעה, אלא פשוט אפשרו למתנחלים ישראלים להשתלט עליהן, ואז סיפקו להם שירותים. שני הנכסים של Booking.com המוכרים כנמצאים בבעלות פלסטינית פרטית ניצבים על קרקעות שהופקעו לצורכי ציבור, אך יועדו לאחר מכן לשימוש בלעדי של אזרחים ישראלים.

רכוש פרטי מוכר שנתפס לצרכים צבאיים

עד לשנת 1979, הרשויות הישראליות תפסו כדבר שבשגרה קרקעות בבעלות פלסטינית פרטית בגדה המערבית כביכול לצרכים צבאיים, אך לאחר מכן אישרו בנייה של התנחלויות אזרחיות על קרקעות אלה, עבור ישראלים בלבד. היות שכיבוש צבאי אמור להיות זמני, צווי התפיסה הללו לא שינו את הבעלות על הקרקע, והיא נותרה בידי הבעלים הפלסטינים. קרקעות אלה רשומות עדיין כנמצאות בבעלות פלסטינית פרטית ברישומי רשויות הצבא הישראלי. אולם, הבעלים ויורשיהם לא הורשו להגיע לאדמה, והרשויות הישראליות מסרו אותה בסופו של דבר לאזרחים ישראלים. אזרחים אלה - המתנחלים החיים על הקרקע - מפיקים כעת רווח מהשכרת הנכסים, וכך גם החברות המספקות להם במה לעשות כן. כך למשל "בית קטן. מושלם לזוג", המתואר כ"חמים ונעים" ו"מאובזר בכל הנחוץ לשהייתכם" בהתנחלות מגדל עוז, הוקם על אדמות שהרשויות הישראליות תפסו לצרכים צבאיים מתושבי הכפר הפלסטיני בית אומר. כך לפי רשומות שהעבירו הרשויות לכרם נבות.[14] Human Rights Watch וכרם נבות ניסו ליצור קשר עם המארח ב"מגדל עוז", אך בעת ניסיון זה הרישום כבר לא היה פעיל, ולא ניתן היה לשלוח הודעה באמצעות פלטפורמת Airbnb.

המשפט ההומניטארי הבינלאומי מחייב את הכוח הכובש לשלם דמי שימוש עבור תפיסת קרקעות לצרכים צבאיים. גם אם שולמו דמי שימוש כאלה, אין בכך כדי להצדיק תפיסת קרקעות לצרכים ישראליים אזרחיים. עם זאת, נראה כי במקרים רבים או אפילו ברוב המקרים, הצבא הישראלי לא שילם את דמי השימוש להם זכאים בעלי הקרקעות. ממסמכי נהלים ומלוחות הזמנים לפיצוי שהעביר הצבא הישראלי לארגון כרם נבות עולה כי הליך הגשת הבקשה לדמי שימוש בקרקעות לא היה נגיש בקלות, בעל הקרקע נדרש ליזום אותו בעצמו והוא הוביל לרמת פיצוי הנמוכה בהרבה מערך הקרקע ומהפגיעה הכלכלית שנגרמה בפועל לבעליה.[15] בנוסף, פלסטינים רבים בגדה המערבית נמנעים מלבקש פיצוי על קרקעות שנתפסו, שכן הדבר עשוי להיתפס כמלמד על כך שהם נתנו את הסכמתם לתפיסת הקרקע או שיתפו פעולה עם מעשה זה. השוואה בין היקף הקרקעות שנתפסו לבין סכום הפיצויים ששילם הצבא מעידה על כך שרק מיעוט קטן מקרב בעלי הקרקעות קיבל פיצוי.[16]

לפי רישומים שהעבירו רשויות הצבא הישראלי לכרם נבות, עשרה מהנכסים המוצעים להשכרה באתר Airbnb וארבעה מהנכסים המוצעים באתר Booking.com, כולל אחד המופיע בשניהם, נמצאים על אדמות שנתפסו לצרכים צבאיים, אך הוכרזו מאוחר יותר אדמות מדינה, לאחר שבית המשפט העליון הגביל את יכולתן של הרשויות לבנות התנחלויות על קרקעות שנתפסו מבעלים פרטיים.[17] הארגונים Human Rights Watch וכרם נבות לא הצליחו לקבוע האם במקרה של 13 נכסים אלה מדובר בקרקעות הנמצאות בבעלות פלסטינית פרטית.

בין החודשים מארס ויולי 2018 פורסמו באתר Airbnb לפחות שמונה נכסים שהיו חלק מהכפר הפלסטיני אל-ח'דר, ושעליהם השתלטו ההתנחלויות אפרת, אלעזר, נווה דניאל ושדה בועז. אחד הנכסים שפורסם באתר Airbnb הוקם על חלקת אדמה שנתפסה על-ידי רשויות הצבא הישראלי באוגוסט 1973, כך על פי רישומים שהעבירו רשויות אלה לכרם נבות. על אף שהרשויות הישראליות תפסו את הקרקע לצרכים צבאיים, הן אישרו את הקמתה של התנחלות אזרחית על אדמה זו בידי קבוצת יהודים אמריקנים מניו יורק שעברו לאלעזר.[18] עם השימושים בקרקע כיום נמנית יחידת נופש המפורסמת באתר Airbnb, ובה מוצעים לאורחים "מגע אישי ייחודי, כמו סדיני כותנה אורגנית, אפשרות לארוחת בוקר טבעונית או צמחונית", וגישה לגינת המארחים, השופעת עצי פרי.[19]

החלקה שעליה הוקם הנכס המוצע להשכרה באתר Airbnb מחולקת ל-192 חלקים, בבעלות 14 מתושבי אל-ח'דר, לפי רישומי המנהל האזרחי הישראלי ורשומות מועצת הכפר אל-ח'דר. המועצה העבירה לארגון Human Rights Watch רשימה של הבעלים. הקצאת חלקי בקרקע הייתה שנויה במחלוקת מאז 1967, וצוין כי פרטים על ההקצאה הפנימית שמורים בתיקי הרשויות הירדניות בעמאן, וכי לא התקבלה החלטה בעניין מאז הקפיאו הרשויות הישראליות את תהליך רישום המקרקעין בשנת 1967. לפיכך, לא ניתן היה לקבוע איזה חלק מהקרקע נמצא בבעלותה של כל משפחה. פקידי המועצה אמרו כי ייתכן שמאז שהקרקע נתפסה בשנות השבעים מכרו חלק מהבעלים את חלקם למתנחלים, אך אין ברשותם תיעוד כזה. גם אם חלק מהמניות בקרקע נמכרו, בהעדר הכרעה לגבי ההקצאות בתוך החלקה, פסק דין או אישור של הבעלים האחרים, יהיה קשה לערוך עסקת מכירה תקפה.

ארגון Human Rights Watch ראיין את אחד האנשים שבבעלותם קרקעות בתוך חלקה זו, אשר ביקש ששמו לא יוזכר, מחשש ממעשי תגמול מצד הרשויות הישראליות. לדבריו, בשנות השישים סבו רכש את החלק של משפחתו בחלקה, כ-70 עד 80 דונם.[20] הוא סיפר כי סבו נהג לגדל ירקות, מלונים, אבטיחים, פקוסים, שקדים, אפרסקים ואגסים על האדמה, והתפרנס ממכירת התוצרת בשווקים בירושלים. לדבריו, הוא עצמו מעולם לא הגיע לקרקע, כי הרשויות הישראליות תפסו אותה ואסרו על הכניסה אליה. לבסוף הן הקימו גדר להתנחלות, שהקיפה את חלקת האדמה שחלק ממנה היה בבעלות משפחתו, ובכך חסמו את הגישה אליה. האיש סיפר כי לאחר שהצבא הישראלי תפס לראשונה את הקרקע, סבו, אביו ודודיו המשיכו להגיע למקום, אך חדלו מכך לאחר שחיילים איימו לירות בהם אם יחזרו. הוא אמר כי הוא מפחד לערער משפטית על התפיסה, מחשש שאז הרשויות יקשו עוד יותר על הגישה לאדמות אחרות של הכפר הנמצאות בתוך ההתנחלות ושהגישה אליהן עוד לא נחסמה לחלוטין.

"האדמה הזאת עדיין ספוגה בזיעה ובעבודה של סבא שלי", הוא אמר לארגון Human Rights Watch. "ומגיע מתנחל ולוקח אותה בכוח הנשק. הייתי צריך לדרוש שהמתנחלים ישלמו שכר דירה על השימוש באדמה שלי".

חוקר של ארגון Human Rights Watch שהה בנכס להשכרה באלעזר המפורסם באתר Airbnb, ולאחר שהזדהה ככזה, ראיין את אחד המארחים.[21] לדברי האיש האדמה שעליה הוקם הנכס היא אדמה יהודית, שעליה היה מוכן לוותר בתמורה לשלום, אולם הוא אינו סבור שהשלום אפשרי. הוא תיאר את ההיסטוריה של גוש עציון, האזור שבו נמצאת ההתנחלות אלעזר, שיושב בחלקו על-ידי יהודים לפני מלחמת 1948, שבה כבשה ירדן את הגדה המערבית. האיש סיפר כי עבר לאלעזר לפני שלושים שנה, כי ביתו הוקם על אדמת מדינה, וכי הוא קיבל חוזה חכירה ל-99 שנה על הנכס מהסוכנות היהודית, גוף מעין-ממשלתי המוסמך להחכיר קרקעות בגדה המערבית לישראלים, אך לא לפלסטינים. הוא התכחש לכך שהקרקע נמצאת בבעלות פרטית, ואמר כי בית המשפט העליון של ישראל אינו מתיר לבנות בתים על קרקע בבעלות פלסטינית פרטית, וכי אם היא הייתה בבעלות פרטית, הוא לא היה מורשה להשתמש בה. האיש הראה לחוקר ארגון Human Rights Watch כמה מבנים באלעזר שנהרסו, לדבריו בעקבות צווים של בית משפט, משום שנבנו על קרקע בבעלות פרטית.[22] הוא סיפר לארגון Human Rights Watch שהם משכירים את יחידת הנופש מזה כשנה, בעיקר משום שהם נהנים מהאינטראקציה עם האורחים.

הקרקע שעליה נבנה ביתם של המארחים נתפסה על-ידי רשויות הצבא הישראלי לצרכים צבאיים באמצעות צווי תפיסה רשמיים. היות שכך, הבית הוקם בהתאם לחוק הישראלי, אם כי הוא אינו חוקי על פי המשפט הבינלאומי מכיוון שמדובר בהתנחלות של אזרחים ישראלים בשטח כבוש. בעוד הרשויות הישראליות מנסות כיום להימנע מתפיסת קרקעות פרטיות לצורך בניית בתים בהתנחלויות (בניגוד לתפיסת קרקע לצורך סלילת כבישי גישה והנחת תשתית אחרת), הן אינן רואות בתים שנבנו על קרקע פרטית שנתפסה בעבר כבלתי חוקיים.

קרקע פרטית מוכרת שהופקעה לצורכי ציבור

דרך שלישית להשתלטות על רכוש פרטי הקשורה לעניין, שננקטה גם היא בעיקר לפני 1979, היא הפקעת קרקע לצורכי ציבור בידי הצבא, שהקצה אותה לאחר מכן לבניית התנחלות לישראלים בלבד. בניגוד לתפיסה זמנית-כביכול לצרכים צבאיים, הפקעה היא השתלטות קבועה על רכוש פרטי, השוללת מבעלי האדמות את זכויותיהם בקרקע. אולם הדבר לא נעשה "לצורכי ציבור" במובן המהותי של המילה, אלא עבור שימוש בלתי חוקי - הקמת התנחלות אזרחית לישראלים בלבד. באתר Airbnb פורסמו לפחות שלושה נכסים על קרקעות שנגזלו בצורה זו, כולם בהתנחלות מעלה אדומים. התנחלות זו הוקמה על קרקעות שהופקעו מפלסטינים בשנת 1975, כביכול כדי לשמש לצורכי ציבור. באתר Booking.com פורסמו שני נכסים כאלה, שאחד מהם הופקע מתושבי העיירה הפלסטינית אל-עיזרייה ומציע לאורחיו טלוויזיה עם מסך שטוח ושימוש בגינה,[23] והשני הופקע מבעלי אדמה בכפר הפלסטיני עין יברוד ומציע מתקני ברביקיו וחדר אמבטיה פרטי מאובזר במייבש שיער ובבידה.[24] נכון ל-25 ביולי 2018, שני הנכסים הללו הופיעו באופן שגוי כנמצאים בתוך ישראל. נכון ל-8 באוגוסט 2018, הנכס הראשון ביניהם פורסם באופן כוזב כנמצא בעיירה הפלסטינית אבו דיס, שתוארה באופן כוזב כהתנחלות ישראלית, והשני פורסם באופן כוזב כנמצא בתוך הכפר הפלסטיני עין יברוד, שתואר גם הוא באופן כוזב כהתנחלות ישראלית, כפי שיידון בפירוט בסוף פרק זה.[25]

רכוש פרטי מוכר שנגזל תוך הפרה של החוק הישראלי אולם בתמיכת הרשויות הישראליות

כל ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית אינן חוקיות על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי. חלק מההתנחלויות אינן חוקיות גם על פי החוק הישראלי, שכן המתנחלים הקימו אותן ללא היתר מרשויות הצבא הישראלי. עם זאת, במקום להרוס את המבנים שנבנו ללא היתרים, הרשויות לעיתים קרובות מסייעות לרבים מהמאחזים הללו להשתלט על קרקעות באמצעות אספקת תשתית, מים, חשמל ושירותים אחרים.

11 מנכסי ההתנחלויות שפורסמו באתר Airbnb נמצאים בהתנחלויות ובמאחזים אלה שהוקמו ללא היתר רשמי, באזורים שבהם הרשויות הישראליות נמנעות מאכיפת החוק הישראלי ובמקום זאת מסייעות למתנחלים להישאר במקום. אלה כוללים את הנכסים שפורסמו באתר Airbnb ונמצאים במאחזים גבעת החי"ש, גבעת ינוח, שדה בועז, נווה ארז, חוות גלעד, קידה ואש קודש ובהתנחלויות עפרה ומבוא חורון.[26] הרשויות הישראליות הוציאו צווי הריסה למרבית המבנים, למעט בעפרה ובמבוא חורון, אך הן נמנעות מהוצאתם לפועל. הקרקעות שעליהן הוקמו שישה מתוך 11 מהנכסים "הלא מורשים" הללו - בנווה ארז, מבוא חורון, עפרה ושדה בועז - נמצאות בבעלות פלסטינית פרטית. אף שהרשויות הישראליות לא העבירו רשמית את הזכויות במקרקעין למתנחלים, הן לא רק אפשרו בפועל את השתלטותן עליהן, אלא אף תמכו בה באמצעות אספקת הגנה ותשתית, ובכלל זה סלילת כבישים והתרת חיבורם של הבתים שנבנו על קרקעות אלה לחשמל ולקווי מים וביוב.

במקרה של שדה בועז, למשל, מאחז שהוקם בשנת 2002 ללא היתרים רשמיים מהצבא הישראלי, הרשויות הוציאו צו הריסה אך נמנעו מיישומו. במקום זאת, הן מספקות למתנחלים המתגוררים במאחז שירותים ואפשרו לבנות במקום בית כנסת.[27] פרסום הנכס בשדה בועז באתר Airbnb מזמין אורחים פוטנציאליים ל"חוויה ישראלית מותאמת אישית", "בינות כרמים, מטעים ומעיינות טבעיים", המיועדת במיוחד לזוגות וכוללת סדנאות יצירה ומלאכה.[28] על פי הרשומות שהעבירו הרשויות הישראליות לארגון כרם נבות, הנכס נמצא על קרקע בבעלות פלסטינית פרטית שמתנחלים השתלטו עליה. ארגון Human Rights Watch ביקש את תגובת המארחים בנכס המפורסם באתר באמצעות הפלטפורמה של Airbnb, אך לא זכה למענה.

בין החודשים מארס ויולי 2018 פורסמו באתר Airbnb שלושה נכסים בהתנחלות עפרה, שכולם נבנו על קרקע בבעלות פרטית של פלסטינים מהכפר עין יברוד, על פי רשומות קרקע של המנהל האזרחי הישראלי. הרשויות הישראליות מעולם לא תפסו את הקרקע, אלא אפשרו למתנחלים להשתלט עליה החל משנות השבעים ולהקים את ההתנחלות עפרה, שאוכלוסייתה מונה כיום 3,600 תושבים.[29] לבעלי הקרקעות לא הייתה שום אפשרות לקבל פיצויים, שכן תנאי מוקדם לבקשת פיצויים הוא צו תפיסה או הפקעה רשמי.[30]

משפחתו של עווני שעיב, בן 70, תושב עין יברוד וראש המועצה המקומית לשעבר, היא בעליה של חלקת הקרקע שעליה נבנה אחד הנכסים המוצעים להשכרה באתר Airbnb, כפי שמתועד ברישומי מקרקעין שנמסרו על-ידי הרשויות הישראליות והפלסטיניות. הוא סיפר לארגון Human Rights Watch שאביו ודודיו ירשו את הקרקע מאביהם, שמת בשנות השלושים.[31] ארגון Human Rights Watch בחן שטר קניין משנת 1986 שהנפיק המנהל האזרחי, שבו צוינו בני משפחת שעיב כבעלי החלקה הנדונה. הם השתמשו בקרקע כדי לגדל חיטה, שעורה וחומוס לצריכה אישית ובילו בה בשעות הפנאי. לדברי שעיב, המשפחה איבדה את הגישה לאדמה בתחילת שנות התשעים. הרשויות הישראליות סללו כביש מהיר, כביש 60, העובר החל משנת 1994 באדמות עין יברוד וחוצץ בין הכפר לבין אדמותיו. מאוחר יותר הקימו הרשויות גדר בין בתיהם של תושבי הכפר לבין אדמותיהם החקלאיות. הגדר מקיפה את חלקה הצפוני של עפרה. לדברי שעיב החיילים החלו לדרוש היתרים לצורך כניסה לאדמות, ולעתים אף הכריזו שהן בגדר "שטח צבאי סגור", ומנעו כניסה מפלסטינים.

שעיב סיפר לארגון Human Rights Watch כי בשנת 1999 הוא ניסה, ביחד עם תושבים אחרים מעין יברוד, להגיע ברגל לחלקה נוספת מאדמתו, במחאה על כך שרשויות הצבא הקימו על חלק ממנה מגדל שמירה. לדבריו, החיילים החזירו אותם כלעומת שבאו. בשנת 2011 או 2012 ניסה שעיב שוב להגיע לחלקת האדמה שלו, יחד עם כמה משכניו, אבל החיילים שוב מנעו מהם גישה. שעיב אמר כי גם לאחר שהציג בפני החיילים את המסמכים הרשמיים בהם מופיע אביו כבעל הקרקע, הם סירבו לתת לו לעבור, בטענה שאין די במסמכים אלה.

 לדבריו, יש ביכולתם להגיע לחלקת אדמה אחרת בהתנחלות במועדים מסוימים בשנה, בכפוף להצגה של מסמכי רישום קרקע בפני החיילים, ובתנאי שילכו בדרך עוקפת העוברת דרך מגדל שמירה צבאי. עם זאת הוא אמר כי אינו עושה כן: "אני לא יכול לעבד את האדמה או לנטוע שם עצים, כי לא אוכל לטפל בהם רק חמישה ימים בשנה". "צריך לטפל בעצי זית ולהשקות אותם כל שבוע. אין לי אפשרות לעשות את זה", הוא אמר לארגון Human Rights Watch.

שעיב עזב את עין יברוד בעקבות הכיבוש הישראלי בשנת 1967 וחי 17 שנה בפורטו ריקו ו-15 שנה בניו יורק. בין השנים 1970-1968 הוא שירת בצבא ארה"ב בדרום קוריאה. בשנת 1999 הוא חזר לעין יברוד כדי לקבל על עצמו מחויבויות משפחתיות לאחר מות אביו. על אף היותו אזרח ארה"ב, בנוסף להחזקתו בתעודת זהות פלסטינית, הצו הצבאי הישראלי האוסר על כניסת בעלי תעודות זהות פלסטיניות להתנחלויות חל גם עליו. לכן, בניגוד לאזרחי ארה"ב אחרים - שאינם פלסטינים - הוא אינו מורשה להגיע לנכס המוצע להשכרה באתר Airbnb אשר הוקם על אדמתו שלו, או לכל נכס אחר בהתנחלות המפורסם באתר Airbnb.[32] לדבריו הוא אינו משתמש ב-Airbnb, אך כאשר חוקר ארגון Human Rights Watch הראה לו את פרסום הנכס שעל אדמתו ב-Airbnb הוא הביע פליאה: "זה מעורר בי כעס", הוא אמר. כשמישהו כובש את האדמה שלך, זה בלתי חוקי. אבל כשמישהו בונה עליה בית, משכיר אותו ומפיק ממנה רווח - זו התגלמות אי הצדק".

ארגון Human Rights Watch ביקש מידע ותגובה מהמארח בנכס שהוקם על אדמתו של שעיב ומוצע להשכרה באתר Airbnb, באמצעות הפלטפורמה של החברה, אך לא זכה למענה. מתצלומי אוויר שרכש ארגון כרם נבות ואשר צולמו על פני 18 שנים, עולה שהנכס הנדון הוקם בשנת 2006 או 2007, כחלק מהרחבה של עפרה שהחלה בשנת 1999. נכון לחודש ספטמבר 2018, הנכס פורסם באופן כוזב כנמצא ב"ירושלים, מחוז ירושלים, ישראל".

2. קרקעות שהוכרזו אדמות מדינה

65% מהנכסים המפורסמים באתר Airbnb נמצאים על קרקעות שהרשויות הצבאיות הישראליות הכריזו עליהן אדמת מדינה או קרקע ציבורית, בעיקר בתחילת שנות השמונים. כאמור, עד שנת 1979 רשויות הצבא הישראלי נהגו לתפוס "לצרכים צבאיים" קרקעות שבהן הכירו כנמצאות בבעלות פרטית, אך להשתמש בהן לאחר מכן להקמת התנחלויות אזרחיות לישראלים. באותה עת, הרשויות הישראליות טענו שהן מאפשרות לאזרחיהן להתיישב בשטח הכבוש משום שהדבר משרת צרכים צבאיים או ביטחוניים - הרחבה לא חוקית של הסמכות שהקנה להן המשפט ההומניטארי הבינלאומי, המתיר תפיסה זמנית של קרקעות לצרכים צבאיים ספציפיים ומוגדרים בלבד ואוסר בבירור על העברת אזרחי הכוח הכובש לשטח הכבוש. פסק דין של בית המשפט העליון משנת 1979 בעניין "אלון מורה" הגביל את יכולתן של הרשויות הישראליות להקים בתי התנחלות על אדמות פלסטיניות בבעלות פרטית.[33] בתגובה, הרשויות הישראליות כוננו מנגנון חדש להשתלטות על קרקע עבור התנחלויות: הן הכריזו על יותר מ-750,000 דונם, או כ-13% משטח הגדה המערבית להוציא מזרח ירושלים, "אדמות מדינה" לשימוש ציבורי בגדה המערבית.[34]

ההגדרה הישראלית לאדמת מדינה היא קטגוריה רחבה הכוללת גם קרקעות בבעלות פרטית שישראל סיווגה מחדש את מעמד הבעלות עליהן.[35] הרשויות הישראליות עשו זאת באמצעות החלת פרשנות מניפולטיבית על דיני המקרקעין העות'מאניים, שהעניקו זכויות בסוגים מסוימים של אדמות חקלאיות, הרחוקות מכפרים, בהתבסס על עיבוד מתמשך של הקרקע ברמה סבירה בנסיבות הרלוונטיות.[36] לאחר סקר קרקעות חפוז ורצוף שגיאות, הרשויות הישראליות השתמשו בחוק זה על מנת להכריז אדמת מדינה על חלקות קרקע שאינן סמוכות לכפרים, ואשר עובדו, אם כי לא באופן אינטנסיבי. זאת כאשר תושבים פלסטינים כבר תבעו בעלות על קרקעות אלה באמצעות המנגנונים הלא רשמיים המשמשים לקביעת בעלות בגדה המערבית, שבה רוב הקרקע אינה רשומה במרשם המקרקעין הרשמי. בחלק מהמקרים, למשל, הרשויות הכריזו אדמת מדינה על חלקות קרקע שבעלי קרקעות פלסטיניים שילמו עבורן מיסים לרשויות הירדניות - סימן ההיכר של בעלות בהעדר מרשם מקרקעין רשמי. הרשויות הישראליות מיעטו ליידע בעלי קרקעות או לאפשר להם לערער על ההכרזה.[37]

ישראל לא הסתפקה בהקצאת אדמות מדינה באופן בלתי חוקי לשימוש אזרחיה, היא אף עשתה זאת באופן מפלה. על פי מידע שהצבא הישראלי העביר לארגונים הישראליים הלא ממשלתיים במקום והאגודה לזכויות האזרח, הרשויות הישראליות הקצו כמעט מחצית מאדמות המדינה,[38] קרוב ל-700 אלף דונם, לשימוש אזרחי ישראלי, ובעיקר להתנחלויות.[39] לעומת זאת, לפי מידע שסופק על-ידי הצבא הישראלי, הרשויות הישראליות הקצו לשימוש פלסטיני רק 1,625 דונם, שהם פחות מ-0.25% מאדמות המדינה. מתוך החלק הזעיר שהוקצה לשימושים פלסטינים, 80% היו "פיצויים" על קרקעות שנלקחו עבור התנחלויות ואדמות חלופיות שהוקצו לאחר העברתם בכפייה של בדואים פלסטינים מן האדמה שעליה גרו.[40]

נכון ל-10 באוגוסט 2018, נכס להשכרה בהתנחלות הר אדר הופיע הן באתר Booking.com והן באתר Airbnb.[41] על פי רשומות המנהל האזרחי, הרשויות הישראליות הכריזו על הקרקע שעליה נבנתה הדירה, שהייתה חלק מהכפר הפלסטיני בידו, אדמת מדינה. לאחר מכן הוקצתה הקרקע להתנחלות הר אדר, לשימוש ישראלים בלבד. באתר האינטרנט של Booking.com התפרסמה הדירה כ"אידיאלית לזוגות, להרפתקנים בגפם, לאנשי עסקים ולמשפחות (עם ילדים)... במיקום מושלם בשביל לתור את ישראל".

דוגמה נוספת הם שלושה נכסים המופיעים באתר Airbnb ונמצאים על קרקעות שהוכרזו אדמת מדינה והן חלק מאדמותיו החקלאיות של הכפר הפלסטיני ג'אלוד. אולם, באתר Airbnb הם פורסמו כנמצאים בתוך ישראל. הפרסום הזמין אורחים ל"חדר אורחים חמים ונעים" ולחוות "אמנות ותרבות", בקרבת "יקב, שילה הקדומה, השומרון" ואפשרות לשלם תוספת עבור ארוחת בוקר, סדנת יצירה או ריפוי אלטרנטיבי.

ארגון Human Rights Watch ראיין את מחמוד איבראהים, תושב ג'אלוד, שבבעלות משפחתו אדמות חקלאיות, שחלקן הוכרזו אדמות מדינה והפכו עקב כך לבלתי נגישות. כמו כן שוחח הארגון עם עורך דין המייצג את משפחתו של איבראהים בהליכים משפטיים להחזרת הקרקע לידיה.[42]

משפחתו של איברהים אינה הבעלים של הקרקע עליה הוקמו הנכסים המופיעים באתרים של Airbnb ו-Booking.com, אך ניסיונו ממחיש כיצד הרשויות הישראליות תופסות רכוש פרטי באמצעות הכרזתו אדמת מדינה וכן כיצד נוכחותם של גושי התנחלויות חוסמת אפילו את הגישה לאדמות בבעלות פרטית שלא נתפסו. אביו של איבראהים ירש, יחד עם דודיו, מאות דונם של קרקע ליד מה שהפך כיום למאחז אש קודש. לא ידוע על השכרתם של נכסים על אדמות אלה באמצעות הפלטפורמות של Airbnb או Booking.com. לדברי איבראהים, בשנת 1991 הרשויות הישראליות הכריזו על חלק מאדמות משפחתו אדמות מדינה. על אף שהרשויות הישראליות הכירו בכך שלפחות חלק מאדמות משפחתו הוכרזו אדמות מדינה בשל טעות, לדברי עורכת דינו, קמר מישרקי, הרשויות לא הסדירו עד היום את אפשרות גישתם לקרקע.[43] חלקות נוספות מאדמות המשפחה, שלא הוכרזו אדמות מדינה, הפכו גם הן לבלתי נגישות בפועל, לדברי איבראהים, בשל איומים באלימות ומעשי אלימות ממשיים של מתנחלים המתגוררים בקרבת מקום. סבו של איבראהים גידל באדמות אלה חיטה, חומוס ושעורה ומכר את היבול באופן מסחרי, אבל כיום המשפחה כבר אינה יכולה להפיק רווח מהקרקע, כיוון שאין לה גישה אליה.

3. אדמות שנמכרו כביכול

לפחות חמישה מנכסי ההתנחלויות המופיעים באתר Airbnb, בהתנחלויות חשמונאים, אלון שבות ורבבה, ניצבים על אדמות המופיעות ברשומות הצבא הישראלי כאילו נמכרו במישרין או בעקיפין לגורמים בהתנחלויות. את כשרותן של עסקאות מכירה כאלה לא ניתן כמעט לאמת, שכן הונאות במכירת מקרקעין רווחות בגדה המערבית, ומדיניות הצבא הישראלי מסייעת להן. זאת, בכך שהיא מקשה על בעלי קרקעות לדעת כאשר חברות קש מוכרות במרמה קרקעות השייכות להם ולהגיע אדמותיהם כדי לראות אם מישהו אחר משתמש בהן.[44] על פי החוק הצבאי, הפרטים של רישום מקרקעין ושל עסקאות מקרקעין מוסתרים מן הציבור. גם במקרים שבהם בעלי קרקעות פלסטינים אכן מכרו אדמות שבבעלותם בתחומי התנחלות, ייתכן שהעסקה נערכה תחת אילוצים. זאת, היות שכל שימוש של בעלי הקרקע הפלסטינים באדמתם, אם בכלל, יהיה מוגבל.

לסיכום, לא זו בלבד שהשכרת נכסים על קרקע פרטית רשומה, קרקעות שהוכרזו אדמות מדינה או קרקעות שנמכרו כביכול להתנחלויות - קטגוריות הכוללות 88 מ-139 הנכסים שהוצעו להשכרה על-ידי Airbnb ו-15 מ-26 הנכסים שהוצעו להשכרה על-ידי Booking.com - תורמת להפרות חמורות של זכויות האדם, אלא שהדבר מעלה חששות להשתתפות בביזה. זאת משום שחברות אלה צוברות רווחים - חלק מדמי השכירות - ללא הסכמתם החופשית של בעלי הקרקעות.

4. אדמות מדינה רשומות, אדמות הווקף, ואדמות שהיו בבעלות יהודית לפני 1948

לפחות 35 מנכסי ההתנחלויות שפורסמו באר Airbnb נבנו על קרקעות שנוהלו בעבר על-ידי הרשויות הירדניות, והשתייכו לאחת משלושת קטגוריות: קרקעות שנרשמו כקרקעות ציבוריות (אדמות מדינה) לפני 1967 (27 נכסים), קרקעות שנוהלו על-ידי הווקף, ההקדש המוסלמי (שני נכסים) ואדמות שהיו בבעלות יהודים לפני הקמתה של מדינת ישראל ב-1948 ושהרשויות הירדניות השתלטו עליהן והחזיקו בהן באפוטרופסות עד 1967 (שישה נכסים).[45] אולם אפילו כאשר הקרקע שעליה ניצבים הנכסים המפורסמים באתר Airbnb איננה בבעלות פרטית, השכרת הנכסים לתועלתם הכספית של מתנחלים מסייעת במעשה הבלתי חוקי של העברת אוכלוסייה ישראלית אזרחית לשטח הכבוש, ואף גוררת הפרות חמורות של זכויות האדם, לרבות הגבלות על הגישה לחלקות אדמה סמוכות בבעלות פרטית.

הטעיית אורחים

פרסומים רבים לגבי נכסים אף מטעים את האורחים להאמין כי נכסים בהתנחלויות ממוקמים בתוך ישראל. נראה כי החל משנת 2017, Airbnb כבר אינה מציינת לגבי התנחלויות בגדה המערבית כי הן ממוקמות בישראל במנגנון החיפוש באתר האינטרנט שלה או בכותרת הראשית של הנכסים המפורסמים באתר.[46] עם זאת, ב-59 מתוך 139 נכסים המופיעים באתר ציינה Airbnb את מיקום הנכס כאילו היה בתוך ישראל בחלק המתייחס ל"סביבתו", שבו Airbnb מספקת פרטים על הנכס ומפה המציגה את מיקומו המשוער. עבור חמישה נכסים, בהם שניים שאינם מופיעים בפונקציית ה"סביבה" של Airbnb כנמצאים בתוך ישראל, עולה מהתיאורים שפרסמו המארחים כי הנכס ממוקם בתוך ישראל. נאמר בהם, למשל, כי הנכס נמצא במרכז הארץ, למרות שהוא נמצא בהתנחלות חשמונאים.[47] במקרה של הנכס באלעזר, חלק ממקבץ ההתנחלויות "גוש עציון", כשחוקר של ארגון Human Rights Watch הזמין את הנכס, Airbnb שלחה לו אישור הזמנה בו צוינה כתובתו של הנכס באופן כוזב כ"אלעזר, גוש עציון, ישראל."

המארח בנכס בחשמונאים אמר לארגון Human Rights Watch, באמצעות פלטפורמת Airbnb, כי לאורך ההיסטוריה, הגדה המערבית הייתה בעיקר יהודית, וכי ההתנחלויות מועילות לפלסטינים בכך שהן מספקות להם מקומות עבודה ויוצרות צמיחה כלכלית. בתשובה לשאלה מדוע הנכס פורסם כנמצא בתוך ישראל, אמר המארח כי חשמונאים היא חלק מישראל ואינה נמצאת בגדה המערבית. כאשר התבקש להבהיר את דבריו, בהתחשב בעובדה שחשמונאים היתה חלק מהשטח שנתפס על-ידי ישראל ב-1967, ואשר מוכר בזירה הבינלאומית כ"גדה המערבית" ומכונה "יהודה ושומרון" על-ידי ישראלים רבים, הוא אמר כי ארגון Human Rights Watch טעה, וכי חשמונאים לא היה חלק מהשטח שנתפס בשנת 1967.

אף שהרשויות הישראליות חולקות על מעמדן של התנחלויות בגדה המערבית, לרבות חשמונאים, הן אינן חולקות על העובדה שהחשמונאים היא חלק מהגדה המערבית ונתפסה על-ידי ישראל בשנת 1967.

נכון ל-25 ביולי 2018, רוב הנכסים בהתנחלויות המפורסמים באתר Booking.com – 15 מתוך 26 – הופיעו באופן כוזב כנמצאים בתוך ישראל. כך, למשל, מיקומו של נכס בהתנחלות כוכב יעקב מופיע כ"כוכב יעקב, ירושלים, 90622, ישראל",^[48] על אף שכוכב יעקב איננה בירושלים ואף לא בישראל, ומיקומו של נכס בהתנחלות אחרת בגדה המערבית, כפר עציון, מופיע כ"כפר עציון, 9091200, ישראל". ^[49]במקרים מסוימים, מיקום הרחוב צוין במדויק כנמצא בתוך ההתנחלות, אך ההתנחלות עצמה מופיעה כאילו הייתה בתוך ישראל. במקרים אחרים, מיקום הרחוב צוין באורח שגוי כאילו היה ביישוב פלסטיני סמוך, והיישוב הפלסטיני מופיע באורח שגוי כאילו היה בתוך ישראל. בתשעה רישומים, מיקום הנכסים צוין במדויק כנמצא בתוך "התנחלות ישראלית".

בעקבות פולמוס תקשורתי סביב הדרך שבה חברת Booking.com הציגה נכסים בירושלים, ולאחר שארגוןHuman Rights Watch  פנה אל החברה בכתב בנוגע לפרסום נכסי ההתנחלויות, 10 מ-15 הנכסים שהוזכרו לעיל ושלגביהם פורסם מידע כוזב סווגו מחדש באופן המשקף את היותם בהתנחלויות. כך עולה מסקירה של הפלטפורמה המקוונת שנערכה ב-9 באוגוסט 2018. בעקבות השינוי "תוקנו" מספר פרסומים כך שהנכסים העומד להשכרה בהתנחלויות מוצגים כאילו היו בתוך יישוב פלסטיני, ויישוב זה מוצג כאילו היה התנחלות. כך לדוגמה, במועד כלשהו בין ה-25 ביולי ל-9 באוגוסט 2018, שונתה כתובתו של נכס במעלה אדומים, שהופיע קודם לכן כאילו היה בישראל, והוא סווג כנמצא ב"אבו דיס, 98490, התנחלות ישראלית". זאת על אף שאבו דיס היא עיירה פלסטינית הסמוכה להתנחלות מעלה אדומים, שהמיקוד שלה הוא 98490, אך אינה נמצאת בתוכה.[50] במילים אחרות, רבים מהפרסומים באתר Booking.com עדיין מטעים. בדוגמה שהוצגה לעיל עיירה פלסטינית מופיעה באורח שגוי כאילו היא חלק מהתנחלות.

התגובה שהעבירה חברת Booking.com לארגון Human Rights Watch לא כללה התייחסות לבקשה להסביר את הסיבה לשינוי הציון הגיאוגרפי.

התנחלויות במזרח ירושלים

הן באתר Airbnb והן באתר Booking.com מופיעים גם נכסים בהתנחלויות במזרח ירושלים, שהיא חלק מהגדה המערבית שישראל כבשה ב-1967, ואשר סופחה על-ידי ישראל בפועל לשטחה בשנת 1980. הקהילה הבינלאומית אינה מכירה בסיפוח זה, ומזרח ירושלים נותרה שטח כבוש, שבו חל האיסור על העברת אזרחי הכוח הכובש לשטח הכבוש, עובדה שבה הכיר בית הדין הבינלאומי לצדק.[51] ישראל, לעומת זאת, מתייחסת למזרח ירושלים כחלק משטחה, וכאזור הנבדל במעמדו החוקי מהגדה המערבית. היא אפשרה לכ-215,000 מאזרחיה לעבור למזרח ירושלים ואף עודדה זאת, כשהקימה התנחלויות שאינן חוקיות לפי המשפט ההומניטארי הבינלאומי.[52]

במזרח ירושלים, כמו בשאר הגדה המערבית הכבושה, הרשויות הישראליות מסבסדות התנחלויות המיועדות ליהודים ישראלים ומסייעות להן, בעודן מחניקות את הצמיחה הפלסטינית ומפלות פלסטינים לרעה בהקצאת משאבים לחינוך, שירותי בריאות, תשתית ושירותים ממשלתיים. הפלסטינים מהווים 37% מהאוכלוסייה בשטחה המוניציפאלי של עירית ירושלים, הכולל את מזרח ירושלים הכבושה. תוכנית האב של ממשלת ישראל לעירייה מציבה מטרה מפורשת של שמירה על "רוב יהודי מוצק בעיר".[53] כדי להשיג מטרה זו, כוננה ישראל מערכת כפולה ומפלה הפועלת מול פלסטינים בנפרד ובאורח לא שוויוני. הרשויות העבירו, למשל, באופן בלתי חוקי, אלפי אזרחים ישראלים למזרח ירושלים, בעודן מסרבות לאשר לרוב השכונות הפלסטיניות תוכניות מתאר שיאפשרו צמיחה טבעית. הפלסטינים, שנותרו ללא ברירה אחרת אלא לבנות את בתיהם ולהרחיבם ללא היתרים, חיים תחת איום בהריסת בתיהם. הרשויות הישראליות גם שללו מאז 1967 את מעמד התושבות של לפחות 14,630 ירושלמים, כולם פלסטינים, תוך הפרת האיסור על גירוש בכפייה של אנשים החיים תחת כיבוש.[54]

עסקים הפועלים בהתנחלויות במזרח ירושלים תורמים להפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי ממש כמו עסקים בהתנחלויות בשאר הגדה המערבית. עם זאת, הנסיבות שבהן מתקיימת פעילות עסקית במזרח ירושלים, שונות במקצת מאלה שבשאר הגדה המערבית, בין היתר משום שתושבים פלסטינים במזרח ירושלים רשאים להיכנס להתנחלויות במזרח ירושלים, ועשויים, במקרים מסוימים, להפיק תועלת מהפעילות העסקית המתנהלת בהן. אין בנמצא חוק או מחסום ביטחוני שימנעו מהם להשהות בנכס המפורסם באתר Airbnb במקום כלשהו בעיר. אולם, על רוב הפלסטינים תושבי שאר הגדה המערבית ורצועת עזה נאסר להיכנס לרוב ירושלים ולכל ההתנחלויות במזרח ירושלים, ללא היתרים מיוחדים. דו"ח זה אינו מנתח לעומק את פעילותן של Airbnb ו-Booking.com בהתנחלויות במזרח ירושלים, אך על החברות מוטלת האחריות להבטיח ששום פעילות במזרח ירושלים לא תסייע לנוכחותם של מתנחלים ישראלים במקום, ממש כפי שעליהן להימנע מסיוע לנוכחותם של מתנחלים ישראלים בשאר הגדה המערבית.

במועד כלשהו, ככל הנראה בשנת 2017, הסירה Airbnb את הציון הגיאוגרפי של כל העיר ירושלים, על חלקיה המערבי והמזרחי, כך שהעיר כבר אינה מופיעה כנמצאת בתוך ישראל. עם זאת, Airbnb לא כללה שום ציון גיאוגרפי המיידע את האורחים כי נכסים המופיעים באתר נמצאים בהתנחלויות במזרח ירושלים, ולא בשכונות ישראליות במערב העיר או בשכונות פלסטיניות במזרח ירושלים. ואכן, בפרסום באתר Airbnb של נכס הנמצא בהתנחלות רמות במזרח ירושלים, נאמר לאורחים פוטנציאליים באופן כוזב כי הוא ממוקם במערב ירושלים, ונמסר להם כי "אין פה שום ערבים".[55] המארח בנכס זה, שאליו פנה ארגון Human Rights Watch באמצעות פלטפורמת Airbnb, אמר כי הסיר את ההערה על אודות ערבים לבקשת של Airbnb. לדבריו, הציון הגיאוגרפי של מיקום דירתו הוא "שאלה פוליטית", אבל "כל האוכלוסייה שלנו היא יהודית, בעיקר דתית... ערבים לא גרים כאן". הוא אמר כי הוא פשוט מספק שירותים לאורחים, אך הביע נכונות לשמוע עוד על השלכות ההתנחלויות על זכויות האדם. "אני אדם רגיל ואין לי השפעה על גורלה של הארץ הזאת", אמר.

 

 

II. מדוע פרסום נכסים להשכרה בהתנחלויות תורם להפרה של המשפט הבינלאומי

על אף שממשלת ישראל נושאת בעיקר האחריות להפרות של זכויות האדם והמשפט ההומניטארי הבינלאומי הקשורות להתנחלויות בגדה המערבית, על עסקים מוטלת אחריות שלא לתרום להפרות אלה, כפי שמפורט בעקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם, שהן אמת מידה מקובלת של אחריות חברתית תאגידית. ארגון Human Rights Watch תיעד בעבר כיצד עסקים בהתנחלויות בגדה המערבית תורמים להפרות חמורות של משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטארי הבינלאומי ומפיקים מהן תועלת: ההתנחלויות ממוקמות על קרקע שנתפסה באורח בלתי חוקי מפלסטינים, הן מנצלות משאבים טבעיים השייכים לאוכלוסייה הפלסטינית של השטח אך מוקצים באורח מפלה לישראלים, ובנוסף, הן חלק ממערכת מפלה המעניקה זכויות יתר לעסקים ישראליים תוך דיכוי פיתוחם של עסקים ומוסדות חברה ותרבות פלסטיניים ושל תשתית פלסטינית.[56] העברת אוכלוסייתו האזרחית של הכוח הכובש לתוך שטח כבוש היא פשע מלחמה, וכך גם גירוש או העברה של כל חלק מאוכלוסיית השטח הכבוש בתוך שטח זה או אל מחוצה לו.[57] ההתנחלויות, שהן תוצר של העברת אוכלוסייה בלתי חוקית זו, קשורות קשר בל ינתק להגבלות על חופש התנועה של פלסטינים, השתלטות לא חוקית על אדמות פלסטיניות, הריסת בתים ועקירת תושבים.

עסקי התנחלויות תלויים בהשתלטות בלתי חוקית של ישראל על קרקע ומשאבים פלסטיניים אחרים ומרוויחים ממנה, ותורמים לרווחת ההתנחלויות ולצמיחתן.[58] פעילויות הקשורות להתנחלויות אף נתרמות באופן ישיר ממדיניותה המפלה של ישראל בכל הקשור לתכנון ולייעוד קרקעות, להקצאת קרקעות ומשאבי טבע ולתמריצים כספיים וכן ממדיניותה בנוגע לגישה לשירותים ולתשתית.[59] ממידע שרשויות הצבא הישראלי העבירו לארגון הישראלי "שלום עכשיו" ביוני 2018 עולה כי מתוך 676 אלף דונם של מה שמכונה "קרקעות ציבוריות" שהרשויות הקצו לשימוש אזרחי בגדה המערבית, 99.7% שהם 674,459 דונם הוקצו לשימוש אזרחי ישראלי, בעיקר להתנחלויות, ואילו רק 1,625 דונם שהם 0.25% הוקצו לפלסטינים,[60] המהווים כ-88% מהאנשים החיים בגדה המערבית.[61] מדיניות זו מעמידה פלסטינים במצב של נחיתות קיצונית בהשוואה למתנחלים, ויוצרת סביבה של לחץ וכפייה הדוחפת את חלקם לעקור למקום אחר.[62] הבנק העולמי מעריך כי ההגבלות על הפיתוח הכלכלי הפלסטיני ועל הבנייה הפלסטינית בשטחC  לבדו, שבו ממוקמות רוב ההתנחלויות,[63] לרבות אלה שבהן נמצאים הנכסים להשכרה הנידונים בדו"ח זה, עולות לכלכלה הפלסטינית 3.4 מיליארד דולר ארה"ב מדי שנה, שליש מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הפלסטיני.[64]

העקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם דורשים מעסקים לבצע בדיקות נאותות כדי לקבוע האם פעילויותיהם תורמות להפרות חמורות של זכויות האדם או של הסטנדרטים שנקבעו במשפט ההומניטארי הבינלאומי או מפיקות מהן תועלת. בהתבסס על מחקרים מקיפים שערכו בעבר, הארגונים Human Rights Watch וכרם נבות סבורים כי בדיקת נאותות הולמת תחשוף את העובדה שפעילויות עסקיות המתקיימות בהתנחלויות או תוך התקשרות חוזית עמן או עם עסקי התנחלויות, תורמות לפגיעה בזכויות האדם.הארגונים הגיעו למסקנה כי עסקים אינם יכולים להימנע מתרומה להפרות אלה או לצמצם פגיעה זו כל זמן שהם מקיימים פעילויות מסוג זה, משום שהם תורמים לניהול ולהרחבה של התנחלויות המפרות את המשפט הבינלאומי.[65] לפיכך, הארגונים Human Rights Watch וכרם נבות גורסים כי כדי לעמוד במחויבויותיהם בתחום זכויות האדם, על עסקים לחדול מביצוע פעילויות בתוך התנחלויות בגדה המערבית או לתועלתן, לרבות מימון של ההתנחלויות, אספקת שירותים להן או תמיכה מסוג אחר בהתנחלויות או בפעילויות ותשתית הקשורות אליהן.

עסקים נושאים באחריות לכבד לא רק את זכויות האדם אלא גם את עקרונות המשפט ההומניטארי הבינלאומי, המגן, בין היתר, על זכויות הקניין של אנשים החיים תחת כיבוש.[66] הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) הביע חשש מן האפשרות שבמצבי סכסוך, עסקים ירכשו רכוש ללא הסכמתם של בעליו. בהנחיותיו לעסקים הפועלים באזורי סכסוך נאמר:

ארגונים עסקיים הפועלים באזורי עימות חייבים לנקוט זהירות ניהולית מוגברת על מנת לוודא שאינם רוכשים משאבים ורכוש ללא הסכמה שניתנה על-ידי הבעלים מרצונם. אם לא יעשו כן הם עלולים למצוא עצמם מואשמים בהשתתפות בביזה.[67]

בהנחיות של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מצוין כי האיסור על ביזה חל לא רק על רכישה בכוח הזרוע, אלא גם על רכישה שהושגה בשל פערי כוחות הנובעים מהסכסוך המזוין המתחולל מסביב.[68] רוב הנכסים בהתנחלויות מחוץ למזרח ירושלים שהארגונים Human Rights Watch וכרם נבות מצאו פרסומים על אודותיהם באתרי Airbnb ו-Booking.com - 88 מתוך 139 הנכסים המופיעים באתר Airbnb ו-15 מתוך 26 הנכסים המופיעים באתר Booking.com - נבנו על קרקע שהרשויות מכירות בהיותה קרקע פלסטינית פרטית או על קרקע שהוכרזה אדמות מדינה, ובשני המקרים מתעורר חשש לביזה.

דיני התפיסה הלוחמתית מתירים לכוח כובש לפעול כאפוטרופוס של קרקעות ציבוריות במהלך הכיבוש ולהשתמש בהן רק לטובת האוכלוסייה המקומית או לצרכיו הצבאיים. אפילו אדמת "מדינה" אמיתית אסורה לשימוש לתועלתם של אזרחים ישראלים.

הפעילויות העסקיות של Airbnb ו-Booking.com בהתנחלויות תורמות לבנייה, קנייה ומכירה של בתים על קרקעות שנתפסו שלא כחוק. זאת, בכך שהן הופכות את רכישתם של בתים בהתנחלויות לעסקה רווחית עוד יותר, שכן בעלי בתים יכולים להשכיר נכסים באמצעות פלטפורמות בינלאומיות אלה. הן מסייעות להפוך את ההתנחלויות ליעד תיירותי עבור זרים וישראלים ולחלופת לינה זולה יותר עבור תיירים ואנשים המגיעים לישראל לרגל עסקיהם. זאת, בשעה שהכניסה לאדמות שיועדו למתנחלים נאסרה למעשה על פלסטינים, ובמקרים מסוימים, הם אף אולצו להתפנות מהן.

Airbnb ו-Booking.com אינן יכולות לתקן נזקים אלה, משום שהם מובנה ממפעל ההתנחלות.

 

III. מדיניותן של Airbnb ו-Booking.com

הארגונים Human Rights Watch וכרם נבות פנו בכתב לחברות Airbnb ו-Booking.com בנוגע למדיניותן ולנהלים שלהן בתחום זכויות האדם ויצרו עמן קשר בנוגע לפעולותיהן ביחס להתנחלויות.

בפגישה עם חוקרי ארגון Human Rights Watch לצורך דיון בדו"ח, אמרה מנהלת המדיניות הבינלאומית של Airbnb כי החברה אינה דורשת ממארחים בהתנחלויות להודיע שאינם מקבלים אורחים עם תעודות זהות פלסטיניות, משום שהממשלה היא זו המדירה אותם, ולא המארחים. לדברי Airbnb, הבעיה נעוצה בכך שהממשלה אינה מאפשרת גישה, בדומה למצב שבו הממשלה מסרבת להנפיק אשרת כניסה לאזרח זר המבקש להיכנס לארץ זרה ולשהות בנכס המפורסם באתר Airbnb בארץ זו.

לדעת הארגונים Human Rights Watch וכרם נבות, טענת Airbnb כי ניתן להשוות את הדרתם של פלסטינים תושבי הגדה המערבית מההתנחלויות למדינה המסרבת להנפיק אשרת כניסה לזר, אינה משכנעת. ראשית, כאמור, פלסטינים תושבי הגדה המערבית אינם זרים בגדה המערבית הכבושה, אלא נוכחים בה כדין וזכאים להגנות מיוחדות נגד עקירה, הדרה או העברה, מכוח המשפט ההומניטארי הבינלאומי. הם אינם זקוקים לאשרת כניסה כדי להיכנס לשטח הפלסטיני הכבוש ואינם מקבלים אשרות כאלה. שנית, האפליה מבוססת על מוצא לאומי או אתני, ולא על אזרחות, שכן למשל, אזרחי ארה"ב הנוסעים לגדה המערבית מורשים להיכנס להתנחלויות, אלא אם הם אזרחים ארה"ב הרשומים גם במרשם האוכלוסין הפלסטיני שמנהלת ישראל.

Airbnb מתיימרת להיות בחוד החנית של המאבק באפליה, ובמקום מרכזי באתר האינטרנט שלה היא טוענת כי היא מקדמת הכללה וגיוון ומציינת את שמותיהם של ארגונים ללא מטרות רווח בהם היא תומכת לקידום מטרה זו. בשנת 2016 Airbnb אף שכרה "מנהל גיוון" במסגרת מחויבות מוצהרת זו. עם זאת, מדיניות ההימנעות מאפליה של החברה מתירה למארחים להפלות אורחים לרעה מחוץ לארצות הברית ולאיחוד האירופי, במקומות שבהם אפליה כזו נדרשת על-פי חוק או, כך נראה, גם במקומות שבהם היא זוכה לעידוד ממנהגים חברתיים.[69] הוראותיה של Airbnb למארחים הן כדלקמן:

מדינות או קהילות מסוימות, מחוץ לארצות הברית ולאיחוד האירופי, עשויות לאפשר ואף לדרוש מאנשים לערוך הבחנות באשר למקומות לינה בהתבסס, למשל על מצב משפחתי, מוצא לאומי ומגדר או נטייה מינית. זאת תוך הפרה של הפילוסופיה הכללית שלנו בדבר הימנעות מאפליה. במקרים אלה, איננו דורשים ממארחים להפר את החוקים המקומיים, או לקבל אורחים העלולים לחשוף את המארחים לסכנה ממשית ומוכחת של מעצר, נזק גופני או פגיעה ברכושם. מארחים החיים באזורים כאלה צריכים לפרט כל הגבלה כזו באשר ליכולתם לארח אורחים מסוימים בפרסום שלהם. זאת על מנת שאורחים פוטנציאליים יהיו מודעים לבעיה ו-Airbnb תוכל לאשר את הצורך בפעולה כזו. כאשר הם מודיעים על הגבלות כלשהן מסוג זה, אנו מצפים ממארחים להשתמש במונחים ברורים, עובדתיים, ולא מבזים. אין מקום לקללות ולעלבונות בפלטפורמה שלנו או בקהילה שלנו.

במילים אחרות, בתחומי שיפוט שבהם אפליה מוכתבת בחוק או אפילו מותרת או זוכה לעידוד, מארחי Airbnb רשאים להפלות, אבל הם נדרשים ליידע אורחים על הטעמים לאפליה. הארגונים Human Rights Watch וכרם נבות לא מצאו פרסום אחד של נכס בהתנחלות שכלל הודעה לאורחים פוטנציאליים כי פלסטינים אינם רשאים לשכור את הנכס. כמו כן, ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הן הדוגמה היחידה שמצאו הארגונים בעולם כרגע שבה מארחי Airbnb מחויבים בחוק להפלות אורחים לרעה בהתבסס על מוצא לאומי או אתני.[70]

בתשובה לשאלת ארגון Human Rights Watch באשר לתחומי שיפוט אחרים בהם החוק כופה על מארחי Airbnb לנקוט אפליה, אמרו נציגי Airbnb בפגישה עם הארגון כי Airbnb לא יצרה את "חריג המדינה הזרה" ביחס למדיניות ההימנעות מאפליה בהתבסס על תקריות ספציפיות, אלא כדי "להימנע מהרתעתם" של מארחים פוטנציאליים ברחבי העולם משימוש בפלטפורמה.

במצרים, למשל, ניתן לפרש את החוק הפלילי באופן המגביל את יכולתו של מארח להשכיר נכסים לזוגות חד-מיניים או לזוגות הטרוסקסואלים לא נשואים,[71] אך תקנות אלה מנוסחות במעורפל, ולארגונים לא ידוע על מקרים שבהם הוטלו סנקציות רשמיות על מארחים של Airbnb בגין השכרת נכסים לזוגות לא נשואים או בני אותו מין. ואכן, דגימה של נכסים המופיעים באתר Airbnb במצרים חשפה התבטאויות מגוונות של מארחים באשר למדיניותם, החל בכאלה המוכנים לארח רק משפחות או זוגות נשואים, עובר בכאלה שלא פירטו הוראות כלשהן בעניין וכלה במארחים המקדמים בברכה זוגות מכל הסוגים, לרבות "לא נשואים וזוגות בעלי יחסים מסוגים שונים".[72]

הארגונים Human Rights Watch וכרם נבות לא מצאו ולו תחום שיפוט אחד שבו החוק מכתיב אפליה מבוססת מגדר של אורחי Airbnb. מדיניות ההימנעות מאפליה של Airbnb החלה בארה"ב ובאיחוד האירופי כבר מאפשרת למארחים לקבוע "שיחידת האירוח תהיה זמינה לאורחים מהמגדר של המארח/ת, ולא מהמגדר השני, כאשר המארח/ת חולק/ת את אזור המחייה עם האורח/ת". נראה שהוראה זו מקנה הגנה נאותה למארחים בכל מקום בעולם, ואין זה ברור מדוע Airbnb מתירה במפורש אפליה מבוססת מגדר מחוץ לארה"ב ולאיחוד האירופי.

מכל מקום, במקומות שבהם אפליה עשויה להידרש על פי חוק, ניתן היה לצפות כי Airbnb תשתמש בהשפעתה כגורם עסקי, בתיאום עם עסקים אחרים שמצבם דומה, כדי לשים קץ לאמצעים כאלה.[73] האיסור על אפליה גזעית הוא עיקרון יסוד במשפט הבינלאומי הגובר על עקרונות אחרים. במקרה שבו מתברר כי מארח באזור מסוים אינו יכול לפרסם נכסים מבלי לנקוט אפליה, כמו במקרה של ההתנחלויות, Airbnb אינה צריכה להתיר פרסום נכסים מאזור זה, כדי לעמוד במחויבויותיה בתחום זכויות האדם.[74]

מנהל המחלקה לקשרי ציבור ב-Booking.com, פיטר לוכבילר, אמר כי לא יוכל לספק תשובה מפורטת לשאלות ארגון Human Rights Watch, לרבות שאלות על הסיבות לכך שחלק מנכסי ההתנחלויות הוצגו באופן כוזב כנמצאים בתוך ישראל. עם זאת הוא מסר את ההצהרה הבאה:

חברת Booking.com הינה חברה פרטית בע"מ, המאוגדת על-פי חוקי הולנד, ומטה התאגיד שלה נמצא באמסטרדם. Booking.com מפעילה פלטפורמת הזמנות בינלאומית מקוונת שבאמצעותה יכולים מקומות לינה המופיעים בה להציע חדרים להזמנה, וגולשים באתר יכולים להזמין מקומות לינה כאלו. Booking.com אינה קונה או מוכרת חדרים כלשהם ואף אינה מפעילה סוכנות נסיעות או תיירות. Booking.com מתירה לכל מקומות הלינה ברחבי העולם, ובכלל זה מקומות לינה הנמצאים בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים, להירשם באתר האינטרנט של Booking.com ולהציע את מקומות הלינה בהם למטיילים, כאשר הדבר עולה בקנה אחד עם החוקים החלים על Booking.com ועל פעולותיה. לפיכך, לדעת Booking.com, היא אינה מספקת "שירותים התומכים בתחזוקתן ובקיומן של התנחלויות, לרבות הובלה", כפי שמצוין בסעיף 96 לדו"ח "הוועדה הבינלאומית לבדיקת העובדות באשר ההתנחלויות הישראליות בשטחים הפלסטיניים הכבושים" (International Fact-Finding Mission on Israeli Settlements in the Occupied Palestinian Territory).

המשימה שלנו ב-Booking.com היא להעצים אנשים לחוות את העולם. אתר האינטרנט של Booking.com והיישומים של החברה למכשירים ניידים זמינים ביותר מארבעים שפות, מציעים בסה"כ יותר מ-28 מיליון רישומים מדווחים, וכוללים יותר מ-130,000 יעדים ב-228 מדינות ושטחים ברחבי העולם.

כל התנהלותנו מבחינת אופן הצגת המידע באתר Booking.com נעשית תמיד בהתאם לחוק החל בעניין. התיוג הגיאוגרפי שלנו ביחס לנכסים מקנה ללקוחות שקיפות מלאה באשר למיקומו של מקום הלינה ואנחנו מעדכנים וממטבים את המידע ללא הפסק. באמצעות סימון הנכסים הרלוונטיים כנמצאים ב"התנחלויות ישראליות" אנו מספקים שקיפות לכל מי שמחפש (או שאינו מחפש) מקומות לינה בשטחים אלה."[75]

בנוסף, בדו"ח האחריות התאגידית שלה לשנת 2017 טוענת חברת Booking.com כי היא מחויבת ל"צמיחה מכלילה", דהיינו "לוודא שקהילות מקומיות מפיקות תועלת באורח שווה מהתיירות".[76] על פי אתר האינטרנט שלה בנושא אחריות חברתית, Booking.com Cares, החברה מחויבת לספק נסיעות "ייחודיות, מכלילות, משמעותיות ומקומיות" ופועלת "להעצמת קהילות מקומיות כדי שיפיקו תועלת מלאה מהפוטנציאל של תעשיית הנסיעות ומיוזמות להגברת הנגישות בתיירות כך שכל אחד יוכל ליהנות ממנה".[77] אולם, החברה מפיקה רווחים מהשכרת נכסים על קרקעות שנתפסו שלא כדין ואשר מוקצות באופן מפלה, ואפילו, במקרים מסוימים, נכסים שהגישה אליהם נחסמה בפני בעליהם החוקיים, והם אינם יכולים אפילו לשלם כדי לשוכרם. נראה כי טענת Booking.com כי החברה אינה מספקת שירותים התומכים בקיומן של התנחלויות מתעלמת מהעובדה שבאמצעות פרסום הנכסים בהתנחלויות היא מסייעת לשגשוגם של בתי הארחה ושל נכסים אחרים העומדים להשכרה, באופן התורם לקיימותן הכלכלית של ההתנחלויות ולתפיסה לפיה הן לגיטמיות למרות שאינן חוקיות.

הן Airbnb והן Booking.com מפרסמות גם נכסים בבעלות פלסטינית בערים ובכפרים פלסטיניים בגדה המערבית. אין שום סיבה שלא יעשו כן, כפי שאין סיבה שלא לפרסם נכסים בערים וביישובים בתוך ישראל.[78] הבעיה מתעוררת כאשר Airbnb ו-Booking.com מפרסמות נכסים הנמצאים בהתנחלויות בלתי חוקיות בשטחים הפלסטיניים הכבושים - שהגישה אליהם נאסרה על פלסטינים המחזיקים בתעודות זהות פלסטיניות.