מתודולוגיית המחקר שלנו

מבוא

ארגון Human Rights Watch חוקר באופן שגרתי ושיטתי הפרות של זכויות האדם ברחבי העולם. בכל רגע נתון אנו מנהלים חקירות, מפרסמים דיווחים ומקדמים שינוי באופן פעיל בלמעלה מתשעים מדינות. אנו בוחרים את המדינות שנתמקד בהן ואת הנושאים שנטפל בהם על יסוד הערכתנו לגבי המקומות שלהם ראוי להקדיש את תשומת הלב שלנו ושבהם נוכל להשפיע. אנו מגיבים למצבי חירום אך גם מאתגרים בעיות ארוכות שנים המושרשות עמוק או בעיות בתחום זכויות האדם שבהן חלה התדרדרות הדרגתית.

בלב העשייה שלנו עומדים למעלה משמונים חוקרים המועסקים בארגון כחברי צוות. חוקרינו עובדים לפי מתודולוגיה מבוססת, מוכחת ועקבית שיסודה באיסוף מידע מקשת רחבה של מקורות ועיקרה הוא מחקר השטח. חלק מהחוקרים שלנו מוצבים דרך קבע בשטח, באזורים שבהם הם מתמקדים או בסמוך אליהם, במקומות שונים מאוד זה מזה כמו בוג'ומבורה, קהיר, בנגקוק וטשקנט. אחרים עובדים במשרדינו הראשיים בערים ניו יורק, ברלין, בריסל, לונדון, יוהנסבורג, מוסקבה או וושינגטון. כל החוקרים מבצעים דרך קבע משימות מחקר בשטח ומראיינים קרבנות ועדי ראייה כדי להציב את הסיפור האנושי במרכז פעילות הדיווח וההסברה שלנו. החוקרים משתפים פעולה עם פעילים מקומיים של החברה האזרחית, עם עורכי דין ועם עיתונאים, ויוצרים קשרים עם גורמים רשמיים במדינה ובממשלה. ממושב הקבע שלהם, חוקרינו מנהלים מעקב שוטף אחר ההתפתחויות הנוגעות לעבודתם. המעקב מתנהל באמצעות כלי התקשורת, תוצריהם של ארגונים עמיתים ושל קהילת המחקר, ובאמצעות קשר מתמשך, בין אם פנים מול פנים או דרך הטלפון והדואר אלקטרוני, עם אנשי קשר מהימנים בקהילת הפעילים המקומית.

חקר הבעיות משתלב בחקר הגישה הנכונה להסברה: המחקר שאנו עורכים אינו נוגע רק לקרבנות ולמפרי זכויות האדם, אלא גם נועד לקבוע מיהם הגורמים שיכולים וצריכים לקבל על עצמם את האחריות לעצירת ההפרות ולתיקון העוולות, מהם הצעדים המפורטים והספציפיים שגורמים אלה צריכים לנקוט, ואילו גורמים נוספים עשויים להשפיע או להפעיל לחץ שיתרום לפתרון הבעיה.

כל החוקרים שלנו מגיעים לארגון Human Rights Watch עם מחויבות אמיצה לזכויות האדם ועם מומחיות במדינות או בנושאים שבהם יתמקדו. החוקרים באים מתחומים מגוונים ביותר, כגון משפטים, עיתונאות, פעילות בחברה האזרחית ברמה המקומית או הלאומית ומחקר אקדמי. רבים מהם הנם אנשי מקצוע מנוסים שהגיעו מארגונים עמיתים. צוות החוקרים של Human Rights Watch מאורגן בחלוקה גיאוגרפית ונושאית: ישנן חמש חטיבות גיאוגרפיות המעניקות לארגון פריסה עולמית: אפריקה; אמריקה; אסיה; אירופה ומרכז אסיה; והמזרח התיכון וצפון אפריקה. בנוסף, הארגון מפעיל תכנית מיוחדת על ארצות הברית. החטיבות והתכניות הנושאיות מוסיפות להעמקה ולמיקוד שלנו בעניינים ספציפיים בתוך מדינות ואזורים מסוימים: נשק; עסקים וזכויות האדם; זכויות ילדים; טרור ומאבק בטרור; בריאות וזכויות האדם; מערכת המשפט הבינלאומית; זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים; פליטים; וזכויות נשים. על פעילות החוקרים מפקחים מנהלי החטיבות או התכניות ומחלקות מרכזיות כמו המשרד לענייני משפט ומדיניות ומשרד התכניות של הארגון, המבטיחים עמידה עקבית בסטנדרטים הארגוניים הגבוהים ביותר של דיוק, איזון ויכולת שכנוע.

ארגון Human Rights Watch מפתח את אסטרטגיות המחקר שלו ובוחר את נושאי המחקר שלו בהתאם לעקרונות המנחים של הארגון.

שלבי המחקר הראשוניים יכולים להיות שונים ביותר כאשר חוקרים מצב חירום או הפרה של זכויות האדם המתפתחת מהר לעומת הפרה מתמשכת או סוגיות ארוכות שנים הנוגעות לזכויות האדם. בעת חירום, החוקרים שלנו מנסים לתעד את הפרת זכויות האדם ואת הפגיעות מהר ככל האפשר ובאופן נרחב ככל שניתן. לצורך זה נדרשים חוקרינו להגיע מיד לשטח, ובמקרים כאלה אנו עשויים לפרוס בשטח את המומחים שלנו למדינה או לנושא שמצב החירום נוגע להם, או את חוקרי החירום שלנו. כדי לחקור סוגיות ארוכות טווח, החוקרים שלנו מנצלים את התמחותם במדינה או בנושא הרלבנטי לעריכת תחקיר רקע נרחב, תוך שהם לומדים את ההקשר ואת הדקויות של נושא המחקר בטרם יחלו בביצוע ראיונות עם קרבנות ועדי ראייה.

שלבי המחקר הראשוני נועדו לרכוש הבנה מעמיקה ושלמה של התקרית או של הפרת הזכויות וכן של ההקשר הפוליטי, החברתי והתרבותי במקום שבו ההפרה מתבצעת. בנוסף לכך, על החוקר למסגר את ההפרה מתוך נקודת המבט של משפט זכויות האדם הבינלאומי ושל המשפט ההומניטארי הבינלאומי (דיני המלחמה). הצבת ההפרה או המצב בהקשרם מסייעת לחוקרים בשלבים ראשוניים אחרים של המחקר: איתור קרבנות ועדי ראייה שייתכן שיוכלו למסור עדות, פנייה לכל הגורמים המעורבים בהפרה ותחילת זיהויים של יעדים לפעילות הסברה. עמידה בקשר עם רשת של גורמים מקומיים ושחקנים רלבנטיים היא השיטה העיקרית המשמשת את חוקרינו להכרת התנאים המקומיים ולרכישת היכרות מעמיקה עם המצב.

כבר מהרגע הראשון ובכל אחד משלבי המחקר חוקרי Human Rights Watch נסמכים במידה רבה ביותר על קשר עם רשת של גורמים שונים. פעילים מקומיים לזכויות האדם ואנשי החברה האזרחית הם לעתים קרובות בני הברית והשותפים החזקים ביותר בעבודתנו. אנשי קשר אלה חיוניים למאמצי החוקרים בבואם לאתר קרבנות ועדי ראייה למתן עדות וליצור עמם קשר. כמו כן אנו נועצים באנשי קשר אחרים, כמו עורכי דין, עיתונאים, רופאים, ארגוני סטודנטים, גורמי ממשלה, דיפלומטים, נציגי ארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים ומומחים בינלאומיים, כדי להחליף או לבקש מידע, להקל על זיהויים של עדי ראייה, קרבנות ויעדים להסברה, ולגבש המלצות.

בנוסף למגעים הראשוניים עם אנשי הקשר, החוקרים שלנו מבצעים תחקיר רקע נרחב לפני שהם פותחים במלאכת גביית עדויותיהם של עדי ראייה או קרבנות. כדי להבין את ההקשר שבו מתבצעת ההפרה, החוקרים בוחנים את המשפט ההומניטארי הבינלאומי (דיני המלחמה) ואת משפט זכויות האדם הבינלאומי, את המשפט המקומי, מידע שמקורו באו"ם ובארגונים בינלאומיים נוספים, מחקרים אקדמיים או מחקרי מדיניות, דוחות של ארגונים לא ממשלתיים, ודיווחים רלבנטיים בכלי התקשורת.

מטרתו של ארגון Human Rights Watch בכל משימת מחקר היא להשיג מידע מספיק בנוגע לתקרית או להפרה חוזרת ונשנית של זכויות כדי שניתן יהיה לצייר תמונה מדויקת של מה שהתרחש.

לצורך כך, אין די בראיונות עם קרבנות ההפרות ויש צורך להשיג מידע גם בנוגע ליתר הצדדים הנוגעים בדבר. לשם כך, חוקרינו מנסים תמיד להגיע למקומות הספציפיים שבהם ידוע כי התרחשו או מתרחשות הפרות. התנאים הביטחוניים ומגבלות הזמן משפיעים מאוד על המקומות שבהם יכולים החוקרים לנהל חקירות. לפני שיוצאים למשימת מחקר, אנו מקיימים הערכה של הסיכונים הביטחוניים ומפתחים נהלי תקשורת ובטיחות. במקרים של סכסוכים מזוינים גדולים החוקרים משתדלים להישאר במקום האירוע זמן רב ככל שהמצב הביטחוני מאפשר.

כאשר חוקרים הפרות שיטתיות או חוזרות ונשנות של זכויות האדם ולא תקרית ספציפית, אנו מבצעים קודם כול תחקיר רקע כדי לברר מהם המקומות המתאימים ביותר לראיין בהם אנשים שזכויותיהם הופרו. אנו נעזרים בסקירה נרחבת של ספרות ודיווחים בתקשורת ובראיונות רקע עם מומחים, וכל אלה מנחים אותנו בהכנת המחקר. שותפים מקומיים בארגונים לזכויות האדם, באקדמיה ובחברה האזרחים מסייעים לעתים מזומנות בידי Human Rights Watch לזהות אזורים בתוך ארצות ובתוך ערים או זירות מסוימות שבהם החוקרים יוכלו לפגוש עדי ראייה וקרבנות להפרת זכויות האדם. פעילים מקומיים גם מסייעים בתאום פגישות עם מרואיינים מרגע שאותרו. לעתים קרובות, ניתן למצוא כמה עדי ראייה וקרבנות להפרת זכויות האדם יחדיו, מרוכזים באתרים דוגמת מחנות פליטים ובתי חולים.

לעתים קרובות ניעזר במחקרים קיימים או בנתונים אמפיריים כדי לקבוע את המיקומים שבהם יתקיים המחקר. להלן שתי דוגמאות לשימוש בנתונים כדי לקבוע את מיקום המחקר:

• שימוש בנתונים הנוגעים לשיעורי תפוצת נגיף האיידס כדי לקבוע באילו אזורים ברוסיה ראוי לבקר כדי לחקור את גישתם של צרכני סמים בהזרקה לשירותי גמילה נסמכי הוכחות;
• שימוש בנתונים הנוגעים להיקף הענישה על-פי מחוזות הוראה בבתי ספר לצד סטטיסטיקה דמוגראפית במטרה לבחור באילו מחוזות בטקסס יבקרו חוקרים כדי לבחון את סוגיית הענישה הגופנית בבתי ספר תיכוניים.

לעתים ישנם מקרים שבהם ארגון Human Rights Watch מנסה ליצור קשר עם קשת רחבה במיוחד של מרואיינים, ולשם כך נעשה שימוש במידע דמוגראפי המאפשר לנו לבחור במערך מגוון של מיקומים גיאוגראפיים שבהם יבוצעו הראיונות.

כשחוקרי Human Rights Watch בוחנים דיווחים על הפרת זכויות האדם הם מקיימים ראיונות שנועדו לספק להם הבנה טובה של האירועים. ארגון Human Rights Watch חותר לראיין את האנשים המעורבים ישירות בהפרות: קרבנות ועדי ראייה. הראיונות לא נועדו רק לרכוש הבנה של המציאות וההתרחשויות, אלא גם להעניק לקרבנות ולעדי הראייה הזדמנות להשמיע את קולם ולגולל את סיפוריהם כך שאלה יגיעו לקהל רחב. הראיונות עם הקרבנות ועדי הראייה גם מסייעים לארגון Human Rights Watch לגבש את ההמלצות שאנו מגישים לרשויות בקריאה להפסיק את הפרת זכויות האדם ולתקן את העוול שנגרם.

לעתים מזומנות חוקרי Human Rights Watch מתחילים את מלאכת המחקר בקיום ראיונות עם גורמים שיש להם מידע ישיר על הפרות שבוצעו או על הנושאים הרלוונטיים. גורמים אלה כוללים ארגונים ופעילים מקומיים לזכויות האדם ואנשים מהחברה האזרחית. דיונים ראשוניים אלה מסייעים בידי חוקרי הארגון לזהות ולאתר קרבנות ועדי ראייה שניתן לראיין. לצד דיוני הרקע הראשוניים, חוקרינו גם מראיינים קשת רחבה של אנשים, דוגמת נציגים של ארגונים לא ממשלתיים מקומיים ובינלאומיים, נציגי האו"ם, עיתונאים, רופאים ומומחי רפואה, עורכי דין ומשפטנים, מנהיגי קהילות, גורמי אכיפת חוק רשמיים, דיפלומטים ומנהיגי החברה האזרחית במטרה לאשש את המידע שמקורו בעדי הראייה ובקרבנות, ולחדד את הבנת החוקרים בכל הנוגע להקשר החברתי, הפוליטי והתרבותי של המצב שארגון Human Rights Watch מדווח עליו.

בנוסף לעריכת הראיונות עם הקרבנות ועדי הראייה, ארגון Human Rights Watch תמיד מנסה ליצור קשר עם גורמי ממשלה, מפקדי צבא, קבוצות מורדים או מיליציות וכל גורם אחר המואשם בביצוע הפרות או פגיעות. הניסיון ליצור קשר עם גורמים אלה נועד לסייע לנו לקבל מידע, הסברים ודוחות על תקריות, וכדי להביע את חששותינו. עם זאת, במקרים רבים בקשות שהגשנו לקיים ראיונות כאלה נדחו או נותרו ללא מענה.

במקרים מסוימים, נמנענו מקיום ראיונות עם אנשים שהואשמו בביצוע הפרות בשל חשש לביטחונם של חוקרינו.

כל הפרה של זכויות האדם וכל תקרית שארגון Human Rights Watch חוקר, וכל קרבן או עד שחוקר מראיין הם ייחודיים. לפיכך, לא קיימת מתודולוגיה אחידה לקיום ראיונות המשמשת את הארגון בכל מקום ומצב. עם זאת, העקרונות המנחים את חוקרי Human Rights Watch בקיום ראיונות עם קרבנות ועדים הם קבועים: אף שטכניקות הראיון הן מגוונות ומותאמות לכל מצב, העקרונות המנחים, כגון הצורך לרדת לחקר האמת, לוודא את מהימנות ההצהרות, להגן על ביטחונם וכבודם של עדים ולהישאר נטולי פניות, נשמרים בעקביות בכל רחבי הארגון. כמה מן הטכניקות הנפוצות ביותר לקיום ראיונות עם עדים וקרבנות הן ביצוע הראיון בתנאים של פרטיות, "אחד על אחד" עם החוקר, ומיקוד הראיון בפרטי האירוע.

קיום הראיונות בתנאים של פרטיות מסייע לשמירה על חשאיותם ועל פרטיותם של העדים וכן חוסך הצהרות כוזבות, הפרזות והשערות, משום שמסגרת מסוג זה מבטיחה את עצמאות הצהרותיו של כל אחד מהעדים. החוקרים מנסים תמיד להפנות לעדים ולקרבנות נוספים שאלות בנוגע לאותה תקרית עצמה, בניסיון לאמת פרטים עובדתיים, לאשש דיווחים שמסרו עדים, לחשוף הפרזות או לפסול הצהרות שאינן ניתנות לאימות.

אחת מטכניקות הראיון הנפוצות ביותר שנועדה לאשש את מהימנותה של הצהרה היא מיקוד השאלות בפרטים. באמצעות התמקדות בפרטים כגון גילאים, שמות, אתרים, מועדים ותיאורים אחרים, חוקרים יכולים לזהות הצהרות כוזבות או מטעות ולגלות האם האדם היה עד בעצמו לדברים שמסר בהצהרתו או שמא הם בבחינת עדות שמיעה. טכניקה נוספת לחשיפת הצהרות כוזבות היא לבקש מהמרואיינים לחזור על מידע שמסרו קודם לכן במסגרת הראיון. החוקרים מרבים לשאול עדים וקרבנות אחרים בנוגע לאותה תקרית כדי לסייע להם לוודא את אמיתות ההצהרות. כאשר מדובר בהצהרות כוזבות, עדים שונים מתקשים לחזור על אותם פרטים בדיוק, ואין זה סביר שיעשו כן.

חוקרינו נזהרים שלא לעורר מחדש טראומות שעברו אנשים שסבלו מהפרות שונות. הם דואגים לפנות למרואיינים במועד מתאים ובתנאים הולמים, והכשרתם מאפשרת להם לשוחח עם העדים ברגישות. הראיונות מתקיימים בתנאים של ביטחון ופרטיות, לאחר שמטרת הראיון והיקפו נמסרו למרואיינים ולאחר שאלה נתנו את הסכמתם והובטחו להם אלמוניות וסודיות. למרואיינים מובטח כי בכל שלב שהוא יוכלו להפסיק את הראיון או להימנע מלענות על שאלה. כאשר חוקר חש כי עד או קרבן אינו מוכן רגשית לראיון, הראיון יבוטל או יידחה למועד אחר.

הראיונות מתקיימים תמיד בשפה שהמרואיין שולט בה (לרוב בשפת אמו). במרבית המקרים, חוקרי Human Rights Watch שולטים בשפה שבה מתקיים הראיון. במקרים שבהם החוקרים אינם שולטים בשפה או בניב המקומי נעזר ארגון Human Rights Watch ביועצים ובמתורגמנים. לרוב משמשים כמתורגמנים פעילים מקומיים לזכויות האדם העובדים עם החוקרים ולפיכך הם נטולי פניות ומבינים את טבעם של הראיון ושל עבודת ארגון Human Rights Watch. הארגון מכשיר מתורגמנים ויועצים לתרגם שאלות ותשובות באופן מילולי, דבר שמאפשר לשאול שאלות נוספות כדי להבהיר את התשובות הניתנות.

כל אימת שהדבר ניתן מתקיימים הראיונות פנים אל פנים. כאשר אין מנוס מכך, חוקריHuman Rights Watch מקיימים ראיונות עם עדים או קרבנות להפרות באמצעות טלפון ואמצעי תקשורת אחרים. בדוחות שארגון Human Rights Watch מפרסם מתוארים תמיד התנאים שבהם התקיימו הראיונות.

ראיונות אינם סוג הראיות היחיד שארגון Human Rights Watch משתמש בו במחקריו ובדיווחיו. בשלביו הראשונים של המחקר ולכל אורכו אנו סוקרים בהרחבה דיווחים בתקשורת, חקיקה מקומית, את המשפט הבינלאומי, מסמכי מדיניות, דוחות אקדמיים ודוחות של החברה האזרחית. מסמכים הקשורים בניהול משפטים, דוחות ממשלתיים, וחומרים הנוגעים להרשעות ולגזירת דינם של אנשים משמשים לעתים מזומנות לביסוס טענות בדיווחיו של ארגון Human Rights Watch. מידע שנאסף ממקורות כגון האו"ם, מוסדות אזוריים בין-ממשלתיים וסוכנויות ממשלתיות מנותח גם הוא לעתים קרובות כדי להוכיח את קיומן של הפרות של זכויות האדם ואת היקפן. דוגמה לכך ניתן למצוא בשימוש במידע הנוגע לעונשים שגזרו בתי משפט בארה"ב בגין עבירות פליליות כדי להוכיח הפלייה גזעית בעונשי מאסר עולם שנגזרו על עבריינים קטינים, או בשימוש בתיעוד תשלומים של חולים על טיפול בבתי חולים בבורונדי על מנת להוכיח קיומו של יחס מפלה ולא אתי למטופלים. במקרים מסוימים חוקרי Human Rights Watch אספו וניתחו מידע ראשוני, כמו בדו"ח שמנה את פשעי המלחמה שבוצעו בקוסבו ואשר הכיל את הניתוח שלנו למגמות שעלו מן המידע.

בשטח, החוקרים אוספים לעתים מידע ונתונים שאינם מבוססים על ראיונות אלא על בחינת אתרי התקריות. במקרים מסוימים משתמשים חוקרי Human Rights Watch בכלים פורנזיים לתיעוד הפרות של זכויות האדם. החוקרים מצלמים גופות כדי לתעד פציעות וצלקות, מתעדים את מיקומם של מבנים שנהרסו, וכן מתעדים תרמילי תחמושת משומשים ומודדים ומנתחים מכתשים שנוצרו בשל התפוצצויות. ארגון Human Rights Watch אף משתמש בנקודות ציון של מערכת איכון לוויינית ובתצלומי לוויין כדי לחשוף באופן חזותי אתרים שבהם בוצעו ההפרות. בהכשרתם מקבלים חוקרי Human Rights Watch הנחייה להשתמש בכל אמצעי העומד לרשותם לתיעוד ראיות לביצוע הפרות של זכויות האדם, ולא להסתפק בראיונות בלבד.

מחקר בחברות סגורות

ארגון Human Rights Watch עורך מחקרים בארצות ובאזורים רבים שניתן להגדירם כ"חברות סגורות". חלק מהמדינות הללו, כדוגמת איראן או צפון קוריאה, סגרו לחלוטין את שעריהן בפני חוקרינו. במדינות אחרות, שהנן "פתוחות" במובן הטכני של המלה, עשויים להימצא "אזורים סגורים" עבור חוקרינו עקב סכנות האורבות בהם או הגבלות שהרשויות מטילות. עריכת מחקר באזורים אלה מחייבת התמודדות עם אתגרים הכוללים את זיהוין של הפרות זכויות האדם, רכישת הבנה מעמיקה של ההקשר המקומי, זיהוי קרבנות ועדי ראייה וגיבושן של המלצות הולמות ושל הזדמנויות לפעילות ציבורית. חובתנו הראשונה היא לדאוג לביטחון, לא רק עבור חוקרי Human Rights Watch אלא גם עבור האנשים שעמם אנו משוחחים. לעתים קרובות נשקפת לאנשי הקשר שלנו באזורים סגורים אלה סכנה ביטחונית מתמשכת, והדאגה לביטחונם, גם זמן רב לאחר שחוקרינו עזבו את המקום, עומדת בראש סדר העדיפות שלנו.

חוקרי ארגון Human Rights Watch משתמשים בשיטות רבות כדי לאסוף מידע מאזורים סגורים. גם מבלי להיכנס לאזור, החוקרים עדיין יכולים לראיין קרבנות ועדים. הראיונות מתבצעים לעתים מזומנות באמצעות הטלפון, ובמקרים מסוימים באמצעות תקשורת מקוונת. ראיונות אלה משמשים על-פי רוב לאיסוף חומרי רקע ולזיהוי הפרות של זכויות האדם, אך במקרים מסוימים ארגון Human Rights Watch משתמש בעדויותיהם של קרבנות ועדים שנגבו מרחוק. החוקרים משקיעים מאמץ רב בווידוא זהותם של הקרבנות והעדים ובאימות עדויותיהם באמצעות תשאולם ובאמצעות השוואת המידע שמסרו לזה שהתקבל ממקורות אחרים.

ראיונות הנערכים מחוץ לגבולות המדינה או האזור עם עדים שהגיעו זה עתה מהאזור הסגור הם שיטה נוספת לקבל מידע מקרבנות ועדים להפרות של זכויות האדם. אמצעי זה הוכח כאחת הדרכים היעילות ביותר לאיסוף מידע מחברות סגורות ולעתים זוהי הדרך היחידה לקבל מידע בנוגע למה שמתרחש במדינה או באזור מסוימים. ראיונות מסוג זה מתקיימים לעתים במחנות פליטים ועקורים, במוצבי צבא או במוצבים של קבוצות מורדים.

לאחרונה החל ארגון Human Rights Watch להשתמש בטכנולוגיית לוויין לחשיפת הפרות של זכויות האדם באזורים סגורים. תצלומי לוויין הם אמצעי יעיל ביותר להמחשת המצב לפני ואחרי נזקיו של עימות גדול, כגון הרס כפרים או תנועה המונית של בני אדם כמו במקרה של פליטים שנעקרו מבתיהם. ארגון Human Rights Watch השתמש בתצלומי לוויין כאשר קיבל דיווחים על תקיפה של אתרים מסוימים ולא הייתה לו הזדמנות להיכנס לאזור כדי לאשש את הדיווחים. בהתבסס על נקודות ציון של מערכת איכון לוויינית שהתקבלו קודם לכן מכפרים שלגביהם דווח כי הותקפו, עלה בידי חוקרים לרכוש סדרות של תצלומי לווין של כפרים אלה שצולמו לאורך זמן. תצלומים אלה, שעל כל אחד מהם מוטבע תאריך הצילום, מהווים ראיות ברורות למצב לפני ואחרי התקפה.