באלג'יריה, הנמצאת תחת "מצב חירום" מאז שנת 1992, ושנשיאה עבד אל-עזיז בוטפליקה זכה בקלות בבחירות לכהונתו השלישית, נמשכות ההפרות הנרחבות של זכויות האדם. הפרות אלה כוללות הגבלות על חופש העיתונות וההתאספות, התעללות משטרתית בחשודים בטרור במסגרת חקירה, פטור-מעונש על פשעים שביצעו בעבר חברים בכוחות הביטחון ובמיליציות חמושות והימנעות מתמשכת ממסירת מידע בנוגע לגורלם של אנשים ש"הועלמו" בכפייה בידי סוכני המדינה במהלך מלחמת האזרחים בשנות התשעים. ההתקפות הקטלניות שהמיליציות מבצעות נמשכו ב-2009, וכוונו בעיקר נגד כוחות הביטחון, אם כי היקפן הצטמצם בהשוואה לשנים קודמות.
הבחירות לנשיאות
ב-9 באפריל 2009 נבחר הנשיא בוטפליקה מחדש. בוטפליקה גבר על חמישה מועמדים אחרים, ועל-פי המניין הרשמי זכה בקולותיהם של 90% מהבוחרים. הנשיא התמודד על כהונה נוספת לאחר שהפרלמנט אימץ בחודש נובמבר 2008, מבלי לקיים כל דיון בנושא, תיקון לחוקה המבטל את הכלל שהגביל את מספר כהונותיו של הנשיא לשתיים. שלוש מפלגות אופוזיציה מבוססות היטב, חזית הכוחות הדמוקרטיים, האספה למען התרבות והדמוקרטיה ומפלגת הנהדה האסלאמית החרימו את הבחירות, בטענה שלא התקיימו בהן התנאים הדרושים לבחירה הוגנת ושקופה.
חופש הביטוי וההתאספות
אמצעי התקשורת האלקטרוניים נשלטים בידי המדינה ואינם משדרים כמעט כלל סיקור ביקורתי של מדיניות הממשלה או של דעות המנוגדות לה. עם זאת, מתקיימים שידורי טלוויזיה חיים של דיונים פרלמנטריים. עיתונים בבעלות פרטית נהנים מחופש פעולה רב יותר, אך חוקי העיתונות המדכאים, התלות בהכנסות מפרסום מהמגזר הציבורי וגורמים נוספים מגבילים את יכולת העיתונות לבקר בחופשיות את הממשלה, את הצבא ואת בעלי השררה.
דיני העונשין וחוק העיתונות קובעים עונשי מאסר של עד שנתיים וכן קנסות על השמצה, העלבה, או פגיעה חמורה בכבודו של הנשיא, של גורמים ממשלתיים ושל מוסדות המדינה.
בחודש מארס 2009 החל נג'אר חאג' דאוד, מנהלו הכללי של אתר החדשות "אל-ואחה", לרצות עונש של שישה חודשי מאסר בגין השמצה בעקבות מאמר שפורסם בשנת 2005 ואשר בו הואשם גורם רשמי בשלטון המקומי בניסיונות חוזרים ונשנים לאנוס עמיתות לעבודה. על-פי "הוועד להגנה על עיתונאים", שבסיסו בניו-יורק, בית המשפט שחרר את דאוד על-תנאי מסיבות רפואיות, תוך התחשבות בפצעים שנגרמו לו כשנדקר שבועות ספורים קודם לכן. דאוד עדכן את "הוועד להגנה על עיתונאים" כי מאז שנת 2003 הגישה נגדו "שדולת השחיתות" 67 תלונות בגין השמצה.
אדם חמוש בסכין התקיף בחודש ינואר 2009 את חפנאווי ר'ול, עיתונאי עצמאי וחבר בסניף אל-ג'לפה של הליגה האלג'יראית להגנה על זכויות האדם. חנפאווי טען בפני "הוועד להגנה על עיתונאים" כי הרשויות המקומיות העלימו עין מהתקיפה. בשנים האחרונות הועמד ר'ול לדין פעמים רבות והואשם בהשמצה בשל מאמריו, שבהם האשים גורמים רשמיים ואנשים בעמדות כוח בשחיתות ובניצול לרעה של סמכותם.
אנשים המחזיקים בדרכונים אירופיים וצפון-אמריקניים נדרשים להצטייד באשרת כניסה כדי לבקר באלג'יריה, ולעתים קרובות הרשויות מסרבות להנפיק אשרה זו לעיתונאים ולעובדי ארגונים לזכויות האדם. אזרחי המדינות השכנות מרוקו ותוניסיה אינם זקוקים לאשרת כניסה. עם זאת, ב-4 באפריל הכריחו הרשויות את סיהאם בנסדרין לחזור על עקבותיה בעת שביקשה להיכנס לאלג'יריה. בנסדרין היא עיתונאית תוניסאית ופעילת למען זכויות האדם שהוזמנה בידי הליגה האלג'יראית להגנה על זכויות האדם לפקח על סיקור התקשורת המקומית את הבחירות לנשיאות. ב-9 באפריל עיכבה המשטרה וחקרה במשך ארבע שעות את העיתונאים המרוקנים הישאם אל-מדראווי ומחפוז עייט בן סאלח, שהגיעו למדינה כדי לסקר את הבחירות עבור השבועון המרוקני "א-סהרה אל-אוסבועייה". השניים דיווחו כי שוטרים בלבוש אזרחי עקבו אחריהם וכי חדרם בבית המלון נסרק.
זמן קצר לפני הבחירות לנשיאות, החרימו הרשויות עותקים של השבועונים הצרפתיים "ל'אקספרס", "מריאן" ו"לה ז'ורנאל דו דימאנש" בטענה כי הפרו את סעיף 26 של חוק המידע משנת 1990, האוסר על כל פרסום הנתפס כ"מנוגד לערכים האסלאמיים, לערכים הלאומיים ולזכויות האדם, או תומך בגזענות, בקנאות או בבגידה". הסיבה לנקיטת צעד זה הייתה נעוצה ככל הנראה בדרך שבה סיקרו השבועונים את הנשיא בוטפליקה ואת מערכת הבחירות.
צו שפורסם בשנת 2000 האוסר על קיום הפגנות בבירה אלג'יר עדיין עומד בתוקפו. הרשויות מחייבות ארגונים לקבל היתר מהמושל המקומי לצורך עריכת התכנסויות ציבוריות. ב-17 ביולי 2009 שוגר כוח משטרה גדול לאודיטוריום במרכז אלג'יר כדי למנוע את קיומו של כינוס שיזמו ארגונים המייצגים את קרבנות מלחמת האזרחים תחת הכותרת "זכר הקרבנות לקראת שיקומה של חברה". המארגנים, שאמרו כי לא קיבלו מסמך כלשהו האוסר על קיום הכינוס, העבירו את האירוע למשרדי "קולקטיב משפחות הנעלמים באלג'יריה". בחודש אוקטובר קיבלה הליגה האלג'ירית להגנה על זכויות האדם הודעה בכתב האוסרת על קיומו של מפגש בנושא עונש המוות שאמור היה להתקיים בבית מלון בעיר אלג'יר.
חופש הדת
צו מס' 06-03 משנת 2006, שיש לו מעמד של חוק, קובע עונשי מאסר ללא-מוסלמים שגורמים לאחרים להמיר את דתם , ואוסר על בני דתות אחרות להתכנס לצורך פולחן דתי במקומות שלא אושרו לצורך כך על-ידי המדינה. הרשויות מסרבות לאשר את בקשותיהם של נוצרים פרוטסטנטים להשתמש במבנים לפולחנם, ובכך חושפות אותם לסכנה של רדיפה בשל קיום פולחן דתי במקום שלא אושר לכך.
פטור-מעונש על הפרות שבוצעו בעבר
למעלה מ-100 אלף אלג'יראים נהרגו במהלך הסכסוך הפוליטי בשנות התשעים. אלפי אנשים נוספים "הועלמו" בידי כוחות הביטחון או נחטפו בידי מליציות מזוינות שנלחמו בממשלה, ומעולם לא אותרו, חיים או מתים. אנשים שביצעו מעשי זוועה במהלך תקופה זו ממשיכים ליהנות מפטור-מעונש. המסגרת המשפטית לַפּטור שממנו הם נהנים היא חוק משנת 2006 בדבר שלום ופיוס לאומי, המעניק חנינה לאנשי כוחות הביטחון על מעשים שביצעו בשם המאבק בטרור ולחברים במליציות מזוינות שלא הואשמו במעורבות במעשי האכזריות הקשים ביותר.
החוק מבטיח פיצויים למשפחותיהם של ה"נעלמים" אך בה בעת קובע כי השמצתם של מוסדות המדינה או של כוחות הביטחון בגין הדרך שבה התנהלו במהלך הסכסוך הפוליטי היא פשע. ארגונים המייצגים את משפחות ה"נעלמים" מגנים את הימנעותה המתמשכת של המדינה ממתן דין וחשבון מפורט בנוגע לגורלם של בני המשפחה הנעדרים.
מעצר תוך ניתוק מהעולם, עינויים ועונש המוות
בשנים האחרונות נדירים מאוד הדיווחים על "היעלמויות" ממושכות. עם זאת, שירותי ביטחון שאנשיהם פועלים בלבוש אזרחי מבצעים לעתים מזומנות מעצרים מבלי להציג צווי מעצר. כמו כן, שירותי ביטחון אלה מרבים להחזיק בחשודים בטרור למשך תקופה העולה על 12 הימים שנקבעו בחוק לפני הבאתם בפני שופט, ואינם מקיימים את החובה החוקית להודיע למשפחות על המעצר. ועדת האו"ם נגד עינויים, שבחנה בחודש מאי 2008 את הדו"ח שהגישה לה אלג'יריה בנושא זה, הביעה חשש בנוגע לדיווחים שלפיהם במקרים של חשד לטרור התקופה של 12 ימים שהחוק קובע למעצר לפני הגשת כתב אישום "עלולה בפועל להיות מוארכת שוב ושוב" וכן בנוגע לכך ש"החוק אינו מבטיח את הזכות לייעוץ משפטי במהלך תקופת המעצר, וכי לא תמיד מכובדת זכותו של העציר לראות רופא וליצור קשר עם בני המשפחה".
כך למשל, ב-17 במארס 2009 עצרו אנשים בבגדים אזרחיים את מוסא רחלי מהיישוב אוולאד עיסא שבמחוז באומרדס, על-פי דיווחיהם של ארגונים אלג'יראים לזכויות האדם. בירורים שערך אביו של רחלי בתחנות משטרה סמוכות ובמחנות צבא לא הובילו למידע כלשהו בנוגע למקום הימצאו. ב-27 במארס שבה המשטרה וערכה בבית המשפחה חיפוש, שבמסגרתו הוחרמה, לדברי האב, מכוניתו של מוסא רחלי. רק ב-20 באפריל נודע למשפחה כי הרשויות מחזיקות במוסא רחלי בכלא הצבאי בלדה.
בשנת 2004 תוקנו דיני העונשין באלג'יריה ונקבע בהם מפורשות כי עינויים הם פשע. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום עורך ביקורים סדירים בבתי הכלא הרגילים באלג'יריה אך לא במתקני מעצר המנוהלים בידי אגף המידע והביטחון, שהנו סוכנות מודיעין רבת עוצמה המהווה חלק מהצבא.
בשנת 2009 הטילו בתי המשפט באלגי'ריה גזרי דין מוות רבים, חלק ניכר מהם נגד אנשים שהואשמו בטרור ורובם שלא בפני הנאשמים. יישומם של עונשי המוות באלג'יריה מושעה מאז שנת 1993.
הטרור והמאבק בטרור
מספר ההתקפות של המיליציות המזוינות הצטמצם מאוד בהשוואה לאמצע שנות התשעים, אך ארגון "אל-קאעידה במגרב האסלאמי" המשיך לשגר התקפות קטלניות, שכוונו בעיקר נגד מטרות צבאיות ומשטרתיות. הרבה מההתקפות כללו מארבים בצדי דרכים, שבהם נעשה שימוש במטעני חבלה ובירי. כך למשל, ב-17 ביוני 2009 הותקפה שיירה בסמוך לבורג' בו ערייריג', במרחק של 180 ק"מ ממזרח לבירה אלג'יר. בהתקפה נהרגו, על-פי דיווחים, בין 18 ל-30 אנשי כוחות הביטחון. במקרים מסוימים הרג ארגון "אל-קאעידה במגרב האסלאמי" גם אזרחים. לדוגמה, על-פי דיווחים, הארגון קיבל על עצמו את האחריות להתנקשות בחייו של רועה צאן בח'ויג'בת, בסמוך לעיר תבסה ב-14 במארס, בחשד כי שיתף פעולה עם הרשויות.
ב-17 בינואר 2009 הפך חסן רביע סעיד לאלג'יראי השמיני במספר שהוחזר לאלג'יר מבין אלה שהוחזקו בידי ארה"ב במתקן הכליאה שבמפרץ גואנטנמו. על-פי דיווחים, עם הגעתו לאלג'יריה נעצר סעיד בידי מחלקת הביטחון והמידע, הוחזק במשך כמה ימים כשהוא מנותק מהעולם, ונחקר; כל זאת, בדומה לנעשה בעצורים ששבו לפניו מכלא גואנטנמו לאלג'יריה. רוב המוחזרים הועמדו לדין באשמת מתן שירות לארגון טרור בחו"ל. נאשמים אלה שוחררו, ונכון לחודש אוקטובר, הם ממתינים למשפטם מחוץ לכותלי הכלא. נכון לחודש נובמבר 2009, עדיין מוחזקים בכלא גואנטנמו תריסר עצירים אלג'יראים.
גורמי מפתח בינלאומיים
נכון לשנת 2009 מתמידה אלג'יריה בסירובה המתמשך לאפשר ביקורים בתחומה לגורמים במועצת זכויות האדם של האו"ם, ובכלל זה ביקורים של מדווחי האו"ם המיוחדים לעניין עינויים, לעניין זכויות האדם במהלך המאבק בטרור ולעניין הוצאות להורג ללא משפט והוצאות שרירותיות להורג. כמו כן מנעה אלג'יריה ביקור של קבוצת העבודה בעניין היעלמויות כפויות ולא-רצוניות.
בדו"ח של ממשלת ארה"ב שכותרתו "קידום החירות והדמוקרטיה" מחודש מאי 2009 נקבע כי אלג'יריה היא "שותפה בכירה [של ארה"ב] במאבק בקיצוניות וברשתות טרור כגון אל-קאעידה והיא שותפתנו השנייה בגודלה למסחר בעולם הערבי". ארה"ב כמעט ואינה מספקת שום סיוע כספי לאלג'יריה, אך היא בין הלקוחות הגדולים ביותר של היצוא האלג'ירי, ובעיקר של יצוא הגז והנפט. בדו"ח "קידום החירות והדמוקרטיה" נכתב עוד כי ארה"ב "ממשיכה להאיץ בממשלה לבטל את הגדרתן של השמצות בעיתונות כעברה פלילית". עוזר מזכירת המדינה האמריקאית ג'פרי ד' פֶלְטְמָן, שביקר באלג'יריה ב-21-20 באוקטובר 2009, לא התייחס במהלך ביקורו בפומבי לסוגיה זו או לסוגיות אחרות של זכויות האדם.