(ביירות) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי התקיפה הישראלית על מרכז חירום וסיוע בדרום לבנון ב-27 במארס 2024 הייתה התקפה בלתי חוקית על אזרחים, שבמסגרתה לא ננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים. בין שהתקפה זו על אזרחים בוצעה בכוונה תחילה ובין שבוצעה מתוך קלות דעת, יש לחקור אותה בחשד לפשע מלחמה. בתקיפה, שבוצעה באמצעות ערכת הנחיה Joint Direct-Action Munition (JDAM) מתוצרת ארצות הברית ופצצה לשימוש כללי במשקל 500 ליברות (כ-230 ק"ג) מתוצרת ישראל, נהרגו שבעה מתנדבי חירום וסיוע מהעיירה הבארייה, השוכנת כחמישה ק"מ מצפון לרמת הגולן, הכבושה בידי ישראל.
מטרת התקיפה, שבוצעה לאחר חצות, הייתה בניין מגורים שבו שכנה יחידת החירום והסיוע של ארגון הסיוע הלבנוני, גוף הומניטרי לא-ממשלתי המעניק שירותי חירום, הצלה וסיוע בלבנון, וכן הכשרה במתן עזרה ראשונה. ארגון Human Rights Watch לא מצא ראיות כלשהן לקיומה של מטרה צבאית במקום. רק שבוע קודם לכן דווח כי ישראל מסרה למחלקת המדינה האמריקאית התחייבות בכתב כי נשק שסיפקה ארצות הברית לא שימש לביצוע הפרות של החוק הבינלאומי.
חוקר מטעם ארגון Human Rights Watch בלבנון, רמזי קייס, אמר כי "כוחות ישראליים השתמשו בנשק אמריקאי כדי לבצע תקיפה שבה נהרגו שבעה אזרחים, עובדי סיוע בלבנון, שרק עשו את עבודתם". קייס הוסיף ואמר כי "הבטחותיה של ישראל לארצות הברית לפיהן היא מצייתת לחוקי המלחמה הן הבטחות חלולות. על ארצות הברית להכיר במציאות ולעצור את אספקת הנשק לישראל".
ארגון Human Rights Watch אמר כי על ארצות הברית להשעות לאלתר את מכירת הנשק ואת הסיוע הצבאי לישראל, בהינתן ראיות לכך שהצבא הישראלי משתמש בנשק אמריקאי בדרכים לא חוקיות. על משרד החוץ של לבנון להזדרז אף הוא ולהגיש הצהרה לבית הדין הפלילי הבינלאומי, שתאפשר לו לחקור ולהעמיד לדין בגין פשעים הבאים בגדר סמכויותיו ואשר בוצעו בשטח לבנון מאז אוקטובר 2023.
בפוסט בטלגרם מיום 27 במארס מסר הצבא הישראלי כי "מטוסי קרב תקפו במהלך הלילה מבנה צבאי במרחב אל-הבריה שבדרום לבנון. במבנה חוסל מחבל מרכזי המשויך לארגון 'הגמעה איסלאמיה' שקידם בעבר מתווים לעבר שטח ישראל ואיתו מחבלים נוספים ששהו במבנה". חבר פרלמנט המייצג את אל-ג'מאעה אל-אסלאמייה, מפלגה פוליטית אסלאמית לבנונית שהזרוע החמושה שלה, כוחות אל-פג'ר, הייתה מעורבת במעשי איבה עם ישראל משני צידי הגבול, אמר לארגון Human Rights Watch כי לא נהרגו לוחמים מן הכוחות והכחיש כל קשר ליחידת החירום והסיוע של ארגון הסיוע הלבנוני.
ארגון Human Rights Watch ראיין שישה מתושבי הבארייה: הוריהם של שלושה מן ההרוגים, הבעלים של הבניין, איש צוות החירום וההצלה שעזב את המרכז זמן קצר לפני התקיפה, תושב המקום שהיה באתר התקיפה זמן קצר לאחריה, ופקיד ממשל מקומי. כמו כן, ארגון Human Rights Watch שוחח עם ראש מחלקת החירום והסיוע של ארגון הסיוע הלבנוני, עם חבר פרלמנט המייצג את אל-ג'מאעה אל-אסלאמייה ועם שניים מחברי ההנהלה הכללית של ההגנה האזרחית הלבנונית, בהם ראש צוות ההגנה האזרחית שפינה את הגופות מבין ההריסות.
ארגון Human Rights Watch גם סקר תצלומים של שרידי נשק שנמצאו באתר; תצלומים וסרטוני וידיאו של האתר לפני התקיפה ואחריה, ששותפו באינטרנט על ידי עיתונאים, סוכנויות ידיעות ועובדי הצלה; ותיעוד וידיאו ששותף ישירות עם חוקרים מטעם הארגון. ב-19 באפריל שלח ארגון Human Rights Watch מכתב ובו ממצאים ושאלות לצבא הישראלי ולמחלקת המדינה של ארצות הברית, אך לא קיבל תשובה עד למועד הפרסום.
סרטוני וידיאו של שרידי נשק שנמצאו באתר התקיפה ושותפו עם ארגון Human Rights Watch כללו פיסת מתכת ועליה כתוב "MPR 500", המאשרת כי מדובר בפצצה רגילה במשקל 500 ליברות המיוצרת בידי יצרנית הנשק הישראלית אלביט מערכות, וכן שרידי משטח וסנפיר-זנב השייכים לערכת הנחיה JDAM המיוצרת בידי חברת בואינג, שמושבה בארצות הברית.
שתי תמונות מאומתות שפורסמו בדף הפייסבוק של יחידת החירום והסיוע ב-28 במארס וצולמו באתר התקיפה מציגות שרידים באותו מיקום עצמו שנראה בתמונות שנשלחו ישירות לארגון Human Rights Watch. את התמונות שיתף תושב הבארייה שהיה במקום זמן קצר לאחר התקיפה. עיתונאי בביירות שיתף אף הוא תמונות של אותו אוסף שרידים, שהוצג בהלווייתם של שבעת המתנדבים.
בני משפחות ההרוגים, עמיתיהם וראש יחידת החירום והסיוע מסרו כי כל שבעת ההרוגים היו מתנדבים שהחלו לעבוד במרכז זמן קצר לאחר פתיחת סניף הבארייה בשלהי 2023. ההרוגים הם אחמד וחוסיין א-שעאר, תאומים בני 18, עבד א-רחמאן א-שעאר, אחמד חמוד, מוחמד פארוק עטווה, עבדאללה עטווה ובראא אבו קייס. המבוגר בהרוגים היה בן 25.
התקיפה אירעה זמן קצר לאחר השעה 12:30 בלילה ובמהלכה נהרגו כל שבעת העובדים במרכז, אמר סאמר חמדאן, ראש צוות ההגנה האזרחית במקום. בתמונות ובסרטונים שצילמו תושבים ועיתונאים נראה המרכז, חרב עד היסוד, ובסמוך לו חונה אמבולנס הרוס שעל חלקו האחורי ובצדדיו בולט כיתוב בצבע אדום. ארגון Human Rights Watch לא מצא ראיות כלשהן לקיומה של מטרה צבאית במקום. בהינתן שבמקום פעל מרכז סיוע, הודאתו של הצבא הישראלי בפוסט בטלגרם על הפגיעה המכוונת בו מעידה לכל הפחות על כישלונו לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי לוודא שמדובר במטרה צבאית ולמנוע אובדן חיי אזרחים ונזק לאובייקטים אזרחיים, ומכאן שהתקיפה אינה חוקית.
גורם רשמי באל-ג'מאעה אל-אסלאמייה אמר כי אף על פי שיש תומכים של אל-ג'מאעה אל-אסלאמייה המתנדבים בארגון הסיוע הלבנוני, איש מהם אינו לוחם בזרוע הצבאית שלה, כוחות אל-פג'ר. פרסומים ברשתות החברתיות שנבדקו בידי ארגון Human Rights Watch מצביעים על כך כי ייתכן שלפחות שניים מן ההרוגים תמכו באל-ג'מאעה אל-אסלאמייה. במקרה אחד, האדם פרסם בשנים 2016–2018 ארבע תמונות בעמוד הפייסבוק שלו, שבהן הוא נראה לצד דגל אל-ג'מאעה אל-אסלאמייה ודימויים המזוהים עימה. בתמונה נוספת שפורסמה ברשתות החברתיות נראה אדם שלישי, במדי הסוואה, אוחז ברובה סער. אימו של אותו אדם סיפרה כי בנה, כמו גברים אחרים בכפר, השתמש ברובים למטרות ציד ולא היה קשור לאף ארגון חמוש. בני משפחותיהם של ההרוגים, ארגון הסיוע הלבנוני וההגנה האזרחית אמרו כולם כי שבעת ההרוגים היו אזרחים ולא היו מזוהים עם ארגון חמוש כלשהו. חבר פרלמנט מטעם אל-ג'מאעה אל-אסלאמייה, שנהגה לפרסם בעבר הודעות פומביות כאשר לוחמיה נהרגו, אמר לארגון Human Rights Watch כי איש מלוחמיה לא נהרג בתקיפה, והמפלגה הכחישה בפומבי כל קשר לארגון הסיוע הלבנוני.
"הפכנו כל אבן", אמר חמדאן. "לא מצאנו אלא ציוד חירום וציוד רפואי. סרבלים, קסדות, גאזה, ערכות עזרה ראשונה. זה הכול."
בתגובה לתקיפה אמר ארגון חיזבאללה כי מאוחר יותר באותו בוקר הוא שיגר רקטות לעבר קריית שמונה שבצפון ישראל ולעבר מפקדת חטיבה 769. על פי דיווחים בתקשורת, בהתקפה של חיזבאללה נהרג אזרח אחד. בהמשך אותו יום נהרגו בתקיפות ישראליות תשעה בני אדם, ובהם לוחמי חיזבאללה ואמל, וכן שלושה עובדים רפואיים המזוהים עם שני הארגונים. על פי חישוב של סוכנות הידיעות AFP, נכון ל-1 במאי דווח לפחות על 73 אזרחים שנהרגו בתקיפות ישראליות בלבנון מאז אוקטובר 2023, בנוסף ליותר מ-300 לוחמים.
על פי דיווחים, בנפילות של רקטות וטילים, ובהתקפות אחרות של חיזבאללה ושל ארגונים פלסטיניים חמושים בלבנון לעבר ישראל, נהרגו לפחות תשעה אזרחים ו-11 חיילים מאז אוקטובר 2023. יותר מ-92,000 בני אדם נעקרו מבתיהם בדרום לבנון ולפחות 80,000 נעקרו מצפון ישראל.
על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, על כל הצדדים לסכסוך מוטלת החובה להבחין בין לוחמים לאזרחים ולפגוע במכוון רק בלוחמים. במקרה של ספק אם אדם הוא אזרח, יש לראות בו אזרח. במהלך פעולות צבאיות יש להקפיד כל העת ולחוס על אוכלוסייה אזרחית, על אזרחים ועל אובייקטים אזרחיים. יש לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למנוע, ובכל מקרה למזער, אובדן אגבי של חיי אזרחים, פגיעה באזרחים ונזק לאובייקטים אזרחיים. על כל צד לסכסוך לעשות כל שניתן כדי לוודא שמטרות הן אכן מטרות צבאיות. כל המְבצע הפרות חמורות של דיני המלחמה מתוך כוונה פלילית – כלומר בכוונה תחילה, או מתוך קלות דעת – עלול לעמוד לדין בגין פשעי מלחמה. מארגון Human Rights Watch נמסר כי התקיפה שבה נהרס מרכז חירום וסיוע, שבו שהו רק אזרחים, מצביעה על כישלון של ממש בנקיטת אמצעי הגנה נאותים כדי להבטיח שהמטרות הן אכן מטרות צבאיות ולמנוע מוות של אזרחים. בחודש מארס הגישו הארגונים Human Rights Watch ו-Oxfam מזכר משותף למחלקת המדינה האמריקאית ובו הציגו טווח רחב של הפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי מצד ישראל וטענו כי הבטחותיה של ישראל לא להשתמש בנשק אמריקאי באורח בלתי חוקי אינן אמינות.
קייס אמר כי "ההזרמה הבלתי פוסקת והבלתי מותנית של נשק, למרות הפרות שיטתיות של דיני המלחמה שמבצעת ישראל, והפטור מעונש בגין הפרות אלה, מאפשרים את המשך ההרג הבלתי חוקי של אזרחים, לרבות עובדי סיוע. ההתנהלות של ישראל בעזה ובלבנון מפֵרה את חוקי ארצות הברית ואת החוק הבינלאומי, ועל הנשיא ביידן לעצור בדחיפות את הזרמת הנשק, כדי למנוע מעשי זוועה נוספים".
