בשנת 2016 המשיכה ישראל להטיל הגבלות חמורות ומפלות על זכויות האדם של פלסטינים, לסייע בהעברת אזרחים ישראלים לגדה המערבית הכבושה ולהטיל הגבלות חמורות על תנועת אנשים וסחורות לתוך רצועת עזה והחוצה ממנה.
בשנה זו נמשכה גם הסלמה חדשה באלימות, שהחלה בשנת 2015. הסלמה זו התאפיינה בהפגנות, חלקן אלימות, בגדה המערבית ובגבול רצועת עזה וישראל, שדוכאו על-ידי כוחות ישראליים, לעיתים קרובות תוך שימוש באש חיה. בנוסף התחולל גל של דקירות וניסיונות דקירה של עוברי אורח ואנשי כוחות ביטחון ישראלים בידי פלסטינים, הן בגדה המערבית והן בישראל. תקיפות אלה בוצעו בעיקר בידי אנשים שפעלו ללא חסות של ארגון חמוש כלשהו.
כוחות הביטחון הישראליים הפעילו כוח קטלני נגד חשודים בתקיפות ביותר מ-150 מקרים, ובין היתר בנסיבות המצביעות על שימוש מופרז בכוח ולעיתים גם על הוצאות להורג ללא משפט. בין ה-1 בינואר וה-31 באוקטובר 2016, הרגו פלסטינים לפחות 11 ישראלים, בהם שני אנשי כוחות הביטחון, ופצעו 131 ישראלים, בהם 46 אנשי כוחות הביטחון, בגדה המערבית ובישראל. נכון לאותו תאריך, כוחות הביטחון הישראליים הרגו לפחות 94 פלסטינים ופצעו לפחות 3,203 פלסטינים בגדה המערבית, ברצועת עזה ובישראל, לרבות חשודים בתקיפה, מפגינים ועוברי אורח, כך על-פי נתוני האו"ם.
הרשויות הפלסטיניות בגדה המערבית וברצועת עזה הגבילו את חופש הביטוי ועינו עצירים או התעללו בהם, ובעזה הוציאו הרשויות להורג לפחות ארבעה אנשים, בהם אדם אחד שהואשם בקיום יחסים חד מיניים.
נכון ל-31 באוקטובר, בגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים, מתנחלים ישראלים תקפו ופצעו 26 פלסטינים והסבו נזק לרכוש ב-66 תקריות, כך לפי דיווח של האו"ם.
בחודש ינואר 2016 הועמדו לדין גבר ונער ישראלים בגין חלקם בהצתה שבה נהרגו בני זוג פלסטינים ובנם הפעוט בשנת 2015. השניים הוחזקו במשמורת מאז נעצרו בחודש דצמבר 2015. בחודש מאי 2016 נידון גבר ישראלי למאסר עולם לאחר ששרף למוות ילד פלסטיני בחודש יולי 2014.
הרשויות הישראליות הרסו בתים ורכוש אחר בגדה המערבית במסגרת מדיניות מפלה המגבילה באופן חמור את גישתם של פלסטינים להיתרי בנייה. במעשי הרס אלה הן הביאו, נכון ל-17 באוקטובר, לעקירתם בכפייה של 1,283 תושבים פלסטינים בשטחי הגדה המערבית שתחת שליטה ישראלית.
ישראל המשיכה להטיל הגבלות חמורות על תנועת אנשים וסחורות לתוך רצועת עזה והחוצה ממנה, ופגיעתן הוחרפה עוד יותר על-ידי הסגירה המצרית של גבול מצרים עם הרצועה במשך רוב הזמן, וסירובה של ישראל לאפשר לרשויות ברצועת עזה להפעיל נמל תעופה או נמל ימי.
נכון ל-31 באוקטובר, ארגונים פלסטיניים חמושים ירו בשנת 2016 20 רקטות מרצועת עזה שבשליטת חמאס לשטח ישראל, תוך הפרה של דיני המלחמה. רשויות חמאס לא העמידו איש לדין בגין פשעים חמורים שבוצעו על-פי הטענה במהלך המערכה הצבאית של ישראל ברצועת עזה בשנת 2014. ישראל קיבלה יותר מ-500 תלונות שנגעו למערכה הצבאית, אולם העמידה לדין רק שלושה חיילים, בגין גניבה.
הרשות הפלסטינית וממשלת חמאס עצרו פעילים שמתחו ביקורת על העומדים בראשן, על כוחות הביטחון או על מדיניותן, וחלקם טענו כי עונו במעצר. נכון ל-31 באוקטובר, הנציבות הפלסטינית לזכויות האדם, גוף המפקח מכוח חוק על ציותן של הרשויות הפלסטיניות לדיני זכויות האדם, קיבלה 150 תלונות בדבר עינויים והתעללות בידי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית ו-204 תלונות כאלה נגד כוחות הביטחון של חמאס.
רצועת עזה
ישראל
במהלך אותה תקופה, הרגו כוחות ישראליים 8 בני אדם ופצעו לפחות 188 בני אדם ברצועת עזה, בהפגנות בסמוך לגדר הגבול. הרשויות הישראליות הכריזו על שטח בתוך רצועת עזה, הסמוך לגבולה עם ישראל, כאזור אסור בכניסה, וחיילים ישראלים יורים על אנשים הנכנסים אליו. כמו כן המשיכו כוחות הביטחון הישראליים לירות על אזרחים פלסטינים באזור האסור בכניסה שעליו הכריזה ישראל בתוך הרצועה, בצמוד לגבולותיה הצפוניים והמזרחיים. הירי כוון אל דייגים שהסתכנו בשיט למרחק של יותר משישה מייל ימיים מהחוף – הטווח שאליו מגבילה ישראל את סירות הדיג מרצועת עזה. בחודש אפריל הרחיבה ישראל את אזור הדיג לתשעה מייל ימיים, אולם ביוני היא שבה וצמצמה אותו לשישה מייל. לדברי ישראל, היא מגבילה את הגישה לים כדי למנוע הברחת נשק ואת הגישה לאזורים האסורים בכניסה כדי למנוע התקפות על תחומה.
הפצ"ר קיבל יותר מ-500 תלונות מיחידים ומארגוני זכויות אדם בנוגע ל-300 תקריות שאירעו במהלך הלחימה בין ישראל לעזה בשנת 2014, ופתח בחקירות פליליות בנוגע ל-37 תקריות. אולם, עד היום הוגשו כתבי אישום רק נגד שלושה חיילים, בגין גניבה. לדברי האו"ם, 1,462 אזרחים פלסטינים, בהם 551 ילדים, ו-6 אזרחים ישראלים בישראל, ובהם ילד אחד, נהרגו במהלך הלחימה.
סגר
האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה המשיכה לסבול מההשלכות הקשות של ההגבלות החמורות שמטילה ישראל על רצועת עזה, ובייחוד על תנועת אנשים ועל ייצוא סחורות. הסגר מפריד בין בני משפחה, מגביל גישה לטיפול רפואי ולהזדמנויות בתחום ההשכלה והכלכלה ומנציח אבטלה ועוני. כ-70% מ-1.9 מיליון תושבי רצועת עזה מסתמכים על סיוע הומניטארי למחייתם.
הנסיעה דרך מעבר ארז, מעבר הנוסעים מרצועת עזה לישראל, לגדה מהערבית ולשאר העולם, מוגבלת למה שהצבא הישראלי מכנה "מקרים הומניטאריים חריגים", שמשמעותו בפועל בעיקר אנשים הזקוקים לטיפול רפואי, מלוויהם ואנשי עסקים בולטים. במחצית הראשונה של שנת 2016 חצו את מעבר ארז מדי יום כ-500 פלסטינים, בהשוואה לכ-24,000 פלסטינים שעברו בו בממוצע בכל יום בחודש ספטמבר 2000, ממש לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה. בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2016 הסתכם יצוא הסחורות מהרצועה בכ-158 משאיות בממוצע בחודש, שרובן הובילו סחורה שנועדה לשיווק בגדה המערבית ובישראל. היקף זה מהווה כ-15% מהיקף הייצוא לפני הידוק הסגר בשנת 2007, אז עמד הממוצע החודשי על כ-1,064 משאיות.
ההגבלות הישראליות על העברת חומרי בניין לרצועת עזה והמחסור במימון פגעו בשיקומן של 17,800 יחידות דיור שניזוקו קשות או נהרסו במהלך המערכה הצבאית של ישראל ברצועת עזה בשנת 2014. כ-65 אלף בני אדם שאיבדו את בתיהם נותרו עקורים. לדברי ישראל, חומרי בניין עלולים לשמש לצרכים צבאיים, לרבות ביצור מנהרות, והיא מתירה להכניס רק כמויות מוגבלות של חומרי בניין, תחת פיקוחם של ארגונים בינלאומיים.
מצרים חסמה גם היא כל העברה סדירה של סחורות דרך המעבר לעזה שבשליטתה, והחמירה את ההגבלות שהיא מטילה על תנועת אנשים. בשנת 2016 נותר המעבר סגור רוב הזמן, למעט מועדים מצומצמים שבהם הורשו לעבור בעיקר אנשים הזקוקים לטיפול רפואי, מחזיקי דרכונים או אשרות זרות, לרבות סטודנטים, או אנשים בעלי מעמד תושבות במדינות זרות, וכן עולי רגל למכה. בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2016 עברו במעבר רפיח בממוצע כ-3,196 אנשים לשני הכיוונים, בהשוואה לממוצע של 40,000 אנשים בחודש במחצית הראשונה של שנת 2013, לפני הדחתו של הנשיא המצרי מוחמד מורסי.
חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים
נכון ל-31 באוקטובר, בשנת 2016 ירו ארגונים פלסטיניים חמושים 20 רקטות מרצועת עזה לשטח ישראל. איש לא נהרג מירי הרקטות, אולם הוא עורר אימה בקרב תושבי האזורים המושפעים ממנו בישראל ושיבש את חייהם. רקטות אלה אינן ניתנות לכיוון מדויק לעבר מטרות צבאיות, וכאשר הן נורות לעבר ריכוזי אוכלוסייה ישראליים, כפי שאירע פעמים רבות, הדבר עולה לכדי התקפות חסרות הבחנה או מכוונות על אזרחים. ועדת בדיקה של האו"ם קבעה בשנה שעברה כי התקפות כאלה הן הפרות חמורות של דיני המלחמה. חמאס, השולט בפנים רצועת עזה, נושא באחריות לשיטור הגבול והשטח שבשליטתו ועליו לדאוג לכך שלא יבוצעו התקפות לא חוקיות.
נכון ל-31 באוקטובר מנגנון ביטחון הפנים של חמאס ומשטרת חמאס עינו 204 אנשים שהיו במשמורתם או התעללו בהם, כפי שעולה מתלונות שהתקבלו במשרדי הנציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות האדם, הגוף הפלסטיני המפקח על נושא זכויות האדם מכוח חוק.
ברצועת עזה, שחוקיה נבדלים במידה מסוימת מאלה החלים בגדה המערבית, קיום "יחסים לא טבעיים" בעלי אופי מיני, מונח הנתפס ככולל יחסי מין חד מיניים, הוא פשע שהעונש בגינו מגיע עד 10 שנות מאסר. בחודש פברואר 2016 הוציאה הזרוע הצבאית של חמאס להורג אחד מלוחמיה בגין "הפרות התנהגותיות ומוסריות" לכאורה. גורמים רשמיים בחמאס אישרו שהכוונה ליחסי מין חד-מיניים.
בנוסף, הרשויות האזרחיות ברצועת עזה הוציאו להורג בחודש מאי שלושה בני אדם שהורשעו ברצח, כשברקע חשש להפרת זכותם להליך ההוגן.
הגדה המערבית
ישראל
נכון ל-31 באוקטובר, כוחות הביטחון הישראליים ומתנחלים ירו למוות במהלך השנה בלפחות 83 פלסטינים ופצעו לפחות 3,015 פלסטינים, לרבות עוברי אורח, מפגינים ואנשים שנחשדו בתקיפת ישראלים, כך לפי מעקב של האו"ם. במקרים מסוימים, תיעוד וידיאו ודיווחים של עדי ראייה עוררו חשד כבד לשימוש מופרז בכוח.
בחודש מארס ירה חייל ישראלי למוות בעבד אל-פתאח א-שריף, שדקר חייל במחסום בחברון ביחד עם פלסטיני נוסף. חיילים ירו למוות באחד התוקפים ופצעו את א-שריף. מספר דקות לאחר התקרית, בעת שא-שריף שכב על הקרקע ללא תנועה, חייל תועד בווידיאו כשהוא יורה בו בראשו. החייל עומד לדין בבית דין צבאי.
נכון ל-31 באוקטובר, האו"ם דיווח על 26 תקיפות שבהן מתנחלים פצעו פלסטינים ועל 66 התקפות שבהן הסבו מתנחלים נזק לרכוש פלסטיני. הרשויות הישראליות מחויבות להגן על פלסטינים בגדה המערבית, אך לעיתים קרובות אינן עוצרות או מעמידות לדין מתנחלים שתקפו פלסטינים והרסו או הסבו נזק למסגדים, בתים, בתי ספר, עצי זית, מכוניות ורכוש פלסטיני אחר. לדברי ארגון זכויות האדם הישראלי יש דין, בין השנים 2005 ו-2014, המשטרה סגרה 92% מהתיקים שנפתחו בעקבות דיווחים על תקיפות מתנחלים מבלי להעמיד איש לדין.
בשנת 2015, נהרגו הפעוט עלי דוואבשה ושני הוריו בהצתה בזדון של שני בתים בכפר הפלסטיני דומא. בחודש ינואר 2016 הוגשו כתבי אישום נגד גבר בן 21 ונער בן 17 שהוחזקו במשמורת המשטרה, בגין שלושה מעשי רצח בתקרית זו.
התנחלויות, מדיניות מפלה והריסת בתים
ישראל המשיכה השנה לספק שירותי ביטחון וכן שירותים מנהליים, דיור, חינוך וטיפול רפואי לכ-560,000 מתנחלים הגרים בהתנחלויות בלתי חוקיות בגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים. המשפט ההומניטארי הבינלאומי אוסר על כוח כובש להעביר את אוכלוסייתו לשטח הכבוש.
כמו-כן הגבירה ישראל את פעילות ההתנחלות שלה, והתירה את בנייתן של יותר מ-1,000 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות בגדה המערבית, להוציא מזרח ירושלים, במחצית הראשונה של שנת 2016. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל, זהו גידול של 17% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2015.
קבלת היתרי בנייה היא משימה קשה ביותר, אם לא בלתי אפשרית, עבור פלסטינים במזרח ירושלים או ב-60% משטחי הגדה המערבית הנתונים תחת שליטה ישראלית בלעדית (שטח C). הדבר הוביל פלסטינים לבנות מבני מגורים ומבנים לצורכי פרנסה הנתונים בסכנה מתמדת של הריסה או החרמה מצד ישראל בתואנה שהוקמו ללא היתר. לפלסטינים החיים באזורים אלה גישה מוגבלת בלבד, או יקרה מאוד, למים, חשמל, בתי ספר ושירותים אחרים שמספקת המדינה, לעומת התנאים שלהם זוכים המתנחלים הישראלים באותם אזורים.
נכון ל-31 באוקטובר, הרשויות הישראליות הרסו 925 בתי מגורים ומבנים פלסטיניים אחרים בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים), בעיקר בעילה של היעדר היתרי בנייה. ישראל הרסה גם את בתיהם של בני משפחה של אנשים שנחשדו בביצוע התקפות על ישראלים, כפעולת תגמול על מעשים אלה, תוך הפרה של האיסור שמטיל המשפט ההומניטארי הבינלאומי על ענישה קולקטיבית. בעקבות כל מעשי ההרס הללו נעקרו מבתיהם 1,347 בני אדם.
חופש התנועה
ישראל המשיכה להטיל הגבלות מכבידות על תנועת הפלסטינים בגדה המערבית, בין השאר באמצעות מחסומים ומכשול ההפרדה. המכשול הוא שילוב של חומה וגדר שישראל הקימה לדבריה לצרכים ביטחוניים, אולם היא הוצבה במקרים רבים עמוק בשטח הגדה המערבית ולא לאורך הקו הירוק המפריד בין הגדה לבין ישראל. הגבלות תנועה שהטילה ישראל במטרה להרחיק פלסטינים מהתנחלויות אילצו אותם לנסוע בדרכים עוקפות שהנסיעה בהן גוזלת זמן רב, והגבילו את גישתם לאדמות חקלאיות.
ישראל המשיכה בבניית מכשול ההפרדה סביב מזרח ירושלים. כ-85% מתוואי המכשול עובר בתוך הגדה המערבית, ומותיר 11,000 פלסטינים מבודדים מצדה המערבי של הגדר. פלסטינים אלה אינם מורשים לנסוע לישראל, והם נאלצים לחצות את הגדר כדי להגיע לרכושם ולשירותים הניתנים להם בגדה המערבית.
מעצרים שרירותיים ומעצר ילדים
רשויות הצבא הישראלי עצרו מפגינים פלסטינים, לרבות כאלה שקראו למחאה לא אלימה נגד התנחלויות ישראליות ונגד תוואי גדר ההפרדה.
כוחות הביטחון הישראליים המשיכו לעצור ילדים שנחשדו בעבירות פליליות, לרוב יידוי אבנים; לחקור אותם שלא בנוכחות בן משפחה או עורך דין; ולכפות עליהם לחתום על הודאות בשפה העברית, שאותה אינם דוברים. הצבא הישראלי החזיק ילדים פלסטינים במעצר בנפרד מבגירים במהלך דיוני הארכת מעצר ומשפטים צבאיים, אולם לעיתים קרובות כלא אותם יחד עם עצירים בגירים מיד לאחר מעצרם.
נכון לחודש אפריל 2016, ישראל החזיקה 692 עצירים מנהליים פלסטינים (לרבות שתי נשים ו-13 ילדים), ללא כתב אישום או משפט, על סמך ראיות חסויות. ישראל כולאת עצירים פלסטינים בתוך שטחה, תוך הפרה של המשפט הבינלאומי הקובע כי יש להחזיקם בתחומי השטח הכבוש. הכליאה בישראל מובילה להגבלות על יכולתם של בני משפחה לבקר את העצירים, בשל הדרישה הישראלית שבני משפחה יעברו בדיקות ביטחוניות ויקבלו היתרי כניסה לישראל. כמה עצירים פלסטינים פתחו בשביתת רעב כדי למחות על מעצרם ללא משפט.
הרשות הפלסטינית
בשנה זו המשיכו להגיע תלונות על עינויים והתעללות בידי שירותי הביטחון של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית. הנציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות האדם דיווחה על 150 תלונות, נכון ל-31 באוקטובר.
שירותי הביטחון של הרשות הפלסטינית עצרו פעילים בגין ביקורת פוליטית שמתחו, וחלקם טענו כי סבלו מהתעללות במעצר. הרשות הפלסטינית עוצרת עיתונאים ופעילים פלסטינים בגין התבטאויות לא אלימות, מתעללת בהם ומעמידה אותם לדין מכוח חוקים נושנים שהעונשים הקבועים בהם כוללים מאסר. בכך היא מפרה את חובותיה מכוח אמנות בינלאומיות שאשררה בשנת 2014, לכבד את חופש הביטוי ואת זכויותיהם של עצירים.
ישראל
במהלך הסלמה באלימות שהחלה בשנת 2015, הרגו פלסטינים 11 ישראלים, לרבות שני אנשי כוחות הביטחון, ופצעו 131 בני אדם, בהם 46 אנשי כוחות הביטחון בישראל ובגדה המערבית, כך נכון ל-31 באוקטובר, לפי נתוני האו"ם.
בתוך שטח ישראל הרגו אנשי כוחות הביטחון הישראליים או עוברי אורח ישראלים שלושה פלסטינים, בהם אנשים שנחשדו בתקיפת ישראלים.
חוק שהתקבל בחודש יולי מטיל חובות דיווח מכבידות על ארגונים לא ממשלתיים המקבלים את רוב המימון שלהם מישויות ממשלתיות זרות. בכך שחוק זה פוטר מחובת הדיווח ארגונים לא ממשלתיים המקבלים כסף ממקורות זרים פרטיים, הוא מכוון למעשה נגד ארגוני זכויות אדם, ארגונים המנוהלים בידי ערבים אזרחי ישראל או למענם וארגונים פוליטיים הפועלים נגד הכיבוש.
בדואים אזרחי ישראל החיים בכפרים "לא מוכרים" סבלו מהריסה מפלה של בתיהם בטענה שנבנו שלא כחוק. זאת על אף שרוב הכפרים הללו התקיימו לפני הקמתה של מדינת ישראל, ואחרים הוקמו בשנת החמישים של המאה העשרים על קרקע שאליה העבירה ישראל אזרחים בדואים. הרשויות הישראליות סירבו להכין תכניות מתאר עבור היישובים ולהנפיק להם היתרי בנייה, והן דחו תכניות שהוגשו על-ידי היישובים עצמם ואשר היו מאפשרות לתושבים בנייה כחוק. קהילות בדואיות רבות נעקרו ממקום מושבן לצורך הקמה של יישובים יהודיים, ושורה של ממשלות ישראליות טלטלה אותם ממקום למקום, וכשלה באספקת דיור נאות.
באל-עראקיב, כפר לא מוכר שניהל מאבק משפטי ארוך שנים עם המדינה, הרסו הרשויות את כל בקתותיהם של התושבים 10 פעמים בין ה-1 בינואר ל-18 באוגוסט, כך לפי ארגון "פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי". הרשויות הישראליות הרסו 28 מבנים בדואיים בנגב, לא כולל באל-עראקיב, והשחיתו את יבוליהם של כפרים בדואיים לא מוכרים 14 פעמים, בין ה-1 בינואר וה-18 באוגוסט.
ישראל המשיכה לדבוק במדיניותה המוצהרת של נקיטת אמצעי כפייה כדי להמאיס על כ-40,000 מבקשי מקלט אריתריאים וסודאנים את חייהם במדינה. אמצעים אלה כוללים מעצרים ממושכים; הגבלות על חופש התנועה; מדיניות מעורפלת בכל הנוגע להיתרי עבודה והגבלת הגישה לשירותי בריאות. ישראל אינה מגרשת את אזרחי אריתריאה וסודאן, אולם עד היום היא הכירה בארבעה אריתריאים בלבד כפליטים. בחודש יוני הכירה ישראל לראשונה באזרח סודאן כפליט.
גורמי מפתח בינלאומיים
מכוח התחייבויות הנובעות מהסכמי קמפ דייוויד משנת 1978, בשנת 2016 הקצתה ארה"ב בשנת 3.1 מיליארד דולר לסיוע צבאי לישראל. כמו כן הקצתה ארה"ב 400 מיליון דולר לסיוע לכוחות ביטחון פלסטיניים ולתמיכה כלכלית ברשות הפלסטינית. בחודש ספטמבר חתמו ארה"ב וישראל על הסכם סיוע צבאי בן עשר שנים בסך 38 מיליארד דולר ארה"ב, שרובו ישמש לרכישת ציוד צבאי מתוצרת ארה"ב. בחודש ינואר פרסמה רשות המכס האמריקאית תזכורת לדרישתה משנת 1995, לסמן ייבוא מהתנחלויות ישראליות כתוצרת הגדה המערבית ולא ישראל.
משרד התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי מקיים חקירה מקדמית של המצב בפלסטין כדי לקבוע האם הוא עומד בקריטריונים לפתיחה בחקירה רשמית לגבי פשעי מלחמה שבוצעו בפלסטין ומשטחה. בחודש אוקטובר ביקרה משלחת של משרד התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי בישראל ובגדה המערבית ונפגשה עם גורמים ישראליים ופלסטיניים רשמיים.