תאילנד

בחודש יולי 2011 זכתה יִינְגלָאק צִ'ינָוָואט, אחותו הצעירה של ראש הממשלה הגולֶה תַּאקְסִין צִ'ינָוָואט, ברוב עצום בבחירות, והביאה עמה הבטחה ליציבות המיוחלת בתאילנד לאחר כמה שנים של תהפוכות פוליטיות. הממשלה החדשה עדיין לא קיימה את ההבטחות שנתנה בראשית דרכה להעניק עדיפות לטיפול בבעיותיה הרבות של תאילנד בתחום זכויות האדם. בחודשים אוקטובר ונובמבר נפגעו הבירה בנגקוק ו-23 מחוזות נוספים מהשיטפונות החמורים ביותר במדינה מזה עשרות שנים, שעקרו מבתיהם מאות אלפי אנשים והסבו הרס עצום לפרנסה ולכלכלה.

מתן דין וחשבון על אלימות פוליטית

בין החודשים מארס ומאי 2010 נהרגו לפחות תשעים בני אדם ולמעלה מאלפיים נפצעו במהלך עימותים פוליטיים אלימים. ההרג נגרם בעקבות שימוש מיותר בכוח קטלני בידי כוחות הביטחון התאילנדיים, התקפות של גורמים חמושים הפועלים בשיתוף עם החזית המאוחדת לדמוקרטיה נגד דיקטטורה, המוכרת בשמה "החולצות האדומות", והסתה לאלימות בידי כמה ממנהיגי החזית המאוחדת.

בחודש ינואר 2011 הכריזה המחלקה לחקירות מיוחדות במשרד המשפטים על תוצאות החקירות הראשוניות בנוגע לאלימות. המחלקה הצהירה על מעורבותם של חיילים ב-13 מקרי מוות, ועל מעורבותם של גורמים חמושים בחזית המאוחדת ב-12 מקרי מוות נוספים. אולם, בהיעדר שיתוף פעולה מצד המשטרה הושהו המאמצים לפתוח בחקירות מקרי מוות שיובילו להעמדות לדין. בחודש ספטמבר מינתה ראש הממשלה יִינְגלָאק את הגנרל פּריוופָּאן דָּאמָאפּוֹנְג, גיסו של תאקסין, למפכ"ל המשטרה הלאומית, והבטיחה בפומבי לשים קץ לעיכובים אלה.

מצבן של החקירות בנוגע לפשעים שבוצעו כביכול בידי "שחורי החולצות" הלוחמניים מהחזית המאוחדת נותר מעורפל, כשממשלתה של יִינְגלָאק מכחישה את קיומו של הארגון. כמה מהאנשים שהואשמו בביצוע התקפות קטלניות נגד חיילים, שוטרים וקבוצות המתנגדות לחזית המאוחדת שוחררו בערבות. בחירתם של 12 מנהיגים בכירים בחזית המאוחדת כחברי פרלמנט מטעם מפלגת "למען תאילנדים" השלטת עוררה חששות כבדים כי יוכלו לנצל את השפעתם הפוליטית ואת חסינותם הפרלמנטארית כדי לחמוק ממתן דין וחשבון על חלקם באלימות של שנת 2010.

יִינְגלָאק הבטיחה את תמיכתה המלאה לעבודתה של ועדת האמת והפיוס של תאילנד, שהוקמה על-ידי ממשלתו של אַבְּהִיסִיט וֵגָ'גִ'יבָה כדי לבחון את האלימות הפוליטית, אך עד עתה לא העניקה לוועדה זו את הסמכות לזמן עדים, ובכך הותירה אותה ללא יכולת לקבל מידע מלא בנוגע לתכניות לפריסה בשטח ולפעולות של כוחות הביטחון, לדוחות נתיחה, לעדויות של עדי ראייה ולתצלומים וחומרי וידיאו שצולמו על-ידי הצבא והמשטרה.

בתחילת עבודתה מצאה הוועדה כי ממשלת וג'ג'יבה הפעילה על גורמי אכיפת החוק לחץ להעמיד לדין מאות מפגינים מן השורה מהחזית המאוחדת, להאשימם בעבירות פליליות חמורות ולהחזיקם במעצר לפני משפט למשך חודשים ללא אפשרות לשחרור בערבות. בחודש ספטמבר הכריזה הממשלה כי תבחן את ההאשמות נגד מפגינים אלה ותוודא שהיחס שהם זוכים לו עולה בקנה אחד עם כללי ההליך ההוגן ועם מחויבויות בתחום זכויות האדם. הוועדה גם המליצה לייסד מנגנון מיוחד אשר יעניק פיצויים הולמים וסעד נוסף לכל קרבנות ההתעללות והאלימות הפוליטית.

ההתקדמות בחקירתן של עבירות פליליות שביצעו חברי ברית העם למען הדמוקרטיה, המכונים "החולצות הצהובות", במהלך הפגנות שהתקיימו בשנת 2008 הייתה איטית גם היא. בנוסף, שוטרים ופוליטיקאים הנתפסים כאחראים לשימוש המפורז בכוח נגד מפגיני ברית העם שקיימו עצרות מול הפרלמנט ב-7 באוקטובר 2008 ממשיכים ליהנות מפטור מעונש.

חופש הביטוי וחופש כלי התקשורת

בין השנים 2008 ו-2011 פיקחה ממשלת אבהיסט על סגירתם של למעלה מאלף אתרי אינטרנט, תחנת טלוויזיה בלוויין, תחנות טלוויזיה באינטרנט, פרסומים מודפסים ולמעלה מארבעים תחנות רדיו קהילתיות בגין מה שהוגדר כאיום על הביטחון הלאומי או שידור חומרים הנתפסים כעולבים במלוכה.

הרשויות בתאילנד המשיכו להשתמש בחוק פשעי המחשב ובסעיף 112 לדיני העונשין, העוסק בהעלבת המלוכה (Lèse majesté), כדי לאכוף צנזורה ולרדוף מתנגדי משטר. המועצה הלאומית לזכויות האדם העריכה כי בשנים 2010 ו-2011 הובאו בפני בתי המשפט למעלה מ-400 מקרים של העלבת המלוכה. על אנשים העומדים לדין בגין עבירות של העלבת המלוכה נאסר לעתים קרובות להשתחרר בערבות, והם מוחזקים בכלא במשך חודשים בהמתנה לפתיחת משפטם. ברוב המקרים, המשפטים מתקיימים בדלתיים סגורות. בחודש מארס גזר בית משפט על טַנְתָאווּט טָוִויוָוארוֹדוֹמְקוּל 13 שנות מאסר בגין פרסום מידע באתר האינטרנט האנטי-מלוכני נוֹר פּוֹר צ'וֹר )הברית העממית נגד דיקטטורה) בארה"ב. בשנת 2011 הועמדו לדין בגין העלבת המלוכה גם מנהלי אתרי אינטרנט ועורכים, כמו צִ'ירָאנוּץ' פְּרֵמְצַ'איְפּוֹרְן, מנהל האתר Prachatai.com, וסוֹמְיוֹס פְּרוּקְסָקָסֵמְסוּק, עורך המגזין "הכוח האדום".

ב-26 באוגוסט אמר צָ'לֵם יוּבַּמְרוּנְג, סגן ראש ממשלת תאילנד, לפרלמנט כי לא תהיה שום נכונות לסבול עבירות של העלבת המלוכה. הממשלה הקימה "חדר מלחמה" במפקדה הלאומית של המשטרה כדי לפקח על האינטרנט ולהנהיג את פעולות הענישה נגד אתרים הנתפסים כביקורתיים כלפי המלוכה. ב-1 בספטמבר עצרה המשטרה בבנגקוק את סַרְפָּק פּוּצַ'איְסֵנְג בגין תמונות, קטעי קול והודעות שפרסם, על-פי הטענה, בפייסבוק ואשר נתפסו כעולבות במשפחת המלוכה. מעצרו של פוצ'איסנג היה המעצר הראשון באשמת העלבת המלוכה בזמן ממשלתה של יִינְגלָאק.

מבקריהן של יִינְגלָאק ושל מפלגת "למען תאילנדים", ובהם יָרְמְסָאק פּינְתוֹנְג וקבוצת "טִי-ניוּז", איבדו חוזים עם שירותי השידור הלאומיים של תאילנד, הנתונים לשליטת הממשלה, שבמסגרתם היו אמורים להפיק תכניות אקטואליה פרשניות לרדיו ולטלוויזיה בתשדורת ארצית.

אלימות והפרת זכויות האדם במחוזות הגבול הדרומי

מורדים בדלנים מהרשת הרופפת של חזית המהפכה הלאומית (BRN-Coordinate) המשיכו לתקוף אזרחים במחוזות הגבול הדרומי. ב-16 בספטמבר נהרגו שישה בני אדם ו-118 נפצעו בהתפוצצות מכוניות ואופנועי תופת באזור סוּ-נְגַאי קוֹלוֹק שבמחוז נָרָתִיוָואט. מורדים הטמינו מוקשים במטעי גומי כדי לזרוע אימה בקרב האוכלוסייה התאית-בודהיסטית ולכפות על בני קהילה זאת לוותר על בעלותם על המטעים.

קבוצות מורדים המשיכו לפגוע במכוון במורים בבתי ספר המנוהלים בידי הממשלה, ואשר מסמלים עבורם את מאמצי הממשלה לערער את הזהות האתנית המלאית-מוסלמית. ב-6 בספטמבר ירו מורדים למוות במורֶה קָנִיט לָמוּנִי באזור רָמָאן שבמחוז יָלָה, שפכו בנזין על גופתו והציתו אותה. מאז שנת 2004 מורדים הרגו לפחות 148 מורים ובעלי תפקידים רשמיים בתחום החינוך.

כוחות הביטחון הממשלתיים משתמשים לעתים מזומנות בבתי הספר כמגורי חיילים וכבסיסים צבאיים ובכך מעמידים בסכנה תלמידים ומורים ופוגעים בחינוך.

מפקד המחוז הרביעי בצבא, לוטננט ג'נרל (רא"ל) אוּדוֹמְצַ'אי תָמָסָרוֹרָט התחייב בפומבי כי העדה המלאית-מוסלמית תזכה לראות את הצדק נעשה בכל הנוגע להפרת זכויותיהם. אולם, עד עתה כוחות הביטחון התאילנדיים נאלצו לשלם מחיר מועט, אם בכלל, על הוצאות להורג ללא משפט, על עינויים, על העלמות כפויות ועל הפרות אחרות שהיו אחראים להן. לאחר הירידה החדה שחלה במקרי ה"היעלמות" מאז שנת 2007, נרשמה בשנת 2011 עלייה במספר המקרים החדשים מסוג זה.

מדיניות המאבק בסמים

בחודש ספטמבר הודיע סגן ראש הממשלה צָ'לֵם כי הממשלה תכבד את זכויות האדם ואת כללי ההליך ההוגן בעת יישומה של מדיניות המאבק בסמים. עם זאת, צָ'לֵם הכחיש בפסקנות כל מעורבות רשמית בלמעלה מ-2,800 ההוצאות להורג ללא משפט שנלוו ל"מלחמה בסמים" של ראש הממשלה דאז תַּאקְסִין.

החל בחודש ספטמבר הציבה לה ממשלתה של יִינְגלָאק מטרה "לשקם" 400 אלף משתמשי סמים בתוך שנה אחת. במדיניות הממשלה בתחום זה לא חל שינוי ניכר, והיא עדיין מבוססת על מעצר שרירותי של משתמשי סמים והחזקתם במרכזי "שיקום" בכפייה, המנוהלים בעיקר בידי הצבא ומשרד הפנים, ואשר הטיפול כביכול שהם מעניקים מבוסס על תרגילי כושר בסגנון צבאי. העצירים, המוחזקים בדרך כלל בכלא לפני העברתם לשיקום בכפייה, זוכים לסיוע רפואי מועט, אם בכלל, בהתמודדותם עם תסמיני הגמילה.

מגני זכויות האדם

ב-28 ביולי חמושים ירו למוות בפעיל למען איכות הסביבה בשם תוֹנְגְנָק סָוֵוקְצִ'ינְדָה במחוז סָמוּט סָכוֹן. זאת, על-פי הטענה, כנקמה על הקמפיין שניהל נגד הזיהום שגורמת תעשיית הפחם המקומית. מאז שנת 2001 נהרגו בתאילנד למעלה מעשרים פעילים למען איכות הסביבה ומגני זכויות האדם. חקירות שנוהלו בקשר למעשי ההרג התאפיינו לעתים קרובות בחוסר עקביות, בעבודת בילוש חובבנית, בהימנעותו של משרד המשפטים ממתן הגנה מספקת לעדים ובהתערבות פוליטית במאמצי אכיפת החוק.

הפליטים, מבקשי המקלט ומהגרי העבודה

הרשויות בתאילנד המשיכו להחזיר פליטים ומבקשי מקלט מדיני למדינות שבהן הם צפויים לרדיפה. ב-6 באוגוסט נעצר נוּר מוחמד, אויגורי במוצאו, נלקח למרכז המעצר למהגרים בבנגקוק, ושם הואשם על-פי חוק ההגירה בכניסה בלתי חוקית למדינה. במקום להביאו למשפט, כפי שמכתיב החוק התאילנדי, הועבר מוחמד ישירות למשמורת גורמים רשמיים מממשלת סין, ומאז לא נודעו עקבותיו. התנהלותה של סין עד היום בכל מה שנוגע למעצר שרירותי ולעינויים של בני העם האויגורי מלמדת כי למוחמד נשקפת סכנה חמורה של התעללות.

בשני מקרים לפחות בשנת 2011 "הדפו" רשויות תאילנד סירות שנשאו אנשים מבני עם הרוהינגיה מבורמה ומבנגלדש. זאת, על אף טענות על-כך שהתנהלות כזו הובילה בשנים 2009-2008 למותם של מאות בני אדם. לאחר שסיפקו לנוסעים אספקה בסיסית של מים ומזון, הרשויות התאילנדיות גררו את הסירות הרחק לתוך המים הבינלאומיים, ואז התירו אותן והניחו להן להיסחף בזרם. סירה אחת, ובה 91 מבני הרוהינגיה, נתפסה במחוז טְרַאנְג ב-22 בינואר ונהדפה בחזרה לים. סירה זו עגנה בסופו של דבר באיי אנדמן וניקובר שבהודו. סירה נוספת, ובה 192 אנשים מבני הרוהינגיה, נהדפה בחזרה לים הפתוח ונסחפה לחבל אָצֶ'ה שבאינדונזיה.

תאילנד אינה צד לאמנת הפליטים משנת 1951 ואין בה שום חוק המכיר במעמדם של פליטים. למבקשי המקלט ולפליטים הנעצרים צפויות לעתים מזומנות תקופות מעצר ממושכות עד שיתקבלו ליישוב מחדש או יסכימו להישלח בחזרה לארצותיהם. במקרים מסוימים הוחזקו במעצר פליטים סרי לנקים, נפאלים ורוהינגים במשך למעלה משנתיים. ב-6 ביוני שוחררו בערבות 94 פליטים ושני מבקשי מקלט מהקהילה האחמדית הנרדפת בפקיסטן; חלקם הוחזקו במעצר במשך כמעט שישה חודשים.

חוקי העבודה בתאילנד מספקים הגנות מועטות בלבד למהגרי עבודה מבורמה, קמבודיה ולאוס, ואלה נפלו קרבן להתעללות של אנשי משטרה, עובדי ציבור, מעסיקים וגורמים פליליים. סוכנות לרישום מהגרי עבודה ותכנית ל"אימות השתייכות לאומית" מספקות תיעוד חוקי לעובדים, אך אינן עושות כמעט דבר נגד הפטור-בפועל מעונש שמעסיקים המפרים את זכויותיהם של עובדים כאלה נהנים ממנו. מהגרי עבודה עדיין חשופים במידה רבה ביותר לניצול, כשהנשים שבהם סובלות מאלימות מינית ומסחר בעוֹבדות, והגברים מתמודדים עם ניצול חמור בעבודה, ובכלל זה נסחרים לצורך העסקתם בסירות דיג. בחודש אוקטובר תיעדו ארגונים לא ממשלתיים וכלי התקשורת כיצד המשטרה עוצרת מהגרי עבודה שנמלטו מהשיטפונות בתאילנד, שפגעו במיליוני בני אדם, סוחטת אותם ומתעללת בהם.

גורמי מפתח בינלאומיים

בשנת 2011 הביעו האו"ם, ארצות הברית, אוסטרליה, האיחוד האירופי, שוויץ ונורבגיה תמיכה נחרצת בפיוס פוליטי ובהגברת ההגנה על זכויות האדם בתאילנד, והאיצו בממשלה ובכל הפלגים הפוליטיים האחרים המעורבים בעימותים לפתוח בהידברות ולהימנע משימוש באלימות. שוויץ העניקה לוועדת האמת והפיוס של תאילנד הכשרה וסיוע טכני.

אף כי במהלך הקמפיין שתאילנד ניהלה בשנת 2010 למען הצטרפותה למועצת זכויות האדם של האו"ם היא קיבלה על עצמה התחייבויות רבות בתחום זכויות האדם, רק מעטות מהן יושמו. בחודש ספטמבר אמר שר החוץ התאילנדי סוּרָפּוֹנְג טוֹבִיצָ'קְצַ'איְקוּל כי מדינתו תשאף לחדש את השתתפותה במועצה למשך מושב נוסף ותנסה לזכות גם במושב לא קבוע במועצת הביטחון של האו"ם.

הקואליציה למאבק בפצצות מצרר מתחה ביקורת נוקבת על תאילנד בגין שימוש בתחמושת מצרר בסכסוך גבולות עם קמבודיה בחודש פברואר 2011. בחודש יוני הודיע שגריר תאילנד לאו"ם בג'נבה, במפגש הביניים הראשון של האמנה הבינלאומית בדבר תחמושת מצרר, כי תאילנד מקווה לאשרר את האמנה "בעתיד הקרוב".