תימן

מצב זכויות האדם בתימן המשיך להידרדר בשנת 2010. ההתקדמות שהושגה בתימן בשנים קודמות בתחום שלטון החוק נשחקה על-ידי מאות מעצרים שרירותיים ושימוש בכוח קטלני נגד מפגינים לא-אלימים במסגרת התסיסה הפוליטית בדרום המדינה. התנגשויות העמידו במבחן הפוגה בעימות עם מורדי שבט אל-חותי בצפון המדינה, ומשרדי הממשלה, הצבא, המורדים ו"שבטים" באזורים רבים בצפון המדינה המושפעים מהסכסוך הכשילו הענקת סיוע הומניטארי. עדיין חסר מתן דין וחשבון על הפרת דיני המלחמה. תימן הגבירה את מאמצי המלחמה בטרור נגד אנשים החשודים כחברים באל-קאעידה בחצי האי ערב, אך בחלק מההתקפות נהרגו ונפצעו אזרחים.

בחודש ינואר הוקמה קבוצת "ידידי תימן" המורכבת ממדינות ומגופים בין-ממשלתיים, וקבוצה זו לא הפעילה לחץ על תימן לשים קץ להפרת זכויות האדם ולא הציבה זאת כתנאי למתן התחייבות לסיוע כספי וטכני.

הטרור והמאבק בטרור

ארצות הברית הגדילה את הסיוע הצבאי לממשלת תימן והגבירה את שיתוף הפעולה הצבאי איתה לאחר ניסיונה הכושל של אל-קאעידה בחצי האי ערב בחודש דצמבר 2009 לפוצץ מטוס נוסעים בדרכו לדטרויט. ארגון אל-קאעידה בחצי האי ערב ביצע בשנת 2010 התקפות קטלניות רבות, שבהן פגע בייחוד בגורמי המודיעין הלאומי ובגורמי ביטחון המופעים ברשימת יעדי ההתנקשות של הארגון, הכוללת 55 תימנים.

בחודש יוני תקפו ארבעה חמושים מאל-קאעידה בחצי האי ערב עמדה של ארגון הביטחון הפוליטי (אחת מכמה סוכנויות מודיעין שתימן מפעילה) בעיר עדן, הרגו לפחות 11 קציני מודיעין וחיילים, ושחררו כמה חשודים בפעילות מיליציה.

בהתקפה על אוטובוס שבוצעה בחודש ספטמבר מן המארב בצנעא נהרגו 14 קצינים בכירים שהשלימו זמן קצר קודם לכן השתלמות של ארה"ב על מודיעין נגד טרור. בחודש אוקטובר ירו אנשי מיליציה בצנעא רימון המונע רקטה בלתי מונחית (אר-פי-ג'י) על מכונית שבה נסעו חמישה מאנשי צוות שגרירות בריטניה, ובהם סגנית השגריר, ופצעו שלושה מהם. בחודש אפריל ניסה מחבל מתאבד לשווא להרוג את השגריר הבריטי דאז, טים טורלוט.

ממשלת ארה"ב גילתה כי סימנה את המטיף התימני-אמריקני אנוור אל-עולקי כיעד להתנקשות בשל קשריו לכאורה לתכניות פיגוע של אל-קאעידה בחצי האי ערב. בחודש נובמבר הוגש בבית משפט בתימן כתב אישום נגד אל-עולקי, השוהה במקום מסתור במדינה, שכלל אישומים על עברות הקשורות בפעילות טרור. בית המשפט הורה על לכידתו, חי או מת.

על-פי דיווחים, ארה"ב סייעה לתימן בארבע תקיפות אוויריות לפחות על יעדים שנטען כי היו קשורים באל-קאעידה בחצי האי ערב. באחת מהן נורה טיל שיוט על חשודים בחברות באל-קאעידה בחצי האי ערב במחוז אביין שבדרום המדינה ב-17 בדצמבר 2009 וגרם להרג של 41 אזרחים לפחות. בהתקפה זו נעשה שימוש בפצצת מצרר אחת לפחות, אף כי תחמושת מסוג זה היא בלתי מבחינה מעצם טבעה ולכן מסכנת אזרחים באופן בלתי קביל. בהתקפה נוספת שבוצעה בחודש מאי בסיוע ארה"ב במחוז מאריב שבמרכז המדינה נהרג סגן מושל שלא היה חשוד בחברות באל-קאעידה בחצי האי ערב, ובני שבטו של ההרוג פגעו בעקבות זאת בצינורות נפט אסטרטגיים.

לדברי פעילים תימנים ידועי שם למען זכויות האדם, ממשלת תימן עצרה עשרות חשודים בטרור על יסוד חומר ראיות קלוש והחזיקה רבים מהם מבלי להגיש כתב אישום ובניגוד לחוק למשך שבועות ואף חודשים. עדיין קיים חשש כי נשיא תימן, עלי עבדאללה סאלח, השתמש במאבק בטרור כאצטלה לפגיעה ב"תנועה הדרומית" הבדלנית של תימן ובתקשורת החופשית.

במשך שלושה שבועות בחודש אוגוסט הפגיזו כוחות הביטחון של תימן מטרות שנחשדו כקשורות לארגון אל-קאעידה בחצי האי ערב בעיירה לוודר שבמחוז אביין, שהיא בית לבדלנים. על-פי דיווחים בכלי התקשורת, 36 נפגעי ההתקפה כללו אמנם חברים באל-קאעידה ואנשים מקרב כוחות הביטחון, אך נפגעו גם מאות בתים, ורבבות בני אדם נעקרו מבתיהם. בחודש ספטמבר התקיפה הממשלה במשך שלושה ימים אתרים שנחשדו כמקומות מסתור של אל-קאעידה בחווטא שבמחוז שבווה, והביאה בכך לעקירתן של אלפי משפחות נוספות מבתיהן.

המערכה נגד בדלני הדרום

כוחות הביטחון דיכאו פעולות מחאה של "התנועה הדרומית", באמצעות הצבת מחסומי דרכים בימים שהוכרז כי יתקיימו בהם הפגנות ובאמצעות מעצרם של אנשים שנחשדו כמשתתפים בהפגנות אלה. ב-23 בספטמבר עצרו כוחות הביטחון בעיר עדן לפחות 12 תימנים שתכננו להפגין כדי להעלות את המודעות למצוקותיהם בזמן שקבוצת המדינות "ידידי תימן" נועדה בעיר ניו יורק כדי לדון בסיוע לתימן.

סגן שר הפנים סאלח א-זווארי אמר כי בחודש מארס התקיימו 245 הפגנות "דרומיות", וכי במסגרתן התרחשו מאתיים אירועים אלימים. דו"ח "דרומי" על זכויות האדם כלל רשימה של 13 הרוגים, 31 פצועים ו-61 עצורים בהתנגשויות של בדלנים עם כוחות הממשלה בחודש מאי לבדו. בחודש יולי נהרג גבר בעיר עדן מירי שוטרים על מסע ההלוויה של אחמד דרוויש, שמת לכאורה מעינויים בסוף חודש יוני לאחר שנעצר בעקבות התקפת ארגון אל-קאעידה בחצי האי ערב על מתקן המודיעין בעיר עדן. בתצלומי גופתו של דרוויש ניתן היה להבחין במה שנראה כחבלות המכסות את גופו. בין החודשים מאי ויולי צר הצבא על האזורים הדרומיים א-דאלע ולחג' ועל חלקים משבווה. כמה מפעילי התנועה הדרומית הציבו חסימות דרכים וליבו תסיסה אזרחית וכן סגרו משרדי ממשלה, בתי ספר וחנויות. בחודש יוני הפגיז הצבא שוב ושוב את מרכז העיר א-דאלע, ובהתקפות אלה נפגעו כמה אזרחים.

העימות בצפון

ב-12 בפברואר הסכימו מורדי שבט אל-חותי וכוחות ממשלה במחוז סעדה שבצפון על שביתת נשק, ובכך באו אל קצם שישה חודשי לחימה כבדה, שהיו סבב האלימות השישי מאז חודש יוני 2004. בחודש אוגוסט הסכימו שני הצדדים על תכנית בת 22 נקודות ליישומה של שביתת הנשק, ובכלל זה שחרורם של כל האסירים. בחודש יוני, ארגונים לא ממשלתיים בתימן הציגו רשימה של 249 בני אדם שלטענתם הממשלה העמידה או מעמידה לדין בהקשר של העימות בסעדה, חרף הציפיות שהתעוררו במסגרת שביתת הנשק כי הם לא ייענשו. 86 אנשים נוספים נותרו במעצר מבלי שייוודעו האישומים בעניינם. למרות שביתת הנשק, נפגעו אזרחים ולוחמים רבים בהתנגשויות בין בני שבט אל-חותי לבין הצבא ולבין מיליציות שבטיות בגיבויו של הצבא.

נכון לאמצע חודש אוגוסט הוביל העימות לעקירתם של כמעט 330 אלף בני אדם מבתיהם, וכמעט מחציתם נמלטו בין החודשים אוגוסט 2009 ופברואר 2010. רק מיעוט מהעקורים עברו למחנות רשמיים; למעלה מ-80% מהם מתגוררים אצל משפחות מארחות או תחת כיפת השמיים, בבתי ספר ובמסגדים. סוכנויות הסיוע דיווחו כי נתקלו בקשיים רבים בניסיונותיהן להגיע לעקורים בשל חוסר ביטחון והגבלות שהטילו על גישתם גורמים רשמיים, שבטים מקומיים ומורדים. ידוע כי עד לחודש אוגוסט שבו לבתיהם למעלה מ-16 אלף עקורים.

בין החודשים נובמבר 2009 וינואר 2010 היו כוחות סעודיים צד לסכסוך המזוין. על-פי דיווחים בכלי התקשורת, כוחות אלה מנעו מאנשים שביקשו מקלט לחצות את הגבול, ואילצו אלפים לשוב לתימן.

כוחות הממשלה ולוחמי אל-חותי גייסו ילדים להשתתף בקרבות. על-פי דיווחים, לוחמי אל-חותי ביצעו הוצאות להורג ללא משפט וירו מתוך אזורים מאוכלסים תוך סיכון אזרחים. דווח עוד כי כוחות ממשלה ביצעו הפצצות לא מבחינות מהאוויר באזורים אזרחיים מיושבים, ובכלל זה הפציצו שוק הומה אדם בא-טלח ב-14 בספטמבר והתכנסות של עקורים באל-עדי ב-16 בספטמבר. אף אחד מהצדדים לא פעל לחקור הפרות אפשריות של דיני המלחמה או לטפל בהן.

חופש הביטוי

ב-22 במאי חל יום השנה העשרים לאיחוד צפון תימן ודרומה. ביום זה הכריז הנשיא סאלח על חנינה קיבוצית שהביאה לשחרורם של עצירים ואסירים רבים שנעצרו בעקבות השמעת התבטאויות ללא אלימות, אך לא של כולם. ארגון הביטחון הפוליטי המשיך להחזיק במעצר מתנגדי משטר לא אלימים מהתנועה הדרומית. ב-16 באוגוסט עצרו כוחות מודיעין את עבדאללה חיידר א-שאייע, מומחה לטרור ועיתונאי המועסק בסוכנות הידיעות הרשמית "סבא", והאשימו אותו כי שימש כדובר אל-קאעידה על-סמך ראיונות שערך עם חברי הארגון.

בשנים 2009 ו-2010 נגזרו על למעלה מ-16 עיתונאים ופעילים לא אלימים עונשים הנעים בין קנסות לבין עשר שנות מאסר, מרביתם בעקבות שידור דיווחים על מצוקותיהם של רבים בדרום המדינה. בית המשפט הפלילי המתמחה גזר בחודש מארס על חוסיין אל-עאקל, מרצה לגיאוגרפיה כלכלית, שלוש שנות מאסר לאחר שביטא בפומבי חששות לגבי השליטה באוצר הנפט של תימן. בחודש מאי שוחרר אל-עאקל במסגרת החנינה שניתנה אז, ולאחר מכן, בחודש ספטמבר, "הקפיאה" אוניברסיטת עדן את החובות האקדמיות שלו.

ב-24 במאי גזר בית המשפט לעיתונות ולפרסומים, שהוקם בשנת 2009 כדי להעמיד לדין עיתונאים, על סאמי ר'אליב, העורך הראשי של השבועון "א-נידאא", וארבעה עמיתים שלושה חודשי מאסר על תנאי בגין "פגיעה באחדות" תימן. שר המידע הורה לסגור מערכות עיתונים, ובהם "אל-וטני", בשל סיקור אוהד למחאה הדרומית. חלק מהעיתונים הצליחו לחדש את פעילותם, ואילו אחרים נגררו לבתי המשפט או הפסיקו לפעול.

בחודש אפריל הציע שר המשפטים ר'אזי אל-אר'ברי להוסיף לדיני העונשין ניסוח מעורפל שיגדיר כעברה "פגיעה בעקרונות הלאומיים המבוססים". נכון למועד כתיבת שורות אלה הצעתו נמצאת בבחינה פרלמנטארית.

זכויות נשים וילדות

נישואי ילדים ונישואין בכפייה עודם נפוצים, והדבר חושף ילדות לאלימות בתוך המשפחה, מביא לתמותת אמהות בלידה ומקצץ בלימודיהן של הילדות. השופטים המאשרים חוזי נישואין אינם מחויבים לוודא קודם לכן כי ילדות נישאות מרצונן החופשי. בחודש מארס מתה ילדה בת 12 או 13 שלושה ימים לאחר נישואיה בשל דימום חמור מאיבר מינה. נוכח התנגדותם של שמרנים אסלאמיים, הנשיא סאלח טרם נתן מעמד של חוק להחלטת הפרלמנט מחודש פברואר 2009 לקבוע את גיל 17 כגיל מינימום לנישואין.

אלימות בתוך המשפחה ואונס מצד בן הזוג אינם נחשבים לעברה. בשנת 2009 נפתח בצנעא מקלט לנשים, ומתגוררות בו נשים שנמלטו מאלימות ואסירות לשעבר שסיימו לרצות את עונשיהן אך משפחותיהן אינן מקבלות אותן בחזרה.

חרף התקדמות מסוימת, שיעור תמותת האמהות בתימן עדיין גבוה, 370 מקרים ל-100 אלף לידות של יילודים חיים. כשבע או שמונה נשים מתות מדי יום מסיבוכים בלידה. למעלה מ-70% מהנשים יולדות בבית.

גורמי מפתח בינלאומיים

בחודש אוגוסט תיווכה קטאר בין הממשלה לבין מורדי אל-חותי. בחודש ינואר הרכיבה בריטניה את קבוצת "ידידי תימן", הכוללת מדינות בולטות במפרץ, את ארגון המדינות המתועשות (הג'י-8) וארגונים בין ממשלתיים. בפגישות שנערכו בחודשים מארס וספטמבר דנה הקבוצה בסיוע כלכלי לתימן, אך נמנעה מכריכת הסיוע בהפסקת הפרת זכויות האדם המלבות את המשברים במדינה.

תורמים העבירו רק 49% מתוך 187 מיליון דולר שנקבעו כנחוצים בתכנית המענה ההומניטארי של האו"ם משנת 2010. ערב הסעודית, קטאר ומדינות אחרות במפרץ הפרסי סיפקו סיוע נרחב לתימן, ובכלל זה למנהיגי שבטים, למוסדות דת ולממשלה. מדינות האיחוד האירופי העבירו גם הן סיוע הומניטארי וסיוע בפיתוח.

ארה"ב הגדילה את הסיוע הצבאי שהיא מעניקה לתימן ל-150 מיליון דולר, למעלה מפי שניים, ובנוסף לכך העבירה סיוע הומניטארי וכלכלי בגובה 110 מיליון דולר. ארה"ב תמכה בגלוי באחדותה של תימן, אך הפצירה בה לפתור את משבריה בדרכי שלום.