המתקפה בראשות חמאס בדרום ישראל ב-7 באוקטובר נועדה לפגוע בישראלים, אך גם מהגרי עבודה בישראל נהרגו ונתפסו כבני ערובה. משפחותיהם מתאבלות עליהם בקצהו השני של העולם, בתאילנד, בנפאל, בפיליפינים ובקמבודיה.
ממשלת ישראל דיווחה על יותר מ-240 בני אדם שנתפסו כבני ערובה ב-7 באוקטובר. אחרי האזרחים הישראלים, אזרחים תאילנדים הם הקבוצה הגדולה ביותר בקרב בני הערובה שארגונים פלסטיניים חמושים תפסו. לפי משרד החוץ התאילנדי, 22 אזרחים תאילנדים נתפסו כבני ערובה, 32 נהרגו ו-19 נפצעו. נוסף על כך ועל פי הדיווחים, עשרה סטודנטים נפאלים שהועסקו בחקלאות נהרגו, וכך גם ארבע מטפלות פיליפיניות וסטודנט קמבודי אחד.
הרג מכוון של אזרחים והחזקת אנשים כבני ערובה הם פשעי מלחמה. לעולם אין להתייחס לאיש כקלף מיקוח, ועל חמאס והג'יהאד האסלאמי לשחרר לאלתר וללא פגע את כל המוחזקים בידיהם. על ממשלות בעלות השפעה על חמאס למנף את השפעתן כדי לדרוש יחס אנושי לכל בני הערובה ואת שחרורם ללא תנאים.
תאילנד היא המקור העיקרי של מהגרי עבודה בישראל וכ-30,000 תאילנדים עובדים במדינה, כמעט כולם גברים המועסקים בחקלאות. בעת המתקפה ב-7 באוקטובר, אלפים עבדו במשקים חקלאיים על גבול רצועת עזה.
ממשלת תאילנד מציעה לאזרחיה טיסות חילוץ מישראל ונכון ל-30 באוקטובר חזרו לשם 7,415. אולם רבים מהעובדים מהססים לעזוב את ישראל בשל חובות הקשורים לעצם גיוסם לעבודה. עובדים תאילנדים בישראל סובלים משכר נמוך, משעות עבודה מופרזות ומתנאי עבודה לא בטיחותיים, כפי שארגון Human Rights Watch תיעד בעבר.
ממשלת תאילנד מציעה לאזרחיה פיצוי בסך 50,000 באט (1,400 דולר ארה"ב) והלוואות בתנאים נוחים אם יבחרו לשוב לביתם. ממשלת ישראל מצידה מציעה תמריצים כספיים ואבטחה מוגברת לעובדים תאילנדים כדי לעודדם להישאר.
תאילנד שיגרה לאחרונה את שר החוץ שלה, פארנפרי בהידה-נוקרה, לקטר ולמצרים כדי להפעיל לחץ למען שחרורם של בני הערובה התאילנדים.
אביו של מאני ג'יראצ'ארט, בן ה-29 שהועסק בניקוי משרדים ונתפס כבן ערובה, אמר לרשת CNN, "אין לי מילים. אני רק רוצה את הבן שלי בחזרה".
