Skip to main content

ישראל: לחקור את מקרי ההרג בהפגנות שנערכו בגבולות

כוחות הגיבו ליידוי אבנים באש חיה

(ירושלים) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על ישראל לקיים חקירות פליליות מהירות, יסודיות ועצמאיות של הרג המפגינים בידי כוחות הצבא ב-15 במאי 2011. ארבעה עשר בני אדם נהרגו במהלך ההפגנות בדרום לבנון, ברמת הגולן ובגדה המערבית שנערכו לציון "יום הנכבה" הפלשתיני השנתי. מפגין נוסף, החמישה עשר במספר, מת מפצעיו ב-16 במאי.

עבור פלשתינאים, השם "נכבה" ("אסון" בערבית) מתייחס לחורבנם של כפרים פלשתיניים ולגירושם של תושביהם, אירועים אשר נלוו להכרזת העצמאות של ישראל.

לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "דפוס הפעולה הזה מוכר מדיי. כוחות ישראליים הגיבו בירי אש חייה על יידוי אבנים בידי נערים, והתוצאות, כפי שניתן היה לצפות, היו קטלניות. מהראיות עולה תמונה מטרידה של זלזול בחיי המפגינים".

ארגון Human Rights Watch אמר כי לישראל ניסיון עלוב בכל הנוגע למיצוי הדין בחקירות שניהלה לגבי מעשים חמורים ופסולים שהכוחות החמושים שלה ביצעו לכאורה. לכן, על האו"ם לפקח על כל חקירה ישראלית בנוגע ל-15 ההרוגים כדי לקבוע האם היא עומדת באמות המידה הבינלאומיות.

כוחות ישראליים הרגו עשרה בני אדם שהפגינו בגבול ישראל-לבנון, סמוך ליישוב הלבנוני מארון א-ראס; כך על-פי נתוני צבא לבנון וגופי עיתונות לבנוניים שהדפיסו את שמות ההרוגים. על-פי כלי תקשורת סוריים בשליטת המדינה, חיילים ישראלים הרגו ארבעה בני אדם נוספים בשעה שמפגינים חצו את הגדר מסוריה אל הכפר מג'דל שמס ברמת הגולן, המוחזקת בכיבוש ישראלי. על-פי מקורות אלה ולדברי מקורות ששוחחו עם ארגון Human Rights Watch, עשרות בני אדם נוספים נפצעו.

בידי ארגון Human Rights Watch לא עלה לאמת באופן מלא את מניין הנפגעים הכולל, אך הארגון שוחח עם עדי ראייה שראו שלושה מפגינים נהרגים מאש ישראלית באזור גדר הגבול של לבנון ועם עדים שראו שני מפגינים נהרגים בנסיבות דומות ברמת הגולן. עדי ראייה אף דיווחו לארגון Human Rights Watch כי מפגינים רבים בתוך רצועת עזה נפצעו מאש חיה שנורתה ממגדלי שמירה ישראליים בגדר המערכת שלאורך צפון הרצועה, וכי כוחות ישראליים פצעו קשה צלם עיתונות תושב עזה שסיקר את ההפגנה.

לדברי הצבא הישראלי, המפגינים ב"גבול הצפון" יידו אבנים ופצעו עשרה חיילים ושלושה קצינים. הצבא לא פירט במדויק את מיקומם של האירועים או את נסיבותיהם, ומשרד דובר צה"ל לא סיפק לארגון Human Rights Watch מידע נוסף כלשהו. גורמים ישראליים לא טענו שמי מהמפגינים היה חמוש או ירה על כוחות ישראליים, ואף לא התייחסו לאפשרות שיפתחו בחקירה פלילית כלשהי.

מדיווחים של עדי ראייה ומתצפיות שערך ארגון Human Rights Watch על התנהלות ההפגנות בלבנון עולה כי אף על פי שמפגינים יידו אבנים, הסיכון שנשקף לחיילים הישראליים היה מוגבל משום שהמפגינים לא פרצו את גדר הגבול החשמלית רבת השכבות שחצצה בינם לבין החיילים. שורת עצים בצד הישראלי של הגדר סיפקה מחסה נוסף לחיילים. מהנסיבות עולה שהחיילים יכלו להימנע מפגיעת האבנים ולמנוע את פריצת הגבול ללא שימוש בכוח קטלני.

לא עלה בידי ארגון Human Rights Watch להשיג מידע מלא על ההפגנות ברמת גולן, שבהן מפגינים פרצו את הגדר ונכנסו ליישוב בשטח הכבוש, אך מידע שסיפק עד ראייה שהשתתף בהפגנות מעלה חשש לשימוש בכוח מופרז.

ארגון Human Rights Watch אמר כי גם התקריות ברצועת עזה ובגדה המערבית מחייבות חקירה. בעזה, לא היו כלל חיילים בשטח שבטווח האבנים שיודו, ולמרות זאת כוחות ישראליים ירו אש חיה בעשרות מפגינים. בגדה המערבית, מפגינים רבים יידו אבנים, אך מפגינים לא אלימים אמרו כי גם עליהם נורו כדורי גומי ומכלי גז מדמיע.

לדברי ויטסון, "אסור לאפשר לישראל לזלזל בראיות לכך שחייליה הגיבו בכוח בלתי נחוץ ובלתי מידתי שאזרחים נהרגו ממנו. צריכה להתקיים חקירה פלילית מהימנה, ובכל מקום שבו יש ראיות לביצוע פשעים, יש צורך בהעמדה לדין ובענישה הולמת".

דיווחים מאתרי הפגנות יום הנכבה

לבנון

כ-50 אלף בני אדם התאספו במארון א-ראס לאירוע מתוכנן לציון יום הנכבה; כך לדברי ארבעה משתתפים. חוקר ארגון Human Rights Watch נכח במקום כדי לצפות בהפגנה. עדי הראייה סיפרו לארגון Human Rights Watch כי בשעה 10:45 בבוקר ניסתה קבוצת מפגינים להתקדם לעבר גדר הגבול הסמוכה, אך משטרת המהומות הלבנונית, וכן כוחות חמושים באלות המופקדים על ריסון ההמון וצבא לבנון הדפו אותם לאחור. צלם עיתונות בשם אבראהים דיראני, שנכח בקרבת הגבול, סיפר כי "כשהם [צבא לבנון] ירו באוויר כדי להדוף את המפגינים בחזרה, המפגינים התלהבו והתחילו לזרוק אבנים על הצבא [הלבנוני]". בסביבות 12:00 בצהריים, קבוצה של כמה מאות בני אדם, בייחוד בחורים צעירים, התגברה על כוחות הביטחון ורצה לעבר הגדר.

עד ראייה שני ששהה בקרבת הגדר סיפר לארגון Human Rights Watch:

כשהם הגיעו לגדר הם התחילו לזרוק אבנים לכיוון הצד הישראלי. היו כמה חיילים ישראלים אבל לא ראו אותם כל כך טוב. העצים הסתירו אותם... פתאום שמענו שתי יריות מהצד הישראלי וראינו מפגין אחד נהרג וצונח על הארץ.

אבל המפגינים לא נרתעו. הם המשיכו לזרוק אבנים. בין 14:30 ל-15:00 בערך הגיע טנק "מרכבה" ופיזר עשן לבן. מאחורי הטנק והעשן הגיעו עוד חיילים ישראלים. ובשלב הזה שמענו הרבה יותר יריות. זה היה ירי לא רציף, כמו ירי צלפים.

ארגון Human Rights Watch ראה את הטנק הישראלי וכן מה שנראה כעמדת צליפה שהורכבה מסוללת עפר קטנה וחלון בצדה. מפגינים ששהו בקרבת הגדר סיפרו כי ראו למעלה מתריסר חיילים ישראלים, רבים מהם מאחורי שורת עצים, וג'יפ צבאי. "שמעתי חיילים ישראלים יורים כל כמה דקות", סיפר צלם העיתונות. "זה היה כאילו היורים הם צלפים, כי אחרי כל ירייה ראינו מישהו נופל פצוע". ארגון Human Rights Watch חזה בהמון מרחיק מהגדר מה שנראה כגופתו של ילד או נער, וראה כיצד אדם אחר, מוניב אל-מסרי בן ה-22 שנורה בבטנו, מובהל לבית החולים. מפגין שלישי נורה בראשו ומת.

ארגון Human Rights Watch לא ראה במארון א-ראס אף מפגין מטפס על הגדר או פורץ אותה. "המפגינים זרקו אבנים", אמר צלם העיתונות. "אף אחד לא ניסה לעבור את הגדר, הם שמו דגלים פלשתיניים בגדר התיל. זאת גדר רב-שכבתית עם גדר חשמלית, ולאף אחד לא היו כלים לחתוך אותה ולעבור דרכה". ארגון Human Rights Watch ראה את המפגינים מתכנסים בנקודה אחת מול גדר הגבול ולא ידוע לו על דיווחים כלשהם או על טענות ישראליות כלשהן על קיומן של הפגנות נוספות לאורך הגבול או על כך שמפגינים ניסו לפרוץ את גדר הגבול במיקום אחר.

על-פי הצהרה שפרסם צבא לבנון, הכוחות הישראליים הרגו עשרה מפגינים ופצעו 112 אחרים. דובר צה"ל אמר שכוחות ישראליים "ביצעו ירי אזהרה" כאשר "כמה מתפרעים ניסו לפרוץ" את גדר הגבול, אך לא הכיר בכך שאנשים כלשהם נהרגו. כמה גופי עיתונות ישראליים, ובהם הג'רוזלם פוסט ו-ynet, דיווחו כי מקורות בצה"ל האשימו את צבא לבנון בירי שגרם לפציעת אזרחים. משרד דובר צה"ל מסר לארגון Human Rights Watch כי הצבא אינו טוען באופן רשמי כי האחריות לירי מוטלת על כתפי לבנון.

התצפיות הישירות של ארגון Human Rights Watch ודיווחיהם של עדי ראייה סותרים את הטענות הישראליות על כך שהפציעות נגרמו בידי צבא לבנון וכי חיילים ישראלים לא ביצעו אלא ירי אזהרה. אחד עשר עדי ראייה ששהו גם הם בקרבת הגדר סיפרו לארגון Human Rights Watch כי צבא לבנון ירה באוויר כדי להרחיק את המפגינים מהגדר, אך דבר זה אירע לדבריהם לפני שמפגין כלשהו נפצע, ואילו מקור היריות שגרמו לפציעתם ולהריגתם של מפגינים, כך אמרו, היה בצד הישראלי של הגדר.

מדיווחים של עדי ראייה, העולים בקנה אחד עם התצפיות של ארגון Human Rights Watch, עולה כי אף שהמפגינים יידו אבנים, הם לא היו חמושים ברובים. מקצת המפגינים חצו צרורות של גלילי תיל ונעמדו למרגלות גדר הגבול עצמה, אך בין המפגינים לבין החיילים עדיין חצצו שתי שכבות גידור, שאחת מהן מחושמלת. ארגון Human Rights Watch ראה שורה עבה של עצים בעברו הישראלי של הגבול, ועדי ראייה מסרו כי ראו כמה חיילים ישראלים נעים מאחורי העצים הללו, שסיפקו להם הגנה נוספת מפני האבנים. בנסיבות אלה לא נשקפה מהמפגינים סכנה מידית לחייהם של הכוחות הישראלים אשר הצריכה שימוש בכוח קטלני.

אף אחד מעדי הראייה או מהדיווחים האחרים לא הצביעו על כך שהכוחות הישראלים השתמשו בגז מדמיע או באמצעי אל-הרג אחרים לפיזור הפגנות בטרם פתחו באש חיה. כוח קטלני הוא מענה בלתי הולם לאיום הנשקף מאזרחים לא חמושים החוצים גבול שלא כחוק.

ארגון Human Rights Watch אמר כי בנסיבות של שיטור במסגרת סכסוך לא מזוין, כמו במשימה של ריסון המון, סביר שהשימוש המכוון בכוח קטלני כאשר הדבר אינו חיוני לחלוטין לצורך ההגנה על חיי אדם ייחשב להפרה של הזכות לחיים, גם כאשר הכוח מופעל בידי חיילים. מקרים של הרג לא מוצדק צריכים להוביל להעמדה לדין פלילי.

רמת הגולן

בשעות הבוקר התאספו מפגינים סורים ופלשתינאים בנקודה גבוהה המכונה "גבעת הצעקות", בסמוך לקו הפסקת האש. עד ראייה אמר לארגון Human Rights Watch כי משפחות סוריות שהופרדו מקרובי משפחה הגרים בשטח שנכבש על-ידי ישראל מתאספות במקום באופן מסורתי כדי לדבר באמצעות מגפונים עם קרובי משפחה מן העבר השני. בסביבות 12:00 בצהריים החלו מאות מפגינים לצעוד לעבר הגדר, וכמאה מפגינים פרצו אותה ורצו דרך שדה שנחשד כממוקש במטרה להגיע למג'דל שמס, היישוב הדרוזי הגדול ביותר בגולן, במרחק של כקילומטר מהגדר.

סוכנות הידיעות הרשמית של סוריה, סַאנָא, דיווחה כי כוחות ישראליים ירו למוות בארבעה מפגינים שייתכן כי נמנו עם האנשים שהגיעו למג'דל שמס, ונקבה בשמותיהם: עובד א-זר'ות, בשאר עלי א-שיהאבי, ג'יהאד מוועד וקייס אבו אל-היג'א. דובר צה"ל אמר כי כוחות "ביצעו ירי סלקטיבי" על מפגינים ש"ניסו לפגוע בתשתית צבאית ישראלית". הדובר לא ציין באיזו תשתית מדובר, אף שהמפגינים פרצו גדר ועברו לצדה השני. ערוץ 2 הישראלי דיווח כי הצבא הישראלי עצר כמה מפגינים והכריז על הגולן שטח צבאי סגור.

ארגון Human Rights Watch שוחח עם אדם שהשתתף בהפגנה ממחנה הפליטים אל-ירמוכ שבדמשק. לדבריו, "היו חמישים אוטובוסים של פליטים פלשתינאים שנסעו לגולן בבוקר, ויותר מאוחר הצטרפו אלינו אוטובוסים אחרים של סורים ופלשתינאים". האיש לא ידע מי הזמין את האוטובוסים, וסיפר כי "כשהגענו לגבול, יצאנו מהאוטובוסים והתחלנו לצעוק סיסמאות. אני וכמה מפגינים צעירים אחרים טיפסנו על גדר ונכנסו לשטח ההפקר. היו שם חיילים סורים, והם מנעו מאתנו ללכת אבל אמרו לנו שיש מוקשים בשטח ההפקר ושאנחנו צריכים לחזור". לדבריו:

בזמן שנכנסו לשטח ההפקר צה"ל ירה גז מדמיע, וכמה מפגינים התחילו לזרוק אבנים. פרצנו את הגדר ונכנסו לשטח הכבוש של הגולן, קרוב למג'דל שמס. היו כמה גדרות, ובערך מאה מאיתנו הצליחו לעבור את הגדר האחרונה. הם התחילו לירות תחמושת חיה, וראיתי כמה מפגינים נורים. ראיתי שתי גופות של הרוגים כשלקחו אותן בחזרה. אחד מהם היה בחור צעיר שנורה בזמן שניסה להוריד דגל ישראל מעמוד. הגוף שלו נפגע מכמה כדורים.

העד אמר כי המפגינים נסוגו "כי הגז והירי הפכו להיות בלתי נסבלים". לדבריו, שתי גופות של הרוגים ומספר לא ידוע של פצועים הועברו בחזרה לחלקו של הגולן הנמצא בשליטה סורית. הצבא הישראלי לא טען כי מי מהמפגינים היה חמוש או חבר בארגון חמוש.

צפון רצועת עזה

לדברי עדים, הכוחות הישראליים ירו על מפגינים פלשתינאים לא חמושים בצפון רצועת עזה, בסמוך למעבר ארז שבין הרצועה לבין ישראל, הנמצא בשליטה ישראלית. ארגון Human Rights Watch נכח במקום כדי לצפות בהפגנות. לדברי דובר הארגון "Gaza Emergency Response", חובשים פלשתינאים טיפלו בשבעים פצועי ירי, שרובם נפגעו בפלג הגוף התחתון, ובארבעים בני אדם נוספים שנפגעו משאיפת גז מדמיע.

ארגון Human Rights Watch ראה כיצד המשטרה ושירותי הביטחון של חמאס מנעו ממפגינים רבים לחצות מחסום שהקימו במרחק של כ-1.2 ק"מ ממעבר ארז. קבוצה קטנה הצליחה בשעות הצהריים להימנע מעיכוב במחסום והתקרבה עד למרחק של 300 מטר ממעבר ארז, אזור שהצבא הישראלי הגדיר כשטח האסור לכניסת פלשתינאים כדי למנוע מארגונים פלשתיניים חמושים להטמין מטעני חבלה בסמוך לגדר המערכת או לנסות לחצות אותה. הכוחות הישראליים פותחים לעתים קרובות באש על פלשתינאים המסתכנים בכניסה לאזור שבטווח של 300 מטר מגדר המערכת. בסביבות מעבר ארז ביצרה ישראל את גדר המערכת באמצעות חומות בטון גבוהות.

במהלך ההפגנה הבחין ארגון Human Rights Watch בעשרים מפגינים לפחות שנפגעו מירי בכביש המוביל למחסום או בסמוך אליו, או שפונו מהאזור כשהם פצועים. רוב הפצועים נפגעו בפלג גופם התחתון מירי שהגיע מכיוון מגדלי השמירה של המעבר. רובם נפגעו בתוך האזור שבטווח של 300 מטר מהגדר, אך ארגון Human Rights Watch ראה כיצד כמה אנשים נורו במרחק של 600 ואף 700 מטר מהמעבר. לארגון Human Rights Watch לא התאפשר לראות אם נורו יריות אזהרה כלשהן על המפגינים הקרובים ביותר למעבר, או האם מפגינים כלשהם יידו אבנים, אף כי מפגינים נורו באזורים שאיש לא יידה בהם אבנים. אף חייל ישראלי לא היה גלוי לעין או חשוף לסכנה של פגיעת אבן.

אחד האנשים שנפצעו קשה היה צלם העיתונות מוחמד עות'מאן שסיקר את פעולת המחאה. ארגון Human Rights Watch ראה כיצד עות'מאן מפונה מהאזור על אלונקה. לדברי דובר ארגון "Gaza Emergency Response" ועל-פי דיווחים בתקשורת, הוא נפגע בחזהו ובידו. בדיווחים לא צוין ממה נפצע עות'מאן.

הפצועים פונו לבית החולים כמאל עדוואן במחנה הפליטים ג'באליא. הפינוי הרפואי של מקצת הנפגעים עוכב כיוון שאמבולנסים פלשתיניים סירבו להיכנס לאזור האסור בשל חשש כי תיפתח לעברם אש.

כניסה לאזור האסור היא הסיבה היחידה הנראית לעין לירי במפגינים. נראה כי מאף אחד מהם לא נשקפה סכנה לחיילים ולתשתית המעבר. מפגינים אמרו לארגון Human Rights Watch כי לא עלה בידם לראות את מקור הירי. ארגון Human Rights Watch לא ראה חיילים ישראלים, אך הכול שמעו את הירי מכיוון מגדלי השמירה הישראליים המקיפים את מעבר ארז, ונראה כי כל היריות שפגעו במפגינים הגיעו מאותו כיוון. בעבר נפתחה לעתים מזומנות אש לתוך הרצועה ממגדלי השמירה שבמעבר ארז.

נראה כי המפגינים הפלשתינאים לא היו מצוידים באופן המאפשר לפרוץ את המעבר, המאובטח היטב, ואף לא את חומות הביטחון המקיפות אותו, ולכן לא הייתה סכנה שיעשו זאת. אף חייל ישראלי לא היה על הקרקע, וודאי שלא בטווח יידוי האבנים. ארגון Human Rights Watch אמר כי שום סכנה מידית לא נשקפה מהמפגינים לחייהם של חיילים ישראלים באופן שיצריך שימוש בירי קטלני.

הגדה המערבית

בגדה המערבית הכוחות הישראליים ירו כדורים מצופים גומי וגז מדמיע על מפגינים פלשתינאים שהתאספו מחוץ למחסום קלנדיה, נקודת הביקורת העיקרית במכשול ההפרדה הישראלי, על הכביש הראשי בין רמאללה לירושלים. על-פי עמותת "רופאים לזכויות אדם - ישראל", הכוחות הישראליים פצעו בסמוך לקלנדיה תשעים מפגינים, עשרה מהם קשה.

ארגון Human Rights Watch צפה בהפגנה בקלנדיה, שבה התאספו על הכביש למעלה מאלף מפגינים שהגיעו עד למרחק של חמישים מטרים מהמחסום, והתקרבו למגדל שמירה המשולב במכשול ההפרדה המתנשא לגובה של שמונה מטרים. המפגינים נתקלו בכוחות ישראליים. כמה מפגינים השליכו אבנים על החיילים. דובר צה"ל אמר כי הכוחות הישראליים השתמשו ב"אמצעים לפיזור הפגנות" נגד המפגינים.

מוחמד אבו סמארה בן ה-26 סיפר לארגון Human Rights Watch כי עמד בראש קבוצה לא אלימה של כמאה מפגינים במרחק של כמאה מטר מהחיילים הישראלים, לפני המחסום. בשעה 14:00 החיילים ירו בגבו וברגלו כדור מצופה גומי ומכל גז מדמיע, הנורה גם הוא באמצעות רובה. "נפגעתי בגב כי הסתובבתי כדי להגיד לקבוצה להתקדם בהליכה, ואז להתיישב, ואז ללכת שוב כדי להראות שאנחנו לא אלימים", אמר. "הייתה קבוצה אחרת של מפגינים שיידו אבנים, אבל הם היו במרחק של שלושים מטר מאתנו, אבל היה ירי חוזר ונשנה על אנשים מהקבוצה שלנו".

מפגין אחר בקבוצה בשם סמיר ח'רישה אמר בנפרד לארגון Human Rights Watch כי הוא ראה את הכדור ואת מכל הגז פוגעים באבו סמארה. שני הגברים סיפרו כי חיילים שהם ראו בעמדות מוגבהות ירו על הקבוצה גז מדמיע בכמויות גדולות, וכי חיילים ירו גז מדמיע על בית שכמה מהמפגינים רצו אליו כדי לתפוס בו מחסה. אדם נוסף מהקבוצה, ח'אלד זואהרה בן ה-26, אמר כי נפגע מכדור גומי ואיבד את הכרתו פעמיים בשל הגז המדמיע. אדם רביעי בשם מוחמד עפאנה סיפר שנפגע ממכל גז ברגל שמאל. לדבריו, בעת שנורה שהה במרחק של מאה מטר מהחייל הקרוב ביותר ואף אחד לא יידה אבנים בקרבתו.

לדברי ארגון Human Rights Watch, אף כי בנסיבות מסוימות גז מדמיע עשוי להיות אמצעי חוקי לפיזור ההמון, ירי ישיר של כדורי גומי ומכלי גז מדמיע על מפגינים לא אלימים עלול להיחשב לשימוש בלתי חוקי בכוח.

במצבים של שיטור, כוחות הביטחון רשאים להשתמש בכוח קטלני רק כאשר הדבר נחוץ לחלוטין לצורך ההגנה על חיי אדם. עקרונות היסוד של האו"ם בעניין השימוש בכוח ובכלי נשק על-ידי גורמי אכיפת החוק קובעים כי בנסיבות כאלה על כוחות הביטחון "להשתמש באמצעים בלתי-אלימים לפני שהם פונים להפעלת כוח קטלני" וכי "בכל מצב שבו לא ניתן להימנע מהשימוש בכוח ובכלי נשק; על גורמי אכיפת החוק: א) לנהוג באיפוק בשימוש באמצעים אלה ולפעול בהתאם לחומרת העברה ולמטרה הלגיטימית שיש להשיג; ב) למזער את הנזק ואת הפגיעה, ולכבד חיי אדם ולשמור עליהם". בעקרונות היסוד נקבע כי "ממשלות ידאגו לכך ששימוש שרירותי או פוגעני בכוח ובכלי נשק בידי גורמי אכיפת החוק ייחשב על-פי החוק במקומותיהם לעברה פלילית שעונש בצדה".

Your tax deductible gift can help stop human rights violations and save lives around the world.