ארגון Human Rights Watch ושני ארגונים אקדמיים אמריקאיים אמרו היום כי על ארצות הברית לקרוא לישראל לאלתר לשים קץ לאיסור המוחלט שהטילה על יציאתם של מאות סטודנטים פלשתינים מרצועת עזה ללימודים בחו"ל.
במכתב (https://www.hrw.org/english/docs/2008/06/02/isrlpa19007.htm) למזכירת המדינה האמריקאית קונדוליסה רייס, ברכו ארגון Human Rights Watch, ה- Middle East Studies Association (אגודת המחקר למזרח התיכון) וה- American Anthropological Assosiation (האגודה האנתרופולוגית האמריקאית) על החלטת מחלקת המדינה להשיב לתוקפן את המלגות שהעניקה קרן פולברייט לשבעה סטודנטים בעזה ולסייע להבטיח כי ישראל תספק לסטודנטים אלה היתרי יציאה מעזה. הארגונים גינו את מדיניותה של ישראל המונעת היתרים ממאות סטודנטים אחרים שהתקבלו ללימודים באירופה ובמזרח התיכון.
מאז חודש יוני 2007 אוכפת ישראל על רצועת עזה סגר מוחלט המונע כניסה ויציאה של סחורות ואנשים, למעט חריגים בודדים. שלושת הארגונים אמרו כי החלטתה הקודמת של מחלקת המדינה לבטל את מלגות פולברייט שהוענקו לסטודנטים בעזה לשנה האקדמית הקרובה הצביעה על נכונות מטרידה לתמוך במדיניות של ישראל המהווה ענישה קולקטיבית.
שרה לאה וויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch אמרה כי "על ארצות הברית להתנגד להגבלות הלא חוקיות שמטילה ישראל על עזה, ולא להתאים את עצמה אליהן". לדברי וויטסון "על וושינגטון לבקש מישראל לדאוג לכך שמאות הסטודנטים האחרים הלכודים בעזה יוכלו לצאת ללימודיהם בחו"ל".
לדברי שלושת הארגונים, על ישראל לאפשר לכל הסטודנטים בעזה המעוניינים ללמוד בחו"ל לעשות כן, למעט מקרים שבהם קיימים חששות ביטחוניים ספציפיים ולגיטימיים בנוגע לאנשים מסוימים.
בהודעת דואר אלקטרוני שנשלחה בליל ה-1 ביוני 2008 הודיעה הקונסוליה האמריקאית בירושלים לשבעת הזוכים במלגת פולברייט בעזה כי מחלקת המדינה "פועלת על-מנת להסדיר עבורך היתר יציאה לצורך נסיעה לירושלים עבור ראיון לקבלת אשרת כניסה וכן עבור הנסיעה לארצות הברית בסופו של התהליך, כדי להשתתף השנה בתוכנית פולברייט". הודעה זו באה בעקבות הודעה קודמת שנשלחה ב-29 במאי, לפיה המלגות של סטודנטים אלה "הועברו לסטודנטים אחרים" בשל אי-נכונותה של ישראל להעניק להם היתרי יציאה.
החלטתה המקורית של מחלקת המדינה לחלק מחדש את המלגות של הסטודנטים מעזה התקבלה על אף פניות חוזרות ונשנות אל ארגון Human Rights Watch )https://www.hrw.org/english/docs/2007/11/13/isrlpa17311.htm(, של ה- Middle East Studies Association (http://www.mesa.arizona.edu/about/cafmenaletters.htm#May108 ,( ושל ארגונים ישראליים לזכויות האדם (http://www.gisha.org/index.php?intLanguage=2&intItemId=930&intSiteSN=113 (במהלך ששת החודשים האחרונים, שקראו לאפשר לסטודנטים לצאת מעזה ללימודים בחו"ל.
לדברי וויטסון "על ארצות הברית לכל הפחות להתנער ממדיניות הסגר המוחלט של ישראל בעזה בנוגע לסטודנטים המבקשים ללמוד בחו"ל".
עד סוף שנת 2007 הגיע מספרם של הסטודנטים תושבי עזה המעוניינים ללמוד בחו"ל ושל התלויים בהם לכ-1,100. ישראל התירה לפחות ממחציתם לצאת מעזה למצרים ולירדן על-מנת להמשיך מהן למדינות אחרות. מאות נותרו בעזה כשהדרך ללימודים בחו"ל חסומה בפניהם לחלוטין. על-פי ארגון זכויות האדם הישראלי גישה, בין 1,000 ל-2,000 סטודנטים בעזה מעוניינים בכל שנה לצאת ללימודים בחו"ל, אולם מאז ה-13 בינואר לא הורשה אף אחד מהם לעשות כן.
ישראל התעקשה כי מעבר רפיח, שעל הגבול בין רצועת עזה למצרים, יישאר גם הוא סגור; במהלך הימים הספורים בסוף חודש ינואר בהם נפרץ הגבול, התירה מצרים רק לאנשים שהחזיקו כבר באשרות כניסה למדינות אחרות לנסוע לקהיר.
הארגונים Human Rights Watch, ה- Middle East Studies Association וה- American Anthropological Association אמרו כי יש לאפשר לסטודנטים מעזה גישה להשכלה גבוהה בחו"ל כיוון שאפשרויות הלימודים בעזה מוגבלות. תארים רבים אינם זמינים בארבע האוניברסיטאות הקיימות ברצועה. לדוגמא, לא ניתן ללמוד לתואר ראשון בשפות אחרות מלבד ערבית, אנגלית וצרפתית, ולתואר שני במקצועות משפטים, עיתונאות וטכנולוגיית המידע. לימודי דוקטורט אינם אפשריים כלל ברצועה. רק לעיתים נדירות מתירה ישראל למרצים זרים להיכנס לעזה על-מנת ללמד בה.
חברים בוועדת החינוך של הכנסת קראו גם הם לממשלת ישראל לאפשר לפלשתינאים מעזה ללמוד בחו"ל. "כליאתם של מאות סטודנטים ברצועת עזה אינה מוסרית ואינה חכמה", אמר הרב מיכאל מלכיאור, יו"ר הוועדה, בדיון שהתקיים ב-28 במאי. "ניתן לראות בכך עונש קולקטיבי. מדיניות זו אינה עולה בקנה אחד עם הסטנדרטיים הבינלאומיים או עם סטנדרטים מוסריים של יהודים, מהם נמנעה הגישה להשכלה הגבוהה בעבר. אפילו בזמן מלחמה יש חוקים."
רקע:
מאז חודש יוני 2007 אוכפת ישראל סגר מוחלט על רצועת עזה, ומונעת, למעט חריגים בודדים, כניסה ויציאה של אנשים וסחורות. גורמים ישראליים רשמיים אומרים כי מדיניות הסגר המוחלט נועדה להביא לידי הפסקת התקפות הרקטות והתקפות בלתי-חוקיות וחסרות הבחנה אחרות המבוצעות על-ידי ארגונים פלשתיניים חמושים, שרבות מהן פוגעות באזורים אזרחיים בישראל.
מידת השפעתה של מדיניות זו על יכולתם של הארגונים החמושים לבצע התקפות אלה שנויה מאוד במחלוקת. לעומת זאת, יש לה השפעה חמורה על האוכלוסייה האזרחית בעזה והיא מהווה הפרה של חובותיה של ישראל על-פי אמנת ג'נבה הרביעית החלה במצב של כיבוש, להגן על זכויותיהם של האזרחים בעזה. בין היתר חלה על ישראל החובה להגן על חופש התנועה ולהבטיח את הגישה לחינוך. ההגבלות הישראליות על האוכלוסייה האזרחית בעזה מהוות ענישה קולקטיבית, המפרה את המשפט הבינלאומי.
המשפט הבינלאומי לזכויות האדם מתיר להגביל את חופש התנועה למען צרכים ביטחוניים, אולם זאת בתנאי שלהגבלות יש בסיס משפטי ברור והן מצומצמות למינימום ההכרחי ומידתיות ביחס לאיום.
ב- Middle East Studies Association of North America (MESA)חברים 2,700 אנשי אקדמיה מרחבי העולם המלמדים ועורכים מחקרים בנושא המזרח התיכון וצפון אפריקה. זוהי האגודה המקצועית הבולטת ביותר בתחום זה. האגודה מפרסמת את ה- International Journal of Middle East Studies ומחויבת להבטחת כיבודם של עקרונות החופש האקדמי וחופש הביטוי באזור ובכל הנוגע ללימודי המזרח התיכון וצפון אפריקה. (www.mesa.arizona.edu).
האגודה האנתרופולוגית האמריקאית מעודדת מחקר, מקדמת הבנה בינלאומית באנתרופולוגיה ומטפחת את השימוש במידע אנתרופולוגי במסגרת ההתייחסות לבעיות חברתיות. (www.aaanet.org. (
להאזנה לראיונות מוקלטים עם סטודנטים הלכודים בעזה, אנא בקרו בכתובת:
https://www.hrw.org/audio/2007/english/iopt11/isrlpa17311.html
