בחריין

במחצית השנייה של שנת 2010 חלה התדרדרות חדה במצב זכויות האדם בבחריין. על-פי הערכות, החל באמצע חודש אוגוסט עצרו הרשויות 250 בני אדם, ובכללם מבקרים לא אלימים של הממשלה, וסגרו אתרי אינטרנט ופרסומים של אגודות אופוזיציה פוליטיות חוקיות.

הרשויות עצרו 25 מהפעילים הפוליטיים הבולטים ביותר, והאשימו רבים מהם ב"הפצת מידע כוזב" וב"פגישות עם ארגונים חיצוניים". עם העצורים נמנו כמה פעילים לזכויות האדם, אשר נטען כי עונו. הרשויות מנעו מהעצירים לפגוש בעורכי דינם לפני הדיון הראשון במשפטם, והתירו להם רק מפגשים קצרים ביותר עם בני משפחה מסוימים.

אמצעים אלה ננקטו לאחר חודשים של מחאה ברחובות, שכללה לעתים מזומנות הבערת צמיגים, יידוי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה. בין הראשונים להיעצר היו פעילים שהשתתפו זמן קצר קודם לכן בפגישה פוליטית בלונדון, ומתחו בה ביקורת על התנהלותה של בחריין בתחום זכויות האדם.

החריג העיקרי בהתפתחויות מטרידות אלה בתחום זכויות האדם נוגע לשיפור ההגנות המוקנות למהגרי העבודה.

התעללות ועינויים

כמעט כל 25 הפעילים הבולטים, שמשפטם החל ב-28 באוקטובר, אמרו לבית המשפט כי עונו, וחלקם סיפרו על כך בפירוט רב. עורכי דין שהצליחו להיות נוכחים בחקירת מרשיהם בידי התובע הציבורי לפני המשפט אמרו כי במקרים מסוימים ראו סימנים ופצעים התואמים להבנתם את הטענות הללו.

דו"ח שארגון Human Rights Watch פרסם בחודש פברואר 2010 קבע כי בתקופה שבין השנים  2007 ו-2009 הרשויות השתמשו באורח שגרתי בעינויים ובהתעללות בעת חקירת חשודים בעברות ביטחון. גורמים רשמיים הכחישו ממצאים אלה, אך ככל הנראה הם לא ניהלו חקירות פליליות כלשהן ולא הורו על צעדים משמעתיים נגד מבצעי העברות כביכול.

ב-28 במארס הרשיע בין דין לערעורים 19 גברים ברצח קצין ביטחון, ובכך ביטל את זיכויים בידי בית משפט של ערכאה נמוכה יותר בחודש אוקטובר 2009. השופט קמא קבע כי לא היו שום ראיות הקושרות את הנאשמים לפשעים, למעט הודאות שנראה כי נגבו בכפייה.

צעדים הננקטים במסגרת המאבק בטרור

הממשלה העמידה לדין לפחות 23 מהאנשים שנעצרו בחודשים אוגוסט וספטמבר מכוח חוק מס' 58/2006 בדבר ההגנה על החברה מפני מעשי טרור. חוק זה מאפשר להחזיק אנשים במעצר ממושך מבלי להעמידם לדין וללא ביקורת שיפוטית. דווח האו"ם המיוחד לזכויות האדם במסגרת המאבק בטרור מתח ביקורת על הגדרתו הרחבה של המונח טרור בחוק.

חופש הביטוי

הרשות לענייני מידע חסמה בחודש ספטמבר אתרי אינטרנט ובלוגים הקשורים לאופוזיציה. ב-20 בספטמבר אמר עבדאללה יתים, מנכ"ל לענייני תקשורת ופרסומים ברשות זו בשידור של רשת הטלוויזיה הממלכתית של בחריין כי אתרי אינטרנט ובלוגים ביצעו 12 פשעים, ופירט את חלקם: פגיעה בכבודו של המלך חמד בן עיסא אל ח'ליפה, הסתה להפלת הממשלה, פרסום מידע בנוגע לייצור פצצות והכפשה והשמצה. יתים אף אסר על פרסום עלוניהם של כמה איגודי אופוזיציה פוליטיים שהממשלה מתירה את פעילותם, בניגוד לקבוצות אופוזיציה אחרות הנעדרות כל מעמד חוקי.

ב-4 בספטמבר נענה בעל הבלוג הפופולארי עלי עבד אל-אימאם לזימונו להתייצב במטה סוכנות הביטחון הלאומי, גוף הפועל מחוץ למערכת המשפט הפלילית וכפוף ישירות למלך חמד. בלוג זה, העוסק בבחריין, כלל מידע בנוגע להתפתחויות בתחום זכויות האדם. הרשויות סירבו לבקשתו של עבד אל-אימאם ליצור קשר עם עורך דין, אפילו בעת חקירתו הרשמית. בדיון הראשון במשפטם של 25 הפעילים הבולטים, ב-28 באוקטובר, אמר עבד אל-אימאם כי עונה וכי סבל מיחס משפיל.

הרשויות המקומיות הורו לאחד המועמדים של מפלגת "ועד" לבחירות לאספה הלאומית, שנועדו להתקיים ב-23 באוקטובר, להסיר שלטי חוצות עם הסיסמה "הקץ לשחיתות" בטענה שיש בהם משום הפרה של החוק. זאת, מבלי לציין באיזה חוק מדובר. ב-4 באוקטובר פסק בית משפט כי הכּרזות אינן מפרות את החוק, אך הממשלה ערערה על פסק הדין.

ב-17 במאי, שידרה תחנת הטלוויזיה אל-ג'זירה כתבה על עוני בבחריין, ולמחרת הִשעה משרד המידע את שידוריה. ב-2 ביולי זימנה המשטרה לחקירה שתי מתנדבות באיגוד הנשים של בחריין ששוחחו עם כתבי אל-ג'זירה על האתגרים שעמם הן מתמודדות בשל היותן נשואות לגברים שאינם אזרחי בחריין.

ב-16 באוגוסט 2010 דיווח אל-וסט, העיתון העצמאי היחיד בבחריין, כי שר המידע השעה את הדיווחים המוקלטים של העיתון באינטרנט. ההשעיה הוכרזה לאחר שבכמה דיווחים הוצגו אנשים שטענו כי אסירים בכלא ג'או סובלים מהתעמרות.

חופש ההתאגדות

בחודש אפריל דחה השר לפיתוח חברתי את בקשתה של אגודת בחריין לזכויות האדם לקיים סדנת פיקוח לפעילי זכויות האדם באזור המפרץ, בטענה שיש בכך כדי להפר את חוק ההתאגדות, האוסר על מעורבות של ארגונים בפעילויות פוליטיות. מאוחר יותר התיר המשרד את קיומה של הסדנה בסוף חודש מאי.

בחודש אוגוסט כתב המשרד לאגודה להגנה על מהגרי העבודה כי המקלט שהיא מפעילה אינו רשום כחוק וכי לפיכך יש לסגור אותו. המכתב נשלח לאחר תקרית שבה מהגרת עבודה שהועסקה במשק ביתו של בכיר במשרד נמלטה למקלט וטענה כי סבלה מהתעללות. בתגובה סיפקה האגודה העתק של ההיתר שקיבל המקלט מן הממשלה בשנת 2005, וציינה כי בשנים קודמות תרם המשרד כסף לתמיכה בו.

הממשלה ממשיכה למנוע מעמד חוקי ממרכז בחריין לזכויות האדם. בשנת 2004 הורתה הממשלה על פירוקו של המרכז לאחר שנשיאו דאז מתח ביקורת על ראש הממשלה בגין שחיתות והפרת זכויות האדם.

ב-5 באפריל קנס בית המשפט הפלילי התחתון של בחריין את מוחמד אל-מסקטי, נשיא אגודת הנוער של בחריין למען זכויות האדם בסכום של 500 דינר בחרייני (השווה לכ-1,325 דולר ארה"ב) בגין הפעלתו של ארגון לא ממשלתי שאינו רשום. אגודת הנוער ניסתה בשנת 2005 להירשם במשרד לפיתוח חברתי, כנדרש בחוק, אך בקשתה לא זכתה למענה.

מגני זכויות האדם

עם העצורים מגל המעצרים בחודשים אוגוסט וספטמבר שנטען כי עונו נמנו גם עבד אל-ר'ני אל-ח'נג'ר, דובר הוועד הלאומי לנפגעי עינויים, ומוחמד סעיד א-סהלאווי, חבר הנהלת מרכז בחריין לזכויות האדם.

ב-1 בספטמבר פרסם היומון אל-וטן, האוהד את הממשלה, כתבת שער שבה נטען כי נשיא מרכז בחריין לזכויות האדם, נביל רג'ב, ונשיאו לשעבר של הארגון, עבד אל-האדי אל-ח'וואג'ה, קשורים ל"רשת טרור" האחראית להצתות וזוממת לבצע מעשי חבלה. מאמר דומה התפרסם באתר סוכנות הידיעות הרשמי של בחריין ב-4 בספטמבר, אך הוסר ממנו למחרת היום.

ב-6 בספטמבר התפטר סלמאן כמאל א-דין מתפקידו כראש המכון הלאומי לזכויות האדם, מוסד רשמי שזה עתה הוקם, במחאה על כך שהמכון נמנע מלמתוח ביקורת על המעצרים האחרונים.

ב-8 בספטמבר, לאחר שאגודת בחריין לזכויות האדם מתחה ביקורת על המעצרים הנרחבים ועל כך שעצירים עונו כביכול, המשרד לפיתוח חברתי פיטר את עבדאללה א-דיראזי, מזכ"ל הארגון, פיזר את הוועד המנהל, ומינה גורם רשמי מהמשרד כ"מנהל ביניים". השר האשים את הארגון בכך שהוא "משרת רק מגזר אחד של החברה", וכן בקיום קשר עם ארגונים לא חוקיים, ובקיום "הכשרה סודית" לפעילים אזוריים למען זכויות האדם. בדברים אלה התייחס השר לסדנאות שהתקיימו בחודש מאי לאחר שזכו לאישור מפורש של המשרד ואשר פורסמו היטב באותה עת. אגודת בחריין לזכויות האדם הייתה הארגון העיקרי שהורשה לפקח על הבחירות לפרלמנט במדינה, שנועדו להתקיים ב-23 באוקטובר. הממשלה סירבה לאפשר את נוכחותם של פקחים בינלאומיים.

זכויות מהגרי עבודה

בבחריין עובדים למעלה מ-460 אלף מהגרי עבודה, רובם מדרום אסיה. רבים מהם סובלים במשך תקופות ממושכות מהלנת שכר, מהחרמת דרכוניהם, מדיור לא בטיחותי, ממספר מופרז של שעות עבודה ומהתעללות גופנית. מנגנוני הטיפול הממשלתי בהפרות אלה נותרו במידה רבה לא יעילים.

בחודש אוגוסט 2009 אימצה בחריין את החלטה 79/2009 המתירה לעובדים לשנות את מקום עבודתם בחופשיות רבה יותר. הרפורמה אינה חלה על מהגרות עבודה המועסקות במשקי בית. מהגרי עבודה רבים אינם מודעים לכך שהם רשאים לשנות את מקום עבודתם באורח חופשי.

הצעת "חוק עבודה" שהופצה בחודש מאי 2010 מקנה לעובדות במשקי בית זכויות מסוימות, ובכלל זה הזכות לחופשה שנתית והזכות לתוספת תשלום בתום תקופת ההעסקה, אך אינה מחילה עליהן הוראות המגבילות את מספר שעות העבודה ומקנות ימי חופשה. החוק אף יוצר מנגנון "ניהול מקרים" חדש כדי להבטיח כי הכרעה בתלונות בנוגע לעבודה תתקבל בתוך חודשיים, ובכך הוא עשוי להפוך את ההתדיינות המשפטית לאופציה מעשית יותר עבור מהגרי עבודה המבקשים תיקון לעוולות.

זכויות נשים

החוק הכתוב הראשון בבחריין הנוגע למעמד האישי (חוק מס' 19/2009), שהתקבל בשנת 2009, חל על סונים בלבד. חכמי דת שיעים דורשים ערובות חוקתיות לכך שאם יתקבל חוק מעמד אישי נפרד עבור שיעים, הפרלמנט לא יוכל לשנות אף אחת מהוראותיו. ארגוני נשים תומכים בחוק אחיד עבור כל האזרחים, בין היתר כיוון ששופטים שיעים בבתי משפט - שהם על-פי רוב חכמי דת שמרנים שהשכלתם המשפטית הרשמית מוגבלת - פוסקים בתיקי נישואין, גירושין, משמורת וירושה על-פי הבנתם שלהם את תורת המשפט המוסלמית, באופן המעניק בעקביות עדיפות לגברים. לעת עתה אין זה ברור באיזו מידה תרם העיגון בחוק להקלה בבעיות אלה עבור נשים סוניות.

גורמי מפתח בינלאומיים

בחריין מארחת את מִפקדת הצי החמישי של חיל הים של ארה"ב ומעניקה תמיכה לוגיסטית למבצעים צבאיים בעיראק ובאפגניסטן, ואילו ארה"ב מצִדה מעניקה לבחריין סיוע צבאי. ארה"ב נמנעה תחילה ממתיחת ביקורת בפומבי על הצעדים שממשלת בחריין נקטה נגד החברה האזרחית ועל הפרות חמורות אחרות. עד אשר ב-31 באוקטובר פרסמה מזכירת המדינה הילרי קלינטון הצהרה המברכת את בחריין על הבחירות לפרלמנט שנערכו זה לא כבר, אך מביעה גם דאגה בנוגע ל"מאמצים שנעשו בתקופה שלקראת הבחירות להגביל את חופש הביטוי וההתאגדות וכוונו נגד החברה האזרחית".

גורמים רשמיים בבריטניה מיעטו לבטא בפומבי חשש בנוגע להתדרדרות החדה במצב זכויות האדם בבחריין. אחד הפעילים שנעצרו בחודש אוגוסט, ג'עפר אל-חסאבי, הוא בעל אזרחות כפולה, ועל-פי דיווחים, הביקור הקונסולרי אצל אל-חסאבי התאפשר כחודש לאחר מעצרו, רק בעקבות שיחת טלפון משר החוץ הבריטי ויליאם הייג לנסיך הכתר של בחריין. בחריין פנתה לבריטניה בקריאה רשמית לחקור ולהעמיד לדין או להסגיר שניים מהאנשים שהועמדו לדין בהקשר של האשמות אלה בדבר מעורבות בטרור, המתגוררים בלונדון. בתגובה אמרה בריטניה כי תקיים חקירה בנושא אם בחריין תספק לה ראיות לפעילות פלילית. נכון למועד כתיבת שורות אלה, בחריין טרם סיפקה ראיות כאלה.