מצרים

בשנת 2010 המשיכה מצרים לפעול לדיכויה של התנגדות פוליטית. במסגרת זו פיזרה הממשלה הפגנות, הטרידה פעילים לזכויות האדם, ועצרה עיתונאים, בלוגרים וחברים בתנועת האחים המוסלמים. אנשי כוחות הביטחון הפעילו כוח קטלני כלפי מהגרים שניסו לחצות את הגבול לתוך ישראל, ועצרו פליטים מוכרים באורח שרירותי.

על אף שממשלת מצרים מבטיחה מאז שנת 2005 לשים קץ למצב החירום במדינה, בחודש מאי היא האריכה את תוקפו של חוק מס' 162 משנת 1958, אך הבטיחה להגביל את השימוש בו. לאחר מכן שחררו הרשויות לפחות 450 אנשים שנעצרו מכוחו של חוק החירום, ובהם הפעיל למען זכויות הבדואים מוסעד אבו אל-פגר והבלוגר האני נזיר. הממשלה עומדת בסירובה לחשוף את מספר האנשים המוחזקים במעצר מכוח חוק החירום, אך ארגונים מצריים לזכויות האדם מעריכים את מספרם ב-5,000.

הבחירות שהתקיימו ב-1 ביוני למועצת השורא, הבית העליון של הפרלמנט, הוכתמו בדיווחים על זיופים ועל הפחדת מצביעים. ועדת הבחירות העליונה נמנעה מהנפקתם של 2,600 מתוך 4,000 ההיתרים לארגוני החברה האזרחית שהמועצה הלאומית לזכויות האדם ביקשה. הבחירות למועצת העם התקיימו ב-28 בנובמבר, והפיקוח המשפטי עליהן לא היה יעיל.

חופש הביטוי

אנשי כוחות הביטחון התנכלו לבלוגרים ולעיתונאים שמתחו ביקורת על מדיניות הממשלה וחשפו הפרות של זכויות האדם ולפעילים התומכים בקמפיין לשינוי של מוחמד אל-בראדעי. בחודש מארס עצרה הסוכנות לחקירות ביטחון המדינה את טארק ח'דר שאסף חתימות עבור העצומה של אל-בראדעי, והחזיקה אותו במעצר באתר לא ידוע ללא קשר עם החוץ למשך שלושה חודשים. בחודש אפריל עצרה סוכנות זו את המוציא לאור אחמד מהני בגין פרסום הספר "אל-בראדעי וחלום המהפכה הירוקה".

בחודש פברואר עצרו אנשי המודיעין הצבאי את אחמד מוסטפא, בלוגר ופעיל בארגון הנוער "6 באפריל", לאחר שהתייחס בבלוג שלו לשחיתות באקדמיה הצבאית. התובע האשים את מוסטפא ב"הפצת מידע כוזב" והעביר את המקרה לבית דין צבאי. שופט בבית דין זה שחרר אותו עשרה ימים מאוחר יותר לאחר שנאות להתנצל.

ב-13 באוקטובר, לקראת הבחירות לפרלמנט, הכפיפה הממשלה את כל השידורים החיים של חברות פרטיות לשליטת תחנת הטלוויזיה הממלכתית, וב-1 בנובמבר פרסמה צו הקובע כי כל שידור חי מחייב אישור מראש.

חופש ההתאספות וההתאגדות

בחודש אפריל דיכאו אנשי כוחות הביטחון בכוח פעולת מחאה שלווה שאורגנה בידי ארגון הנוער "6 באפריל" בקריאה להפסקת מצב החירום. למעלה ממאה בני אדם נעצרו ו-33 הובאו בפני תובע, ואילו זה האשים אותם בקיום הפגנה שנועדה "להפיל את המשטר" ושחרר אותם. בחודש יוני התקיימו כמה הפגנות שקטות כדי להביע זעם על הריגתו של ח'אלד סעיד באלכסנדריה בידי המשטרה. אנשי כוחות הביטחון הכו את המפגינים ופיזרו אותם, ובתוך כך עצרו לפחות 101 מהם ביום אחד.

בחודש פברואר עצרה הסוכנות לחקירות ביטחון המדינה 16 חברים בכירים בתנועת האחים המוסלמים, ובהם גם סגן המנהיג מחמוד עזת והחבר הבכיר עיסאם אל-עריאן. תובע לביטחון המדינה האשים את השניים בהנהגת פלג של האחים המוסלמים היוזם אלימות כלפי הממשלה. חודשיים לאחר מכן ביטל התובע את כל סעיפי האישום ושחרר את השניים. לאחר שהשינויים בחוק החירום נכנסו לתוקף, שיחרר משרד הפנים כמעט את כל חברי תנועת האחים המוסלמים שהוחזקו במעצר על-פי חוק זה. נכון ל-18 בנובמבר, עצרו כוחות הביטחון המצריים 487 חברים בתנועת האחים המוסלמים בעקבות פעילותם הציבורית למען חברי התנועה המתמודדים בבחירות לפרלמנט כמועמדים עצמאיים. נכון למועד האמור, 288 מהם מואשמים ב"חברות בארגון בלתי חוקי" ומוחזקים במעצר מניעתי.

מעצר שרירותי ועינויים

נראה כי גורמים רשמיים בסוכנות לחקירות ביטחון המדינה "העלימו" בשנת 2010 עצורים פוליטיים נוספים. אנשי כוחות הביטחון "העלימו" אנשים הנאשמים בחברות בארגונים אסלאמיים למשך תקופות של עד שלושה חודשים וכן פעילים פוליטיים צעירים למשך מספר ימים. ב-9 בספטמבר עצרה הסוכנות לחקירות ביטחון המדינה את עמר סלאח והחזיקה אותו במעצר ללא קשר עם החוץ באתר לא ידוע, עד אשר שחררה אותו שלושים שעות מאוחר יותר. בחודש יולי 2009 נעצר סטודנט בן 23 בשם מוחמד טורק, ועד כה לא נודע דבר על מקום הימצאו ועל מצבו. תלונות שהגישה המשפחה לתביעה ולמשרד הפנים על מקרה נדיר זה של היעלמות לטווח ארוך לא זכו למענה כלשהו.

המשטרה וכוחות הביטחון מענים עצירים באורח סדיר בתחנות משטרה, במתקני מעצר ובאתרים שבהם מתבצע המעצר. בחודש מארס עצרה הסוכנות לחקירות ביטחון המדינה את נאסר א-סייד חסן נאסר, חבר באחים המוסלמים, החזיקה אותו במעצר ללא קשר עם החוץ למשך שלושה חודשים, ועינתה אותו במשך 45 יום במהלך חקירתו. בחודש יוני שוחרר נאסר מבלי שננקטו נגדו צעדים משפטיים. במקרה אחר שאירע גם הוא בחודש יוני, שני שוטרים הכו למוות את ח'אלד סעיד ברחוב בעיר אלכסנדריה, והדבר עורר זעם ציבורי. בעקבות המחאה הנרחבת העמיד תובע ציבורי את שני השוטרים לדין בבית המשפט בגין שימוש מופרז בכוח, אך נמנע מהעמדתו לדין של הקצין שפיקד עליהם. נכון למועד כתיבת שורות אלה התקיימו שני דיונים במשפטם של השוטרים.

משפט הוגן ובתי משפט מיוחדים

בשנת 2010 חלה עלייה במספר האזרחים שנשפטו בפני בתי דין צבאיים וגברה ההסתמכות על בתי משפט מיוחדים שאינם עומדים באמות המידה של משפט הוגן. בעת כתיבת שורות אלה עדיין מתנהל משפטם של 25 אנשים שהואשמו בחברות בארגון טרור, שזכה לכינוי "משפט זייתון", ואשר כבר הוכתם בהחזקתם של הנאשמים ללא קשר עם החוץ, בחסימת גישתם לסיוע משפטי, ובטענות על עינויים, שלא נחקרו כראוי בידי התובעים. בחודש אוגוסט העמידו תובעים לדין את קרבן העינויים לשעבר עימאד אל-כביר בבית משפט לביטחון המדינה באשמה של אחזקת נשק בלתי חוקי, לאחר תגרה שכונתית.

זכויות עובדים

בשנת 2010 חזתה מצרים בגל של מחאת עובדים ושל שביתות לא מורשות, ואנשי כוחות הביטחון פיזרו חלק מפעולות המחאה באמצעות הפעלת כוח מופרז. בחודש אוגוסט הועמדו שמונה עובדים אזרחים לדין בבית משפט צבאי בגין הפסקה מכוונת של ייצור, שביתה ו"חשיפת סודות צבאיים".  המשפט התקיים לאחר תיקון בחוק השיפוט הצבאי, אחרי שעובדים במפעל הצבאי חלוואן השתתפו בפעולת מחאה נגד תנאי העבודה במקום בעקבות מותו של אחד העובדים. בית המשפט זיכה שלושה מהעובדים אך הטיל על שניים אחרים עונשים על תנאי וקנסות, והמליץ על צעדים משמעתיים נגד שלושה נוספים.

חופש הדת

אף שהחוקה המצרית מקנה זכויות שוות ללא קשר לדת, קיימת אפליה נרחבת לרעת נוצרים מצרים וכן יחס לא סובלני של גורמים רשמיים לכתות מוסלמיות החורגות מהנורמה. בחודש ינואר ירה אדם חמוש למוות בשישה נוצרים קופטים בעת שיצאו מטקס המיסה של חג המולד בנָגְע חמאדי וכפה על הממשלה להכיר באלימות המגזרית הגוברת והולכת. תובעים העמידו לדין שלושה אנשים בגין תקרית זו, שהואשמו ברצח בכוונה תחילה, והעבירו את המקרה לטיפולו של בית דין לביטחון המדינה. הרשויות הגיבו על מקרה נוסף של אלימות מגזרית שהתרחש בחודש מארס בעיר מרסא מטרוח באורח אופייני יותר, והסתפקו בכך שהאיצו בצדדים למשוך את תלונותיהם ובכך שלא ביצעו חקירה פלילית ולא מיצו את הדין עם האחראים.

בחודש מארס עצרה הסוכנות לחקירות ביטחון המדינה לפחות תשעה ממאמיני התנועה האחמדית, והחזיקה אותם במעצר למשך שמונים יום באשמה של "זילות האמונה המוסלמית". כוחות הביטחון המשיכו להחזיק במעצר תשעה ממאמיני הזרם השיעי מכוח צווי מעצר רציפים שהוצאו מכוח חוק החירום, על אף הבטחות של הממשלה לשחרר את כל האנשים שנעצרו מכוחו של חוק זה מסיבות שאינן קשורות בטרור ובסמים, ועל אף שבית המשפט הוציא שוב ושוב צווים המורים על שחרורם.

פליטים ומהגרים

בשנת 2010 חלה התדרדרות נוספת ביחס לפליטים ולמהגרים במצרים. נכון למועד כתיבת שורות אלה, אנשי משטרת הגבולות המצרית ירו למוות ב-27 מהגרים לפחות שניסו לחצות את גבול סיני לתוך ישראל מאז תחילת שנת 2010. גורם ממשלתי רשמי אמר כי בשנת 2009 כוחות הביטחון הרגו "רק" 4% מהאנשים שניסו לחצות את הגבול. מצרים מונעת מנציבות האו"ם לפליטים גישה למהגרים שנעצרו, ובכך היא שוללת מהם את האפשרות להגיש בקשות למקלט מדיני. כמו כן, מצרים ממשיכה להחזיק במעצר אנשים שנציבות האו"ם זיכתה במעמד של פליט, ומוסיפה להעמיד לדין פליטים ומהגרים בגין כניסה בלתי חוקית לתחומה, בבתי משפט צבאיים שאינם עומדים באמות המידה הבינלאומיות למשפט הוגן.

בחודש ינואר עצרו אנשי הסוכנות לחקירות ביטחון המדינה לפחות 25 פליטים סודאנים ומבקשי מקלט וכלאו רבים מהם ללא קשר עם החוץ למשך עד שלושה חודשים. עם העצורים נמנה פייסל מוחמד הארון מדארפור, שהוכר כפליט ונעלם עם מעצרו על-ידי אנשי הסוכנות ב-7 בינואר. הארון נראה שוב רק ב-6 באפריל, כאשר גורמים רשמיים הביאו אותו בפני תובע לביטחון המדינה. התובע משך את ההאשמות נגד הארון וסגר את תיק החקירה, אך הארון ולפחות 14 פליטים ומבקשי מקלט אחרים עודם מוחזקים במעצר. מצרים ניסתה ארבע פעמים לגרש פליטים שהוכרו בידי נציבות האו"ם לפליטים, ובאחת הפעמים אף הצליחה בכך.

זכויות נשים וילדות

בחודש פברואר הצביעה מועצת המדינה, שהיא בית המשפט המנהלי הגבוה ביותר במצרים, נגד כהונתן של נשים כשופטות במועצה. בית המשפט לחוקה של מצרים הפך את ההחלטה על פיה, אך לנשים עדיין אין ייצוג במועצת המדינה, וייצוגן במערכת המשפט המצרית קטן באורח קיצוני.

בחודש יוני פסק בית המשפט המנהלי העליון של מצרים כי יש לאפשר לנשים נוצריות גרושות להינשא מחדש, והחלטה זו גררה מחאה חריפה מצד הכנסייה האורתודוכסית הקופטית, שסירבה להכיר בהחלטה. בחודש יולי ביטל בית המשפט לחוקה את החלטתו של בית המשפט המנהלי, והכנסייה הקופטית אישרה הצעת חוק בדבר מעמד אישי עבור מי שאינם מוסלמים המתירה גירושין רק בתנאים מסיומים, כגון ניאוף, ושוללת מגרושות נוצריות את הזכות להתחתן פעם נוספת.

בחודש אוגוסט עצרו גורמים רשמיים רופא מצרי שעל-פי החשד מל ילדה בת 13, שמתה מאוחר יותר מסיבוכים שנבעו מההליך. מאז שנת 2008 ממשלת מצרים מגדירה מילת נשים כעברה על החוק.

במצרים לא קיימת עדיין סביבה משפטית המגנה על ילדות ועל נשים מפני אלימות, מעודדת את הקרבנות לדווח על התקפות או מרתיעה מבצעי הפרות.

גורמי מפתח בינלאומיים

במהלך הבחינה התקופתית של מצרים במועצת האו"ם לזכויות האדם בחודש פברואר, קיבלה ממשלת מצרים 140 מתוך 165 המלצות של הוועדה, אך דחתה המלצות מרכזיות שנגעו לביטול עונש המוות, לביטול העברה של "חיי הוללות" ולהיתר לארגונים לא ממשלתיים לקבל מימון ללא אישור מראש. ארה"ב גינתה את הארכת תוקף חוק החירום והפעילה לחץ לשחרור עצירים. הסנטורים ראס פיינגולד וג'ון מקיין הגישו בסנאט של ארה"ב הצעת החלטה הקוראת לבטל את מצב החירום במצרים, להפסיק את ההפרות שאנשי כוחות הביטחון מבצעים ולקיים בחירות חופשיות במדינה זו. ההצעה זכתה לתמיכה נרחבת בסנאט. שתדלנים מצד ממשלת מצרים התנגדו בתוקף להצעה. ראשי משלחת האיחוד האירופי פרסמו בחודש יולי הצהרה הקוראת לקיים חקירה נטולת פניות בנוגע להריגתו של ח'אלד סעיד בידי שוטרים.