10 בינואר 2024
לכבוד
ג'וזף ר' ביידן
נשיא ארצות הברית
הבית הלבן
שדרות פנסילבניה 1600, צ' מע'
וושינגטון די.סי. 20500
העתקים: ג'ייק סאליבן, עוזר הנשיא לענייני ביטחון לאומי
דיוויד סאטרפילד, שליח מיוחד לעניינים הומניטריים במזרח התיכון
הנשיא ביידן היקר,
לפחות 79 עיתונאים ועובדי תקשורת נהרגו בישראל, ברצועת עזה ובלבנון במעשי איבה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים ולבנוניים חמושים מאז 7 באוקטובר, אז ביצעו לוחמים בראשות חמאס התקפות מזוויעות בישראל ותפסו בה בני ערובה. הרג עיתונאים רבים כל כך בפרק זמן קצר כל כך הוא מזעזע ומחריד, והוא גם פוגע באופן חמור ביכולתו של הציבור, לרבות הציבור האמריקאי, לקבל מידע על עימות הכרוך בהשלכות מקומיות, אזוריות וגלובליות. אנו כותבים כדי להפציר בך לפעול לאלתר ובנחישות לקידום תנאים שיאפשרו לדווח בבטחה וללא הגבלות על מעשי האיבה.
על פי הוועד להגנה על עיתונאים (CPJ), בעשרת השבועות הראשונים של מעשי האיבה הללו נהרגו יותר עיתונאים מכפי שנהרגו אי פעם במדינה אחת לאורך שנה שלמה. מנתוני הוועד עולה כי במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר נהרגו ארבעה עיתונאים, ומאז נהרגו לפחות 75 עיתונאים, כמעט כולם בידי צה"ל. דובר משרד החוץ האמריקאי אמר לאחרונה כי לארצות הברית אין שום ראיה לכך שישראל פוגעת בעיתונאים במכוון. אולם דיווחים אמינים של ארגוני זכויות אדם וארגוני תקשורת מלמדים שהתקיפות של צה"ל בדרום לבנון ב-13 באוקטובר, שבהן נהרג עיתונאי רויטרס עיסאם עבדאללה ונפצעו שישה עיתונאים נוספים מרויטרס, מאל-ג'זירה ומסוכנות הידיעות הצרפתית, היו בלתי חוקיות וככל הנראה מכוונות.[1] צה"ל גם הודה בתקיפה מכוונת של מכונית שבה נסעו עיתונאים ב-7 בינואר; בתקיפה נהרגו שני עיתונאים, ועיתונאי שלישי נפצע קשה. בשני מקרים נוספים לפחות דיווחו עיתונאים כי בעלי תפקידים רשמיים בישראל וקציני צה"ל איימו עליהם זמן-מה לפני שבני משפחותיהם של העיתונאים נהרגו ברצועת עזה. הרג ממוקד או חסר הבחנה של עיתונאים, כאשר הוא מבוצע בכוונה תחילה או בפזיזות, הוא, כמובן, פשע מלחמה, ובית הדין הפלילי הבינלאומי אמר כי יחקור דיווחים על פשעי מלחמה שבוצעו נגד עיתונאים ברצועת עזה.
עיתונאים המדווחים על המלחמה נאלצים, מלבד סכנת המוות האורבת להם תמיד, להתמודד גם עם אתגרים נוספים. אתגרים אלה כוללים את סירובן של ישראל ומצרים לאפשר לכתבים בינלאומיים גישה לרצועה אלא בליווי הצבא הישראלי (וגם אז, בכפוף להגבלות על הדיווח),[2] השבתות אינטרנט המונעות את העברת הידיעות והעדויות מרצועת עזה לעולם שבחוץ, מעצרים שרירותיים, הטרדות והפחדות. כמו כן, ממשלת ישראל מחייבת כלי תקשורת בישראל להגיש כמעט כל דיווח מפורט על המלחמה לבדיקת הצנזורה ואוסרת עליהם לדווח על נושאים חשובים הנוגעים למלחמה ברצועת עזה ויש בהם משום עניין לציבור. הממשלה גם פועלת נגד העיתונות המקומית, למשל כאשר איימה לנקום בעיתון הארץ, העיתון הוותיק במדינה, על הדרך שבה סיקר את המלחמה, וכן לסגור לשכות מקומיות של סוכנויות תקשורת זרות.
ארצות הברית מעניקה לישראל מזה שנים רבות תמיכה איתנה, לרבות סיוע אזרחי וצבאי, והיא ללא ספק אחת השותפות המשפיעות עליה ביותר. לפיכך, ארצות הברית תיבחן בהתאם למידה שבה השתמשה בהשפעה זו כדי להבטיח שכל הצדדים לעימות יצייתו למשפט הבינלאומי. ההגנה על עיתונאים היא חלק בלתי נפרד מסוגיה זו, לא רק משום שעיתונאים הם אזרחים אלא גם משום שהם ממלאים תפקיד חיוני בתיעוד פשעי מלחמה והפרות אחרות של זכויות האדם, ובדיווח עליהם.
אנו סבורים כי ממשלך יכול וצריך לעשות יותר כדי לחתור ביעילות למיצוי הדין בגין הרג עיתונאים במהלך מעשי האיבה, להגנה על עיתונאים מקומיים ובינלאומיים המסקרים אותם, ולתמיכה בהם. קריאתנו מהדהדת קריאות אחרות לממשל שלך, לרבות אלה של חמישה סנאטורים אמריקאים שקראו לארצות הברית לעשות יותר למען ההגנה על חופש העיתונות. על ארצות הברית להפעיל את השפעתה הרבה על ממשלת ישראל כדי ללחוץ עליה לוודא שעיתונאים יכולים לתעד פעולות צבאיות בבטחה, ולהבהיר עד כמה הן עולות בקנה אחד עם המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
לפיכך אנו קוראים לך לפעול לאלתר ובנחישות כדי לוודא שכל הצדדים יכבדו את זכותם של עיתונאים לדווח על העימות. בייחוד, נבקשך:
- לקרוא בפומבי לכל הצדדים לעימות המזוין: לכבד את זכותם של עיתונאים לדווח על מעשי האיבה, להבטיח את שלומם של העיתונאים, לאפשר לכל העיתונאים המבקשים לעזוב את רצועת עזה לעשות כן, להפסיק את ההרג המכוון וחסר ההבחנה של עיתונאים, לחקור ביסודיות וללא דיחוי את כל ההתקפות על עיתונאים ולמצות את הדין עם מי שיימצאו אחראים להן.
- לדרוש מישראל וממצרים לאפשר לכתבים בינלאומיים גישה לרצועת עזה, ומישראל להפסיק את השבתות התקשורת ולנקוט את כל הצעדים הנדרשים להבטחת שלומם של עיתונאים שיורשו להיכנס לרצועה ושל אלה שכבר פועלים בה.
- לבצע הערכות יסודיות, שקופות ופומביות של יעדיו הסופיים של השימוש שישראל עושה בנשק ובסיוע הצבאי שהיא מקבלת מארצות הברית במהלך מעשי האיבה כדי להבטיח/להעריך את עמידתו בחוקים או בתקנות של ארצות הברית, בכללי המשפט הבינלאומי ובחובה להגן על אזרחים.
- לדרוש מישראל לאפשר העברה של ציוד מגן אישי ואמצעים המשמשים לאיסוף ידיעות, כגון קסדות, אפודים, מַטעני טלפונים, כרטיסי eSIM ומחשבים ניידים עבור כתבים ברצועת עזה ובגדה המערבית.
- לתמוך בעריכת חקירות מהירות, שקופות ועצמאיות בנוגע לכל מקרה הרג של עיתונאים, ולשים קץ לדפוס המתמשך של מתן חסינות על הרג עיתונאים בידי צה"ל, לרבות הריגתה של העיתונאית הפלסטינית-אמריקאית שירין אבו עאקלה.
אנו מודים לך על נכונותך להקדיש תשומת לב לסוגיות אלה.
בכבוד רב,
- Committee to Protect Journalists
- Freedom House
- Freedom of the Press Foundation
- Human Rights Watch
- Knight First Amendment Institute at Columbia University
- Reporters Without Borders
[1] צה"ל תקף עיתונאים במכוון גם לפני 7 באוקטובר, כמו במקרה של העיתונאית האמריקאית שירין אבו עאקלה, שמשרד המשפטים של ארצות הברית עדיין מנהל חקירה מתמשכת בנוגע להריגתה. ראו CPJ report finds no accountability for journalists killed by the Israeli military over the past two decades, Comm. to Protect Journalists (9 במאי 2023).
[2] למיטב ידיעתנו, קלריסה וורד מ-CNN היא העיתונאית הבינלאומית היחידה שהצליחה להתגבר על האיסור שהוטל על כניסה של עיתונאים לרצועה ללא ליווי צה"ל מאז החל העימות. ראו Clara Aberneithie, CNN’s Clarissa Ward enters Gaza in defiance of ban, PressGazette (14 בדצמבר 2023).
